Vayedaber

Yevamoth

Daf 13a

משנה: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָח מִכָּל מָקוֹם זוֹקֵק אֶת אֵשֶׁת אָחִיו לַיִיבּוּם וְאָחִיו לוֹ לְכָל דָּבָר חוּץ מִמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִן הַשִּׁפְחָה וּמִן הַנָּכְרִית.

Traduction

Un frère quelconque survivant d'un frère défunt mort sans enfant, quel que soit son état (104)Ft-il un Mamzer, cas non identiquement le même qu'au 4, o il s'agit de la légitimité suspecte du défunt., oblige la veuve à l'épouser en vertu du lévirat, et il est du reste son frère sous tous les rapports juridiques (105)Soit pour le devoir de l'enterrer, même en se rendant impur quoique Cohen, soit pour hériter de lui., sauf s'il est né d'une esclave ou d'une païenne.

משנה: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן מִכָּל מָקוֹם פּוֹטֵר אֶת אֵשֶׁת אָבִיו מִן הַיִיבּוּם וְחַייָב עַל מַכָּתוֹ וְעַל קִלְלָתוֹ וּבְנוֹ לוֹ לְכָל דָּבָר חוּץ מִמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִן הַשִּׁפְחָה וּמִן הַנָּכְרִית.

Traduction

Dés que le défunt a laissé un enfant, quel qu'il soit (fût-il impropre), la veuve de son père est dispensée du lévirat; comme tel, il est passible des pénalités usuelles s'il frappe son père ou s'il le maudit (106)(Ex 21, 15) et 17., et il est son fils sous tous les rapports juridiques, sauf s'il est né d'une esclave ou d'une païenne.

Pnei Moshe non traduit

מתני' אח מכל מקום. ואפי' ממזר וטעמא הואיל והוא בנו לפטור מן היבום כדלקמן הילכך מיזקק נמי זקיק. בבלי שם:

אחיו לכל דבר. ליורשו ולהטמא לו:

שפחה ונכרית. דולדה כמוה כדיליף בגמ':

מתני' וחייב על מכתו כו'. אם הכה וקילל את אביו חייב מיתה. ובבבלי שם ע''ב מוקי כשעשה תשובה. דאל''כ הא כתי' ונשיא בעמך לא תאור בעושה מעשה עמך:

הלכה: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן מִכָּל מָקוֹם כול'. רִבִּי אָבִין בָּעֵי וּבְנוֹ לְכָל דָּבָר. אֲפִילוּ לְפִירְייָה וְרִבְייָה. וְלֹא שַׁנְייָה בֵּן גוֹי שֶׁבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל וְיָֽלְדָה. בֵּן יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּא עַל גוֹיָה וְיָֽלְדָה. משום בת יִשְׂרָאֵל וְיָֽלְדָה. בְּכוֹר לְנַחֲלָה וְאֵינוֹ בְּכוֹר לַכֹּהֵן.

Traduction

R. Abin observa: ''il est le fils en tout'', meme au point de vue du devoir de la reproduction conjugale et comme interdit secondaire (malgré l’illégitimité de sa naissance). Si un fils de païen a cohabité avec une fille d’Israélite et qu’elle enfante un fils, on si un israélite cohabite avec une païenne, lorsqu’cn- suite par son mariage régulier avec un israélite elle a encore un fils, celui-ci sera le premier-né au point de vue de l’héritage (107)Cf. Mischnà, tr. Bekhoroth, VIII, 1., mais non au point de vue sacerdotal (comme rachat dû au cohen).

Pnei Moshe non traduit

גמ' ה''ג ובנו לכל דבר אפי' לפ''ו ולשני' וכן מצאתי בחידושי הרשב''א ז''ל כלומר אעפ''י שנולד בעבירה גזרו בי' שניות וקיים ביה נמי מצות פ''ו. ומביאו הרמ''א אה''ע סי' א':

ה''ג בן גוי שבא על בת ישראל וילדה בן ישראל שבא על גויה משבאת לישראל וילדה בכור כו' וכן גרסינן להסיפא במתני' ריש פ''ח דבכורות דבנכרי' ונתגיירה ומשבאת לישראל ילדה בכור לנחלה שהרי לזה לא היו לו בנים ואינו בכור לכהן שאינו פטר רחם. גוי כו' ר' יוחנן אמר גוים כו' ונ''מ אם היו לו בנים בהיותו נכרי ונתגייר דקיים פ''ו וכן היא פלוגתא דר''י ור''ל בבלי פ' הבא על יבמתו דף ס''ב:

