אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מוֹדֶה רִבִּי שִׁמְעוֹן בָּרִאשׁוֹנָה. אַשְׁכָּח תַּנֵּי. עוֹד הִיא בְּמַחֲלוֹקֶת. מַה בֵּין רִאשׁוֹנָה וּמַה בֵּין שְׁנִייָה. רִאשׁוֹנָה בָּא וּמְצָאָהּ בְּאִיסּוּר. וְהַּשְּׁנִייָה בָא וּמְצָאָהּ בְּהֵיתֵר. רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי. אֵשֶׁת אָבִיו שֶׁמְּצָאָהּ לִפְנֵי אֶחָד מִן הַשּׁוּק מַה אָמַר בָּהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן. מִפְּנֵי שֶׁמְּצָאָהּ בְּהֵיתֵר מוּתֶּרֶת. לֹא אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן אֶלָּא עַל יְדֵי אַחִין מִן הָאַב. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּן לָקִישׁ בָּעֵי. אֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ שֶׁמְּצָאָהּ לִפְנֵי אֶחָד מִן הַשּׁוּק מַה אָמַר בָּהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן. מִפְּנֵי שֶׁמְּצָאָהּ בְּהֵיתֵר מוּתֶּרֶת. לֹא אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן אֶלָּא עַל יְדֵי אַחִים מֵאָב. רִבִּי יוּדָן בָּעֵי. צָרַת אֲחוֹת אִמּוֹ שֶׁמְּצָאָהּ לִפְנֵי אֶחָד מִן הַשּׁוּק. מִפְּנֵי שֶׁמְּצָאָת בְּהֵיתֵר מוּתֶּרֶת. רִבִּי אָבִין בָּעִין (! sic ). 10b גְּרוּשָׁה שֶׁנַּעֲשֵׂית אַלְמָנָה. אַתְּ אָמַר מַה דְאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן עַל רֹאשָׁהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מודה ר''ש בראשונה. במשנה ראשונה נולד ואח''כ ייבם דמותר וכרב פפא בבלי י''ט ולא קשיא דרישא לא איצטריך דהשתא בסיפא ביבם ואח''כ נולד אסרי רבנן רישא מיבעיא דלא זו אף זו קתני:
את אמר כו'. אדבתרה קאי וכמו אמר מר הוא כלומר דאת אמר ר''ש דאמר מייבם כו' ארישא דמתני' קאי ובעי הש''ס מה אמר ר''ש אסיפא אם עשה בה מאמר ואם בא עליה או חלץ לה כדלקמן. והני בעיא דלעיל ממילא איפשיט דלא אמר ר''ש אלא ביבום כדלעיל ולא רצה הש''ס להאריך:
גרושה שנעשי' אלמנה. אם נימא דלר''ש מותר' לכהן הדיוט הואיל ועכשיו בהיתירא היא לו:
ומשני לא אמר ר''ש אלא ע''י כו'. כלומר אם בא ומצאה בהיתר יבום אבל לא באיסור אחר וכן כל הני בעיא דלקמי' וכה''ג מפרק לה בבלי כ' דלא אמר ר''ש אלא ביבום משום דאיסורא דאית לי' היתירא הוא:
אשת אביו. שהיתה נשואה לא' מן השוק קודם לידתו של זה וכשנולד בא ומצאה בהיתר מה אמר ר''ש אם ה''נ תהא מותרת:
והשני כו'. דכבר ייבם זה:
ראשונה. נולד האח קודם שייבם זה בא ומצאה באיסור שלא היה בעולמו:
מה בין ראשונה כו'. לר' יוחנן דקאמר דמודה בה ר''ש:
אשכח. ברייתא דתני עוד היא במחלוקת וחלוק הוא ר''ש אף בראשונה וכרב אושעיא שם:
רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב שֵׁשֶׁת. תַּנֵּי תַּמָּן. דִּבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת. וְקַשְׁיָא. קָנָה מַאֲמָר שְׁתֵּיהֶן מוּתָּרוֹת. לֹא קָנָה מַאֲמָר אֶלָּא זִיקָה. וְקַשְׁיָא. קָנָה זִיקָה שְׁתֵּיהֶן מוּתָּרוֹת. לֹא קָנָה זִיקָה הָרִאשׁוֹנָה אֲסוּרָה וְהַשְּׁנִייָה מוּתֶּרֶת. שֶׁמָּא זִיקַת רִבִּי שִׁמְעוֹן כְּמַאֲמָר דְּרַבְּנָן. כְּמַה דְרַבָּנָן אָֽמְרֵי. הַמַּאֲמָר קָנָה וּמְשַׁייֵר. כֵּן אָמַר. זִיקָה קוֹנָה וּמְשַׁייֶרֶת. וְקַשְׁיָא. צַד שֶׁקּוֹנָה זִיקָה כְּנֶגְדּוֹ אָסוּר בַּצָּרָה. צַד שֶׁלֹּא קָוֹנָה זִיקָה כְּנֶגְדּוֹ הֵיתֵר בַּצָּרָה. אָמַר שַׁמַּי. וְכִי מַה נַפְשֵׁךְ בָּעֲרָיוֹת. מַהִיא בְּהוֹן. כְּהִיא דְאָמַר רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה. כָּל יְבָמָה שֶׁאֵין כּוּלָּהּ לִפְנִים צַד הַקָּנוּי שֶׁבָּהּ נִידוֹן לְשֵׁם עֶרְוָה. וְעֶרְוָה פוֹטֶרֶת צָרָתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כהיא דאמר כו'. כל יבמה שאין כולה לפנים. לפני היבם שיש בה צד איסור צד הקנוי שבה מה שהיא זקוקה לו נידון משום ערוה שהרי אינה יכולה להתייבם והוי לה גופה כצרת ערוה וערוה פוטרת צרתה והכי אמר לקמן פ' ב''ש הל' ז' ושם גריס שאין כולה לחוץ וחדא היא. וצ''ל לפ''ז דרבנן דמתני' דס''ל המאמר קונה ומשייר וחולצת הצרה דלא סבירא להו הא דאמר ר' שמי אלא אליבא דר''ש קאמר הכי לברייתא דר''ז:
ר''ז בשם רב ששת אמר. דאשכח חדא ברייתא דתני תמן לדברי ר''ש שתיהן אסורות. וקשי' אמאי שתיהן אסורות דאם קנה מאמר שתיהן מותרות דהא כיבם ולבסוף נולד הוא לר''ש וכדאמרן:
לא קנה כו'. ואם לא קנה מאמר אלא דהוי צרת ערוה בזיקה מ''מ קשיא:
קנה זיקה. כלומר אם זיקה ככנוסה שתיהן מותרות דהא אפי' הראשונה מזיקת אחיו שהיה בעולמו היא:
ואם לא קנה זיקה. דלא הוי ככנוסה וא''כ הראשונה אסורה דלא פקעה ממנה זיקתה הראשון מאחיו שלא היה בעולמו ואכתי השניה מותרת דזיקה לאו כלום היא ולא הויא צרת ערוה:
ומשני שמא לברייתא דר''ז ס''ל זיקת ר''ש כו' דזיקה לר''ש כמאמר לרבנן דמיא דקונה ומשיירת היא והילכך אף השניה אסורה דהויא צרת ערוה במקצת ע''י זיקה:
וקשיא צד כו'. כלומר דמ''מ קשיא אמאי שניה אסורה ופטורה לגמרי דהא הרי יש בצרה זו צד איסור מה שקנה זיקה וצד היתר שלא קנה זיקה וחליצה מיהת צריכה:
אמר רבי שמי וכי כו'. כלומר דאין אומרים מה נפשך בעריות לדון בה צד היתר וצד איסור כדמפרש ואזיל:
מאי כדון גרסינן. מה טעם:
מַה אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּבַעֲלַת מַאֲמָר. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. בִּיאָתָהּ וַחֲלִיצָה שֶׁלְּאַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ. וְאִם חָלַץ לְבַעֲלַת מַאֲמָר אַף הַשְּׁנִייָה צְרִיכָה חֲלִיצָה. אַתְּ אָמַר. בִּיאָתָהּ אוֹ חֲלִיצָתָהּ שֶׁלְּאַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ. מַה נַפְשֵׁךְ. קָנָה מַאֲמָר שְׁתֵּיהֶן נָשָׁיו. נִפְטְרָה בַּחֲלִיצַת חֲבֵירָתָהּ. לֹא קָנָה מַאֲמָר אֵין הָרִאשׁוֹנָה צְרִיכָה חֲלִיצָה. וְאִם חָלַץ לְבַעֲלַת מַאֲמָר אַף הַשְּׁנִייָה צְרִיכָה חֲלִיצָה. שֶׁמָּא לא קָנָה מַאֲמָר וְלֹא נָֽגְעָה בָהּ חֲלִיצָה וְיִיבּוּם שֶׁמָּא קָנָה מַאֲמָר וְנִפְטְרָה בַּחֲלִיצַת חֲבֵירָתָהּ. מַה נְפִיק מִן בֵּינֵיהוֹן. חָלַץ לָרִאשׁוֹנָה וּבָא עַל הַשְּׁנִייָה. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִין בִּיאַת עֶרְוָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אֵינָהּ בִּיאַת עֶרְוָה. בָּא עַל הָרִאשׁוֹנָה וּבָא 11a עַל הַשְּׁנִייָה. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִן הָרִאשׁוֹנָה בִּיאַת עֶרְוָה וְהַשְּׁנִייָה צְרִיכָה גֵט וַחֲלִיצָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן שְׁתֵּיהֶן צְרִיכוֹת גֵּט. הָרִאשׁוֹנָה צְרִיכָה גֵט שֶׁמָּא קָנָה מַאֲמָר. וְהַשְּׁנִייָה צְרִיכָה גֵט שֶׁמָּא קָנָה יִיבּוּם שֶׁמָּא קָנָה מַאֲמָר נִפְטֶרֶת מֵחֲלִיצַת חֲבֵירָתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לרבנן. הראשונה ביאת ערוה דהא אפי' ביבם ולבסוף נולד אסרי:
והשניה צריכה גט. לביאתה וחליצה לזיקתה דצרת ערוה במקצת היא:
וע''ד דר''ש שתיהן צריכות גט. כדמפרש ואזיל:
הראשונה צריכה גט שמא קנה מאמר. והוי יבם ולבסוף נולד וביאתה ביאה ואסור לקיימה שמא לא קנה מאמר וערוה היא:
שמא קנה יבום שמא קנה מאמר. כלומר דשמא קנה מאמר ושתיהן מבית א' וא''כ קנה יבום הראשונה והשני' נפטרה מביאת חבירתה גרסינן דבית א' הוא בונה ולא שתי בתים וצריכה גט לביאתה:
בא על הראשונה כו'. לאחר שעשה בה מאמר זה שמת:
אינה ביאת ערוה. דהא לדידיה ממ''נ השני' מותרת:
על דעתין דרבנן. דאמרי המאמר קונה מקצת ביאת ערוה היא דהויא צרת ערוה במקצת:
חלץ לראשונה. לבעלת מאמר ובא על השניה איכא בינייהו והאי חלץ לראשונה לאו דוקא דהא חליצתה לאו כלום היא אלא כלומר אפי' חלץ לראשונה כו':
מה נפיק מן ביניהון. מאי בינייהו דר''ש ורבנן בזה הא רבנן במתני' נמי אמרי השניה חולצת:
שמא קנה כו'. החזרת לישנא היא:
ואם חלץ כו'. כלומר אבל אם חלץ לבעלת מאמר שהיא ראשונה לא נפטרה השני' וצריכה חליצה דשמא לא קנה מאמר ולא נגעה בה חליצה ויבום בראשונה דממילא פטורה משים אשת אחיו שלא היה בעולמו וחליצתה אינה חליצה:
לא קנה מאמר. הרי שפיר יבם לשניה דאשת אחיו שהיה בעולמו היא ולאו צרת ערוה היא ואין הראשונה צריכה חליצה אלא יוצאת משום אשת אחיו שלא היה בעולמו וממ''נ בעלת מאמר פטורה:
ונפטרה בחליצת חבירתה. דהא מאמר ככנוסה והוו להו מבית אחד:
שתיהן נשיו. כלומר דאפי' הראשונה מותרת לר''ש:
את אמר כו'. דמה נפשך אם קנה מאמר הוי ליה כיבם ולבסוף נולד:
ואם חלץ לבעלת מאמר כו'. כלומר הא דאת אמר ביאתה כו' של א' מהן לאו אבעלת מאמר קאי אלא אחבירתה דפוטרת לבעלת מאמר כדמפרש ואזיל:
נשמעיני'. האי בעיא מן הדא כו' ברייתא הובאה בבלי י''ט עשה בה מאמר ואח''כ נולד לו אח ולא הספיק לכונסה עד שמת ר''ש אומר ביאתה או חליצתה של א' מהן כו' כדמפרש לקמיה דעל השניה קאי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source