Vayedaber

מַה נַפְשֵׁךְ. קְטָלֵיהּ. הֶחָשׁוּד עַל הַדָּבָר לֹא דָנוֹ וְלֹא מֵעִידוֹ. לֹא קְטָלֵיהּ. בַּחַיִים הוּא.

Pnei Moshe (non traduit)

מה נפשך כו'. על מתניתין קאי וטעמא דרבי יהודה מפרש דהרגתיו לא תנשא דמ''נ אם קטלי' רשע הוא והחשוד כו' ואם לא קטליה בחיים עדיין הוא:

הלכה: הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם וְאָמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם כול'. מַהוּ נֶאֱמָן. שְׁמוּאֵל אָמַר. נֶאֳמָן לִיתֵּן גֵּט. אַסִּי אָמַר נֶאֱמָן לִכְנוֹס. רַב הוּנָא אָמַר בְּשֵׁם רַב. נֶאֱמָן לִכְנוֹס. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר נֶאֱמָן לִכְנוֹס וְאֵין לְמֵידִין הִימֶּינּוּ דָבָר אַחֵר. מַהוּ אֵין לְמֵידִין הִימֶּינּוּ דָבָר אַחֵר. אַחַת מִשָּׂדוֹתַיי מָכַרְתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְמִי מָכַרְתִּיהָ. וּבָא אֶחָד וְאָמַר. אֲנִי הוּא שֶׁלְּקַחְתִּיהָ. לֹא כָל הֵימֵינוֹ. אַף בְּקִידּוּשִׁין כֵּן. אַחַת מִבְּנוֹתַיי קִידַּשְׁתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְמִי קִידַּשְׁתִּיהָ. וּבָא אֶחָד וְאָמַר. אֲנִי קִידַּשְתִּיהָ. לֹא כָל הֵימֵינוֹ. 15a מַתְנִיתִין פְלִיגָא עַל רַב. הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם וְאָמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם. לֹא יִשָּׂא אֶת אִשְׁתּוֹ. תַּמָּן הוּחְזְקָה אֵשֶׁת אִישׁ בִּפְנֵי הַכֹּל. בְּרַם הָכָא לֹא הוּחְזְקָה אֵשֶׁת אִישׁ אֶלָּא בִּפְנֵי שְׁנַיִם. לִכְשֶׁיָּבוֹאוּ שְׁנַיִם וְיֹאמְרוּ. זֶה הוּא שֶׁקִּידֵּשׁ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. זֶה אוֹמֵר. אֲנִי קִידַּשְׁתִּיהָ. וְזֶה אוֹמֵר. אֲנִי קִידַּשְׁתִּיהָ. שְׁנֵיהֶן נוֹתְנִין גֵּט. וְאִם רָצוּ אֶחָד נוֹתֵן גֵּט וְאֶחָד כּוֹנֵס. פָּתַר לָהּ בְּאוֹמֵר. לְאֶחָד מִשְּׁנֵי אֵילּוּ קִידַּשְׁתִּיהָ וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵי זֶה הוּא. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. קָדַם אֶחָד מֵהֶן וְכָנַס (אֵין) מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. בְּשֶׁזֶּה אוֹמֵר. אֲנִי קִידַּשְׁתִּיהָ. וְזֶה אוֹמֵר. אֲנִי קִידַּשְׁתִּיהָ. וְקָדַם אֶחָד מֵהֶן וְכָנַס. אֲבָל אִם אָמַר אֲנִי קִידַּשְׁתִּיהָ. וּכְנָסָהּ. וּבָא אַחֵר וְאָמַר. אֲנִי קִידַּשְׁתִּיהָ. לֹא כָל הֵימֵינוֹ. וְתַנֵּי כֵן. אִם מִשֶּׁכְּנָסָהּ בָּא אַחֵר וְאָמַר. אֲנִי קִידַּשְׁתִּיהָ. לֹא כָל הֵימֵינוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ותני כן כו'. ברייתא הובאה ג''כ בבלי שם:

לא כל הימנו. לאוסרה על בעלה:

