תַּנֵּי. מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ. פְּרָט לְשֶׁקָֽדְמָה שִׁכְבַת זֶרַע אֲחֶרֶת לְאִישֵׁךְ. אָמַר רִבִּי אִילָא. כְּעִנְייָן שֶׁנֶּאֱמַר מִלְּבַד עוֹלַת הַבּוֹקֶר. וְהָא תַנִּינָן. כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ כָּךְ הֵן בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. כְּשֵׁם שֶׁהִיא אֲסוּרָה לַבַּעַל כָּךְ הִיא אֲסוּרָה לַבּוֹעֵל. כְּשֵׁם שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְאָחִיו שֶׁלַּבַּעַל כָּךְ הִיא אֲסוּרָה לְאָחִיו שֶׁלַּבּוֹעֵל. כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ עַל כָּל בִּיאָה וּבִיאָה שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת אֶת בַּעֲלָהּ לְאַחַר הַבּוֹעֵל כָּךְ הֵן בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. רִבִּי אָבִין בְּשֵׁם רִבִּי הִילָא. כָּאן בְּיוֹדֵעַ כָּאן בְּשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ.
Pnei Moshe (non traduit)
פרט לשקדמה שכבת זרע אחרת לאישך. כגון שנטמאה בעודה ארוסה:
כענין שנאמר מלבד עולת הבוקר. כלו' האי מבלעדי דרשי' על קודם כמו מלבד וגו' דפרשינן על תמיד שיהא קודם למוסף:
והא תנינן. על מתני' פריך דקאמר אם בא עליה בעלה בדרך אין המים בודקין אותה:
שהיא מקבלת את בעלה. דאלמא דהמים בודקין אותה ואפי' לאחר ביאת הבעל:
כאן בשאינו יודע. בשעת ביאה שנסתרה דמנוקה מעון קרינן ביה:
הלכה: אֵילּוּ אֲסוּרוֹת מִלֶּאֱכֹל בַּתְּרוּמָה כול'. מַתְנִיתִין לֹא כַמִּשְׁנָה הָרִאשׁוֹנָה. דְּתַנִינָן תַּמָּן. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים. שָׁלֹשׁ נָשִׁים יוֹצְאוֹת וְנוֹטְלוֹת כְּתוּבָּה. הָאוֹמֶרֶת. טְמֵיאָה אֲנִי לָךְ. שָׁמַיִם בֵּינִי וּבֵינָךְ. 5a וּנְטוּלָה אֲנִי מִן הַיְּהוּדִים. אָמַר רִבִּי אָבִין. וַאֲפִילוּ תֹאמַר כַּמִּשְׁנָה הָאַחֲרוֹנָה. מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ רַגְלַיִם לְדָבָר.
Pnei Moshe (non traduit)
עמדי על בורייך. הסמכי על נקיותיך:
גמ' שלא תחזור בה. אם טהורה היא ובבבלי שם מוקי למתני' קודם שנמחקה המגילה מאיימין עליה שתחזור בה שלא ימחה השם. וברייתא לאחר שנמחקה המגילה:
גמ' מתני' לא כמשנה הראשונה. דודאי כמשנה ראשונה אתייא דהא תנינן בשלהי נדרים בראשונה היו אומרים דאלו שלש נשים נאמנות האומרת טמאה אני לך וכדמוקי התם באשת כהן שאומרת נאנסתי דיוצאת ונוטלת כתובה ואסורה בתרומה דהא זונה היא ואפי' באונס והתם אמרינן חזרו לומר שאינה נאמנת ואוכלת בתרומה וכרב ששת בבבלי שם ומתני' דקתני האומרת טמאה אני אסורה בתרומה כמשנה ראשונה ולא כמשנה אחרונה היא בתמי':
ואפי' ואפי' תימא כמשנה האחרונה. ושאני הכא דיש רגלים לדבר שנסתרה אחר הקינוי:
רִבִּי חִייָה בַּר יוֹסֵף שָׁלַח בָּתָר אִיתְּתֵיהּ. אָמַר. יִסְקוּן עִמָּהּ תְּלַת תַּלְמִידִין. שֶׁאִם יַפְנֶה אֶחָד מֵהֶן לְצוֹרְכוֹ תִּתְייָחֵד עִם שְׁנַיִם. וְהָא תַנִּינָן. וּמוֹסְרִין לוֹ שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמָּא יָבוֹא עָלֶיהָ בַדֶּרֶךְ. אָמַר רִבִּי אָבִין. וּבַעֲלָהּ. הֲרֵי שְׁלֹשָׁה. אַף הוּא שָׂכַר לָהּ בַּיִת וְהָיָה מַעֲלֶה לָהּ מְזוֹנוֹת וְלֹא הָיָה מִתְייָחֵד עִמָּהּ אֶלָּא בִּפְנֵי בָנֶיהָ. וְקָרָא עַל עַצְמוֹ הַפָּסוּק הַזֶּה יָגַעְתִּי בְאַנְחָתִי וּמְנוּחָה לֹא מָצָאתִי.
