נִמְחֲקָה הַמְּגִילָּה וְאָֽמְרָה. טְמֵיאָה אֲנִי. הַמַּיִם נִשְׁפָּכִין וּמִנְחָתָהּ מִתְפַּזֶּרֶת עַל גַּבֵּי הַדֶּשֶׁן. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁמִּנְחַת סוֹטָה קְדֹשָׁה עַד שֶׁלֹּא תִכָּתֵב הַמְּגִילָּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי דְרוֹבָהּ. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. עַד שֶׁהִיא בַדֶּרֶךְ מִנְחָתָהּ קְדֹשָׁה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מַתְנִיתִין אָֽמְרָה כֵן. שֶׁבַּעֲלָהּ בָּעֲלָהּ בַּדֶּרֶךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
הדא אמרה כו'. כלומר דדייק דלא תלינן קדושת המנחה בכתיבת המגילה דהרי נמחקה המגילה ואמרה טמאה אני הוי כמי שלא נכתבה כלל דהרי אינה נבדקת ואפ''ה טעונה שרפה בעזרה כשאר פסולי קדשים:
א''ר יוסי דרובה. כמו רבה בשם ר' חייא דאפי' עד שהוא בדרך קדשה מיד לאחר שהפרישה:
הלכה: עַד שֶׁלֹּא נִמְחְקָה הַמְּגִילָּה כול'. 15a תַּנֵּי. מְגִילָּתָהּ נִגְנֶזֶת תַּחַת צִירוֹ שֶׁל הֵיכָל. לָמָּה. בִּשְׁבִיל לְשָׁחֲקָהּ. לוּל קָטָן הָיָה. שָׁם הַמַּיִם נִשְׁפָּכִין. תַּנֵּי. אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם קְדוּשָׁה. מַהוּ לִגְבּוֹל בָּהֶן אֶת הַטִּיט. מַה בְּכָךְ. הַמַּיִם נִשְׁפָּכִין. תַּנֵּי. יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם קְדוּשָׁה.
Pnei Moshe (non traduit)
תני. אידך דסברה דיש בהן משום קדושה ואסור לגבל בהן:
תני. ברייתא חדא דאין במים משום קדושה. מהו לגבל בהן את הטיט. להך תנא וקאמר מה בכך דהואיל והמים נשפכין מותר לגבל בהן דאין בהן משום קדושה:
לול קטן היה שם. שבו המים נשפכין:
בשביל לשחקה. שיהא נשתק הכתב ולא יתבזה:
גמ' תחת צירו. של דלתות היכל:
נִמְחֲקָה הַמְּגִילָּה וְאָֽמְרָה. אֵינִי שׁוֹתָה מְעַרְעֲרִין אוֹתָהּ וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ. לָמָּה. שֶׁגָּֽרְמָה לַשֵּׁם שֶׁייִמָּחֵק. כַּמָּה יִמְחוֹק. תַּנֵּי רִבִּי חָנִין. בֵּית שֶׁמַּי אוֹמְרִים. אַחַת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. שְׁתַּיִם. אָמַר רִבִּי אִילַי. טַעֲמוֹן דְּבֵית הִלֵּל כְּדֵי לִכְתוֹב יָהּ. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה. וְכִי מִפְּנֵי מַה מַשְׁקִין אֶת זוֹ. אִם לְבוֹדְקָהּ. כְּבָר הִיא בְדוּקָה וּמְתוּקֶּנֶת. אֶלָּא סָבַר רִבִּי עֲקִיבָה. הָאוֹמֶרֶת. אֵינִי שׁוֹתָה. כְּאוֹמֶרֶת. אֲנִי טְמֵיאָה לָךְ. וְלֵית לְרִבִּי עֲקִיבָה. מְעַרְעֲרִין אוֹתָהּ לִשְׁתּוֹת עַד שֶּׁפָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ עַל כּוֹרְחָהּ. אִית לֵיהּ. כְּשֶׁהִתְחִילָה לִשְּׁתּוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
וקאמר אית ליה כשהתחילה לשתות. ושוב אינה רוצה דאז מערערין ולא כשאומרת איני שותה כלל דאז בדוקה ועומדת היא:
ושואל הש''ס ולית לר''ע כו'. אם לר''ע לעולם אין כופין אותה לשתות:
אמר לו ר''ע. אתנא דמתני' קאמר דכי מפני מה מערערין ומשקין את זו אחר שאינ' רוצה לשתות דכבר בדוקה ומתוקנת היא והדברים ניכרין שמודה שהיא טמאה כדמסיק אלא כו' והמים נשפכין:
כדי לכתוב יה. כלומר אם כתב שתי אותיות מהשם הוי מחיקה לשיהו מערערין אותה דגרמה למחוק מהשמות שאינן נמחקין:
אחת. באות אחת הוי מחיק' ושוב מערערין:
כמה ימחוק. מן המגילה ויהיו מערערין אותה:
למה. מערערין מפני שגרמה כו':
מתני'. דלקמן אמרה כן דקתני ואלו שמנחותיהן נשרפות שבעלה בא עליה בדרך והרי אינה נבדקת דלאו מנוקה מעון הוא ואפ''ה נשרפת:
תַּנֵּי. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר בְּשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן מַתְּיָה. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהוֹרָה הִיא. וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה שֶׁהִיא טְהוֹרָה. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר וּטְהוֹרָה הִיא. אֶלָּא סוֹף הַמָּקוֹם פּוֹרֵעַ בָהּ תַּחַת נִיווּלָהּ. שֶׁאִם הָֽיְתָה עֲקָרָה נִפְקֶדֶת. יוֹלֶדֶת בְּצַעַר יוֹלֶדֶת בְּרֵיוַח. כְּאוּרִים יוֹלֶדֶת נָאִים. שְׁחוֹרִים יוֹלֶדֶת לְבָנִים. קְצָרִם יוֹלֶדֶת אֲרוּכִים. נְקֵיבוֹת יוֹלֶדֶת זְכָרִים. אֶחָד יוֹלֶדֶת שְׁנַיִם. אָמַר לוֹ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אִם כֵּן יֵלְכוּ כָל הַנָּשִׁים וְיִתְקַלְקְלוּ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּפָּקֵדוּ. וְלֵית לְרִבִּי שִׁמְעוֹן וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זֶרַע. אִית לֵיהּ. זֶרַע כָּשֵׁר לֹא זֶרַע פָּסוּל.
