Sotah
Daf 46a
משנה: בְּפוֹלֶמוֹס שֶׁלְּאֶסְפַּסְיָנוּס גָּֽזְרוּ עַל עַטְרוֹת חֲתָנִים וְעַל הָאֵרוּס. בְּפוֹלֶמוֹס שֶׁלְּטִיטוּס גָּֽזְרוּ עַל עַטְרוֹת כַּלּוֹת וְשֶׁלֹּא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ יְוָנִית. בְּפוֹלֶמוֹס הָאַחֲרוֹן גָּֽזְרוּ שֶׁלֹּא תֵצֵא כַּלָּה בָּאַפִּרְיוֹן בְּתוֹךְ הָעִיר. וְרַבּוֹתֵינוּ הִיתִּירוּ שֶׁתֵּצֵא כַּלָּה בָּאַפִּרְיוֹן בְּתוֹךְ הָעִיר.
Traduction
A la suite de la guerre Polemos (346)On est étonné, en lisant le commentaire de Ma•monide, de voir que ce savant ignorait le sens du mot grec 340, et qu’il lui donne pour équivalent arabe 340, temps Quant au terme suivant 340, il le rend par l’instrument d (Makshirin 5, 9). de Vespasien, il fut défendu aux nouveaux mariés de porter des couronnes et de laisser battre le tambour, Iros, devant eux. Après la guerre de Quietus (347)Les éditions ont, par erreurÊ: Titus. Mais la vraie leon est déjà donnée par Azaria de Rossi, Meor Ena•m, 19, d’après un ms. du Séder ’olam. Cf. Derenbourg, Essai, p. 406Ê; Mazkir, 1864, p. 22., les fiancés ne devaient plus porter de couronne (en signe de deuil), et il fut défendu d’enseigner le grec à ses enfants. Après la dernière révolte (sous Hadrien), il a été décrété que la fiancée ne sortirait pas à travers la ville en palanquin; mais nos docteurs ont permis que la fiancée sorte en cet appareil (ils en ont rétabli l’usage).
Pnei Moshe non traduit
מתני' בפולמוס של אספסיינוס. חיל שהביא אספסיינוס על ירושלים:
גזרו על עטרות חתנים. שיהיו אסורין עטרות חתנים מפרש בגמרא:
ועל האירוס. כלי עשוי כמין נפה שדפנותי' עגילות ושוטחים ע''ג עור דק ומכין עליו במקל דק ומוציא קול צלול ובלע''ז קורין לו טנבור''י:
עטרות כלות. כעין עיר עשוי מזהב:
ושלא ילמד אדם את בנו יונית. חכמת יונית והם רמזים וחידות שהיו ליונים ולא היו מכירים בהם אלא הרגיל בהם:
בפולמו' האחרון. של חרבן הבית ושל טיטוס נמי הוה. באפיריון. כמין אהל של מעילין וטליתות מוזהבות:
ורבותינו. רבינו הקדוש המחבר:
התירו שתצא כלה באפיריון. משום צניעותא:
משנה: 46a רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין יוֹם שֶׁאֵין בּוֹ קְלָלָה וְלֹא יָרַד הַטַּל לִבְרָכָה וְנִיטֵּל טַעַם הַפֵּירוֹת. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף נִיטַּל שׁוֹמֶן הַפֵּירוֹת. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר הַטַּהֲרָה נָֽטְלָה אֶת הָרֵיחַ הַמַּעְשְׂרוֹת נָֽטְלוּ אֶת שׁוֹמֶן הַדָּגָן הַזְּנוּת וְהַכְּשָׁפִים כִּלּוּ אֶת הַכֹּל.