Pnei Moshe (non traduit)
יגעתי באנחתי. להוציאה מבית השביה ומנוחה וגו':
ובעלה. עמהם שהרי הוא מעלה אותה:
ולא היה מתייחד עמה. לפי שהיה כהן ושבויה אסורה לכהן:
שלח בתר אתתי'. שנשבית ושלח להביאה. תלת תלמידין. דבדרך לא סגי בשנים עד דאיכא שלשה דוקא כדרב בבבלי דף ז':
תַּנֵּי. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. בַּעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ מִקַּל וָחוֹמֶר. וּמַה אִם הַנִדָּה שֶׁחַייָבִין עָלֶיהָ כָרֵת הֲרֵי הוּא נֵאֱמָן עָלֶיהָ. זוֹ שֶׁאֵין חַייָבִין עָלֶיהָ כָרֵת אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא נֵאֱמָן עָלֶיהָ. אָֽמְרוּ לוֹ. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בְּנִידָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֵיתֵר לְאַחַר אִיסּוּרָהּ. תֹּאמַר בְּזוֹ שֶׁאֵין לָהּ הֵיתֵר לְאַחַר אִיסּוּרָהּ. וְאוֹמֵר מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וגו'. אָמַר לָהֶן רִבִּי יְהוּדָה. גְּזֵירַת הַכָּתוּב הִיא. וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן וגו'. אָֽמְרוּ לוֹ. וּבִלְבַד בְּעֵדִים.
Pnei Moshe (non traduit)
ובלבד בעדים. עמו דוהביא האיש דרשינן דהאיש משקה ולא הב''ד:
גזירת הכתוב הוא. דבעלה מביאה כדכתיב והביא האיש וגו' ונאמן עליה:
מים גנובים. כלומר דבר האסור לו יצרו רודף אחריו:
שאין לה היתר. אם תמצא טמאה ולפיכך לבו רודף אחריה:
שיש לה היתר לאחר איסורה. ואין יצרו תוקפו:
זו שאין חייבין עליה כרת. אלא בלאו כדדריש ביבמות פ''ק לא יוכל בעלה הראשון וגו' אחרי אשר הוטמאה לרבות סוטה שנסתרה:
הרי הוא נאמן עליה. ואין צריך להעמיד עדים אצלו:
משנה: הָיוּ מַעֲלִין אוֹתָהּ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַםִ וּמְאַייְמִין עָלֶיהָ כְדֶרֶךְ שֶׁמְּאַייְמִין עַל עֵידֵי נְפָשׁוֹת וְאוֹמְרִין לָהּ בִּתִי הַרְבֶּה יַיִן עוֹשֶׂה. הַרְבֶּה שְׂחוֹק עוֹשֶה. הַרְבֶּה יַלְדוּת עוֹשָׂה. הַרְבֶּה שְׁכֵנִים הָרָעִים עוֹשִׂים. אַל תַּעֲשִׂי לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדוּשָּׁה שֶׁייִמָּחֶה עַל הַמַּיִם וְאוֹמְרִים לְפָנֶיהָ דְבָרִים שֶׁאֵינָהּ כְּדַיי לְשָׁמְעָן הִיא וְכָל מִשְׁפַּחַת בֵּית אָבִיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
דברים שאינה כדאי לשומען. שאינה ראויה לשמוע אותן הדברים שאומרים לפניה מעשיהן של צדיקים כדמפרש בגמ':
הרבה ילדות עושה. וגורם לילדה שתבא לידי קילקול:
כדרך שמאיימין. באיום גדול על עדי נפשות כדאמרי' פ''ד דסנהדרין דהוו יודעין שלא כדיני ממונות דיני נפשות כו':
ומאיימין עליה. כדי שתודה:
מתני' היה מעלה אותה לב''ד הגדול. כדדריש בבבלי כתיב הכא ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת וכתיב התם ע''פ התורה אשר יורוך מה להלן בב''ד הגדול אף כאן בב''ד הגדול:
הלכה: הָיוּ מַעֲלִין אוֹתָהּ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַםִ כול'. כְּשֵׁם שֶׁמְּאַייְמִין עָלֶיהָ שֶׁתַּחֲזוֹר בָּהּ כָּךְ מְאַייְמִין עָלֶיהָ שֶׁלֹּא תַחֲזוֹר בָּהּ. וְאוֹמְרִין לָהּ. בִּתִּי. אִם טְהוֹרָה אַתְּ. דְּבָרִיא לָךְ שֶׁאַתְּ טְהוֹרָה. עִמְדִּי עַל בּוּרְייֵךְ. שֶׁאֵין הַמַּיִם הָאֵילּוּ דוֹמִין אֶלָּא לְסַם יָבֵשׁ שֶׁהוּא נָתוּן עַל גַּבֵּי בָשָׂר חַי וְאֵינוֹ מַזִּיקוֹ. מָצָא שָׁם מַכָּה הִתְחִיל מְחַלְחֵל וְיוֹרֵד.
Pnei Moshe (non traduit)
עמדי על בורייך. הסמכי על נקיותיך:
גמ' שלא תחזור בה. אם טהורה היא ובבבלי שם מוקי למתני' קודם שנמחקה המגילה מאיימין עליה שתחזור בה שלא ימחה השם. וברייתא לאחר שנמחקה המגילה:
גמ' מתני' לא כמשנה הראשונה. דודאי כמשנה ראשונה אתייא דהא תנינן בשלהי נדרים בראשונה היו אומרים דאלו שלש נשים נאמנות האומרת טמאה אני לך וכדמוקי התם באשת כהן שאומרת נאנסתי דיוצאת ונוטלת כתובה ואסורה בתרומה דהא זונה היא ואפי' באונס והתם אמרינן חזרו לומר שאינה נאמנת ואוכלת בתרומה וכרב ששת בבבלי שם ומתני' דקתני האומרת טמאה אני אסורה בתרומה כמשנה ראשונה ולא כמשנה אחרונה היא בתמי':
ואפי' ואפי' תימא כמשנה האחרונה. ושאני הכא דיש רגלים לדבר שנסתרה אחר הקינוי:
רִבִּי חִזְקִיָה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. רִבִּי חִייָה דָרִישׁ שָׁלֹשׁ מִקְרָאוֹת לִשְׁבָח. וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם. וְאֶיפְשַׁר כֵּן. אֲפִילוּ זוֹנָה שֶׁבַּזּוֹנוֹת אֵינָהּ עוֹשָׂה כֵן. אֶלָּא שֶׁתָּלָת עֵינֶיהָ לַפֶּתַח שֶׁכָּל הָעֵינַיִם מְצַפּוֹת לוֹ. אָֽמְרָה לְפָנָיו. רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. אַל אֵצֵא רֵיקָם מִן הַבַּיִת הַזֶּה. דָּבָר אַחֵר. בְּפֶתַח עֵינַיִם. שֶׁפִּיתְּחָה לוֹ אֶת הָעֵינַיִם. שֶׁאָֽמְרָה לוֹ. פְּנוּיָה אֲנִי וּטְהוֹרָה אֲנִי. וְעֵלִי זָקֵן מְאוֹד וגו'. ישכיבון כְּתִיב. שֶׁהָיוּ הַנָּשִׁים מֵבִיאוֹת קִינֵּיהֶן לְטָהֵר לְבָתֵּיהֶן וְהָיוּ מַשְׁהִין אוֹתָן. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲלֶה עֲלֵיהֶן כְּאִילּוּ הֵן שׁוֹכְבִין אוֹתָן. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא. הֲרֵי הִיא דּוּ מְקַנְטֵר לוֹן. לָמָּה תְבַעֲטוּן בְּזִבְחִי וּבְמִנְחָתִי. אִין תֵּימַר. עֲבֵירָה חֲמוּרָה יֵשׁ כָּאן. מַבְרִיחָן מִן הַחֲמוּרָה וּמְקַנְתְּרָן בַּקַּלָּה. וְלֹא הָֽלְכוּ בָנָיו אַחֲרָיו וַיַּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע. שֶׁהָיוּ נוֹטְלִין מַעֲשֵׂר וְדָנִין. אָמַר רִבִּי בְּרֶכְיָה. מַבְרַכְתָּא הָֽיְתָה עוֹבֶרֶת. וְהָיוּ מַנִיחִין צָרְכֵיהֶן שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל וְהָיוּ הוֹלְכִין וְעוֹסְקִין בִּפְרַקְמַטַיָא.