גּוֹי שֶׁבָּא עַל גּוֹיָה וְיָֽלְדָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. גוֹיִם יֵשׁ לָהֶם יְחָסִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. גוֹיִם אֵין לָהֶן יְחָסִין. וְהָא כְתִיב בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח מְרוֹדָךְ בַּלְאֲדָן בֶּן בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ בָּבֶל סְפָרִים וּמִנְחָה אֶל חִזְקִיָּהוּ. עַל יְדֵי שֶׁכִּיבֵּד זְקֵינוֹ זָכָה לְהִתְיָחֵס. וְהָא כְתִיב וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶל בֶּן הֲדַד בֶּן טַבְרִימוֹן בֶּן חֶזָיוֹן מֶלֶךְ אֲרָם הַיּוֹשֵׁב בְּדַמֶשֶׂק לֵאמֹר. קוֹצֵץ בֶּן קוֹצֵץ. כְּמָה דְּאַתּ אָמַר כִּי הָמָן בֶּן הַמְדָתָא. וְכִי בֶּן הַמְדָתָא הָיָה. אֶלָּא צוֹרֵר בֶּן צוֹרֵר. אוּף הָכָא קוֹצֵץ בֶּן קוֹצֵץ. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא. כָּךְ מֵשִׁיב רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אֶת רִבִּי יוֹחָנָן. וְהָא כְתִיב וּלְצִיבָא שִׁשָּׁה עָשָׂר בָּנִים וְעֶשְׂרִים עֲבָדִים. וַעֲבָדִים יֵשׁ לָהֶן יִיחוּס. בָּא לִמְנוֹת שׁוֹמְטִין שֶׁלִּמְפִיבוֹשֶׁת.

Traduction

Si un païen et une. païenne unis ensemble ont des enfants, puis se convertissent et ont encore des enfants, selon R. Yohanan, la généalogie des païens existe (et le fils né avant la conversion reste l’aîné comme premier héritier); selon Resch-Lakisch, on n’admet pas celte généalogie. Mais n’est-il pas dit (II Rois, XX. 20): En ce temps, Merodakh Baladan, fils de Baladan roi de Babel, envoya des livres et des présents au roi Ezchia (ne voit-on pas là, pour ce païen, l’énoncé d’une généalogie)? C’est parce qu’il a honoré son grand-père (en rappelant son origine) qu’il a mérité les honneurs de la généalogie. Mais il est écrit aussi (I Rois, XV, 18): le roi Asa envoya à Ben Hadad, fils de Tabrimon, fils de Hezion, roi d'Aram, gui habite à Damas, en disant, etc.? Cette succession de nom a pour but d'indiquer que c’était un impie assassin, fils d’impie, comme il est dit (Esther, IX, 10): Haman, fils de Hamdatha; ce n’est pas à dire proprement qu’il était fils direct de Hamdatha, mais un oppresseur descendant d’oppresseur. Selon R. Tanhouma, voici l’objection de Rcsch Lakisch à R. Yohanan: de ce qu'il est écrit (11 Samuel, IX, 10): Siba avait quinze fils et vingt esclaves, ne peut- on pas conclure qu’il y a défaut de généalogie, puisque l’on ne saurait l’admettre pour les esclaves (qui pourtant sont indiqués là)? Ces esclaves, observo R. Yohanan, peuvent avoir été les grands serviteurs (écuyers) de Mephibos- chetli (et pour cette raison ils sont cités là).