Traduction
Simon b. Gamliel dit, au nom de R. Josué: depuis le jour de la destruction du Temple, il ne s’est pas passé un jour où il ne soit survenu une malédiction, où la rosée soit tombée pour le bien, où le bon goût des fruits n’ait disparu. R. Juda ajoute: même le crème (partie grasse) des fruits a disparu. Simon b. Éléazar dit: la perte de la pureté a précédé celle du goût et de l’odeur des fruits; la disparition de la loi sur les dîmes a eu pour suite la perte du meilleur blé. Les autres Sages disent: la prostitution et la sorcellerie ont tout ruiné.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין יום. כדדריש בגמ':
הטהרה נטלה את הריח. טהרה שפסקה מישראל בטלה ריח הפירות שבזמן שהיו ישראל טהורים ועוסקים בטהרה היה הקב''ה מטהר את הפירות מריח רע:
המעשרות נטלו את שומן הדגן. דמעשר אקרי חלב כדכתיב כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן והוא כולל על התרומות והמעשרות:
הלכה: כְּתִיב וְאֵל זוֹעֵם בְּכָל יוֹם. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. רִאשׁוֹנָה רִאשׁוֹנָה מִתְקַייֶמֶת. מִי מְבַטֵּל. רִבִּי אָבִין בְּשֵׁם רִבִּי אָחָא. בִּרְכַת כֹּהֲנִים מְבַטֶּלֶת. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל תֵּדַע לָךְ שֶׁנִּתְאָֽרְרוּ הַטְּלָלִים. בָּרִאשׁוֹנָה עִיר שֶׁטְּלָלֶיהָ מְרוּבִּין פֵּירוֹתֶהָ מְרוּבִּין. אֲבָל עַכְשָׁיו עִיר שֶׁטְּלָלֶיהָ מְרוּבִּין פֵּירוֹתֶהָ מוּעֲטִין. בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה הַטַּל יוֹרֵד עַל הַקַּשׁ וְעַל הַתֶּבֶן וְהֶן מִלְבִּינִין. אֲבָל עַכְשָׁיו יוֹרֵד עַל הַקַּשׁ וְעַל הַתֶּבֶן וְהֶן מַשְׁחִירִין.
Traduction
Il est écrit (Ps 7, 12): Dieu est irrité (344)Le sens ordinaire de ce verset est celui-ciÊ: Dieu juge l’homme qui l’irrite chaque jour par les crimes qu’il commet. chaque jour (c’est pourquoi chaque jour est signalé par une malédiction). R. Zeira dit: les premiers jours (où l’effet de la malédiction était moindre que plus tard) étaient encore supportables. Et comment l’effet est-il annulé? (Comment le monde n’est-il pas encore ruiné?) R. Abin dit au nom de R. Aha: la bénédiction sacerdotale nous préserve de ces maux. R. Simon b. Gamliel dit (345)Tossefta à ce traité, ibid.: on trouve la preuve de la malédiction des rosées dans ce fait qu’en principe (pendant l’existence du Temple) une ville pourvue abondamment de rosée avait beaucoup de fruits; tandis qu’à présent même la ville pourvue abondamment de rosée a peu de fruits. Autrefois, lorsque la rosée tombait sur la paille et le chaume, elle les blanchissait; aujourd’hui, cette même rosée les rend noirs par son contact.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כתיב ואל זועם בכל יום. וע''י כך אין יום שאין בו קללה:
ראשונה ראשונה מתקיימת. כלומר נוח היה להתקיים ראשונה ראשונה דכל יום קללתו מרובה משל חבירו:
מי מבטל. ע''י דבר מה מתבטלין שלא יחרב העולם:
ברכת כהנים מבטלת. קיום הברכה מבטלת הקללות. ובבלי קאמר ואלא עלמא אמאי קא מקיים אקדושא דסידרא ואיהא שמיה רבא דאגדתא שיש כאן תורה וקידוש השם:
תדע לך שנתאררו הטללים. מיום שחרב בית המקדש ולא ירדו לברכה:
פירות מועטין. ע''י שאינם של ברכה וכמים המוגרים ארצה הן וע''י כך נעדר כח הגידול של הפירות:
הלכה: נָֽפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ. אֵילּוּ הֵן עֲטָרוֹת חֲתָנִים. זוֹ זְהוֹרִית מוּזְהֶבֶת. רִבִּי בָא בְשֵׁם רַב. שֶׁלְּמֶלַח וְשֶׁלְּגָפְרִית. רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. שֶׁלְּמֶלַח וְשֶׁלְּזַיִת. רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב אָמַר. אֲפִילוּ דְחִילְפֵי. רַב יִרְמְיָה שִׁיבְּשֵׁב ולָבַשׁ עֲטָרָה שֶׁלְּזַיִת. שָׁמַע שְׁמוּאֵל וְאָמַר. נַייַח לֵיהּ אִילּוּ אִיתְרִים רֵישֵׁיהּ וְלָא עֲבַד כֵּן. וַהֲוָות כֵּן. כִּשְׁגָגָה שֶׁיָּצָא לִפְנֵי הַשַּׁלִּיט.
