Sotah
Daf 25a
משנה: בּוֹ בַיּוֹם דָּרַשׁ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן הוּרְקְנוֹס לֹא עָבַד אִיּוֹב אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא מֵאַהֲבָה שֶׁנֶּאֱמַר הֵן יִקְטְלֵנִי לוֹ אֲייַחֵל. וַעֲדַייִן הַדָּבָר שָׁקוּל לוֹ אֲנִי מְצַפֶּה אוֹ אֵינִי מְצַפֶּה לוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר עַד אֶגְוַע לֹא אָסִיר תֻּמָּתִי מִמֶּנִּו לִמֵּד שֶׁמֵּאַהֲבָה עָשָׂה.
Traduction
En ce même jour, R. Josué b. Horkenos a exposé l’exégèse suivante. Job a servi exclusivement le très saint (béni soit-il) par amour, puisqu’il est dit (Jb13, 16): certes, si même il me tuait, j’espérerais en lui. Cependant, j’avais encore des doutes sur le point de savoir si cette phrase est affirmative ou interrogative, si ce dernier terme doit être traduit ''j’espère'', ou ''dois-je espérer?'' Mais comme il est dit (ibid. 27, 16): Jusqu’à ce que j’espère, je ne veux pas enlever de moi ma droiture (confiance en lui), on reconnaît clairement que c’est un trait d’affection.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מאהבה. שאהב את המקום:
הדבר שקול. משקלו שוה ואינו מכריע לכאן ולכאן יש לו הכתוב בוי''ו ומשמעותו כאלו היה לא באל''ף ויש לא באל''ף ומשמעותו כלו הכתוב בוי''ו דכתיב בכל צרתם לא צר וזה ודאי כלו בוי''ו דהא כתיב ומלאך פניו הושיעם:
הן יקטלני. הלא הוא הורגני לא איחל לו עוד או לו אני איחל:
הלכה: בּוֹ בַיּוֹם דָּרַשׁ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן הוּרְקְנוֹס כול'. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה. חַי אֵל הֵסִיר מִשְׁפָּטִי וְשַׁדַּי הֵמַר נַפְשִׁי. שֶׁאֵין אָדָם נוֹדֵר בְּחַיָיו שֶׁל מֶלֶךְ אֶלָּא אִם כֵּן אוֹהֲבוֹ. מִשּׁוּם רִבִּי נָתָן אָֽמרוּ גַּם הוּא לִי לִישׁוּעָה כִּי לֹא לְפָנָיו חָנֶף יָבוֹא.
Traduction
On a enseigné au nom de R. Juda: de ce verset (Jb 27, 2): Par le Dieu vivant qui a écarté mon jugement, et le tout-puissant qui a rempli mon âme d’amertume, on conclut que l’homme ne doit pas prononcer de vœu (ou jurer) par la vie du roi, à moins de l’aimer (ceci confirme l’avis de R. Josué que Job adorait Dieu par amour). Au nom de R. Nathan on a dit (Jb 13, 16): Il sera aussi mon salut, car ce n’est pas devant lui que le flatteur (l’hypocrite) se présentera.
Pnei Moshe non traduit
גמ' חי אל. לשון שבועה ונדר הוא:
אא''כ אוהבו. ומכאן נמי ראיה דמאהבה עבד:
גם הוא לי לישועה. עדיין מצפה אני לישועתו ומזה נמי ילפינן דמאהבה עשה:
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לֵאמֹר. לֵאמֹר לְדוֹרוֹת. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יָסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. 25a כְּהָדֵין פְּסוּקָא. מֹשֶׁה אָמַר אָשִׁירָה. וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו אָשִׁירָה לַי֙י כִּי גָאֹה גַּמַה סוּס וְרוֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. מֹשֶׁה אָמַר עָזִּי וְזִמְרָת וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו עָזִּי וְזִמְרָת יָ'הּ. כְּתִיב בִּפְרוֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּהִתְנַדֵּב עָם. הִתְנַדְּבוּ רָאשֵׁי עָם. כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶן נִיסִּים יְהוּ אוֹמְרִים שִׁירָה. הָתִיבוּן. הֲרֵי גְּאוּלַּת מִצְרַיִם. שַׁנְייָא הִיא שֶׁהִיא תְּחִילַּת גְּאוּלָּתָן. הָתִיבוּן. הֲרֵי גְּאוּלַּת מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר. שַׁנְייָא הִיא. שֶׁהָיוּ בְחוּצָה לָאָרֶץ. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר. מָרְדֳּכָי וְאֶסְתֵּר מְשּׂוֹנְאֵיהֶן נִגְאֲלוּ. לֹא נִגְאֲלוּ מִן הַמַּלְכוּת.
