Yevamoth
Daf 19a
משנה: 19a הָֽיְתָה אַחַת מֵהֶן אֲסוּרָה עַל הָאֶחָד אִיסּוּר עֶרְוָה אָסוּר בָּהּ וּמוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ וְהַשֵּׁנִי אָסוּר בִּשְׁתֵּיהֶן. אִיסּוּר מִצְוָה אוֹ אִיסּוּר קְדוּשָּׁה חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְייַבְּמוֹת. הָֽיְתָה אַחַת מֵהֶן אֲסוּרָה עַל זֶה אִיסּוּר עֶרְוָה וְהַשְּׁנִייָה אֲסוּרָה עַל זֶה אִיסּוּר עֶרְוָה. הָאֲסוּרָה לָזֶה מוּתֶּרֶת לָזֶה וְהָאֲסוּרָה לָזֶה מוּתֶּרֶת לָזֶה. וְזוֹ הִיא שֶׁאָֽמְרוּ אֲחוֹתָהּ שֶׁהִיא יְבִמְתָּהּ אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְייַבֶּמֶת.
Traduction
Si l'une des deux sœurs est interdite à l'un des frères survivants par suite du degré de relation illicite (étant sa belle-mère ou la mère de celle-ci), le survivant pourra, en raison même de cet interdit, épouser l'autre sœur (laquelle n'est plus considérée comme sœur de celle qu'il serait tenu d'épouser), tandis que l'autre frère ne pourra épouser aucune des deux. -Mais si l'une des deux sœurs est seulement interdite en vertu d'une décision rabbinique, ou si elle l'est en raison de l'état consacré du beau-frère (148)Cf. ci-dessus, (2, 4)., on procédera seulement au déchaussement, et l'union avec le beau-frère reste interdite.Si des deux sœurs l'une est en parenté à relation illicite avec le premier des deux frères, et l'autre sœur l'est aussi par rapport à ce second frère, ce qui est interdit à l'un est permis à l'autre (le premier peut épouser la seconde, et le second la première). C'est en ce sens qu'il a été dit (2, 3): si des deux sœurs veuves d'un défunt sans enfant l'une peut épouser le beau-frère (quoique sœur de celle qui serait interdite à ce beau-frère, en vertu de sa parenté à un degré illicite (149)Comme belle-mère ou belle-fille., elle pourra soit opérer le déchaussement, soit d'épouser par lévirat (150)La sÏur qui ne peut pas l'épouser n'est pas un obstacle à l'union de l'autre sÏur..
Pnei Moshe non traduit
מתני' היתה כו' איסור ערוה. כגון חמותו ואם חמותו כדפרש''י משום דטריחא ליה מילתא לאשכוחי בשאר עריות ובגמ' מפרש לה הכא:
ומותר באחותה. דלאו אחות זקוקתו היא כיון דערוה לא רמיא קמיה:
והשני אסור בשתיהן. משום אחות זקוקה ובבבלי דף כ''ח מוקי לה אליבא דרבי יוחנן דקי''ל כוותיה דיבמה שהותרה בשעת נפילה ונאסרה וחזרה והותרה שתחזור להיתירה הראשון דמיירי הכא שנפלה הך דאינה חמות ברישא דאי דנפלה חמות ברישא א''כ ליזול חתן לייבם הך דאינה חמות ותיהוי חמות לגבי אידך יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה כשייבם זה ותחזור להיתירה הראשון:
איסור מצוה. הואיל ורמיא קמיה מדאורייתא אסור באחותה דאחות זקוקתו היא:
וזו היא שאמרו אחותה. של ערוה כשהיא יבמתה אשת אחי בעלה כשנופלת עמה ליבום:
משנה: שְׁלֹשָׁה אַחִין. שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת אוֹ אִשָּׁה וּבִתָּהּ אוֹ אִשָּׁה וּבַת בִּתָּהּ אוֹ אִשָּׁה וּבַת בְּנָהּ. הֲרֵי אֵילוּ חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְייַבְּמוֹת. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. הָֽיְתָה אַחַת מֵהֶן אֲסוּרָה עַל הָאֶחָד אִיסּוּר עֶרְוָה אָסוּר בָּהּ וּמוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. אִיסּוּר מִצְוָה אוֹ אִיסּוּר קְדוּשָּׁה חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְייַבְּמוֹת. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר.