אבל. ברישא אם אמר אני קדשתיה וכנסה וכרב אסי דאמר נאמן לכנוס:

הדא דאת אמר. דוקא בזה אומר אני כו' וקדם הא' וכנס קודם שנתן האחר הגט הוא דמוציאין מידו דאמרינן שמא הוא משקר ואין כאן ראיה דשכנגדו מכחש:

קדם א' מהן כו'. כדמפרש ואזיל:

ומשני פתר לה. שמואל באומר האב לא' משני אלו כו' והילכך האי דכנס בודאי קושטא הוא שקידשה דהרי אין כאן ספק יותר אלא אם זה האחר קידשה ומירתת שמא יכיר האב שחבירו קידשה ולא הוא אלא ודאי דשכנגדו הוא כיחש וירא לכונסה ונותן גט. וכה''ג מפרק לה התם בבבלי אליבא דרב דאמר התם כשמואל דהכא. ומצינו כזה הרבה בש''ס הזה שנחלפו השמועות עם ש''ס הבבלי:

לכשיבואו כו'. כלומר דכשיבואו העדים ויאמרו זהו שקידש ולא זה ויכחישו אותו אבל כל זמן שאין מכחישין אותו נאמן:

מתני' פליגא על שמואל גרסי'. וכן הוא שם דתנינן התם בסיפא דמתני' זה אומר כו' שניהם נותנין גט להתירה ואם רצו כו' דאלמא דנאמן אף לכנוס:

גמ' מהו נאמן כו'. סוגי' זו כתובה לקמן בקידושין פ' האומר הל' ז' ושם הגי' עיקר ועל מתני' דשם קאי ואגב דמקשי לקמן ממתני' מייתי לה הכא. דתנינן שם קדשתי את בתי ואיני יודע למי קדשתיה ובא אחד ואמר אני קדשתיה נאמן. ומפרש הש''ס מהו נאמן:

שמואל אמר נאמן ליתן גט. דסמכינן עליו שהוא קידשה וגיטו גט דאין אדם חוטא ולא לו בדבר שאינו נהנה ממנו ולהתיר אשת איש בחנם אבל לכנוס אינו נאמן דאימר יצרו תוקפו. ובבבלי שם דף ס''ג גריס אליבא דרב דאמר הכי:

אסי אמר. נאמן אף לכנוס וכדאמר נמי שם דלא חציף אינש לשקר בזה דמירתת דילמא מכחיש ליה ואמר ידענ' דלאו את יהבת לי קידושין:

וכן רב הונא בשם רב גריס הכא. כרב אסי:

א' משדותי כו' לא כל הימנו. ואינו נאמן בזה וטעמא דבשלמא בקידושין מירתת לשקר שמא לאחר זמן יבא זה שקידשה באמת ויכירו אותו ונמצא שבא על א''א אבל גבי שדה מאי מפסיד אם יבא האחר שלקחה באמת יחזיר לו השדה ועם הפירות שאכל ולא הפסיד כלום הילכך אינו נאמן דחיישינן שמא בתוך כך יקלקל השדה וישמיט הפירות ולא ימצא מה לגבות ממנו. ובבבלי אינו מבואר זה הדין כ''א האי דאמרו קידושין ע''ג נאמן בעל המקח כו' וזהו אם הוא יודע. ובהגהת מיימוני פ''ט מאישות ומביאו הרמ''א בח''מ סוף סי' רכ''ב דהלוקח נאמן ולא ידעתי מאין למד זה דהרי הכא מבואר בהדיא דאינו נאמן והש''ך שם ג''כ מביא בשם הה''מ כן וע''ש:

וקאמר הש''ס אף בקידושין כן. דבכה''ג גם בקידושין אינו נאמן באומר א' מבנותיי כו' כלומר שהוא מסופק ג''כ בזה איזו מהבנות קידש ולמי קידשה דבזה אינו נאמן לומר קידשתיה לזו ולהוציא את כולן מספק אשת איש:

מתני' דהכא פליגא על רב. דקתני לא ישא אשתו אלמא בדבר שאנו סומכין על דיבורו אינו נאמן לעצמו:

ומשני תמן. כלומר במתני' דהכא ואיידי דאמר בקידושין תמן גריס נמי הכא כן וכן דרך הש''ס הזה:

הוחזקה א''א בפני הכל. דהרי היא כחזקת א''א והוא בא להוציאה ולהתירה ולעצמו אינו נאמן:

ברם הכא. בקידושין דאכתי בחזקת פנוי' היתה ולא הוחזקה א''א אלא בפני שנים שאומר אבי' שקידשה בפניהן ואינו יודע למי:

וכן ר''י אמר נאמן לכנוס ואין למידין מכאן. שיהיה אדם נאמן לדבר אחר כשהבעל דבר בעצמו מסופק כדמפרש ואזיל:

הָרַגְנוּהוּ. מֵעַתָּה קְטָלֵיהּ. תִּינָּשֵׂא לַאֲחֵרִים וְלֹא לוֹ. אָֽמְרוּ לִפְנֵי רִבִּי יוּדָה. מַעֲשֶׂה בְּלֵיסְטֵיס אֶחָד שֶׁנִּתְפַּס בְּקַיסָרִין שֶׁבְּקַפַּדוֹקִייָא. אִם כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא לִיהָרֵג אָמַר לָהֶן. צְאוּ וְאִמְּרוּ לְאִשְׁתּוֹ שֶׁלְּשִׁמְעוֹן בֶּן כָּהֲנָא שֶׁהָרַגְתִּיו בִּכְנִיסָתוֹ לְלוֹד. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְקִייְמוּ אֶת דְּבָרָיו. אָמַר לָהֶן רִבִּי יוּדָה. מִשָּׁם רְאָייָה. וַהֲלֹא לֹא אָמַר אֶלָּא הָרַגְנוּהוּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

משם ראיה כו'. וכדמפרק לה שם שנתפס ע''י ליסטיות שהיה עמהן והוא לא נגע בו:

הרגנוהו מעתה קטליה. כלומר באמת היא דנהרג וכדמוקי בבלי כ''ה באומר הייתי עם הורגיו אבל לא נגעתי בו ולפיכך תינשא לאחרים ולא לו דעל דיבוריה סמכינן:

משנה: הֶחָכָם שֶׁאָסַר אֶת הָאִשָּׁה בְּנֶדֶר עַל בַּעֲלָהּ הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׂאֶנָּה. מֵיאֵינָה אוֹ שֶׁחָֽלְצָה בְּפָנָיו יִשָּׂאֶנָּה. מִפְּנֵי שֶׁהוּא בֵּית דִּין. וְכוּלָּן שֶׁהָיוּ לָהֶן נָשִׁים וָמֵתוּ מוּתָּרוֹת לְהִינָּשֵׂא לָהֶן וְכוּלָּן שֶׁנִּישְּׂאוּ לַאֲחֵרִים וְנִתְגָּֽרְשׁוּ אוּ שֶׁנִּתְאַלְמְנוּ מוּתָּרוֹת לְהִינָּשֵׂא לָהֶם. וְכוּלָּן מוּתָּרוֹת לִיבְנֵיהֶם וְלַאֲחֵיהֶם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וכולן כו'. כדמפרש בגמ':

שהיו להם נשים. בשעת מעשה ומתו אח''כ מותרות להנשא להן דהשתא ליכא חשד שהרי היתה אשתו קיימת ולא לישא את זו נתכוין:

וכולן. החכם והמביא גט והמעיד על אשה להשיא' דתנן בהו לא יכנוס:

מפני שהוא ב''ד. כלומר מיאון או חליצה לא עשה חכם זה ביחידי ולא חיישינן לחשדא כדמפרש בגמ' וקמ''ל האי תנא דמיאון נמי צריך בג' ולא קי''ל כן אלא דמיאון אפי' בפני שנים כדאמר בבלי בהדיא ריש פ' י''ב:

לא ישאנה. כדאמר בגמ':

