הלכה: הָֽיְתָה אַחַת מֵהֶן אֲסוּרָה כול'. אָנַס אִשָּׁה וְיָֽלְדָה בַת וְהָֽלְכָה וְנִישֵּׂאת לְאָחִיו וְלָהּ אָחוֹת מֵאֵם מֵאִישׁ אַחֵר נְשׂוּאָה לְאָחִיו הַשֵּׁינִי וּמֵת בְּלֹא בָנִים. הֲרֵי זֶה אָסוּר בְּבִתּוֹ וּמוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. הָדָא הִיא אֲחוֹתָהּ שֶׁהִיא יְבִמְתָּהּ מִתְייַבֶּמֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' אנס אשה כו'. רישא דמתני' מפרש היתה אחת מהן אסורה כו' דמשכחת לה נמי בבתו מאנוסתו שנשאת לאחיו מאביו ולה אחות מאם מאיש אחר כו' הדא היא בתו אחותה כו' כלומר בבתו משכחת אחותה כו' דמותר באחותה דלאו בת אשתו היא והיינו הא דמייתי לעיל פ' ב' הל' ג':
משנה: 19a הָֽיְתָה אַחַת מֵהֶן אֲסוּרָה עַל הָאֶחָד אִיסּוּר עֶרְוָה אָסוּר בָּהּ וּמוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ וְהַשֵּׁנִי אָסוּר בִּשְׁתֵּיהֶן. אִיסּוּר מִצְוָה אוֹ אִיסּוּר קְדוּשָּׁה חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְייַבְּמוֹת. הָֽיְתָה אַחַת מֵהֶן אֲסוּרָה עַל זֶה אִיסּוּר עֶרְוָה וְהַשְּׁנִייָה אֲסוּרָה עַל זֶה אִיסּוּר עֶרְוָה. הָאֲסוּרָה לָזֶה מוּתֶּרֶת לָזֶה וְהָאֲסוּרָה לָזֶה מוּתֶּרֶת לָזֶה. וְזוֹ הִיא שֶׁאָֽמְרוּ אֲחוֹתָהּ שֶׁהִיא יְבִמְתָּהּ אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְייַבֶּמֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
איסור מצוה כו' ור''ש פוטר ובנוסחא המשנה בבבלי לא גריס באיסור מצוה ור''ש פוטר וכדמפרש התם דבהא ר''ש מודה דחולצות דגזירה משום איסור מצוה בעלמא שאינה אחות ערוה שלא יאמרו איסור מצוה יוצאת בלא חליצה אבל באחת מהן ערוה לא גזרו משום דכ''ע גמירי לה וידעי דלא רמיא קמיה ולא אתי למישרי אחות זקוקה דעלמא. ולפי הנוסחא דהכא צ''ל דלא ס''ל לחלק בזה ולא גזיר מידי דהואיל ומדאורייתא חזיא לייבומי וזקוקה היא הוו להו כשאר ב' אחיות שנעשו צרות זו לזו ולר''ש פטורה אחות זקוקה מן החליצה:
היתה אחת מהן כו'. בבבלי שם קאמר דלר''ש איצטריך דמהו דתימא הואיל ולר''ש זיקה דאורייתא היא ליגזור באחת מהן ערוה משום אחיות דעלמא קמ''ל:
ור''ש פוטר. דסבר זיקה ככנוסה וכערוה גמורה היא ורחמנא פטרה ובגמ' מפרש אם פוטר בשתיהן או בשניה לחודה:
מתני' שנים מהן כו'. ונמצא שנופלות לפניו ב' אחיות או אשה ובתה ליבום ויש זיקה מדרבנן ולפיכך חולצות מדאורייתא ולא מתייבמות מדרבנן:
וזו היא שאמרו אחותה. של ערוה כשהיא יבמתה אשת אחי בעלה כשנופלת עמה ליבום:
איסור מצוה. הואיל ורמיא קמיה מדאורייתא אסור באחותה דאחות זקוקתו היא:
והשני אסור בשתיהן. משום אחות זקוקה ובבבלי דף כ''ח מוקי לה אליבא דרבי יוחנן דקי''ל כוותיה דיבמה שהותרה בשעת נפילה ונאסרה וחזרה והותרה שתחזור להיתירה הראשון דמיירי הכא שנפלה הך דאינה חמות ברישא דאי דנפלה חמות ברישא א''כ ליזול חתן לייבם הך דאינה חמות ותיהוי חמות לגבי אידך יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה כשייבם זה ותחזור להיתירה הראשון:
ומותר באחותה. דלאו אחות זקוקתו היא כיון דערוה לא רמיא קמיה:
מתני' היתה כו' איסור ערוה. כגון חמותו ואם חמותו כדפרש''י משום דטריחא ליה מילתא לאשכוחי בשאר עריות ובגמ' מפרש לה הכא:
משנה: שְׁלֹשָׁה אַחִין. שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת אוֹ אִשָּׁה וּבִתָּהּ אוֹ אִשָּׁה וּבַת בִּתָּהּ אוֹ אִשָּׁה וּבַת בְּנָהּ. הֲרֵי אֵילוּ חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְייַבְּמוֹת. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. הָֽיְתָה אַחַת מֵהֶן אֲסוּרָה עַל הָאֶחָד אִיסּוּר עֶרְוָה אָסוּר בָּהּ וּמוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. אִיסּוּר מִצְוָה אוֹ אִיסּוּר קְדוּשָּׁה חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְייַבְּמוֹת. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
איסור מצוה כו' ור''ש פוטר ובנוסחא המשנה בבבלי לא גריס באיסור מצוה ור''ש פוטר וכדמפרש התם דבהא ר''ש מודה דחולצות דגזירה משום איסור מצוה בעלמא שאינה אחות ערוה שלא יאמרו איסור מצוה יוצאת בלא חליצה אבל באחת מהן ערוה לא גזרו משום דכ''ע גמירי לה וידעי דלא רמיא קמיה ולא אתי למישרי אחות זקוקה דעלמא. ולפי הנוסחא דהכא צ''ל דלא ס''ל לחלק בזה ולא גזיר מידי דהואיל ומדאורייתא חזיא לייבומי וזקוקה היא הוו להו כשאר ב' אחיות שנעשו צרות זו לזו ולר''ש פטורה אחות זקוקה מן החליצה:
היתה אחת מהן כו'. בבבלי שם קאמר דלר''ש איצטריך דמהו דתימא הואיל ולר''ש זיקה דאורייתא היא ליגזור באחת מהן ערוה משום אחיות דעלמא קמ''ל:
ור''ש פוטר. דסבר זיקה ככנוסה וכערוה גמורה היא ורחמנא פטרה ובגמ' מפרש אם פוטר בשתיהן או בשניה לחודה:
מתני' שנים מהן כו'. ונמצא שנופלות לפניו ב' אחיות או אשה ובתה ליבום ויש זיקה מדרבנן ולפיכך חולצות מדאורייתא ולא מתייבמות מדרבנן:
וזו היא שאמרו אחותה. של ערוה כשהיא יבמתה אשת אחי בעלה כשנופלת עמה ליבום:
איסור מצוה. הואיל ורמיא קמיה מדאורייתא אסור באחותה דאחות זקוקתו היא:
והשני אסור בשתיהן. משום אחות זקוקה ובבבלי דף כ''ח מוקי לה אליבא דרבי יוחנן דקי''ל כוותיה דיבמה שהותרה בשעת נפילה ונאסרה וחזרה והותרה שתחזור להיתירה הראשון דמיירי הכא שנפלה הך דאינה חמות ברישא דאי דנפלה חמות ברישא א''כ ליזול חתן לייבם הך דאינה חמות ותיהוי חמות לגבי אידך יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה כשייבם זה ותחזור להיתירה הראשון:
ומותר באחותה. דלאו אחות זקוקתו היא כיון דערוה לא רמיא קמיה:
מתני' היתה כו' איסור ערוה. כגון חמותו ואם חמותו כדפרש''י משום דטריחא ליה מילתא לאשכוחי בשאר עריות ובגמ' מפרש לה הכא:
הָֽיְתָה אַחַת מֵהֶן אֲסוּרָה כול'. אָנַס אִשָּׁה וְיָֽלְדָה בַת וּבָא אָחִיו וַאֲנָסָהּ וְיָֽלְדָה בַת וְנָֽשְׂאוּ שְׁתֵּיהֶן לִשְׁנֵי אַחִים מֵאַב אֲבָל לֹא מֵאֵם. זֶה אָסוּר בְּבִתּוֹ וּמוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ וְזֶה אָסוּר בְּבִתּוֹ וּמוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. הָדָא הִיא הָאָסוּר לָזֶה מוּתָּר לָזֶה וְהָאָסוּר לָזֶה מוּתָּר לָזֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