Traduction
Si de trois frères deux ont épousé deux sœurs, ou l'un une veuve et l'autre sa fille, ou l'un une veuve et l'autre sa petite-fille (fille de sa fille), ou la fille de son fils, elles devront, au décès des maris sans enfant, opérer le déchaussement du troisième frère survivant, sans pouvoir l'épouser; R. Simon les dispense même de cette cérémonie (les considérant comme adjointes de celle qui seule serait épousée par lévirat, en un cas ordinaire). Si en raison d'un degré de parenté illicite le troisième frère ne pouvait pas épouser l'une d'elles, il ne pourra pas épouser celle-là seule, mais sa sœur; cependant si l'interdit subsiste seulement par mesure rabbinique, ou à cause de l'état de consécration du beau-frère (comme ci-dessus), toutes deux devront procéder au déchaussement, mais ne pourront pas l'épouser. R. Simon l'en dispense.
Pnei Moshe non traduit
מתני' שנים מהן כו'. ונמצא שנופלות לפניו ב' אחיות או אשה ובתה ליבום ויש זיקה מדרבנן ולפיכך חולצות מדאורייתא ולא מתייבמות מדרבנן:
ור''ש פוטר. דסבר זיקה ככנוסה וכערוה גמורה היא ורחמנא פטרה ובגמ' מפרש אם פוטר בשתיהן או בשניה לחודה:
היתה אחת מהן כו'. בבבלי שם קאמר דלר''ש איצטריך דמהו דתימא הואיל ולר''ש זיקה דאורייתא היא ליגזור באחת מהן ערוה משום אחיות דעלמא קמ''ל:
איסור מצוה כו' ור''ש פוטר ובנוסחא המשנה בבבלי לא גריס באיסור מצוה ור''ש פוטר וכדמפרש התם דבהא ר''ש מודה דחולצות דגזירה משום איסור מצוה בעלמא שאינה אחות ערוה שלא יאמרו איסור מצוה יוצאת בלא חליצה אבל באחת מהן ערוה לא גזרו משום דכ''ע גמירי לה וידעי דלא רמיא קמיה ולא אתי למישרי אחות זקוקה דעלמא. ולפי הנוסחא דהכא צ''ל דלא ס''ל לחלק בזה ולא גזיר מידי דהואיל ומדאורייתא חזיא לייבומי וזקוקה היא הוו להו כשאר ב' אחיות שנעשו צרות זו לזו ולר''ש פטורה אחות זקוקה מן החליצה:
הלכה: הָֽיְתָה אַחַת מֵהֶן אֲסוּרָה כול'. אָנַס אִשָּׁה וְיָֽלְדָה בַת וְהָֽלְכָה וְנִישֵּׂאת לְאָחִיו וְלָהּ אָחוֹת מֵאֵם מֵאִישׁ אַחֵר נְשׂוּאָה לְאָחִיו הַשֵּׁינִי וּמֵת בְּלֹא בָנִים. הֲרֵי זֶה אָסוּר בְּבִתּוֹ וּמוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. הָדָא הִיא אֲחוֹתָהּ שֶׁהִיא יְבִמְתָּהּ מִתְייַבֶּמֶת.
Traduction
Si une femme violée met au monde une fille, laquelle plus tard épouse le frère de celui qui a violenté sa mère, et laquelle a une sœur maternelle issue d'un autre père marié au second frère, et que celui-ci meurt sans enfant, il est certes défendu au survivant d'épouser la fille, mais il lui est permis d'en épouser la sœur maternelle qui lui incombe par lévirat. C'est dans ce cas de la présence d'une fille qu'il est dit: '' Si des deux sœurs veuves d'un survivant sans enfant l'une a lieu d'épouser le beau-frère, celui-ci pourra l'épouser. '' –
Pnei Moshe non traduit
גמ' אנס אשה כו'. רישא דמתני' מפרש היתה אחת מהן אסורה כו' דמשכחת לה נמי בבתו מאנוסתו שנשאת לאחיו מאביו ולה אחות מאם מאיש אחר כו' הדא היא בתו אחותה כו' כלומר בבתו משכחת אחותה כו' דמותר באחותה דלאו בת אשתו היא והיינו הא דמייתי לעיל פ' ב' הל' ג':
הָֽיְתָה אַחַת מֵהֶן אֲסוּרָה כול'. אָנַס אִשָּׁה וְיָֽלְדָה בַת וּבָא אָחִיו וַאֲנָסָהּ וְיָֽלְדָה בַת וְנָֽשְׂאוּ שְׁתֵּיהֶן לִשְׁנֵי אַחִים מֵאַב אֲבָל לֹא מֵאֵם. זֶה אָסוּר בְּבִתּוֹ וּמוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ וְזֶה אָסוּר בְּבִתּוֹ וּמוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. הָדָא הִיא הָאָסוּר לָזֶה מוּתָּר לָזֶה וְהָאָסוּר לָזֶה מוּתָּר לָזֶה.