Pnei Moshe non traduit

והא כתי' כו'. דאלמא דיש להן יחוס:

ע''י שכיבד זקינו כו'. אביו כדאמרינן בבלי פ' חלק דף צ''ו דבלאדן מלכא הוי ואשתני אפי' והוי ככלבא והוי יתיב בריה על כסא מלכותא והוי כתיב שמי' ושמי' דאבוה. א''נ שכיבד לקונו גרסינן וכדאמר שם בד' פסיעות דנבוכדנצר הרשע. ובבלי הכא מפרק לה ר''ל דבהיותו נכרי אית להו חייס נתגיירו לית להו:

והא כתיב כו' ומשני קוצץ כו'. כלומר בא ללמדינו שהיה רשע בן רשע:

וכי בן המדתא הי'. דהמדתא היה בן אגג ולא אביו של המן:

כך משיב כו'. דילפת מהכא דיש להן יחוס והכתיב ולציבא וגו' ועבדים יש להן יחוס בתמיה והכתיב עם החמור עם הדומה לחמור:

ומשני כאלמי שמשין גרסינן של מפיבושת כלו' דלאו עבד ממש הי' אלא מגדולי משמשיו ובבבלי מפרק כפר בן בקר:

שִׁפְחָה. הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדוֹנֶיהָ. נָכְרִית. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. כְּתִיב לֹא תִּתְחַתֵּן בָּם וּכְתִיב כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי. בִּנְךָ מִיִּשְׂרָאֵלִית קָרוּי בִּנְךָ. וְאֵין בִּנְךְ מִגּוֹיָה קָרוּי בִּנְךָ אֶלָּא בְּנָהּ.

Traduction

Pour la femme esclave, on sait que la progéniture sera égale à la mère, parce qu’il est dit (Exode, XXII, 4): la femme et ses enfants seront à son maître. On le sait aussi pour la païenne (108)Mischnà, tr. Qiddouschint 111, 14.; car, dit R. Yohanan au nom de R. Simon b. Yohaï, il est écrit d'une part (Deutéron. VU, 3): ta ne t'allieras pas avec eux, et d’autre part (ib. 4): il pourrait détourner ton /ils de moi; or, ton fils issu d’une israélite porte ce nom, et non celui qui serait né d’une païenne, car en ce cas on le nomme '' son fils (109)l n’est plus question au v. 4 de ''ne pas piendre une lille païenne pour ton fils '': sans quoi, le texte dirait: î elle dé tournerait. ''''.

Pnei Moshe non traduit

שפחה מנלן. דולדה כמוה דכתיב האשה וגומר:

נכרית כו' לא תתחתן בם. בתך לא תתן לבנו ובתו וגומר וכתיב כי יסיר את בנך ולא כתיב כי תסור ש''מ דאבתו לא תקח לבנך לא קא מהדר דאין בנך מן הנכרית קרוי בנך. וכן אמר בבלי פירקין כ''ג:

תַּמָּן תַּנִּינָן. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אִם עָבַר הַזָּקֵן וּנְשָׂאָהּ. מַה עָבַר. עָבַר עַל דִּבְרֵי סוֹפְרִים. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ שָׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן. הָדָא אָֽמְרָה. שְׁנִיּוֹת אֵין לָהֶן הֶפְסֵק. אָמַר לֵיהּ. וְכִי שְׁנִייָה לִשְׁנִיּוֹת שָׁנִינוּ לֹא שְׁנִייָה לְדִבְרֵי תוֹרָה. וְכוּלְּהוֹן מִשּׁוּם כַּלַּת בְּנוֹ. רִבִּי חִזְקִיָּהּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָה. רִבִּי אַבָּהוּ לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא 13a רִבִּי לָֽעְזָר שָׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן. שְׁמוֹנֶה שְׁנִּיּוֹת שָׁנִינוּ וְזֶה הֲרֵי תֵשַׁע וְכוּלְּהוֹן מִשּׁוּם כַּלַּת בְּנוֹ.

Traduction

⁠— On a enseigné ailleurs (103)Mishna, (Kritot 3, 5).: '' Il est interdit d'épouser la bru de son fils devenue veuve (au même titre qu'une petite-fille); R. Yossé dit: si le grand-père a transgressé ce précepte et accompli une telle union, il est deux fois coupable. '' Or, sa transgression consiste à avoir enfreint un ordre des rabbins (qui défendent l'union avec la bru du fils). R. Yossé dit au nom de R. Abahou que l'on a adressé à R. Yohanan la demande s'il faut déduire de là que les interdits secondaires doivent à l'infini être applicables sans limite de descendance? -Non, répondit-il, il n'y a pas de second degré après un interdit secondaire, lequel seul est une conséquence de la défense légale; mais la transgression reprochée ici au grand-père ne consiste qu'à avoir épousé la bru de son fils (non une fille de sa petite-fille). R. Hiskia dit au nom de R. Yonah que R. Abahou ne s'est pas exprimé ainsi; mais R. Éliézer a posé la question à R. Yohanan, disant: Dans la barayeta (susdite), on avait énoncé huit cas d'interdit secondaire, et pourtant en voici un neuvième? -C'est que tous dérivent de la défense d'épouser la bru d'un fils.

