Vayedaber

משנה: וְדִבְּרוּ הַשּׁוֹטְרִים אֶל הָעָם לֵאמוֹר מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשׁוֹב לְבֵיתוֹ וְגוֹמֵר. אֶחָד הַבּוֹנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְאֶחָד הַבּוֹנֶה בֵית הַתֶּבֶן בֵּית הַבָּקָר בֵּית הָעֵצִים בֵּית הָאוֹצָרוֹת. אֶחָד הַבּוֹנֶה וְאֶחָד הַלּוֹקֵחַ וְאֶחָד הַיּוֹרֵשׁ וְאֶחָד שֶׁנִּיתַּן לוֹ בְמַתָּנָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואחד הלוקח. בית בנוי שהרי אצלו הוא חדש וכולהו יליף לה בגמרא:

מתני' בית האוצרות. לאוצר יין ושמן ותבואה:

אָמַר רִבִּי תַּנְחוּמָא. אִיתְקַשְׁייַת קוֹמֵי רִבִּי פִינְחָס. אַתְייָא כְרִבִּי יוּדָה וְלָא אַתְייַא כְרִבִּי מֵאִיר. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי יוּדָה. לָקוֹחַ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה דּוּ אָמַר. אֵיכָן סֵפֶר תּוֹרָה הָיָה נָתוּן. כְּמִין גְּלֹוסֳּקוֹס עָשׂוּ לוֹ מִבַּחוּץ וְהָיָה סֵפֶר תּוֹרָה נָתוּן בְּתוֹכוֹ. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי מֵאִיר. 37a וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפּוֹרֶת עַל הָאָרוֹן מִלְמָעְלָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר דּוּ אָמַר. אֵין מוּקְדָּם וּמְאוּחָר בַּתּוֹרָה. וְאֶל הָאָרוֹן תִּתֵּן אֵֶת הָעֵדוּת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ. וְאַחַר כָּךְ וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפּוֹרֶת עַל הָאָרוֹן מִלְמָֽעְלָה. רִבִּי פִינְחָס בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. תּוֹרָה שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹרָהּ אֵשׁ לְבָנָה חָרוּתָהּ אֵשׁ שְׁחוֹרָה. הִיא אֵשׁ וּמְבוֹלֶלֶת בְּאֵשׁ. חֲצוּבָה מֵאֵשׁ. נְתוּנָה מֵאֵשׁ. מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

איתקשיית. הקשיתי לפני ר' פינחס דקרא דלקמי כר''י אתיא ולא כר''מ וכדמפרש ואזיל מ''ט דר' יודה דא' דלא היה הס''ת מונח בארון:

לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה'. דמשמע מצד הוא מונח ולא בתוכו וקשיא לר''מ:

ע''ד דר''י. ומפרש לר''י דאמר דלא היה הס''ת בתוך הארון היכן היה מונח:

כמין גלוסקוס. כמין תיבה:

מ''ט דר''מ דכתיב ונתת את הכפרת וגו'. ואל הארון תתן. את העדות אשר אתן אליך וס''ל דס''ת נמי עדות הוא כדכתיב והיה שם בך לעד והיה לו להקדים מתחילה נתינת העדות אל הארון ואח''כ נתינת הכפרת על הארון אלא דאין מוקדם כו' וכדמסיק ע''ד דר''מ דאמר אין מוקדם ומאוח' בתורה דהכי קאמר קרא ואל הארון תתן את העדות שהוא ספר תורה והוא עדות לישראל ואח''כ ונתת את הכפרת על הארן מלמעלה ואע''ג דקדים בקרא אין מוקדם ומאוחר בתורה:

ה''ג בשקלים התורה שנתן לו הקב''ה למשה נתנה לו אש לבנה חרותה באש שחורה. וכאן הגי' כמו שהיא במדרש תנחומא עורה אש לבנה חרותה באש שחורה והיינו הך דכתובה באש שחורה על הקלף אש לבנה ודרך משל הוא להורות על מעלת התורה כי רבה היא:

היא אש מובללת באש. מורה על עניינים דקים ורוחניים שבה:

חצובה מאש. מתחת כסא הכבוד שהוא מקום קדוש הרוחני:

ונתונה מאש. שאצולה היא מחכמתי יתברך כי ה' אש אוכלה הוא:

מימינו אש וגו'. וקאי אש על מימינו:

הלכה: אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת. אֵין לִי אֶלָּא אֲשֶׁר בָּנָה. לָקַח יָרַשׁ נִיתַּן לוֹ בְמַתָּנָה מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר הָאִישׁ מִי הָאִישׁ. מְנַיִין הַבּוֹנֶה בֵית הַתֶּבֶן בֵּית הַבָּקָר בֵּית הָעֵצִים בֵּית הָאוֹצָרוֹת מְנַיִין. תַּלמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר בָּנָה. מִכָּל מָקוֹם. יָכוֹל הַבּוֹנֶה בֵית שַׁעַר וְאֶכְסֶדְרָה וּמִרְפֶּסֶת יְהֵא חוֹזֵר. תַּלְמוּד לוֹמַר בַּיִת. מַה בַיִת מְיוּחָד שֶׁהוּא בֵית דִּירָה. יָֽצְאוּ אֵילּוּ שֶׁאֵינָן בֵּית דִּירָה. יָצָא בַיִת שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת. דְּתַנֵּי. בַּיִת שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת פָּטוּר מִן הַמַּעֲקֶה וּמן הַמְזוּזָה וּמִן הָעֵירוּב. וְאֵינוֹ טוֹבֵל לְמַעְשְׂרוֹת. וְאֵין נוֹתְנִין לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת לִפְנֵי פִּתְחוֹ. וְאֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ חִיבּוּר לָעִיר. וְהַנּוֹדֵר מִן הַבַּיִת מוּתָּר לֵישֵׁב בּוֹ. וְאֵינוֹ צָמִית בַּיּוֹבֵל. וְאֵינוֹ מִיטָּמֵא בִנְגָעִים. וְאֵין הַבַּעֲלִים חוֹזְרִין לוֹ בַמִּלְחָמָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

חוזרין לו. בשבילו אם בנה בית חדש ואין בו ארבע אמות אינו חוזר:

ואינו צמית ביובל. כלומר שאינו נחלט כדין בתי ערי חומה אלא פודהו לעולם ואם לא גאלו יוצא ביובל כשאר שדה מקנה:

והנודר. מליכנס לבית או לישב בו מותר בבית קטן זה דלא הוי בכלל:

ואין עושין אותו חיבור לעיר. דבית העומד תוך שבעים אמה ושיריים לעיר מתחברת עמה ומודדין תחומי העיר מן הבית ולהלן אלפים אמה ובית קטן זה אין עושין אותו חיבור לעיר דלאו בית מיקרי:

לפני פתחו. כגון שנים שקנו מן ההפקר ובנו שם זה בנה לו בית ופתח בו שני פתחים וזה בנה לו בית ופתח בו פתח אחד ואח''כ הקיפו אותם עד שנעשה להם חצר וכן בחולק נכסיו על פיו ונתן לא' מבניו בית עם שני פתחים ולאחד עם פתח אחד דקי''ל שנותנין לכל פתח ופתח ארבע אמות כנגדן חלק בחצר והשאר חולקין בשוה ובית קטן זה אין לפתחו ד' אמות:

ואין. טובל למעשרות. דאין חובת הטבל חלה עד שיראה פני הבית והאי לאו בית הוא:

ומן העירוב. אין צריך ליתן פת לעירובי חצירות כדרך שאר בתים הפתוחין לחצר ואין מניחין בו עירוב דלא חזי לדירה וכן פטור מליתן לשיתוף מבואות אם בית זה פתוח לחצר שבמבוי ואין בית אחר פתוח לו אין צריך ליתן לשיתוף כדרך שאר חצרים הפתוחים למבוי אבל מניחין בו שיתוף מבואות לאחר שגבו כדאמר התם דלא גרע מחצר שבמבוי:

פטור מן המעקה כו'. דבכולהו בית כתיב בהו:

דתני כו'. בריית' הובא בבבלי סוכה דף ג':

יצא בית שאין בו כו'. דלאו בית מיקרי כדלקמן:

בית שער. אצל שער החצר להסתופף שם שומר הפתח:

ת''ל בית. שמיוחד לבית דירה יצאו אלו שעשוין לדריס' הרגל ולא לבית דירה:

ת''ל אשר בנה. מדלא כתיב אשר בית בנה דרוש ביה בנה מכל מקום והאי דכתיב בית למעוטי הא דלחמן אתא. וכן אמר בבבלי דף מ''ג:

גמ' ת''ל האיש מי האיש. דמצוי למיכתב מי אשר בנה וכתיב האיש לרבות את כלן:

מַה תַלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר בָּנָה. פְּרָט לְשֶׁנָּפַל בֵּיתוֹ וּבְנָאוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. זֹאת אוֹמֶרֶת. הַמַחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ לֹא הָיָה חוֹזֵר. יָכוֹל הַבּוֹנֶה בַיִת בְּחוּצָה לָאָרֶץ יְהֵא חוֹזֵר. תַּלְמוּד לוֹמַר וְלֹא חֲנָכוֹ. אֵת שֶׁמִּצְוָה לְחַנְּכוֹ. יָצָא זֶה שֶׁאֵינוֹ מִצְוָה לְחַנְּכוֹ. הִקְדִּים לוֹ שְׂכָרוֹ. כְּמִי שֶׁחֲנָכוֹ. נָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. כְּמִי שֶׁלֹּא חֲנָכוֹ. 37b נְעָלוֹ. אִם הָיָה בְתוֹכוֹ חֲפָצִים. אֵת שֶׁדַּרְכּוֹ לִיבָּטֵל עָלֶיהָ. כְּמִי שֶׁחֲנָכוֹ. וְאִם לָאו. כְּמִי שֶׁלֹּא חֲנָכוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מערבין בו. עירובי תחומין דאלו ערובי חצירות אין מערבין אלא בפת:

ומשתתפין בו. שותף מבואו' וכלומר דאשמעינן דחשיב משקה ולא אמרי' כמיא בעלמא הוא וכדתנן בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים כו':

ומברכין עליו. בורא פרי הגפן:

ונאמנין עליו. ברכת המזון שהיא צריכ' כוס:

ומקדשין בו את הכלה. מברכין עליו ברכת אירוסין דלכתחילה טעונה כוס:

ומנחמין כו'. דדינו כיין גמור בכל אלו:

ונמכר בחנות לשם יין. ואין כאן משום מקח טעות כדאמרינין פ' המוכר פירות דסתם יין חנות יין קוסס הוא אבל המוכר לחבירו יין סתם לא מכר לו יין קוסס דיין סתם יין המתקיים הוא כדאמרינן שם:

ואסור בהוריי' כו' דקי''ל בפ''ג דכריתות דעל היין מגיתו הרי הוא באזהרה עליו על ביאת המקד' וכל שהוא אסור לבא אל המקדש אם הוא שתוי אסור להורות ולהתיר נדרי':

לית לך. למעוטי יין מגיתו ויין קוסס דלא יהא חשיב כיין גמור אלא בזה שהוא אסור להביא לכתחילה לנסך ע''ג המזבח:

וההן. והאי בן סורר ומורר דקי''ל בפ''ח דסנהדרין אינו נעשה בן סורר עד שיאכל בשר וישתה יין:

צריכה. מיבעיא לן אם שתה יין מגיתו ויין קוסס אם נעשה בן סורר ומורה עליו:

נעלו. בנה בית ונתן בו חפציו ונעל עליהם:

מה ת''ל אשר בנה כו'. אליבא דר' יודה קאי דקאמר במתני' דלקמן הבונה בית על מכונו אינו חוזר דדריש אשר בנה דהוי מצי למיכתב מי האיש אשר לו בית דהרי אפי' לקח וירש בכלל פרט לשנפל ביתו ובנאו דאינו חוזר והכי איתא בתוספתא פ''ז ונפל ביתו ובנאו ה''ז חוזר ר' יודא אומר אם חידש בה דבר חוזר ואם לאו אינו חוזר:

זאת אומרת כו'. כלומר מדר' יהודה נשמע נמי טעמא דמחזיר גרושתו לא היה חוזר דדמי לנפל ביתו ובנאו ורבנן דלא ס''ל כרבי יודא בנפל ביתו ובנאו ילפי טעמא דמחזיר גרושתו אינו חוזר מדכתיב אשה חדשה כדלקמן הל' ו':

את שמצוה לחנכו. בא''י משום ישוב פרט בח''ל דאין מצוה לחנכו:

הקדים לו שכרו. בנה בית והשכירו לאחרים והקדים לו זה שכרו ה''ז כמי שמחנכו ואינו זז ממקומו כדתנן לקמן:

נתן לו שכרו לאחר י''ב חדש. ה''ז כל הי''ב חדש כמי שלא חנכו וחוזר מערכי המלחמה:

שהיין קוסס. יין שהוא רע ואין סופו להיות שכר יין:

את שדרכו ליבטל עליהן. כלומר שהיה צריך לבטל על שמירתן ה''ז כמי שחנכו והתחיל לישב בו:

ואם לאו. שאינו צריך לישב עליהן ולשומרן ה''ז כמי שלא חנכו:

שהיין מגיתו. מימרא בפני עצמה היא ואיידי דאיירי בכרם נקט לה הכא:

שהיין. יין שהוא מגיתו ולא שהה ארבעים יום:

משנה: וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִילְּלוֹ וגו' אֶחָד הַנּוֹטֵעַ אֶת הַכֶּרֶם וְאֶחָד הַנּוֹטֵעַ חֲמִשָּׁה אִילָנֵי מַאֲכָל אֲפִילוּ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. אֶחָד הַנּוֹטֵעַ וְאֶחָד הַמַּבְרִיךְ וְאֶחָד הַמַּרְכִּיב וְאֶחָד הַלּוֹקֵחַ וְאֶחָד הַיּוֹרֵשׁ וְאֶחָד שֶׁנִּיתַּן לוֹ בְמַתָּנָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' ואחד הנוטע חמשה אילני מאכל. דבהכי הוי כרם שתים כנגד שתים ואחת יוצאות זנב ואפי' הן מחמשה מינין מצטרפין:

המבריך. כופף את הזמורה בארץ ומכסה אותה בעפר:

המרכיב. מביא ענף של אילן ומרכיב אותו על גב אילן אחר:

הלכה: אֲשֶׁר נָטַע. אֵין לִי אֶלָּא אֲשֶׁר נָטַע. לָקַח יָרַשׁ נִיתַּן לוֹ בְמַתָּנָה מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר הָאִישׁ מִי הָאִישׁ. מְנַיִין הַנּוֹטֵעַ חֲמִשָּׁה אִילָנֵי מַאֲכָל אֲפִילוּ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר נָטַע. מִכָּל מָקוֹם. יָכוֹל הַנּוֹטֵעַ אַרְבָּעָה אִילָנֵי מַאֲכָל אוֹ חֲמִשָּׁה אִילָנֵי סְרָק יְהֵא חוֹזֵר. תַּלְמוּד לוֹמַר כֶּרֶם. מַה כֶרֶם מְיוּחָד שֶׁהוּא שֶׁלְּחָמֵשׁ גְּפָנִים. יָצָא זֶהּ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּחָמֵשׁ גְּפָנִים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' מי האיש. ריבוייא הוא:

ת''ל אשר נטע. מדלא כתיב אשר כרם נטע דרוש ביה נמי נטע מכל מקום ואפי' אינו כרם שהרי עדיין לא הזכיר כרם:

ת''ל כרם. דדמי לכרם ופחות שבכרם חמשה גפנים הן:

שֶׁהַיַּיִן מִגִּיתּוֹ. שֶׁהַיַּיִן קוֹסֵס. [דְּתַנֵּי. יַיִן קוֹסְס]. מְעָֽרְבִין בּוֹ וּמִשְׁתַּתְּפִין בּוֹ וּמְבָֽרְכִין עָלָיו וּמְזַמְּנִין עָלָיו וּמְקַדְּשִׁין בּוֹ אֶת הַכַּלָּה וּמְנָחֲמִין בּוֹ אֶת הָאָבֵל וְנִמְכָּר בֶּחָנוּת לְֹשֶם יַיִן. וְהַמּוֹכֵר לַחֲבֵירוֹ יַיִן סְתָם לֹא מָכַר לוֹ יַיִן קוֹסֵס. וְאָסוּר בְּהוֹרָייָה וּבְהֵיתֵר נְדָרִים. וְעַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ. לֵית לָךְ אֶלָּא שֶׁהוּא אָסוּר עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וְהָהֵן בֶּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה צְרִיכָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מערבין בו. עירובי תחומין דאלו ערובי חצירות אין מערבין אלא בפת:

ומברכין עליו. בורא פרי הגפן:

ונאמנין עליו. ברכת המזון שהיא צריכ' כוס:

ומקדשין בו את הכלה. מברכין עליו ברכת אירוסין דלכתחילה טעונה כוס:

ומנחמין כו'. דדינו כיין גמור בכל אלו:

לית לך. למעוטי יין מגיתו ויין קוסס דלא יהא חשיב כיין גמור אלא בזה שהוא אסור להביא לכתחילה לנסך ע''ג המזבח:

וההן. והאי בן סורר ומורר דקי''ל בפ''ח דסנהדרין אינו נעשה בן סורר עד שיאכל בשר וישתה יין:

צריכה. מיבעיא לן אם שתה יין מגיתו ויין קוסס אם נעשה בן סורר ומורה עליו:

נעלו. בנה בית ונתן בו חפציו ונעל עליהם:

את שמצוה לחנכו. בא''י משום ישוב פרט בח''ל דאין מצוה לחנכו:

הקדים לו שכרו. בנה בית והשכירו לאחרים והקדים לו זה שכרו ה''ז כמי שמחנכו ואינו זז ממקומו כדתנן לקמן:

נתן לו שכרו לאחר י''ב חדש. ה''ז כל הי''ב חדש כמי שלא חנכו וחוזר מערכי המלחמה:

שהיין קוסס. יין שהוא רע ואין סופו להיות שכר יין:

את שדרכו ליבטל עליהן. כלומר שהיה צריך לבטל על שמירתן ה''ז כמי שחנכו והתחיל לישב בו:

ואם לאו. שאינו צריך לישב עליהן ולשומרן ה''ז כמי שלא חנכו:

שהיין מגיתו. מימרא בפני עצמה היא ואיידי דאיירי בכרם נקט לה הכא:

שהיין. יין שהוא מגיתו ולא שהה ארבעים יום:

יָכוֹל הַנּוֹטֵעַ כֶּרֶם בְּחוּצָה לָאָרֶץ יְהֵא חוֹזֵר. תַּלְמוּד לוֹמַר וְלֹא חִלְלוֹ. אֵת שֶׁמִּצְוָה לְחַלְלוֹ. יָצָא זֶה שֶׁאֵין מִצְוָה לְחַלְלוֹ. תַּנֵּי. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּו יַעֲקֹב אוֹמֵר. אֵין מַשְׁמַע אֶלָּא כֶרֶם. וְדִכְוָותָהּ. אֵין מַשְׁמַע אֶלָּא נָטַע. תַּנֵּי. וְלֹא חִלְלוֹ. פְּרָט לַמַּבְרִיךְ וְלַמַּרְכִּיב. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא. אָמַר רַב חִסְדָּא. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. כְּשֶׁהִרְכִּיב פֵּירוֹת עֲבֵירָה. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁהִרְכִּיב אִילָן מַאֲכָל עַל גַּבֵּי אִילָן מַאֲכָל. מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. פֵּירוֹת עֲבֵירָה הֵן. וְאִם בְּשֶׁהִרְכִּיב אִילָן מַאֲכָל עַל גַּבֵּי אִילָן סְרָק. מִין בְּמִינוֹ. נוֹטֵעַ כְּבַתְּחִילָּה הֵן. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין. בְּשֶׁהִרְכִּיב תְּאֵינָה שְׁחוֹרָה עַל גַּבֵּי תְאֵינָה לְבָנָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אינו משמע. מן המקרא אלא דוקא כרם ולא שאר אילנות:

ודכוותה כולי. דוקא נטע ולא המבריך והמרכיב:

ולא חיללו. דמצי למיכתב ולא חילל וכתיב ולא חיללו משמע מיעוטא לזה ולא לאחר פרט למברי' ולמרכי' דאינו חוזר ופליגי ר' יוחנן ור' חסדא כמאן אזלא האי ברייתא:

דראב''י היא. דאמר נטע כמשמעו ופליג אמתני':

ד''ה היא. ואפי' כתנא דמתני' דהברייתא מיירי כשהרכיב פירות עבירה בהרכבת מין בשאינו מינו דמעטי' קרא ומתני' איירי בהרכבת היתר. וכן פליגי באוקמתא דהאי ברייתא בבבלי דף מ''ג:

מה אנן קיימין. האי הרכבת היתר דמוקמינן למתני' ה''ד דאיצטריך לאשמועינן דחוזר משום הרכבה:

אם כו'. כלומר דודאי בשניהם אילן מאכל ומין בשאינו מינו הן אי אפשר לאוקמי דהרכבת איסור הוא ומעטי' קרא:

ואם בשהרכיב אילן מאכל ע''ג אילן סרק מין במינו. האי אילן סרק לאו אילן סרק ממש אלא בילדה קמיירי וקרי לה אילן סרק דעדיין לא טען פירות ואם בשהרכיב אילן מאכל כלומר שכבר טען פירות באילן שלא טען עדיין דקיימא לן זקינה שהבריך בילדה חייב בערלה דאותו ענף שקצץ מהזקינה נעשה עכשיו ילדה:

ניטע כבתחילה הן. כלומר דתיפוק לי' משום ילדה דצריך למיהדר דעדיין לא חיללו ומאי איריא משום מרכיב:

אלא כו'. ע''כ כן אנן קיימין בששניהם מין א' הן וכבר טענו פירות ונתחללו ועכשיו הוא חוזר משום חילול ההרכבה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source