משנה: שְׁנֵי אַחִים וּמֵת אֶחָד מֵהֶן וְיִיבֵּם הַשֵּׁנִי אֶת אֵשֶׁת אָחִיו וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד לָהֶן אָח וָמֵת. הָרִאשׁוֹנָה יוֹצֵאת מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ וְהַשְּׁנִייָה מִשּׁוּם צָרָתָהּ. עָשָׂה בָהּ מַאֲמָר וָמֵת שְׁנִייָה חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מְייַבֶּם לְאֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה אוֹ חוֹלֵץ לְאֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר''ש אומר כו'. בגמרא מפרש אהייא קאי:
ומת. המייבם:
מתני' וייבם כו'. ואח''כ נולד כו' ואפ''ה עדיין זיקת יבומי הראשונים עלי':
הלכה: שְׁנֵי אַחִים וּמֵת אֶחָד מֵהֶן כול'. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. הַמַּאֲמָר אוֹ קוֹנֶה אוֹ לֹא קוֹנֶה וְאַתְּ אָמַר אָכֵין. וּמְייַבְּמִין לְבַעֲלַת מַאֲמָר. וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא לֹא קָנָה מַאֲמָר וְנִמְצָא מִתְחַייֵב עָלֶיהָ מִשֵּׁם אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ. וְחוֹלְצִין לְבַעֲלַת מַאֲמָר. וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא קָנָה מַאֲמָר וְנִמְצֵאת הַשְּׁנִייָה זְקוּקָה לוֹ. הֲוֵויי מַה דְאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן עַל רֵישֵׁיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הווי. על כרחך מה דאמר ר''ש על רישיה דמתני' קאי ייבם כו' דהראשונה יוצאת כו' ועלה פליג ר''ש דמייבם לאיזו שירצה כו' כדאמר טעמא לקמי':
וחולצין לבעלת מאמר כו'. כלומר דחליצה נמי לא אפשר לבעלת מאמר דניחוש שמא קנה מאמר והא השני' זקוקה לו ולא נפטרת בחליצת בעלת המאמר דאשת אחיו שלא הי' בעולמו היתה והה''ד בזה אם לא קנה מאמר נמי הוי מצי לאקשויי אלא משום דלייבם טפי ניחא להקשות אם לא קנה מאמר והילכך בחליצה אם קנה מאמר קאמר כלומר דאפילו קנה מאמר נמי לא שייך חליצה בה לפטור הצרה:
וחש לומר שמא לא קנה מאמר גרסינן. דניחוש לומר שמא לא קנה המאמר של זה שמת ונמצאת שהיא עומדת בזיקת אחיו הראשון שלא היה בעולמו:
ומייבמין לבעלת מאמר. בתמיה:
גמ' ר''ש אומר המאמר כו' ואת אמר אכין. בתמיה דקס''ד דר''ש אעשה בה מאמר קאי ולפיכך מתמה דהא לר''ש ספוקי מספקא ליה אם המאמר קונה והאיך קאמר מייבם לאיזו שירצה כו' כדמסיק להקושיא:
בֵּין רַבָּנִין בֵּין רִבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֵיי בָהּ. כְּרַבָּנִין. צַד שֶׁקָּנָה בָהּ מַאֲמָר כְּנֶגְדּוֹ אָסוּר בְּצָרָה. וְצַד שֶׁלּא קָנָה בָהּ מַאֲמָר כְּנֶגְדּוֹ הֵיתֵר בְּצָרָה. לְפִיכָךְ חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. קָנָה מַאֲמָר שְׁתֵּיהֶן מוּתָּרוֹת. לא קָנָה מַאֲמָר הָרִאשׁוֹנָה אֲסוּרָה וְהַשְּׁנִייָה מוּתֶּרֶת. מִסָּפֵק חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. מַה נְפִיק מִן בֵּינֵיהוֹן. בָּא עַל הַשְּׁנִייָה. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִין בִּיאוֹת עֶרְוָה. 10a מִפְּנֵי שֶׁעָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר. הָא אִם לֹא עָשָׂה בָהּ מַאֲמָר מִתְיַבֶּמֶת וְאֵין לוֹ זִיקָה בָהּ. אָמַר רִבִּי חַגַיי. קִייַמְתָּהּ בְּהַהוּא דָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁמֵּתָה מוּתָּר בְּאִמָּהּ. זִיקָה הְָיְתָה לוֹ בָהּ. כֵּיוָן שֶׁמֵּתָה בָֽטְלָה זִיקָתָהּ. וְהָכָא כֵּיוָן שֶׁמֵּת בָּֽטְלָה זִיקָתוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומשני ר' חגיי קיימתה. למתני' כההוא דאמר כו' שומרת יבם שמתה מותר באמה דלא אלימא זיקתה למיהוי כארוסה ותהא אמה אסורה משום חמותו דאין זיקה אלא מחיים כדמסיק זיקה כו'. והכי נמי כיון שמת זה בטלה זיקתו ואם לא עשה מאמר בערוה מותרת השניה לזה וכרב הונא אמר רב בבלי י''ז דאית ליה אין זיקה לאחר מיתה:
ואין לו זיק' בה. בתמיה והויא צרת אשת אח שלא היה בעולמו בזיקה שנזקקה לזה לפני מותו ונעשית כצרת אשתו דקס''ד דקסבר יש זיקה אפי' לאחר מיתה:
בא על השניה. לאחר שעשה מאמר בראשונה דעל דעתין דרבנן ביאת ערוה היא דהא עכ''פ צרת ערוה ודאי במקצת היא ולר''ש ביאת' ספק:
מה נפיק מן ביניהון. ומאי בינייהו דר''ש ורבנן בזה:
והשניה. צרתה מאח השני שמת מותרת ולפיכך מספק חולצת כו' לכ''ע:
לא קנה המאמר בה הראשונה אסורה. דעדיין עליה זיקת אח שלא היה בעולמו:
כר''ש. ולר''ש טעמא דספק הוא דאם קנה המאמר שתיהן אסורות גרסינן וכהאי מ''ד לקמן דמודה ר''ש בנולד ואח''כ יבם הואיל ומצאה באיסור ואם המאמר קונה הויא הך צרת ערוה וכדלקמן:
כרבנן. לרבנן טעמא דחולצת דס''ל דמאמר קונה במקצת וצד שקנה כו' והויא צרת ערוה במקצת ולפיכך חולצת ולא מתייבמת:
בין רבנן כו'. אעשה בה מאמר דמתני' קאי דכ''ע מודים בה דהשני' חולצת וכדמפרש ואזיל:
ופריך מפני שעשה בה מאמר. הוא דאמרינן דשניה חולצת הא אם לא עשה מאמר בראשונה מתייבמת השניה:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מוֹדֶה רִבִּי שִׁמְעוֹן בָּרִאשׁוֹנָה. אַשְׁכָּח תַּנֵּי. עוֹד הִיא בְּמַחֲלוֹקֶת. מַה בֵּין רִאשׁוֹנָה וּמַה בֵּין שְׁנִייָה. רִאשׁוֹנָה בָּא וּמְצָאָהּ בְּאִיסּוּר. וְהַּשְּׁנִייָה בָא וּמְצָאָהּ בְּהֵיתֵר. רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי. אֵשֶׁת אָבִיו שֶׁמְּצָאָהּ לִפְנֵי אֶחָד מִן הַשּׁוּק מַה אָמַר בָּהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן. מִפְּנֵי שֶׁמְּצָאָהּ בְּהֵיתֵר מוּתֶּרֶת. לֹא אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן אֶלָּא עַל יְדֵי אַחִין מִן הָאַב. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּן לָקִישׁ בָּעֵי. אֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ שֶׁמְּצָאָהּ לִפְנֵי אֶחָד מִן הַשּׁוּק מַה אָמַר בָּהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן. מִפְּנֵי שֶׁמְּצָאָהּ בְּהֵיתֵר מוּתֶּרֶת. לֹא אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן אֶלָּא עַל יְדֵי אַחִים מֵאָב. רִבִּי יוּדָן בָּעֵי. צָרַת אֲחוֹת אִמּוֹ שֶׁמְּצָאָהּ לִפְנֵי אֶחָד מִן הַשּׁוּק. מִפְּנֵי שֶׁמְּצָאָת בְּהֵיתֵר מוּתֶּרֶת. רִבִּי אָבִין בָּעִין (! sic ). 10b גְּרוּשָׁה שֶׁנַּעֲשֵׂית אַלְמָנָה. אַתְּ אָמַר מַה דְאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן עַל רֹאשָׁהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
את אמר כו'. אדבתרה קאי וכמו אמר מר הוא כלומר דאת אמר ר''ש דאמר מייבם כו' ארישא דמתני' קאי ובעי הש''ס מה אמר ר''ש אסיפא אם עשה בה מאמר ואם בא עליה או חלץ לה כדלקמן. והני בעיא דלעיל ממילא איפשיט דלא אמר ר''ש אלא ביבום כדלעיל ולא רצה הש''ס להאריך:
גרושה שנעשי' אלמנה. אם נימא דלר''ש מותר' לכהן הדיוט הואיל ועכשיו בהיתירא היא לו:
ומשני לא אמר ר''ש אלא ע''י כו'. כלומר אם בא ומצאה בהיתר יבום אבל לא באיסור אחר וכן כל הני בעיא דלקמי' וכה''ג מפרק לה בבלי כ' דלא אמר ר''ש אלא ביבום משום דאיסורא דאית לי' היתירא הוא:
אשת אביו. שהיתה נשואה לא' מן השוק קודם לידתו של זה וכשנולד בא ומצאה בהיתר מה אמר ר''ש אם ה''נ תהא מותרת:
והשני כו'. דכבר ייבם זה:
ראשונה. נולד האח קודם שייבם זה בא ומצאה באיסור שלא היה בעולמו:
מה בין ראשונה כו'. לר' יוחנן דקאמר דמודה בה ר''ש:
אשכח. ברייתא דתני עוד היא במחלוקת וחלוק הוא ר''ש אף בראשונה וכרב אושעיא שם:
מודה ר''ש בראשונה. במשנה ראשונה נולד ואח''כ ייבם דמותר וכרב פפא בבלי י''ט ולא קשיא דרישא לא איצטריך דהשתא בסיפא ביבם ואח''כ נולד אסרי רבנן רישא מיבעיא דלא זו אף זו קתני:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source