Pnei Moshe (non traduit)
דריש שלש מקראות. דלקמן כולן לשבח:
לפתח שכל העינים מצפות לו. להשגחת השם ב''ה. ובבבלי קאמר בפתחו של אברהם אבינו מקום שכל עינים צופות לראותו:
שפיתחא לו את העינים. שנתנה טעם ועינים של היתר לדבריה:
ועלי זקן מאד וגו'. זה המקרא דריש נמי לשבח שלא שכבו ממש אלא שהיו משהין את קיניהן ומתוך כך לא היו יכולות לטהר לבעליהן ומעלה עליהן הכתוב כו' כדדריש בבבלי סוף פ' במה בהמה:
אמר ר' תנחומא. עוד ראיה דלא חטאו ממש:
הרי הוא. דמצינו דמקנטר להון ע''י הנביא למה וגו' ואם תאמר ישכבון ממש יש כאן עבירה חמורה ולמה מקנטרן בקלה:
ולא הלכו וגו'. בבני שמואל כתיב ודריש נמי לשבח שלא הטו אחרי הבצע ממש אלא שהיו נוטלין מעשר מבע''ה ודנין לאותן שנטלו מהן וכעין דאמרי' בסוף כתובות פסילנא לך לדינא ואע''פ דשלהן נטלו היה להן למנוע מדין של אלו:
מברכתא. שיירא שהיא עוברת ממקום למקום בסחורה:
והיו מניחין כו'. ולפיכך העלה עליהן הכתוב כאלו הטו שלא נתעסקו בצרכיהן של ישראל כפי המוטל עליהן:
וְאוֹמְרִים לְפָנֶיהָ דְבָרִים שֶׁאֵינָהּ כְּדַיי לְשָׁמְעָן הִיא וְכָל מִשְׁפַּחַת בֵּית אָבִיהָ. כְּגוֹן מַעֲשֶׂה רְאוּבֵן בְּבִלְהָה. וּמַעֲשֶׂה יְהוּדָה בְתָמָר. אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ. אֵילּוּ רְאוּבֵן וִיהוּדָה. וְלֹא כִחֲדוּ מֵאֲבוֹתָם. וּמַה שָׂכָר נָֽטְלוּ עַל כָּךְ. לֵהֶם לְבַדָּם נִיתְּנָה הָאָרֶץ וְלֹא עָבַר זָר בְּתוֹכָם. כְּשֶׁבָּא מֹשֶׁה לְבָֽרְכָן. יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמוֹת. וְזֹאת לִיהוּדָה.