Traduction
Il est écrit: Elle est tombée la couronne de notre tête (Lm 5, 16); ce texte est une allusion à la défense faite aux nouveaux mariés (à partir de Vespasien) de porter des couronnes, composée d’une étoffe éclatante, en brocard d’or. Selon R. Aba au nom de Rabbi, c’était un composé d’une sorte de sel pétrifié (Cristallin?), agrémenté de peintures au soufre. Selon R. Jérémie au nom de Rav, c’était un mélange de sel pétrifié et de feuilles d’olivier. Selon R. Nahman b. Jacob, c’étaient au besoin de simples joncs (348)Le commentaire Qorban ’eda rend le terme talmudique par l’équivalent néo-latin Ortega. Voir Midrash Rabba au verset précité des Lamentations.. R. Jérémie épluchait une branche d’olivier, qu’il tressait en couronne pour s’en orner la tête. Lorsque Samuel l’apprit, il s’écria: ''Mieux valait que R. Jérémie eût la tête enlevée, au lieu d’agir ainsi à l’opposé de l’ordonnance des docteurs''. Cette imprécation involontaire lui avait à peine échappé, qu’un ordre fatal du gouvernement (romain) le condamna à mort.
Pnei Moshe non traduit
גמ' נפלה עטרת ראשינו אלו הן עטרו' חתנים. שגזרו עליהן מחמת חרבן ביה''מ:
זו זהורית המוזהבת. טלית צבועה שני ובו קבועין טסי זהב:
של מלח ושל גפרית. ענין עטרה שעושין מאבן של מלח שהוא צלול כעין אבן הבדולח וצובעין עליה כמין ציורין בגפרית:
ושל זית. מעלה של זית:
אפי' דחילפי. ובבבלי אפילו של חילת והוא כמין גומא הגדל במים וזה נמי אסור:
שיבשב. חתך זמורה אחת ועשה ממנה עטרה ולבש:
נייח לי'. נוח הי' לו יותר להרים ראשו ולא לעשות כן והיה כשגגה כו' שמת רב ירמיה:
תַּנֵּי. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר הַטַּהֲרָה נָֽטְלָה אֶת הַטַּעַם וְאֶת הָרֵיחַ. מַעְשְׂרוֹת נָֽטְלוּ אֶת שׁוֹמֶן הַדָּגָן. וּמִמִּי נִיטַּל יוֹתֵר. אָמַר רִבִּי לֵוִי בַּר חַיְתָה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מִהְיוֹתָם בָּא אֶל עֲרֵמַת עֶשְׂרִים וְהָֽיְתָה עֲשָׂרָה. בָּא אֶל הַיֶּקֶב לַחְשֹׂף חֲמִשִׁים פּוֹרָה. וְהָֽיְתָה עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא וְהָֽיְתָה עֶשְׂרִים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים הַזְּנוּת וְהַכְּשָׁפִים כִּלּוּ אֶת הַכֹּל.
Traduction
On a enseigné que R. Simon b. Eleazar dit: La perte de la pureté en Israël a précédé celle du goût et de l’odeur des fruits; l’omission de l’observance de la loi sur les dîmes a eu pour conséquence la perte du meilleur blé. Qu’est-ce qui a été frappé le plus par la malédiction, les fruits ou le blé? On peut le savoir, répond R. Levi b. Haïtha, de ce qu’il est dit (Ag 2, 16): Alors, quand (ce furent les jours où l’on négligea le Temple) on vint à un tas de vingt mesures, il n’y en eut que dix; quand on arriva au pressoir pour puiser cinquante POURAH (vases), il n’y en eut que vingt. Or, en faisant la morale aux Israélites et en leur démontrant qu’ils sont la propre cause de leur misère, le Prophète ne dit pas, à la fin du verset, qu’au lieu de cinquante mesures à tirer du pressoir, ils n’en trouvèrent que vingt-cinq; mais il dit: ''il n’y en eut que vingt'' (preuve que la proportion des fruits diminués était au-dessous de celle du blé, qui avait diminué de moitié). Les autres sages ajoutent: ''La prostitution et la sorcellerie ont tout ruiné'' (ils ont exprimé cette dernière proposition, qui dans la Mishna est anonyme).