Traduction
'' Si des deux sœurs, est-il dit ensuite, l'une est en parenté à relation illicite avec le premier des deux frères, et l'autre sœur l'est aussi par rapport au second frère, etc. '' Cela arrive en ce cas: Si une femme violée met au monde une fille, que celle-ci violée à son tour par le frère de celui qui a violenté sa mère met au monde une fille, puis les deux filles épousent deux frères du côté paternel, non du côté maternel, bien que chacun d'eux ne puisse pas épouser la fille, il lui est permis d'en épouser la sœur. A ce cas s'applique l'expression de la Mishna: '' Ce qui est interdit à l'un est permis à l'autre, et, réciproquement '' (le premier peut épouser la seconde, et le second la première).
Pnei Moshe non traduit
היתה אחת כו'. סיפא דקתני האסורה לזה כו' משכחת לה נמי באונסין אנס אשה כו' ובא אחיו ואנסה דאלו נשאה השניה נמי אסורה לו משום בת אשתו:
Yevamoth
Daf 19b
הלכה: שְׁלֹשָׁה אַחִין. שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת כול'. עוּלָּה בַּר יִשְׁמָעֵאל אָמַר. כָּךְ פֵּירְשָׁהּ רִבִּי הוֹשַׁעְיָה אֲבִי הַמִּשְׁנָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר אֶת הַשְּׁנִייָה מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִיבּוּם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. חֲבוּרָה הָֽיְתָה מַקְשָׁה שֶׁלֹּא עָלַת עַל דַּעַת שֶׁיִּקְנֶה אָדָם שְׁתֵּי אֲחָיוֹת כְּאַחַת. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא וּפְלִיגָא. וְלָמָּה רִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר אֶת הַשְּׁנִייָה מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִיבּוּם. אָמַר לֵיהּ. שֶׁלֹּא עָלַת עַל דַּעַת שֶׁיִּקְנֶה אָדָם שְׁתֵּי אֲחָיוֹת כְּאַחַת. 19b תַּמָּן אָֽמְרִין. דִּבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן אֵין זִיקָה נוֹפֶלֶת בִּמְקוֹם זִיקָה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. וְהוּא שֶׁעָבַר וּבָעַל. הֵיךְ עֲבִידָא. קִידֵּשׁ אֶחָד מִן הַשּׁוּק אֶת הַשְּׁנִייָה. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִן קִידּוּשִׁין גְּמוּרִין. עַל דַּעַת דְּרִבִּי לָֽעְזָר קִידּוּשִׁין תְּלוּיִין. לִכְשֶׁיִּבְעוֹל אֶת הָרִאשׁוֹנָה קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין אֶת הַשְּׁנִייָה. בָּא עַל הַשְּׁנִייָה. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִן בִּיאַת עֶרְוָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָֽעְזָר אֵינָהּ בִּיאַת עֶרְוָה. מֵתָה הָרִאשׁוֹנָה. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִין מוּתָּר בַּשְּׁנִייָה.