Pnei Moshe (non traduit)
כגון מעשה ראובן כו'. שהודו ולא בושו כדדריש לקמיה:
להם לבדן ניתנה הארץ. המלכות ליהודה וראובן נטל חלק בתחילה בארץ בעבר הירדן:
ולא עבר זר בתוכם. בברכות שבא משה לברכן נחברכו שניהם זה אחר זה:
רִבִּי זְבַדְיָה חַתְנֵיהּ דְּרִבִּי לֵוִי מִשְׁתָּעֵי הָדֵין עוֹבְדָא. רִבִּי מֵאִיר הֲוָה יְלִיף דְּרִישׁ בִּכְנִשְׁתָּא דְחַמָּתָא כָּל לֵילֵי שׁוֹבָּא. וַהֲוָה תַמָּה חָדָא אִיתְּתָא יְלִיפָה שְׁמָעָא קָלֵיהּ. חַד זְמָן עָנֵי דָרִישׁ. אָֽזְלַת בָּֽעֲיָת מֵיעוֹל לְבֵיתֵיהּ. וְאַשְׁכָּחַת בּוֹצִינָּא מִי טָפֵי. אָמַר לָהּ בַּעֲלָהּ. הֵן הֲוָייְתָה. אָֽמְרָה לֵיהּ. מִישְׁמָעָא קָלֵיהּ דִּדְרוֹשָׁא. אָמַר לָהּ. 5b מִכָּךְ וַכָּךְ דְּלֵית הַהִיא אִיתְּתָא עָֽלְלָה לְהָכָא לְבֵייתָהּ עַד זְמַן דְּהִיא אָֽזְלָה וְרָֽקְקָה גַו אַפּוֹי דַּדְּרוֹשָׁה. צָפָה רִבִּי מֵאִיר בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ וַעֲבַד גַּרְמֵיהּ חֲשַׁשׁ בְּעֵיינֵיהּ. אָמַר כָּל אִיתְּתָא דְּיָֽדְעָה מִילְחוֹשׁ לְעֵייְנָא תֵּיתִי תִילְחוֹשׁ. אָֽמְרִין לָהּ מְגִירָתָא. הָא עַנְייָתֵיךְ. תֵּיעָלִין לְבֵיתֵיךְ עַבְדִּי גַרְמֵיךְ לַחֲשָׁה לֵיהּ וְאַתְּ רָֽקְקָה גַו עֵייְנֵיהּ. אֲתַת לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לָהּ. חֲכָמָה אַתְּ מִילְחוֹשׁ לְעֵיינָא. מֵאֵיימָתֵיהּ עֲלֶיהָ אָֽמְרָה לֵיהּ. לֹא. אֲמַר לָהּ. וְרוֹקְקִין בְּגַוֵּיהּ שֶׁבַע זִימְנִין וְהוּא טָב לֵיהּ. מִן דְּרָקַקָּת אֲמַר לָהּ. אָֽזְלִין אָֽמְרִין לְבַעֲלֵיךְ. חַד זְמָן אָֽמְרָת לִי. וְהִיא רָֽקְקָה שִׁבְעָה זִימְנִין. אָֽמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו. רִבִּי. כָּךְ מְבַזִּין אֶת הַתּוֹרָה. אִילּוּ אָֽמְרָת לוֹ. לֹא הֲוֵוית מֵייתֵי לֵיהּ וּמַלְקִין לֵהּ סַפְסְלֵיהּ וּמַרְצִייָן. וּמְרַצִּיֵיהּ לֵיהּ לְאִיתְּתֵיהּ. אֲמַר לוֹן. וְלֹא יְהֵא כְבוֹד מֵאִיר כִּכְבוֹד קוֹנוֹ. מָה אִם שֵׁם הַקּוֹדֶשׁ שֶנִּכְתַּב בִּקְדוּשָּׁה אָמַר הַכָּתוּב שֶׁיִימָּחֶה עַל הַמַּיִם בִּשְׁבִיל לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְתּוֹ. וּכְבוֹד מֵאִיר לֹא כָּל שֶׁכֵּן.
Pnei Moshe (non traduit)
לא הוינן מייתי. וכי לא היינו מביאין אותו להלקות על הספסל עד שיתרצה וירצה לאשתו:
מן דרקקת. לאחר שרקקה:
אמר לה. אע''פ כן מה איכפת לך תרוק ז' פעמים בעיני ואז יהיה טוב לי:
חכמה את. יודעת את ללחוש על עין ומתוך אימתו עליה השיבה לא:
הא ענייתיך. הגיע העת והעונה שתוכל לבא לביתך עשי עצמך כיודעת ללחוש ומתוך כך תרוק בעיניו לעשות רצון בעלך:
מגירתא. השכנות:
מכך וכך. כך וכך יבא עלי שאין את נכנסת לבית עד שתלך ותרוק בפני הדורש. ועבד גרמי'. עשה את עצמו כאלו חושש בעיניו:
הן הוייתה. היכן היית:
אזלת. ורצת לכנוס לביתה ומצאה נר שכבה:
ר''מ. היה רגיל לדרוש בבה''כ של חמת כל לילי שבת. חד זמן עני דריש. היה שוהה הרבה בדרשה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source