Pnei Moshe non traduit

תמן תנינ'. פ''ג דכריתות דף י''ד הבא על בת בתו חייב עליה משום בת בתו וכלתו אם נשאה בנו כו':

רבי יוסי אומר אם עבר הזקן ונשא'. אביו של זה ואח''כ בא עליה זה חייב אף על אשת האב:

מה עבר. זה הזקן:

עבר על ד''ס. שהרי שניה היא לו או משום שהיא בת בת בנו או משום שהיא כלת בנו דהא חייבנו לבריה משום כלתו וכן אמר שם:

הדא אמרה. אם נשמע מכאן דשניות אין להן הפסק ואע''ג דהיא עצמה שניה היא דקס''ד דעבר על ד''ס דקאמר משום שהיא בת בת בנו והרי בברייתא דלעיל לא קחשיב לה משום שניה אלא ע''כ דלאו דוקא קתני והיא נמי שניה היא דבת בנו ערוה מן התורה היא וא''כ שמעת מינה נמי דכל הני שניות דקחשיב להו לאו דוקא הן ואין להן הפסק:

וכי שניות כו'. לא שניות לדברי תורה בתמיה אבל לא שניה לשניות ודוקא הן:

וכולהון משום כלת בנו. כלומר הא דקתני עבר הזקן משום כלת בנו הוא דקחשיב לה בברייתא דלעיל ולא משום בת בת בנו. ורש''י ז''ל שפי' שם דהוי מצי נמי למימר משום בת בת בנו לשיטתא דהבבלי אזיל וכר''ח דאמר הכי שלישי שבבנו ושבבתו שניה. א''נ יש לפרש האי דקאמר וכולהון משום כלת בנו ה''ק דודאי התם דקאמר עבר הזקן טעמא משום כלת בנו ויותר אין להוסיף על השניות והכא דאמרינן כולהון אין להן הפסק וכר' חנין לעיל טעמא משום כלת בנו דאין לה הפסק כדתני בהדיא בברייתא בבבלי כלתו ערוה וכלת בנו שניה כו' עד סוף כל הדורות וטעמא כדפרישית לעיל וגזרינן נמי בכל השניות משום כלת בנו:

ור' חזקיה בשם יונה. קאמר דלא רבי אבהו אמר כן אלא ר' אלעזר היא דשאל כן לר''י:

שמנה שניות שנינו. בברייתא דלעיל וזה הא הרי תשע ממתני' דכריתות עבר כו' דהיא בת בת בנו:

וכולהון כו'. והשיב לו דכולהון משום כלח בנו וכדפרישית. והרמב''ם ז''ל פסק בזה כהבבלי וכר''ח דחשי' לה שניות אלא דפסק שם דכל השניות יש להן הפסק חוץ מד' נשים כו' וטעמיה כדפרישית לעיל משום דבעיא דלא איפשט' היא ובדרבנן לקילא. אלא דעדיין צ''ע דהא בהדיא קאמר שם בכריתות כדתני' כלתו ערוה כלת בנו שניה וכן אתה מוצא בבת בנו ובבת בן בנו עד סוף כל הדורות דאלמא אפי' שניות דר''ח איי להן הפסק. וצ''ל דהי' גורס התם כמו בבבלי הכא וכן אתה אומר בבנו ובבן בנו עד סוף כל הדורות ועל כלת בנו קאי וכדאמרן:

Yevamoth

Daf 13b

משנה: שְׁנַיִם שֶׁקִידְּשׁוּ שְׁתֵּי אֲחָיוֹת זֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזוֹ קִידֵּשׁ וְזֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזוֹ קִידֵּשׁ. זֶה נוֹתֵן שְׁנֵי גִיטִּין וְזֶה נוֹתֵן שְׁנֵי גִיטִּין. מֵתוּ לָזֶה אָח וְלָזֶה אָח זֶה חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן וְזֶה חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן. לָזֶה אֶחָד וְלָזֶה שְׁנַיִם. הַיָּחִיד חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן וְהַשְׁנַיִים אֶחָד חוֹלֵץ וְאֶחָד מְיַיבֶּם. קָֽדְמוּ וְכָֽנְסוּ אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדָן.