Traduction
Oula b. Ismaël dit que R. Oshia, l'un des pères (les plus instruits) de la Mishna, explique la nôtre (§ 3) comme suit: '' R. Simon l'en dispense '' est-il dit. Cela signifie que la seconde veuve est dispensée de toute cérémonie du lévirat, soit du déchaussement, soit de l'union. R. Yohanan dit: un groupe d'étudiants a demandé comment on pourrait justifier l'opinion de R. Simon? Peut-on supposer qu'un homme acquière les deux sœurs à la fois? (Et dès lors toutes deux devraient être libérées par le déchaussement). Au contraire, dit R. Hanina en présence de R. Mena, discutant l'avis émis par ce groupe: Pourquoi R. Simon dispense-t-il la seconde veuve seule de toute cérémonie du lévirat? C'est précisément parce qu'il ne peut pas venir à l'idée de quelqu'un d'épouser les deux sœurs ensemble. On a dit là-bas (à Babylone): selon l'avis de R. Simon, les conséquences de la sujétion au lévirat sont subies à la même place (elles ne sont pas réversibles sur une autre personne). R. Aba dit au nom de R. Éléazar: seulement au cas où, par transgression, le beau-frère a cohabité avec la première sœur, la seconde est libre, sans accomplir d'autre cérémonie du lévirat (tandis que, selon les rabbins, celle-ci devra en tout cas opérer le déchaussement). Quelle sera par conséquent la règle si un homme du dehors (un étranger) a consacré comme femme la seconde sœur? Selon les Rabbins, c'est un mariage valable (légal, la seconde sœur étant libérée du lévirat par la sujétion de la première); selon l'avis de R. Éléazar, la validité de ce mariage est en suspens, et lorsque le beau-frère aura cohabité avec la première sœur (aura effectué l'union), le mariage saisira la seconde sœur (libérée par le fait d'union de la première). Si le beau-frère cohabite avec la seconde, il se livre selon les rabbins, à une relation intime à degré prohibé (comme sœur de celle qui lui incombe légalement): selon R. Éléazar, ce n'est pas un cas interdit (puisqu'à défaut de cohabitation avec la première, celle-ci n'était pas encore mariée). Si la première sœur est morte, il est permis au beau-frère d'épouser la seconde, même selon les rabbins (151)Ils déclarent la sujétion au lévirat équivalente au mariage; mais l'effet n'est pas transmissible après la mort..
Pnei Moshe non traduit
גמ' כך פירשה רבי הושעיה. דר''ש פוטר את השניה קאמר וטעמא דכיון דשמיע לן לר''ש דסבר זיקה ככנוסה דמיא דאמר לעיל בפ''ב הל' ב' גבי אשת אחיו שלא היה בעולמו שני אחין כו' דמייבם לאיזו מהן שירצה ור' הושעיה אזיל לשיטתיה דאמר שם בבלי י''ח דחלוק היה ר''ש אפי' בנולד ולבסוף ייבם דסבר דיש זיקה וזיקה ככנוסה היא וכשנפלה לפני אח השני קודם לידתו של זה ונזקקה לו לשני אלימא ההיא זיקה לשוויה ככנוסה והוי ליה כיבם ולבסוף נולד והילכך במתני' דהכא אמרינן נמי כיון דנפלה הראשונה זיקתה ככנוסה משווי לה והשני' פטורה משום אחות אשה ותו לא אסרה אקמיית' ומותרת הראשונה להתייבם. והכי אמר רב עמרם שם לר''ש ואליבא דר' אושעיא:
חבורה היתה מקשה. מפי בני החבורה נזרקה קושיא זו:
שלא עלת כו'. כלומר אמאי דאמר לר''ש דוקא השניה פטורה מקשה וכי עלה על דעת שיקנה אדם ב' אחיות כאחת וא''כ שתיהן פטורות הן:
אר''ח קומי רבי מנא ופליגא. כלומר דהש''ס קאמר לה דמה דאמר רבי חנינא לפני רבי מנא לקמיה פליגא על בני חבורה דאמר לו ולמה רבי שמעון פוטר בשניה והשיבו שלא עלת כו' דאלמא אפילו לטעם זה דוקא השניה פטורה. ונראה דבני חבורה ורבי מנא פליגא באוקימתא דמתניתין דלבני חבורה מיירי שנפלו שתיהן כאחת וא''כ שתיהן פטורות וכדמפרש טעמא התם לר''ש דכתיב ואשה אל אחותה לא תקח לצרור בשעה שנעשו צרות זו לזו לא יהא לך ליקוחין אפי' באחת מהן ולר' מנא מיירי שנפלו בזה אחר זה וא''כ זיקת הראשונה ככנוסה שוויי' ואפי' לטעם שלא עלת כו' אינה אוסרת על הראשונה וכן מחלק בבלי שם. א''נ י''ל דגרסינן בדברי ר''ח ולמה ר''ש פוטר את שתיהן כו' ובעיקר הדין פליגי לר''ש ואפי' לטעם שלא עלת' כו':