Traduction
Selon lui, l’expression ''pour dire'' a en vue les générations futures (le devoir de réciter ce cantique chaque jour). R. Abahou dit au nom de R. Yossé b. Hanina: l’inspiration consistait en ce que, si Moïse commençait le verset, disant: ''Je chanterai'', tous continuaient: ''Je chanterai Dieu, car il est très élevé; il a lancé cheval et cavalier dans la mer. Puis Moïse commençait ''Ma force'', et l’on disait: Ma force et le sujet du chant est Dieu. – (185)Suit une phrase que l’on retrouve au (Pessahim 10, 7)..
Pnei Moshe non traduit
מה תלמוד לומר לאמר. להאי מ''ד שכלם אמרו שירה כאחד:
לאמר לדורות. שיזכירו תמיד בכל יום את השירה הזאת:
כהדין פסוקא. כמי שמזכיר תחילת הפסוק והן גומרין אחריו כך התחיל להם משה ושרתה רוח הקודש עליהם לגמור את הפסוק כלו. אתנדבו ראשי עם. דהיה לו לומר בפרוע וגו' התנדב עם ולפיכך דריש לה בל' ציווי שצריך שיתנדבו לומר שירה כשהקב''ה עושה להן ניסים:
התיבון. על זה הרי גאולת מצרים דלא אמרו שירה:
שנייא היא. התם שעדיין לא היתה גאולתן שלמה:
שהיא תחילת גאולתן. על הים היתה עיקר גאולתן שראו בבירור שיצאו לחירות עכשיו מפגרי האנשים חטאים שהיו משעבדין בהן:
הרי גאולת מרדכי ואסתר. דלא אמרו שירה:
שהיו בח''ל. ואין אומרים הלל על נס שבח''ל אחרי שבאו לארץ:
ואית דבעי מימר. דה''ט דלא אמרו שירה דמרדכי ואסתר משונאיהן הוא דנגאלו ולא נגאלו מן המלכות לצאת לחרות כדאמר בבבלי מגילה דאכתי עבדי אחשורוש אנן:
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וְאָהַבְתָּ אֶת י֙י אֱלֹהֶיךָ וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר אֶת י֙י אֱלֹהֶיךָ תִירָא וְאוֹתוֹ תַעֲבוֹד. עֲשֵׂה מֵאַהֲבָה וַעֲשֵׂה מִיִּרְאָה. עֲשֵׂה מֵאַהֲבָה. שֶׁאִם בָּאתָה לִשְׂנוֹא דַּע שֶׁאַתְּ אוֹהֵב וְאֵין אוֹהֵב שׂוֹנֶה. עֲשֵׂה מִיִּרְאָה. שֶׁאִם בָּאתָה לְבָעֵט דַּע שֶׁאַתְּ יָרֵא. וְאֵין יָרֵא מְבָעֵט.
Traduction
Un verset dit (Dt 6, 5): Tu aimeras l’éternel ton Dieu; et un autre dit (ibid., 13): tu craindras l’éternel ton Dieu, et tu le serviras; c’est pour dire qu’il faut, d’une part, agir par amour, et d’autre part, au nom du respect. – (186)Suit un long passage que l’on retrouve en (Berakhot 9, 7), traduit t. 1, pp. 171-2..