Traduction

Deux hommes se sont engagés par le mariage avec deux sœurs, et aucun des deux ne sait avec laquelle il l'est; il faut que chacun donne deux divorces (un à chaque sœur, en raison du doute). S'ils meurent et laissent chacun un frère, chacun procédera au déchaussement pour les deux sœurs (114)2 est défendu de l'épouser, dans la crainte qu'elle soit la sÏur de celle qu'il conviendrait d'épouser en vertu du lévirat.. Mais si un homme en mourant laisse un frère, et l'autre laisse deux frères, le frère resté seul opérera le déchaussement à l'égard des deux sœurs (115)Elles lui restent interdites: avant le déchaussement, il est à craindre que la première sÏur soit la sÏur de celle qu'il s'agirait d'épouser par lévirat; après cet acte, elle est interdite comme étant la sÏur de celle qui a opéré le déchaussement.; quant aux deux frères (du second défunt), l'un procédera pour une sœur au déchaussement (116)Par cet acte, l'autre frère échappe au devoir du lévirat qui lui incombe peut-être pour cette même femme., et l'autre pourra épouser l'autre sœur par lévirat. Si de suite après le décès les deux frères ont épousé les deux sœurs (sans consulter personne des gens compétents), on n'annulera pas le mariage pour cela.

Pnei Moshe non traduit

מתני' שנים שקידשו כו'. והם ב' נכריים:

זה חולץ לשתיהן כו'. דכל חד מינייהו אסור לייבומי דילמא פגע באחות זקוקתו:

היחידי חולץ את שתיהן. שאי אפשר לו לייבם לא קודם חליצה של שנייה משום אחות זקוקה ולא לאחר חליצה משום אחות חליצה לפיכך הואיל ואסור לייבם יחלוץ תחילה לשתיהן כדי להתיר אותה שהיא יבמתו לשוק:

והשנים א' חולץ. לאפקועי זיקה מאחיו אם זו היא יבמתו ותשתרי אחותה לשני ממ''נ אי יבמתו היא שפיר ואי אחותה היא הא פקעה זיקת יבמה מינה בחליצת אחיו. ודוקא מיחלץ והדר יבומי אבל יבומי ברישא לא דקפגע ביבמה לשוק:

קדמו וכנסו. אלו השנים אחר חליצת הא' אין מוציאין מידם שהרי אין כאן אלא ספק איסור אחות זקוקה בנישואי ראשונה ואיכא למימר קמא דנסיב יבמתו היא ובתרא נמי שפיר נסיב נכרי' ואי נמי הוה איפכא וקמא פגע באחות זקוקה כיון שבא שני וייבם פקעה זיקתה מאחיו והותרה לו אשתו ואיסורא דעבד עבד:

משנה: מִי שֶׁקִּידֵּשׁ אַחַת מִשִּֽׁתֵּי אֲחָיוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶן קִידֵּשׁ נוֹתֵן גֵט לָזוֹ וְגֵט לָזוֹ. מֵת וְלוֹ אָח אֶחָד חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן. הָיוּ לוֹ שְׁנַיִם אֶחָד חוֹלֵץ וְאֶחָד מְייַבֵּם. קָֽדְמוּ וְכָֽנְסוּ אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדָם.

Traduction

Si quelqu'un s'est engagé pour le mariage avec l'une de deux sœurs, sans savoir au juste envers laquelle des deux il s'est engagé, il ne pourra épouser aucune des deux (sous peine de relation illicite), et devra se dégager en remettant à chacune d'elles une lettre de divorce. S'il meurt et qu'il laisse un seul frère, celui-ci devra procéder au déchaussement par les deux sœurs (112)Il n'y a pas de certitude pour savoir laquelle des deux est la vraie belle-sÏur.. Si le défunt a laissé deux frères, l'un d'eux procédera d'abord au déchaussement par l'une d'elles, mais l'autre frère pourra épouser la sœur. Si de suite après les deux frères ont épousé les deux sœurs veuves (sans consulter les gens compétents), on n'annulera pas le mariage pour cela.