Pnei Moshe non traduit
הטהרה. שפסקה מישראל נטלה ג''כ טעם הפירות והריח:
וממי ניטל יותר. קללות פירות והדגן דקאמרת ממי ניטל ביותר מהפירות או מהדגן:
נשמעינה. אנחנו שומעין ומבינים זאת מהמקרא הזה:
מהיותם וגו'. חגי הנביא הי' מוכיח להם לישראל שמעשיהם גרמה להם קללה במעשה ידיהם שהדגן שהיה בא אל מדת ערימת עשרים עכשיו והיתה עשרה שלקו החטים חצים:
בא אל היקב. סיפי' דקרא מי שהי' בא אל היקב ומצא לחשוף חמשים פורה עכשיו והית' עשרים והיה לו לומר ג''כ על החצי כמו בחטים והיתה עשרים וחמשה אין כתיב כאן אלא והיתה עשרים אלמא דלקו הפירות יותר מחשבון החטים וכן נמי הכא דלקו טעם הפירות ביותר משומן הדגן:
וחכמים אומרים. דבמתני' לא גריס הכא כנוסחת הבבלי וחכמים ולפיכך קאמר הכא דדברי חכמים הם במתני':
אֵילּוּ הֵן חוּפּוֹת חֲתָנִים. סַדִּינִים מְצוּייָרִין וְסַהֲרוֹנֵי זָהָב תְּלוּיִים בָּהֶם. תַּנֵּי. אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא אפיפיירות וְתוֹלֶה בָהֶן כָּל מִין שֶׁיִּרְצֶה.
Traduction
Voici ce qu’on entend par les dais des fiancés: des étoffes peintes auxquelles sont suspendus des ornements en or. On a enseigné: malgré la défense précitée, il est permis d’ériger une coupole en treillis de bois de papyrus, à laquelle on suspend tout ce qu’il vous plaît.
Pnei Moshe non traduit
וסהרוני זהב. מלשון השביסים והסהרונים ואף עליהן גזרו:
אפיפיירו'. כמין כיפה של מעגלי עץ ותולין בה צניפין ורדידי זהב כמו שאנו עושין:
מַתְנִיתָא. וְעַל הָאִירוּס. רְסִיסָה.
Traduction
La Mishna interdit l’usage de l’Iros; c’est un instrument de musique.
Pnei Moshe non traduit
מתניתא. דקאמרה ועל האירוס הוא רסיסה. ע''ש שהיא עשויה נקבים כדאמר בויקרא רבה פ' מצורע הדין רסיסא דמיא לביזא שהוא מלא נקבים ובבלי קאמר טבלא דחד פומא ופירש רש''י זוג של עינבל שמקשקשין בו לכלי שיר:
אֵילּוּ הֵן עֲטָרוֹת כַּלּוֹת. זוֹ עִיר שֶׁלְּזָהָב. רִבִּי עֲקִיבָה עָשָׂה לְאִשְׁתּוֹ עִיר שֶׁלְּזָהָב. וּקְנִיאַת בָּהּ אִיתְּתֵיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאָל. אֲמַר לָהּ. מַה הֲוֵית עַבְדָּת הֵיךְ מַה דַהֲוָות עַבְדָּה. דַּהֲוָות מְזַבְּנָה קְלִיעֲתָא דְשַׂעֲרָהּ וִיהֲבַה לֵיהּ וְהוּא לָעֵי בְאוֹרַיתָא.
Traduction
Par ''couronnes de la mariée'', on entend les plaques d’or (349)Cf. J., (Shabat 6, 1). Peut-être le diadème., représentant en gravure la vue d’une ville principale (p. ex. de Jérusalem), ou l’ornement à tourelle d’or.– (350)Suivent deux passages que l’on retrouve, l’un en Shabat ibid., l’autre en (Pea 1, 1)..