Pnei Moshe non traduit
עשה מאהבה עשה מיראה. כלומר אף שתעשה מאהבת השם מ''מ תשים גם יראתו נגד פניך ועל יראת רוממות אמרו:
שאם באתה לשנוא. התורה והמצוה להשליך אחרי גוך:
שאם באתה לבעט. ביסורין אם יבאו עליך:
שִׁבְעָה פְרוּשִׁין הֵן. פָּרוּשׁ שִׁכְמִי. וּפָרוּשׁ נִקְפִּי. וּפָרוּשׁ קִיזַיי פָּרוּשׁ מַה מַנְּכָייָה. פָּרוּשׁ אֵדַע חוֹבָתִי וְאֶעֱשֶׂנָּה. פָּרוּשׁ יִרְאָה. פָּרוּשׁ אַהֲבָה. פָּרוּשׁ שִׁכְמִי. טְעִין מִצְוָתֵיהּ עַל כֵּיתְפֵיהּ. פָּרוּשׁ נִיקְפִּי. אֲקֵיף לִי וַאֲנָא עֲבִיד מִצְוָה. פָּרוּשׁ קִיזַיי. עֲבַד חָדָא חוֹבָה וְחָדָא מִצְוָה וּמְקַזֵּז הָדָא עַם הָדָא. פָּרוּשׁ מַנְּכָייָה. מַאן דִּית לִי מַה אֲנָא מְנַכִּי עֲבַד מִצְוָה. פָּרוּשׁ אֵדַע חוֹבָתִי וְאֶעֱשֶׂנָּה. אֵיידֵי חוֹבְתָה עָֽבְדִּית דְּנַעֲבִיד מִצְוָה דִּכְוָותָהּ. פָּרוּשׁ יִרְאָה. כְּאִיּוֹב. פָּרוּשׁ אַהֲבָה. כְּאַבְרָהָם. אֵין לָךְ חָבִיב מִכּוּלָּן אֶלָּא פָּרוּשׁ אַהֲבָה כְּאַבְרָהָם.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
שבעה פרושין הן. בבבלי פ''ג דף כ''ב גריס לה והתם מפרש בענין אחר:
טעין מצותיה על כתפי'. להראות לבריות:
אקיף לי. המתן לי מעט שאני רוצה לעשות מצוה ואין לי פנאי לדבר עמך:
ומקזז הדא עם הדא. שהוא מקיז ומנכה העבירה נגד המצוה וחושב בדעתו שהמצוה תכפר על העבירה:
מאן דית לי מה. דהמועט שיש לי אני מנכה לעשות ממנה מצוה:
איידי. הגידו לי איזו עבירה עשיתי ואעשה מצוה כנגדה. וכולן להתראות ולהתגדר הן:
אַבְרָהָם עָשָׂה יֵצֶר הָרַע טוֹב. וּמַה טַעֲמָא. וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ. אָמַר רִבִּי אָחָא וְהִפְשִׁיר עִמּוֹ וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית. אֲבָל דָּוִד לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמוֹד בּוֹ וְהָֽרְגוֹ בִלְבָבוֹ. מַאי טַעֲמָא וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
ומצאת את לבבו. שתי לבות דאף יצה''ר שלו החזירהו למוטב:
והפשיר עמו. היצה''ר עשה פשרה ושלום עמו:
וכרת עמו ברית. דקאי נמי אדלעיל ומצאת וגו' ואע''ג דפשטי' דקרא על הקב''ה קאי:
אבל דוד לא היה יכול בו. לעשות שלום:
והרגו. כפה אותו לעשות רצון השם:
Sotah
Daf 25b
משנה: אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּיי. שֶׁהָיִיתָ דוֹרֵשׁ כָּל יָמֶיךָ שֶׁלֹּא עָבַד אִיּוֹב אֶת הַמָּקוֹם אֶלָּא מִיִּרְאָה שֶׁנֶּאֱמַר אִישׁ תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע. וַהֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ תַּלְמִיד תַּלְמִידְךָ לִמֵּד שֶׁמֵּאַהֲבָה עָשָׂה.
Traduction
R. Josué s’écria: ''Qui enlèvera la poussière de tes yeux, ô R. Yohanan b. Zaccaï; toute ta vie, tu avais expliqué que Job a seulement servi l’Eternel par crainte, en te basant sur ce verset (Jb 1, 1): C’était un homme pieux et intègre, craignant l’Eternel et se détournant du mal. Or, maintenant Josué, un disciple de ton disciple, a enseigné que Job agit par amour de la Divinité.''