היתה אחת כו'. סיפא דקתני האסורה לזה כו' משכחת לה נמי באונסין אנס אשה כו' ובא אחיו ואנסה דאלו נשאה השניה נמי אסורה לו משום בת אשתו:
הָיָה לָרִאשׁוֹנָה צָרָה. כּוֹנֵס צָרָה וּמְקַייֵם אֶת אִשְׁתּוֹ וְאָסוּר בַּשְּׁנִייָה. הָדָא הִיא מוּתָּר הוּא אָדָם בָּאֲחוֹת צָרַת חֲלוּצָתוֹ. וִיהֵא אָסוּר בַּצָּרָה מִשּׁוּם צָרַת קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ. אָמַר רִבִּי יוּדָן. אִילּוּ בִיקֵּשׁ לִבְעוֹל אֶת הַצָּרָה עַד שֶׁלֹּא כָנַס שֶׁמָּא אֵינוֹ מוּתָּר בָּהּ. כַּתְּחִילָּה הוּא מוּתָּר בָּהּ וּבַסּוֹף הוּא אָסוּר. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצֵאת עוֹשֶׂה צָרָה לְאַחַר מִיתָה. וְאֵין צָרָה לְאַחַר מִיתָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
היה לראשונה צרה. ע''כ דמשובשת הגי' דהרי אי אפשר לו לכנוס הצרה של הראשונה ולקיימה ג''כ אלא דגרסינן כמו לעיל הל' א' הי' לראשונה צרה חלץ לה נפטרה צרתה כו' היה לשניה צרה כונס את הצרה דמבית אחרת היא ומקיים אשתו היא הראשונה כדאמר לקמיה דמותר אדם באחות כו' וכן באחות צרת יבמתו כו' וכולה כדפרישית לעיל:
הלכה: שְׁלֹשָׁה אַחִין. שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת כול'. עוּלָּה בַּר יִשְׁמָעֵאל אָמַר. כָּךְ פֵּירְשָׁהּ רִבִּי הוֹשַׁעְיָה אֲבִי הַמִּשְׁנָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר אֶת הַשְּׁנִייָה מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִיבּוּם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. חֲבוּרָה הָֽיְתָה מַקְשָׁה שֶׁלֹֹּא עָלַת עַל דַּעַת שֶׁיִּקְנֶה אָדָם שְׁתֵּי אֲחָיוֹת כְּאַחַת. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא וּפְלִיגָא. וְלָמָּה רִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר אֶת הַשְּׁנִייָה מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִיבּוּם. אָמַר לֵיהּ. שֶׁלֹּא עָלַת עַל דַּעַת שֶׁיִּקְנֶה אָדָם שְׁתֵּי אֲחָיוֹת כְּאַחַת. 19b תַּמָּן אָֽמְרִין. דִּבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן אֵין זִיקָה נוֹפֶלֶת בִּמְקוֹם זִיקָה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. וְהוּא שֶׁעָבַר וּבָעַל. הֵיךְ עֲבִידָא. קִידֵּשׁ אֶחָד מִן הַשּׁוּק אֶת הַשְּׁנִייָה. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִן קִידּוּשִׁין גְּמוּרִין. עַל דַּעַת דְּרִבִּי לָֽעְזָר קִידּוּשִׁין תְּלוּיִין. לִכְשֶׁיִּבְעוֹל אֶת הָרִאשׁוֹנָה קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין אֶת הַשְּׁנִייָה. בָּא עַל הַשְּׁנִייָה. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִן בִּיאַת עֶרְוָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָֽעְזָר אֵינָהּ בִּיאַת עֶרְוָה. מֵתָה הָרִאשׁוֹנָה. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִין מוּתָּר בַּשְּׁנִייָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתה הראשונה ע''ד כו'. כלומר אפי' לרבנן נמי מותר בשניה דאין זיקה לאחר מיתה דלא תימא דאע''ג דפקע איסור אחות אשה הואיל ונאסרה עליו שעה אחת בשעת נפילה הרי היא כאשת אח שיש לה בנים ואסורה לעולם קמ''ל והא דאמרינן כן לר' לעזר בריש פירקין לר' לעזר דמתני' היא וכאשר ציינתי שם והאי ר' לעזר אמורא הוא:
וע''ד דר''א אינה ביאת ערוה. בשניה אם לא בעל עדיין לראשונה דלא אלימא זיקה:
בא יבם על השניה ע''ד דרבנן ביאת ערוה. דיש זיקה וכערוה היא:
על דעתיה דר' לעזר קידושין תלויין. בספק דלכשיבעול הראשונה אז השניה פטורה ותופסין בה הקידושין:
וקאמר הש''ס דעל דעתין דרבנן. דלעיל ואליבא דר''ש דיש זיקה והשניה פטורה ואסורה על היבם קידושין גמורין הן ותופסין בה:
היך עבידא קידש כו'. כלומר איך הדין אם קידש אחד השניה לדידהו:
והוא שעבר ובעל. כלומר דרבי לעזר פליג ואליבא דר''ש דס''ל דלא אלימא זיקה לשוויה ככנוסה אלא דוקא שעבר ובעל את הראשונה דאז השניה פטורה ומותרת לשוק בלא חליצה ולרבנן דמתני' לעולם חולצת:
תמן אמרין. בבבל אומרים הטעם לדברי ר''ש דס''ל דאין זיקה כו' כלומר אין זיקה אחר הזיקה לאחר שנפלה הראשונה שוב אין זיקת השניה אוסרתה ובדנפלו זא''ז והשניה פטורה קאמר וכר' הושעיא דלעיל אלא דלדידיה אפי' לפי הטעם שלא עלת כו' השניה לבדה פטורה וכרבי מנא:
אר''ח קומי רבי מנא ופליגא. כלומר דהש''ס קאמר לה דמה דאמר רבי חנינא לפני רבי מנא לקמיה פליגא על בני חבורה דאמר לו ולמה רבי שמעון פוטר בשניה והשיבו שלא עלת כו' דאלמא אפילו לטעם זה דוקא השניה פטורה. ונראה דבני חבורה ורבי מנא פליגא באוקימתא דמתניתין דלבני חבורה מיירי שנפלו שתיהן כאחת וא''כ שתיהן פטורות וכדמפרש טעמא התם לר''ש דכתיב ואשה אל אחותה לא תקח לצרור בשעה שנעשו צרות זו לזו לא יהא לך ליקוחין אפי' באחת מהן ולר' מנא מיירי שנפלו בזה אחר זה וא''כ זיקת הראשונה ככנוסה שוויי' ואפי' לטעם שלא עלת כו' אינה אוסרת על הראשונה וכן מחלק בבלי שם. א''נ י''ל דגרסינן בדברי ר''ח ולמה ר''ש פוטר את שתיהן כו' ובעיקר הדין פליגי לר''ש ואפי' לטעם שלא עלת' כו':
שלא עלת כו'. כלומר אמאי דאמר לר''ש דוקא השניה פטורה מקשה וכי עלה על דעת שיקנה אדם ב' אחיות כאחת וא''כ שתיהן פטורות הן:
חבורה היתה מקשה. מפי בני החבורה נזרקה קושיא זו:
גמ' כך פירשה רבי הושעיה. דר''ש פוטר את השניה קאמר וטעמא דכיון דשמיע לן לר''ש דסבר זיקה ככנוסה דמיא דאמר לעיל בפ''ב הל' ב' גבי אשת אחיו שלא היה בעולמו שני אחין כו' דמייבם לאיזו מהן שירצה ור' הושעיה אזיל לשיטתיה דאמר שם בבלי י''ח דחלוק היה ר''ש אפי' בנולד ולבסוף ייבם דסבר דיש זיקה וזיקה ככנוסה היא וכשנפלה לפני אח השני קודם לידתו של זה ונזקקה לו לשני אלימא ההיא זיקה לשוויה ככנוסה והוי ליה כיבם ולבסוף נולד והילכך במתני' דהכא אמרינן נמי כיון דנפלה הראשונה זיקתה ככנוסה משווי לה והשני' פטורה משום אחות אשה ותו לא אסרה אקמיית' ומותרת הראשונה להתייבם. והכי אמר רב עמרם שם לר''ש ואליבא דר' אושעיא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source