Pnei Moshe non traduit

מתני' ואין יודע איזה מהן קידש. אסור בשתיהן דכל חדא וחדא איכא למימר זו אחות אשה:

חולץ לשתיהן. דלא ידע איזו היא יבמתו כדמפרש בגמ' ומיחלץ חדא ויבומי חדא לא דאחות חלוצתו אסורה לו מדרבנן בחיי' ויבומי בריש' נמי לא דדילמא לא זו היא יבמתו וקפגע באחות זקוקתו דהויא כאשתו:

היו לו שנים אחד חולץ. תחילה לאתת והשני אם רצה לייבם לשניה מייבם דאם זו יבמתו שפיר ואם אחותה היא לא פגע באחות זקוקתו דחליצה דהך אפקעה לזיקה ולא גזרו אטו מייבם ואח''כ חולץ כיון דאפילו הוי הכי לא מיפסיל כדתני קדמו כו':

קדמו וכנסו. קודם שנמלכו בב''ד שאם נמלכו בב''ד ועברו יוציאו כיון שעברו על דברי ב''ד. הרא''ש:

אין מוציאין מידם. דכל חד וחד אמר אנא שפיר נסיבי ואי נמי הוה איפכא שהראשון לייבום כנס אחות זקוקתו ההיא שעתא הוא דעבד איסורא ומשבא אחיו וייבם השניה שהיא יבמתו פקע זיקתה למפרע מאידך:

הלכה: שְׁנַיִם שֶׁקִידְּשׁוּ שְׁתֵּי אֲחָיוֹת כול'. תַּנֵּי. אֶחָד יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד כֹּהֲנִים כְּסֶדֶר הַזֶּה. הָדָא דְּאַתְּ אָמַר בְּשֶׁחָלַץ וְאַחַר כָּךְ יִיבֵּם. אֲבָל אִם יִיבֵּם בַּתְּחִילָּה אָסוּר. שֶׁמָּא יָמוּת אָחִיו וְנִמְצָא כְּבָא עַל אֲחוֹת יְבִימְתּוֹ. אָמַר רַב חִסְדָּא. הָדָא אָֽמְרָה הַבָּא עַל אֲחוֹת יְבִימְתּוֹ לֹא פְסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר בָּא. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. הַבָּא עַל אֲחוֹת חֲלוּצָתוֹ לֹא פְסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָה.

Traduction

On a enseigné: il importe peu, dans le présent ordre, qu'il s'agisse de simples israélites ou de Cohanim, pour maintenir la validité du mariage (117)Quoique d'ordinaire une femme qui a déchaussé soit interdite au Cohen, cette mesure rabbinique s'efface ici devant le doute sur l'acte du déchaussement.. Quant à ce que dit la Mishna que, de deux frères (du second défunt) l'un procédera pour une sœur au déchaussement, etc., c'est vrai si l'un a d'abord accompli le déchaussement, puis l'autre a épousé la belle-sœur; mais il est interdit que ce mariage ait lieu d'avance, car il pourrait arriver que son frère meurt avant d'avoir accompli le déchaussement pour l'autre sœur, et le premier se trouverait avoir épousé indûment la sœur de la belle-sœur qui lui incombe en lévirat (et qui est alors interdite). Cela prouve, dit R. Hisda, que la cohabitation avec la sœur de celle qui vous a déchaussé (118)Ou plutôt, dit le commentaire, de celle qui vous incombe par lévirat. ne la rend pas impropre à épouser un cohen. R. Yossé b. R. Aba dit que R. Hiya a professé la même opinion.

Pnei Moshe non traduit

גמ' א' ישראל וא' כהנים כסדר הזה. דאפילו הן כהנים אין מוציאין מידם אם כנסו השנים אחר חליצת הא' וטעמא כיון דאיסור חליצה לכהן מדרבנן הוא וכאן דספק חליצה היא דכל אחת ואחת בספק היא שמא לא היתה זקוקה לזה החולץ דאחיו לא קידשה אלא אחותה הוא דקידש ולא גזרו בה רבנן אבל במתני' דלקמן אסור בכהנים כמו שאפרש שם בס''ד:

הדא דאת אמר. במתני' והשנים א' חולץ כו' דוקא בשחלץ זה ואח''כ ייבם זה:

אבל כו'. לייבומי ברישא אסור שמא ימות אחיו והיא לאו יבמתו היא אלא אחות יבמתו הזקוקה לו. ובבבלי שם קאמר הכא טעמא אחרינא כדפרישית במתני' דקפגע ביבמה לשוק וזה אפי' למ''ד דלא חייש למיתה:

הדא אמרה הבא על אחות חליצתו כו'. נראה דאחות זקוקתו גרסינן דהרי אין אתה מוצא כאן שיבא על א' מהן אחר חליצתו אלא אחר חליצת האחר אלא דאחות זקוקתו שפיר שמעינן מהכא דקאמר אפי' בכהנים אין מוציאין מידם ואע''ג דאיכא למימר דקמא באחות זקוקתו פגע:

הלכה: מִי שֶׁקִּידֵּשׁ אַחַת מִשְּׁתֵּי אֲחָיוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶן קִידֵּשׁ נוֹתֵן גֵט לָזוֹ וְגֵט לָזוֹ. מֵת וְלוֹ אָח אֶחָד חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן. בְּכָל אָתָר אַתְּ אוֹמֵר. אֵין חֲלִיצָה אַחַר חֲלִיצָה. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. כָּאן בְּוַודַּאי כָּאן בְּסָפֵק. הָיוּ לוֹ שְׁנַיִם אֶחָד חוֹלֵץ וְאֶחָד מְייַבֵּם. בְּכָל אָתָר אַתְּ אָמַר. בְּכָל מָקוֹם שֶׁאוֹמְרִים לוֹ. ייַבֵּם. אֵין אוֹמְרִים לוֹ. חֲלוֹץ. וְהָכָא אַתְּ אָמַר אָכֵין. כָּאן בְּוַדַּאי כָּאן בְּסָפֵק. קָֽדְמוּ וְכָֽנְסוּ אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדָן.

Traduction

''Si le mari meurt, est-il dit, et qu'il laisse un seul frère, celui-ci devra procéder au déchaussement par les deux sœurs.'' Or, partout il est dit (113)Ci après V, 1. qu'il ne peut pas y avoir un déchaussement à la suite d'un autre déjà accompli (au sujet du même lévirat, y eût-il deux belles-sœurs); comment donc se fait-il qu'ici il soit prescrit au survivant de se laisser déchausser par les deux sœurs (deux fois)? C'est qu'ailleurs il s'agit des cas de certitude (il n'y a pas lieu alors de recommencer); tandis qu'ici il y a doute entre une sœur et l'autre. ''Si le défunt a laissé deux frères, est-il dit ensuite, l'un d'eux procédera d'abord au déchaussement par l'une d'elles, puis l'autre frère pourra épouser la sœur.'' Or, d'ordinaire, lorsque le lévirat est accompli par le mariage, on ne procède pas au déchaussement; pourquoi donc ici prescrit-on le contraire? C'est que d'ordinaire il s'agit d'une certitude, et ici du doute. ''En cas de mariage anticipé, celui-ci reste valable.''

Pnei Moshe non traduit

גמ' בכל אתר את אמר כו'. כדקי''ל דאין חליצה אחר חליצה לא ביבמ' א' ולא בשתי יבמות כדתנן לקמן פ''ה:

והכא אמר הכין. בתמיה דאחד חולץ לשתיהן:

ומשני כאן בוודאי. יבמות כאן במתני' בספק דלא ידע איזו היא יבמתו כדפרישי' במתני':

היו לו שנים כו'. בכל אתר כו'. במקום ששייך יבום אין אומרין חלוץ מתחלה והכא כו':

ומשני כאן בודאי. בעלמא והכא דספק הוא כדפרישית:

קדמו כו'. כלומר דמסיק דהיינו טעמא נמי דאין מוציאין מידם משום דספק הוא דשמא לא פגע באחות זקוקתו אבל אי הי' וודאי היה זקוק להוציא וכן כתבו התו' שם ד''ה קדמו:

יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר נַבּוֹרַיָּה אֲזַל לְצוֹר. אַתּוֹן שָׁאֲלִין לֵיהּ. מַהוּ מִיגְזָר בְּרֵיהּ דַּאֲרָמִייָתָא בְּשׁוּבְתָּא וְסָבַר מִישְׁרֵי לוֹן מִן הָדָא וַיִתְיַלְּדוּ עַל מִשְׁפְּחוֹתָם לְבֵית אֲבוֹתָם. שָׁמַע רִבִּי חַגַּיי אָמַר. יֵיתֵי. אַייְתוּנֵיהּ דְּיִלְקֵי. אָמַר לֵיהּ. מֵאֵיכָן אַתָּה מַלְקֵינִי. אָמַר לֵיהּ. מִן הָדָא דִכְתִיב וְעַתָּה נִכְרוֹת בְּרִית לֵאלֹהֵינוּ. אָמַר לֵיהּ. מִן הַקַּבָּלָה אַתְּ מַלְקֵינִי. אָמַר לֵיהּ. וְכַתּוֹרָה יֵעָשֶׂה. אָמַר לֵיהּ. מִן הֵדָא אוֹרַייָה. אָמַר לֵיהּ. מִן הַהִיא דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. כְּתִיב לֹא תִּתְחַתֵּן בֶּם וּכְתִיב כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מַאַחֲרַיי. בִּנְךָ מִיִּשְׂרָאֵלִית קָרוּי בִּנְךָ. וְאֵין בִּנְךְ מִגּוֹיָה קָרוּי בִּנְךָ אֶלָּא בְּנָהּ. 13b אָמַר לֵיהּ. חֲבוֹט חַבְטָךְ דְּהוּא טָבָא בְּקֻלְטָא.

Traduction

R. Jacob, habitant du village de Neboria, s’étant rendu à Tyr (110)f. Midrasch Rabba à Genèse, ch. VII. , on vint lui demander s’il est permis, le samedi, de circoncire le fils d’une araméenne (né des œuvres d’un israélite); il était d’avis de le permettre, se fondant sur ce qu'il est écrit (Nombres, 1, 18): on les enregistra (les naissances furent inscrites) selon leurs familles et leurs maisons paternelles (on se règle donc d’après l’extraction' juive). R. Ilagaï, l’ayant entendu, dit de le faire venir et de le frapper de coups de lanière (en punition de son erreur). Sur quoi te bases-tu, lui dit R. Jacob, pour me frapper? R. Hagaï répondit: sur ce qu'il est écrit (Ezra, X, 3): Concluons une alliance avec notre Dieu, de faire sortir les feuimes (étrangères) et ceux qui sont nés d'elles. Se peut-il, dit R. Jacob, que sur un tel avis (111)D’un simple hagiographe. V. Rabba sur Nombres, ch. XIX. tu me frappes? C’est que, dit R. Hagaï, il est écrit (ibid. fin): qu'il soit fait selon la Loi (c’est donc une décision légale). Et quel est le texte? On le sait, dit R. Yohanan au nom de R. Simon b. Yohaï, de ce qu’il est écrit d’une part (Deutéron. VII, 3): Ne t'allie pas avec eux, et d’autre part (ibid. 4): il-pourrait détourner ton fils de moi; or, ton fils issu d’une israélite porte ce nom, et non celui qui serait né d’une païenne, car eu ce cas on le nomme '' son fils ''. Frappe donc tes coups, dit R. Jacob, il est bon que je les reçoive (cette correction méritée me profitera).

Pnei Moshe non traduit

מהו מיגזר כו'. אם מותר למול בשבת בן גוי' שנולד מישראל:

והיה רוצה להתיר להם מן זה הכתוב דמשפחת בית אב קרוי משפח':

ייתי כו'. יבא והביאוהו לכאן שילקוהו:

מאיכן. מנין לך ראיה דלאו כישראל הוא:

דכתיב ועתה וגו'. בעזרא גבי שכניה בן יחיאל להוציא נשים נכריות:

מן הקבלה. מדברי קבלה בתמיה:

א''ל וכתורה יעשה. כתיב שם בהאי קרא דאלמא דמן התורה הוא שאין להם נישואין וקידושין וולדה כמותה:

א''ל מן הידא אוריי'. מהיכן נפקא לן ומאיזה מקרא מן התורה:

מן ההיא כו'. חבוט חביטך. הלקה מלקות שלך שהוא טוב לקלוט לפי שראוי הוא ואהיה נזהר פעם אחרת:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source