Sotah
Daf 28a
משנה: עֵד אוֹמֵר נִיטְמֵאת וְעֵד אוֹמֵר לֹא נִיטְמֵאת. אִשָּׁה אוֹמֶרֶת נִיטְמֵאת וְאִשָּׁה אוֹמֶרֶת לֹא נִיטְמֵאת הָֽיְתָה שׁוֹתָה. אֶחָד אוֹמֵר נִיטְמֵאת וְעֵדִים שְׁנַיִם אוֹמְרִים לֹא נִיטְמֵאת הָֽיְתָה שׁוֹתָה. שְׁנַיִם אוֹמְרִים נִיטְמֵאת וְאֶחָד אוֹמֵר לֹא נִיטְמֵאת לֹא הָֽיְתָה שׁוֹתָה.
Traduction
Si un témoin dit qu’elle est devenue impure et un autre affirme qu’elle ne l’est pas, ou une femme dit qu’elle est devenue impure et une autre femme affirme le contraire, l’accusée devra boire l’eau d’épreuve (196)Il peut y avoir doute qu’avant l’arrivée des secontémoins, elle se soit souillée.. Si un témoin l’accuse d’impureté, et deux témoins déclarent que cela n’est pas, l’accusée devra pourtant boire l’eau d’épreuve. Si deux témoins affirment qu’elle est devenue impure, mais un seul déclare qu’elle ne l’est pas, cela suffit pour la dispenser de boire.
Pnei Moshe non traduit
מתני' עד אומר נטמאת ועד אומר לא נטמאת. אוקי חד לבהדי חד והוי כספיקא ושותה. ובבבלי מסקינן דדוקא כי אתו בהדי הדדי אבל בזה אחר זה כשאמר הראשון נטמאת הוי מהימן כבתרי והשני האומר לא נטמאת הוי ליה חד ואין דבריו של אחד במקום שנים:
ושנים אומרים לא נטמאת. כלומר לא נטמאת בפניך שכשבאת ומצאת שנסתרו יחד גם אנו היינו עמך ובפנינו לא נטמאת הרי נסתלק העד ובטלו דבריו מפני השני' והרי היא בספיק' אם נטמאת קודם שבאו אלו ומצאום ולפיכך שותה. ובגמרא מוקי לה להני בבא בפסילי עדות דאם לא כן פשיטא אין דבריו של א' במקום שנים:
הלכה: שֶׁהָיָה בַדִּין. וּמָה אִם עֵדוּת הָרִאשׁוֹנָה כול'. עֵדוּת הָרִאשׁוֹנָה זוֹ סְתִירָה. עֵדוּת הָאַחֲרוֹנָה זוֹ טוּמְאָה. מַתְנִיתָא דְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר. מְקַנֵּא מַתְרֶה לָהּ עַל פִּי שְׁנַיִם וּמַשְׁקֶה לָהּ עַל פִּי שְׁנַיִם. אָמַר רִבִּי מָנָא. 28a וַאֲפִילוּ כָּאהֵן תַּנָּא אַתְייָא הִיא. דְּתַנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי לִעֶזֶר. מְקַנֵּא לָהּ עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ. וּמַשְׁקֶה עַל פִּי שְׁנַיִם.
Traduction
Par ''le premier témoignage accusateur'', on entend l’accusation contre la femme de s’être enfermée avec un homme; et par ''le second témoignage'', on entend l’accusation que la femme s’est souillée. Lorsque la Mishna dit que l’accusation contre la femme de s’être enfermée avec l’homme défendu, n’est valable que par un double témoignage, elle se conforme à l’avis de R. Josué, qui dit plus haut (1, 1): ''Le mari, après avoir exprimé à sa femme ses sentiments de jalousie contre tel homme, l’avertira devant deux témoins de n’avoir pas à s’enfermer avec cet homme (sous peine d’être soupçonnée d’infidélité); et si cependant elle s’enferme, il lui fera subir l’épreuve à la suite de l’assertion de deux témoins qui constatent qu’elle a désobéi.'' Au besoin, dit R. Mena, notre Mishna peut s’expliquer aussi d’après l’interlocuteur de R. Josué (ou R. Éléazar), puisqu’il a été enseigné (ibid.) que R. Yossé b. R. Juda dit au nom de R. Eléazar: Le mari exprimera sa jalousie à sa femme, se contenant pour cette menace de la présence d’un seul témoin, ou même de son propre dire; mais pour lui faire boire l’eau d’épreuve, il faut l’attestation de deux témoins qu’elle s’est enfermée (de façon interdite).