מתני' בנדר. שנדרה הנאה מבעלה ולא הפר לה ובאת לחכם להתיר לה ולא מצא פתח לחרטה:

הלכה: אַרְבָּעָה אַחִין שְׁנַיִים מֵהֶן נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת כול'. אִילּוּ אַרְבָּעָה אַחִין שְׁנַיִים מֵהֶן נְשׂוּאִין שְׁתֵּי נָכְרִיּוֹת שֶׁמָּא אֵינָן מִתְייַבְּמוֹת. שַׁנְייָא הִיא הָכָא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אִיסּוּר אֲחָיוֹת. מֵעַתָּה לֹא יְהוּ צְרִיכוֹת הִימֶּינּוּ חֲלִיצָה. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. עַל יְדֵי זִיקָה. וְאֵין בּוֹ אִיסּוּר אֲחָיוֹת בְּרוּרוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

תני ב''ד לא יקחו. הפירות לעצמן מפני החשד:

ר''ע בשם דר''ח כו' מקשי דהכא כו'. לא חיישינן בב''ד לחשדא והכא כו' דחיישינן:

ומשני רבי יוסי דתמן המקח דרכו להשתלש. דכל אחד יטול חלקו ואיכא חשדא אבל הכא אין שנים כו':

גמ' אילו ארבעה אחין כו'. טעמא דמתניתא מפרש דאם נשואין ב' נכריות שמא אין מתייבמות בתמיה דהא מב' בתי' קאתיין:

שנייא כו'. ע''י זיקה היא איסור אחיות וכמ''ד יש זיקה אבל אין בו איסור אחיות ממש ולפיכך חולצות ולא מתייבמות:

מחלוקת ר''ע ור''ט. דפליגי באלו מציאות דף כ''ח בדמי אבידה דר''ט אמר ישתמש בהן ור''ע אמר לא ישתמש בהן וכן הכא לרשב''ג:

מה יהא. באותן דמים:

לא יגע בהן. למכרן כדמפרש בבלי שם דף ל''ח דאדם רוצה בקב שלו מט' קבין של חבירו:

אפי' הן אבודין. ע''י עכברים או רקבון:

תמן תנינן. פ' המפקיד הל' ז':

מפני שהוא ב''ד. ואין שנים האחרים מצויין וכו':

גמ' החכם כו'. טעמא הוא מפני החשד שאני אומר לכך נתכוין מתחלה לאסרה על בעלה ולישאנה:

משנה: אַרְבָּעָה אַחִין שְׁנַיִים מֵהֶן נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת. מֵתוּ אֶת הַנְּשׂוּאִין אֶת הָאֲחָיוֹת הֲרֵי אֵלּוּ חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְייַבְּמוֹת. וְאִם קָֽדְמוּ וְכָֽנְסוּ יוֹצִיאוּ. רִבִּי לִעֶזֶר אוֹמֵר בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים יְקַייֵמוּ וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים יוֹצִיאוּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' ארבעה אחין כו' חולצות ולא מתייבמות. דכיון דתרווייהו זקיקן להאי ולהאי קמא דמייבם פגע באחות זקוקתו דהויא כאשתו וכדמפרש בגמ':

ב''ש אומרים יקיימו. ובגמ' אמרי דתרין תנאין ואליבא דב''ש:

וְכוּלָּן שֶׁהָיוּ לָהֶן נָשִׁים וָמֵתוּ מוּתָּרוֹת לְהִינָּשֵׂא לָהֶן. לֹא אָמַר אֶלָּא מֵתוּ. הָא אִם נִתְגָּֽרְשׁוּ לֹא. וְכוּלָּן שֶׁנִּישְּׂאוּ לַאֲחֵרִים וְנִתְגָּֽרְשׁוּ אוּ שֶׁנִּתְאַלְמְנוּ מוּתָּרוֹת לְהִינָּשֵׂא לָהֶם. שֶׁאֵין אָדָם מָצוּי לַחֲטוֹא לְאַחַר זְמָן. וְכוּלָּן מוּתָּרוֹת לִיבְנֵיהֶן וְלַאֲחֵיהֶן. שֶׁאֵין אָדָם מָצוּי לַחֲטוֹא לֹא מִפְּנֵי בְנוֹ וְלֹא מִפְּנֵי אָחִיו.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וכולן כו'. לא אמרה מתני' אלא דוקא מתו הא אם נתגרשו לא דחיישינן ע''י שנתן עיניו בזו גירש את אשתו ובבבלי כ''ז מוקי דארגיל הוא קטטה ולפיכך חיישינן:

וכולן כו'. טעמא דמתני' מפרש:

סליק פירקא בס''ד

הלכה: הֶחָכָם שֶׁאָסַר אֶת הָאִשָּׁה בְּנֶדֶר עַל בַּעֲלָהּ כול'. הֶחָכָם שֶׁאָסַר אֶת הָאִשָּׁה בְּנֶדֶר עַל בַּעֲלָהּ הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׂאֶנָּה. אוֹמֵר אֲנִי. לְכָךְ מִתְכַּוֵּן מִתְּחִילָּה. מֵיאֵנָה אוֹ שֶׁחָֽלְצָה בְּפָנָיו יִשָּׂאֶינָּה מִפְּנֵי שֶׁהוּא בֵּית דִּין. שֶׁאֵין שְׁנַיִם מְצוּיִין לַחֲטוֹא מִפְּנֵי אֶחָד. 15b תַּמָּן תַּנִינָן. הַמַּפְקִיד פֵּירוֹת אֵצֶל חֲבֵירוֹ אֲפִילוּ הֵן אוֹבְדִין לֹא יִגַּע בָּהֶן. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. יִמְכּוֹר בִּפְנֵי בֵית דִּין מִפְּנֵי הָשֵׁב אֲבֵידָה לַבְּעָלִים. אָמַר רִבִּי אַבָּא בַּר יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. מַה יְהֵא בְדָמִים. רַב יְהוּדָה אָמַר. מַחֲלוֹקֶת רִבִּי עֲקִיבָה וְרִבִּי טַרְפוֹן. תְּנַיי בֵּית דִּין. לֹא יִקְחוּ. רִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. רִבִּי חִייָה בַּר שַׁבָּתַי מַקְשֶׁה. הָכָא אַתְּ אָמַר מֵיאֵנָה אוֹ שֶׁחָֽלְצָה בְּפָנָיו יִשָּׂאֶינָּה מִפְּנֵי שֶׁהוּא בֵּית דִּין. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. תַּמָּן הַמִּקָּח דַּרְכּוֹ לְהִשְׁתַּלֵּשׁ. בְּרַם הָכָא אֵין שְׁנַיִם מְצוּיִין לַחֲטוֹא מִפְּנֵי אֶחָד.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

תני ב''ד לא יקחו. הפירות לעצמן מפני החשד:

ר''ע בשם דר''ח כו' מקשי דהכא כו'. לא חיישינן בב''ד לחשדא והכא כו' דחיישינן:

ומשני רבי יוסי דתמן המקח דרכו להשתלש. דכל אחד יטול חלקו ואיכא חשדא אבל הכא אין שנים כו':

גמ' אילו ארבעה אחין כו'. טעמא דמתניתא מפרש דאם נשואין ב' נכריות שמא אין מתייבמות בתמיה דהא מב' בתי' קאתיין:

שנייא כו'. ע''י זיקה היא איסור אחיות וכמ''ד יש זיקה אבל אין בו איסור אחיות ממש ולפיכך חולצות ולא מתייבמות:

מה יהא. באותן דמים:

לא יגע בהן. למכרן כדמפרש בבלי שם דף ל''ח דאדם רוצה בקב שלו מט' קבין של חבירו:

אפי' הן אבודין. ע''י עכברים או רקבון:

תמן תנינן. פ' המפקיד הל' ז':

מפני שהוא ב''ד. ואין שנים האחרים מצויין וכו':

גמ' החכם כו'. טעמא הוא מפני החשד שאני אומר לכך נתכוין מתחלה לאסרה על בעלה ולישאנה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source