Pnei Moshe non traduit
מתני' מיראה. מדאגת פורענות שלא תבא עליו:
וירא אלהים. ולא אוהב אלהים:
הלכה: אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךְ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זָכַּיי כול'. אֵימָתַי הָיָה אִיּוֹב. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְשֵׁם בַּר קַפָּרָא. בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיהוּ הָיָה. הָדָא הִיא דִּכְתִיב אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ. וּכְתִיב אֶת עוּץ בְּכוֹרוֹ. רִבִּי אַבָּא אָמַר. בִּימֵי אָבִינוּ יַעֲקֹב. וְדִינָה הָֽיְתָה אִשְׁתּוֹ. הָדָא הִיא דִכְתִיב כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת תְּדַבֵּרִי. וּכְתִיב כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל. רִבִּי לֵוִי אָמַר. בִּימֵי הַשְּׁבָטִים הָיָה. הָדָא הִיא דִכְתִיב אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ מֵאֲבוֹתָם. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא אָמַר. בִּירִידָתָן לְמִצְרַיִם הָיָה וּבַעֲלִייָתָן מֵת. מָשָׁל לְרוֹעֶה שֶׁבָּא זְאֵב וְנִזְדַּוֵוג לְצֹאנוֹ. מַה עָשָׂה. הֶעֱמִיד תַּייִשׁ אֶחָד לְנֶגְדּוֹ. הָדָא הוּא דִכְתִיב. יַסְגִּירֵנִי אֵל אֶל עֲוִיל וְעַל יְדֵי רְשָׁעִים יִרְטֵינִי. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אִיּוֹב מֵעַבְדֵי פַרְעוֹ הָיָה וּמִגְדוֹלֵי פַמִילִייָא שֶׁלּוֹ הָיָה. הָדָא הוּא דִכְתִיב הַיָּרֵא אֶת דְּבַר י֙י וגו'. וּכְתִיב בֵּיהּ אִישׁ תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. בִּימֵי שְׁפוֹט הַשּׁוֹפְטִים הָיָה. הָדָא הוּא דִכְתִיב הֵן אַתֶּם כּוּלְּכֶם חֲזִיתְם וְלָמָּה זֶה הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ. חֲזִיתֶם מַעֲשֶׂה דוֹרִי. שֶׁהָיוּ נוֹטְלִים מַעֲשֵׂר בְּגָרְנוֹת. אָהַבְתָּ אֶתְנָן עַל כָּל גָּרְנוֹת דָגָן. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. בִּימֵי מַלְכַת שְׁבָא הָיָה. שֶׁנֶּאֱמַר וַתִּפֹּל שְׁבָא וַתִקָּחֵם. רִבִּי נָתָן אָמַר. בִּימֵי כַּשְׂדִּים הָיָה. שֶׁנֶּאֱמַר כַּשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אָמַר. בִּימֵי אֲחַשְׁוֶרוֹשׁ הָיָה. שֶׁנֶּאֱמַר יְבַקְּשׁוּ לַמֶּלֶךְ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת טוֹבוֹת מַרְאֶה. וּכְתִיב וְלֹא נִמְצָא נָשִׁים כִּבְנוֹת אִיּוֹב. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. מֵעוֹלֵי גוֹלָה הָיָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מֵעוֹלֵי גוֹלָה הָיָה וְיִשְׂרָאֵל הָיָה. לְפוּם כֵּן רִבִּי יוֹחָנָן לָמַד מִמֶּנּוּ הִילְכוֹת אֶבֶל. וַיָּקָם אִיּוֹב וַיִקְרַע אֶת מְעִילוֹ. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִכָּאן שֶׁאָבֵל צָרִיךְ לִקְרוֹעַ מְעוּמָּד. תַּנֵּי רִבִּי חִייָא. הָיָה לִי בְעוֹלָמִי גוֹי אֶחָד צַדִּיק וְנָתַתִּי לוֹ שְׂכָרוֹ וּפְטָֽרְתִּיו מֵעוֹלָמִי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אִיּוֹב לֹא הָיָה וְלֹא עָתִיד לִחְיוֹת. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. תַּמָּן אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְשֵׁם בַּר קַפָּרָא. בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיבוּ הָיָה. וְהָכָא אָמַר הָכֵין. אֶלָּא הוּא הָיָה וִייסוּרִין לֹא הָיוּ. וְלָמָּה נִכְתְּבוּ עָלָיו. אֶלָּא לוֹמַר שֶׁאִילּוּלֵי בָאוּ עָלָיו הָיָה יָכוֹל לַעֲמוֹד בָּהֵן.