Pnei Moshe non traduit
גמ' מתניתא. דקאמרה עדות סתירה אינה מתקיימת בפחות משנים דר' יהושע היא דאמר בפ''ק המקנא צריך להתרות לה ע''פ שנים וכן משקה לה ע''פ שני עדי סתיר' דאילו לר''א משקה לה ע''פ עד אחד וע''פ עצמו:
ואפי' כאהן תנא אתייא היא. מתני' כר''י בר''י אליבא דר''א דאמר התם נמי דהסתירה אינה מתקיימת בפחות משנים:
הלכה: קַל וָחוֹמֶר לְעֵדוּת הָרִאשׁוֹנָה מֵעַתָּה כול'. גִּידוּל בַּר מִינְייָמִין בְּשֵׁם רַב. כָּל מָקוֹם שֶׁהִכְשִׁירוּ עֵדוּת אִשָּׁה בָאִישׁ הָאִישׁ מַכְחִישׁ אֶת הָאִשָּׁה וְהָאִשָּׁה מַכְחֶשֶׁת אֶת הָאִישׁ. נִיתְנֵי. עֵד אֶחָד אוֹמֵר. נִטְמֵית. וְאִשָּׁה אָֽמְרָה. לֹא נִטְמֵית. אִשָּׁה אָֽמְרָה. נִיטְמֵית. וְעֵד אוֹמֵר. לֹא נִיטְמֵת. תַּנֵּיי דְּבֵית רִבִּי כֵן. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נְחֶמְיָה. הוֹלְכִין אַחַר רוֹב עֵדוּת. הֵיךְ עֲבִידָה. שְׁתֵּי נָשִׁים וְאִשָּׁה אַחַת עָשׂוּ אוֹתָהּ כִּשְׁנֵי עֵדִים וְעֵד אֶחָד. הָדָא דְתֵימַר בְּאִשָּׁה וְנָשִׁים. אֲבָל אִם הָיוּ מֵאָה נָשִׁים וְעֵד אֶחָד כְּעֵד בְּעֵד אִינּוּן.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
גמ' כל מקום שהכשירו עדות האשה כאיש. כגון הכא ובאומרת מת בעליך:
האיש כו'. כלומר דהוו כחד לגבי חד וספיקא הוי ושותה:
ניתני עד אומר ואשה כו'. הואיל ושוין הן לאשמועינן רבותא טפי:
תני דבית רבי. באמת כן דאפי' עד כשר ועד פסול שבאו שניהם כאחד ספיקא הוי דאשה הכא כעד כשר דמיא:
הולכין אחר רוב העדות. בפסולי עדות וכדמפרש ואזיל:
היך עבידא. ה''ד ב' נשים ואשה אחת. המכחישות זא''ז עשו אותה כב' עדים ועד אחד והולכין אחר רוב דיעות:
הדא דתימר באשה ונשים. דוקא שהן כולן פסולי עדות אז הולכין אחר רוב דיעות:
אבל אם היו מאה נשים ועד א'. כשר:
כעד. בעד אינון. כפלגא ופלגא דמי וספיקא הוי וכלישנא בתרא דר' נחמיה בבבלי:
רַב אָדָא בַּר אַחֲוָה אָמַר. עֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְטַמּוֹתָהּ. אֵין עֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְהַפְסִידָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. אָמַר רַב חִסְדָּא. מַה טַעַם אָֽמְרוּ. עֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְטַמּוֹתָהּ. מִפְּנֵי שֶׁרַגְלַיִם לְדָבָר.
Traduction
(197)Il est présumable qu’elle est impure avec certitude, et il n’ ’(Orla 1, 1) Ê; (Taanit 2, 14) Ê; ci-dessus, (Yebamot 4, 11).(198)En tête du paragraphe 4 est un passage que l'on retrouve en (Yebamot 15,6) R. Ada b. Ahawa dit: un témoin est digne de foi pour déclarer la femme impure (de façon que, même sans épreuve, elle devient interdite au mari); mais ce témoignage isolé ne suffit pas pour que la femme, en quittant son mari, perde ses droits à son douaire. R. Hisda explique pourquoi un seul témoignage suffit à faire déclarer une femme impure; c’est qu’il y a une base à l’accusation (puisqu’après l’expression de jalousie par le mari, la femme s’est enfermée avec l’homme qui lui est interdit).
Pnei Moshe non traduit
רב אדא אמר עד א' נאמן לטמותה. שלא תשתה ונאסרה על בעלה אבל אין נאמן להפסידה כתובתה דסבר לה כר' טרפון לעיל הלכה ב' ומתני' דקתני התם ולא עוד כו' נאמנין אף לפוסלה מכתובתה ר' עקיבא היא:
מפני שרגלים לדבר. שהרי קינא לה ונסתרה ולפיכך לטמותה הוא דמהימן אבל לא לפוסלה מכתובתה וטעמא דרב אדא אליבא דר' טרפון קמפרש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source