Pnei Moshe non traduit
זו עיר של זהב. שירושלי' מצויירת עליה:
וקניאת בה. היתה מקנא לה שלא עשה לה בעלה כמו כן:
מה הוית עבדת כו'. וכי את עשית לי כמה שעשתה אשתו של ר' עקיבא:
דהוות מזבנה קליעתא דשערה. שהיתה מוכרת צעיף שעל ראשה לפרנס אותו שיעסוק בתורה. כן פירש היפ''מ. וי''ל קליעת שערה ממש לעשות מהן פאה נכרית:
Sotah
Daf 46b
שָׁאֲלוּ אֶת רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ יְוָונִית. אָמַר לָהֶן. יְלַמְּדֶינּוּ בְשָׁעָה שֶׁאֵינָהּ לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה. דִּכְתִיב וְהָגִיתָ בוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה. 46b מֵעַתָּה אָסוּר לְאָדָם לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ אוֹמָנוּת. בְּגִין דִּכְתִיב וְהָגִיתָ בוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה. וְהָתַנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וּבָחַרְתָּ בַּחַיִים. זוֹ אוֹמָנוּת. רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי הַמְסוֹרוֹת. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מוּתָּר לְאָדָם לְלַמֵּד אֶת בִּתּוֹ יְוָונִית מִפְּנֵי שֶׁהִיא תַכְשִׁיט לָהּ. שָׁמַע שִׁמְעוֹן בַּר בָּא וְאָמַר. בְּגִין דְּרִבִּי אַבָּהוּ בָּעֵי מֵילַף בְּרַתֵּיהּ הוּא תָלֵי לָהּ בְּרִבִּי יוֹחָנָן. יָבוֹא עָלַי אִם לֹא שְׁמַעְתִּיהָ מֵרִבִּי יוֹחָנָן.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
ילמדנו בשעה כו'. דהרי כתיב והגית בו יומם ולילה. וכן קאמר בבלי דמנחו' דף צ''ט:
מעתה. יהא אסור נמי ללמד בנו אומנות בגין דכתיב כו' בתמיה והתני רבי ישמעאל ובחרת בחיים זו אומנות שחייב אדם ללמד את בנו כדדריש לה בפ''ק דקידושין:
מפני המסורת. טעמא הוא שלא ילמד את בנו יונית שלא יהא מכיר בלשונם ורמזם וע''י כן ירגיל לחצר המלך וימסור:
מפני שהוא תכשיט לה. שבח ותפארת לה ובאשה אין חשש מסורת:
בגין דרבי אבהו. בשביל דרבי אבהו חפץ ללמד בתו יונית תלי למילתא בשם רבי יוחנן:
יבא עלי. כך וכך:
אם שמעתי' מרבי יוחנן גרסינן. ולגירסת הספרא א''ל דרבי אבהו השיב לו כן:
מִי מַתִּיר אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן. מִי שֶׁהוּא מַתִיר אֶת אֵילּוּ הוּא מַתִיר אֶת אֵילּוּ. כְּהָדָא רֵישׁ גָּלוּתָא שָׁלַח שָׁאַל לְרַב חִסְדַּאי. מָהוּ הָדֵין דִּכְתִיב כֹה אָמַר י֨י הָסִיר הַמִּצְנֶפֶת וְהָרִים הָעֲטָרָה. אָמַר לֵיהּ. הוּסְּרָה הַמִּצְנֶפֶת הוּרְמָה הָעֲטָרָה. שֶׁמַע רִבִּי יוֹחָנָן וְאָמַר. הוּא חֶסֶר וּמִילּוֹי חֶסֶר.
Traduction
Puisque la Mishna dit, à la fin, qu’il fut permis plus tard aux fiancées de sortir sous un dais, qui est – ce qui a annulé la première défense? Ce sont les rabbins, répondit R. Yossé b. R. Aboun, qui, ayant autorisé cette tenue plus tard, ont mis fin à l’interdit préalable. De la même façon, le chef de la captivité fit demander à R. Hisdaï (351)Cf. Midrash Rabba, sur (Rt 3)Ê; B., Gitin 7. pourquoi il est écrit (Ez 21, 31): Ainsi a dit l’Eternel: que l’on enlève la tiare, que l’on retire la couronne? Ce verset, répondit-il, signifie que (par suite de la destruction du Temple) la tiare du grand-prêtre a été supprimée, et nul (en se mariant) ne porte plus de couronne. Lorsque R. Yohanan eut connaissance de cette belle explication, il s’écria: ''Hesed (gracieux) est son nom, comme il l’est lui même et ses paroles sont pleines de grâce''.
Pnei Moshe non traduit
מי מתיר את הראשונות. על המתני' קאי דקתני ורבותינו התירו שתצא כלה כו' וזו גזירה של פולמוס האחרון היא ומי מתיר גזירות הראשונות:
מי שהוא מתיר את אלו. רבותינו שהתירו דאמר במתני' התירו את זה נמי:
כהדא ריש גלותא שלח כו'. על מתני' קאי דאסרו עטרות חתנים:
הוסרה המצנפת. של כ''ג הורמה העטרה מראש כל אדם:
הוא חסד ומילוי חסד. חסדאי שמו וחסודים ונאים דבריו. וכה''ג אמרי' בבבלי גיטין דף ז':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source