Traduction
A quelle époque a vécu Job? Selon R. Simon b. Lakish au nom de Bar-Kappara, c’était au temps de notre ancêtre Abraham, ainsi qu’il est écrit (Jb 1, 1): Il y avait un homme au pays de Ouç, du nom de Job; or il est dit (Gn 22, 21): Ouç son fils aîné (le fils de Nahor, ou parent d’Abraham). Selon R. Aba, Job a vécu au temps de Jacob, et Dinah était sa femme. Ainsi il est écrit (Jb 2, 10): tu parles comme une femme insensée, NEBALAH, et d’autre part (Gn 34, 7): Car il a commis une infamie en Israël (où le mot Nebalah se retrouve). Selon R. Levi, c’était au temps où vécurent les douze chefs de tribus, puisqu’il est dit (Jb 15, 17): ce que les sages racontent et qu’ils n’ont pas nié de leurs ancêtres (187)Cf. ci-dessus, 1, 3.. R. Yossé b. Halafta dit: Job a vécu au moment de l’arrivée des enfants d’Israël en Egypte, et il est mort lorsqu’ils quittèrent ce pays. Ceci ressemble à un pasteur qui se trouve assailli par un loup, lequel est prêt à se jeter sur le troupeau. Que fait le berger? Il oppose au loup un bouc sauvage. C’est ainsi qu’il est écrit (Jb 16, 11): Dieu m’a livré au pouvoir de l’homme injuste, et il me précipite aux mains des impies (c’est ainsi que Job a été livré à Satan, lui a été jeté en pâture, pour l’occuper et l’empêcher de porter ses accusations contre les juifs). R. Ismaël a enseigné: Job faisait partie des serviteurs de Pharaon et du nombre de ses dignitaires (familia); puisqu’il est dit (Ex 9, 20): Celui qui craint la parole de l’éternel, et d’autre part, il est dit (Jb 1, 8): C’était un homme intègre et droit, craignant Dieu et s’éloignant du mal. R. Yossé b. R. Juda dit que Job vécut au temps des Juges, ainsi qu’il est écrit (Jb 27, 12): Voici, vous avez tous vu cela; et comment vous laissez-vous aller à des discours vains? Or, le commencement du verset, ''vous avez vu,'' est relatif au événements de la génération (au temps des Juges), où les lévites allaient retirer leurs dîmes en granges (au détriment du juste, les juges se laissaient corrompre); il y est fait allusion lorsqu’il est écrit (Os 9, 1): tu as préféré l’argent de prostitution (de concession) à toutes les granges de blé. R. Samuel b. Nahman dit au nom de R. Jonathan: Job a vécu au temps de la reine de Saba, puisqu’il est dit (Jb 1, 15): Sheba survint et elle les prit. R. Nathan dit: Job vécut au temps des Chaldéens, puisqu’il est dit (ibid. 17): Les Chaldéens se disposèrent par trois groupes (ou bandes). R. Josué b. Korha dit: Job a vécu au temps d’Assuérus, puisqu’il est écrit (Est 2, 2): Que l’on cherche pour le roi des jeunes filles vierges, belles à voir, et il est dit d’autre part (Jb 42, 15): On ne trouva jamais de femmes aussi belles que les filles de Job. R. Josué b. Levi dit: Job a fait partie des Israélites revenant en Palestine après la captivité de Babylone. R. Yohanan dit: Job a été du nombre de ces exilés, mais il est resté israélite supérieur; aussi, R. Yohanan a pu apprendre de lui des règles relatives au deuil, auxquelles il est fait allusion dans ce verset (ibid. 1, 20): Job se leva et déchira son manteau. Or, R. Juda b. Pazi dit au nom de R. Yohanan: on sait, par ce verset, que l’homme en deuil doit déchirer son vêtement en se tenant debout (188)Cf. J., (Moed Qatan 3, 7).. R. Hiya dit: par l’exemple de Job, la Providence semble dire qu’ayant eu en ce monde un païen juste, elle l’a récompensé et enlevé de ce monde pour un autre. R. Simon b. Lakish dit (189)B., Ba 4, pp. 251-2).: Job n’a pas existé et n’existera jamais. Est-ce qu’il n’est pas en contradiction avec lui-même? Il a commencé par dire ici (précédemment) que Job a vécu au temps d’Abraham, puis il nie son existence? -En effet, Job a existé; seulement, selon Resh Lakish, toutes les souffrances exposées sont fabuleuses. -Pourquoi alors sont-elles décrites? - La Bible veut dire que si même tout cela était survenu à Job, il l’eût supporté.