תמן אמרין. בבבל אומרים הטעם לדברי ר''ש דס''ל דאין זיקה כו' כלומר אין זיקה אחר הזיקה לאחר שנפלה הראשונה שוב אין זיקת השניה אוסרתה ובדנפלו זא''ז והשניה פטורה קאמר וכר' הושעיא דלעיל אלא דלדידיה אפי' לפי הטעם שלא עלת כו' השניה לבדה פטורה וכרבי מנא:
והוא שעבר ובעל. כלומר דרבי לעזר פליג ואליבא דר''ש דס''ל דלא אלימא זיקה לשוויה ככנוסה אלא דוקא שעבר ובעל את הראשונה דאז השניה פטורה ומותרת לשוק בלא חליצה ולרבנן דמתני' לעולם חולצת:
היך עבידא קידש כו'. כלומר איך הדין אם קידש אחד השניה לדידהו:
וקאמר הש''ס דעל דעתין דרבנן. דלעיל ואליבא דר''ש דיש זיקה והשניה פטורה ואסורה על היבם קידושין גמורין הן ותופסין בה:
על דעתיה דר' לעזר קידושין תלויין. בספק דלכשיבעול הראשונה אז השניה פטורה ותופסין בה הקידושין:
בא יבם על השניה ע''ד דרבנן ביאת ערוה. דיש זיקה וכערוה היא:
וע''ד דר''א אינה ביאת ערוה. בשניה אם לא בעל עדיין לראשונה דלא אלימא זיקה:
מתה הראשונה ע''ד כו'. כלומר אפי' לרבנן נמי מותר בשניה דאין זיקה לאחר מיתה דלא תימא דאע''ג דפקע איסור אחות אשה הואיל ונאסרה עליו שעה אחת בשעת נפילה הרי היא כאשת אח שיש לה בנים ואסורה לעולם קמ''ל והא דאמרינן כן לר' לעזר בריש פירקין לר' לעזר דמתני' היא וכאשר ציינתי שם והאי ר' לעזר אמורא הוא:
הָיָה לָרִאשׁוֹנָה צָרָה. כּוֹנֵס צָרָה וּמְקַייֵם אֶת אִשְׁתּוֹ וְאָסוּר בַּשְּׁנִייָה. הָדָא הִיא מוּתָּר הוּא אָדָם בָּאֲחוֹת צָרַת חֲלוּצָתוֹ. וִיהֵא אָסוּר בַּצָּרָה מִשּׁוּם צָרַת קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ. אָמַר רִבִּי יוּדָן. אִילּוּ בִיקֵּשׁ לִבְעוֹל אֶת הַצָּרָה עַד שֶׁלֹּא כָנַס שֶׁמָּא אֵינוֹ מוּתָּר בָּהּ. כַּתְּחִילָּה הוּא מוּתָּר בָּהּ וּבַסּוֹף הוּא אָסוּר. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצֵאת עוֹשֶׂה צָרָה לְאַחַר מִיתָה. וְאֵין צָרָה לְאַחַר מִיתָה.
Traduction
S'il y a une autre femme à côté de la première sœur et que celle-ci a déchaussé le beau-frère, l'autre femme devient libre; si à côté de la seconde sœur veuve il y a une autre femme, le beau-frère peut épouser cette dernière, tout en conservant sa femme, mais la seconde sœur lui sera interdite. A ce cas, on peut appliquer ce qui a été dit ailleurs (152)Ci-après, (4, 7) (8), fin.: '' Il est permis à un homme (beau-frère) d'épouser la sœur d'une femme adjointe à celle qui l'a déchaussé ''. -Mais il devrait lui être interdit (comme l'indique la même Mishna) d'épouser l'adjointe, à titre d'adjointe d'une parente à degré prohibé de celle qui l'a déchaussé? R. Judan répond (153)Cf. ci-dessus, 1.: puisqu'il est certes permis au beau-frère de cohabiter avec l'autre femme, avant d'avoir épousé la première veuve, ce qui est permis en principe le sera certainement à la fin, ou en cas de fait accompliSans quoi, il se trouverait que l'on établit l'interdit d'une autre femme conjointe, après le décès (le cas échéant), et c'est une hypothèse inadmissible qu'il y ait une autre veuve reconnue comme telle après le décès du mari (154)Selon le commentaire Qorban 'eda, la phrase placée ici entre [] est à supprimer; elle n'est placée ici qu'à titre de réminiscence du 1, ci-dessus..
Pnei Moshe non traduit
היה לראשונה צרה. ע''כ דמשובשת הגי' דהרי אי אפשר לו לכנוס הצרה של הראשונה ולקיימה ג''כ אלא דגרסינן כמו לעיל הל' א' הי' לראשונה צרה חלץ לה נפטרה צרתה כו' היה לשניה צרה כונס את הצרה דמבית אחרת היא ומקיים אשתו היא הראשונה כדאמר לקמיה דמותר אדם באחות כו' וכן באחות צרת יבמתו כו' וכולה כדפרישית לעיל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source