Pnei Moshe non traduit
גמ' אימתי היה איוב. פליגתא דתנאי נמי בבבלי בתרא דף ט''ו:
אשר חכמים יגידו. ודריש לה לעיל פ''ק על ראובן ויהודה שהודו ולא בושו:
העמיד תייש אחד לנגדו. ובתוך כך יציל צאנו כך הקב''ה נתן איוב לענין שלא יקטרג על ישראל:
יסגירני אל. בכיון הסגירו ביד עויל:
ומגדולי פמליא. מגדולי שריו ויועציו:
הדא קוא דכאיב הירא וגו'. זה איוב דכתיב ביה איש תם וגו':
ולמה זה הבל תהבלו. כדאמר בבלי שם איזהו דור שכולו הבל הוי אומר זה דורן של שפוט השופטים:
שהיו נוטלים מעשר בגרנות. כלומר מקבלי שוחד להטות דין:
אהבת אתנן וגו'. פסוק הוא בהושע כלומר כדמצינו דגם הנביא היה מוכיח להם כן:
בימי מלכות שבא היה. ובא גם גדוד מכשדים עליו:
בימי מלכות כשדים. ובא גדוד גם משבא עליו:
מעולי גולה היה. וגר היה ורבי יוחנן קאמר דישראל מעלי' הי':
. לפום כן. הואיל דסבירא ליה לרבי יוחנן דישראל ממש היה לפיכך למד ממנו הלכות אבל לקמיה דצריך לקרוע מעומד כמו שעשה איוב:
תני ר''ח. דסבירא ליה כהני תנאי דלעיל דגוי היה:
תמן אמר. לעיל בריש הסוגיא:
רִבִּי עֲקִיבָה הֲוָה מִתְדַּיֵּן קוֹמֵי טונוסטרופוס הָרָשָׁע. אָתָה עָֽנְתָא דְּקִרְיַת שְׁמַע. שְׁרִי קְרִי וְגָחַךְ. אָמַר לֵיהּ סַבָּא סַבָּא. אוֹ חָרָשׁ אַתְּ אוֹ מְבָעֵט בִּייסוּרִין אַתְּ. אָמַר לֵיהּ תִּיפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַּבְרָא. לָא חָרָשׁ אֲנָא וְלָא מְבָעֵט בִּייסוּרִין אֲנָא. אֶלָּא כָּל יוֹמַיי הָייִתִי קוֹרֵא אֶת הַפָּסוּק זֶה. וְאָהַבְתָּ אֶת י֙י אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָֽבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאוֹדֶךָ. 25b רְחַמְתֵּיהּ בְּכָל לִבִּי. וּרְחַמְתֵּיהּ בְּכָל מָמוֹנִי. וּבְכָל נַפְשִׁי לָא הֲוָות בְּדִיקָה לִי. וּכְדוֹן דְּמָטַת בְּכָל נַפְשִׁי וְאָתָת עָֽנְתָא̇ דְקִרְיַת שְׁמַע וְלָא אַפְלְגִית עֲלֵיהּ. בְּגִין כֵּן אֲנָא קְרִי שְׁמַע וְגָחִךְ.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
הוה מיתדין קומי. היה נידק לפניו:
אתת. הגיע זמן ק''ש והתחיל לקרות ושחק:
או חרש. או מכשף אתה להשביע היסורין שלא יורגשו בך בדברים שאתה מדבר ושוחק אתה מהן אי מבעט ביסורין אתה באלו הדברים ומשחק להכעיסני:
רחמתי כו'. אלו שני הדברים קיימתי אבל השלישי עדיין לא בא לידי לקיימו ועכשיו שבא לידי והגיע ג''כ זמן ק''ש ולא עברתי מלקיים גם בכל נפשי ובשביל זה אני קורא שמע ושמח בחלקי שנפל לי לקיימו בעונתו:
נְחֶמְיָה עֵימֹסוֹנִי שִׁימֵּשׁ אֶת רִבִּי עֲקִיבָא עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר. אִתִּים גַּמִּים רִיבּוּיִין. אַכִין וְרַקִּין מִיעוּטִין. אָמַר לֵיהּ. מַהוּ דֵין דִּכְתִיב אֶת י֙י אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וגו'. אָמַר לֵיהּ. אוֹתוֹ וְאֶת תּוֹרָתוֹ.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
אותו ואת תורתו. כעין דאמרי' בבבלי לרבות ת''ח:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source