Pnei Moshe (non traduit)
סוף המקום פורע. לה שכר טוב תחת ניוולה והיינו דקאמר וטהורה היא שידעו הכל שטהורה היא:
ילכו כל הנשים ויתקלקלו. בסתירה ועוברות על יחוד:
ולית לר' שמעון ונקתה ונזרעה זרע. בתמיה דמפורש בהדיא בקרא דנפקדת היא:
אית ליה זרע כשר כו'. כלומר דאית ליה כדדרשינן לקמן פ' ארוסה הלכה א' דאלמנה לכ''ג לא שותה דנזרעה זרע כתיב זרע כשר לא זרע פסול:
מִנְחַת זִכָּרוֹן כְּלָל. מַזְכֶּרֶת עָוֹן פְּרָט. כְּלָל וּפְרָט אֵין בִּכְלָל אֶלָּא מַה שֶׁבִּפְרָט. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן לֹא נִמְצֵאת מִידַּת הַדִין מְקוּפַּחַת. מַה אִם מִידַּת הַפּוּרְעָנוּת מְעוּטָה הֲרֵי הִיא מַזְכֶּרֶת. מִידַּת הַטּוֹב מְרוּבָּה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אֶלָּא מִנְחַת זִכָּרוֹן. יֵשׁ לָהּ זְכוּת. מַזְכֶּרֶת עָוֹן אֵין לָהּ זְכוּת. תַּנֵּי. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר. כָּל הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַתּוֹרָה לְטוֹבָה חוּץ מִזּוֹ שֶׁהִיא שֶׁלְּפוּרְעָנוּת. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה. אִילּוּ נֶאֱמַר מַזְכֶּרֶת עָוֹן וְשָׁתַק. הָיִיתִי אוֹמֵר כִּדְבָרֶיךָ. הָא אֵינוֹ אוֹמֵר מִנְחַת זִכָּרוֹן אָלָּא לְטוֹבָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מנחת זכרון. מזכרת עון כתיב ודרשינן לקמן מנחת זכרון לטובה אם יש לה זכות מזכרת עון אם אין לה זכות והיינו דקפריך אימא מנחת זכרון כלל ומזכרת עון פרט ואין בכלל אלא מה שבפרט דעל זכרון עין לבד נאמר ומנא לן למילף זכרון זכות:
לא נמצאת מדת הדין מקופח'. לקתה מדת הדין דמדת הטובה מרובה היא אלא ע''כ דלא דרשינן לה בכלל ופרט אלא מנחת זכרון אם יש לה זכות כו':
תני ר''ט אומר. ר''ט פליג וס''ל אין בכלל אלא מה שבפרט ואין כאן לטובה:
אמר לו ר''ע כו'. כדאמרי' לעיל:
יֵשׁ זְכוּת תּוֹלָה שָׁנָה אַחַת. יֵשׁ זְכוּת תּוֹלָה שְׁתֵּי שָׁנִים. יֵשׁ זְכוּת תּוֹלָה שָׁלֹשׁ שָׁנִים. יֵשׁ זְכוּת תּוֹלָה שָׁנָה אַחַת. מִנְּבוּכַדְנֶצַר. לִקְצַת יַרְחִין תְּרֵי עָשָׂר. יֵשׁ זְכוּת תּוֹלָה שְׁתֵּי שָׁנִים. מֵאַמְנוֹן. וַיְהִי לִשְׁנָתַיִם יָמִים. יֵשׁ זְכוּת שֶׁתּוֹלָה לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים. מֵאַחְאָב. וַיֵּשְׁבוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים אֵין מִלְחָמָה בֵּין אֲרָם וּבֵין יִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. נֶאֱמַר. כָּל אוֹתָן שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ הָיָה עוֹסֵק בְּמִצְוֹת. וְכָל אוֹתָן שְׁתֵּי שָׁנִים הָיָה עָסוּק בַּתּוֹרָה. וַיי דָא אָֽמְרָה דָא. וַיֵּשְׁבוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים אֵין מִלְחָמָה בֵּין אֲרָם וּבֵין יִשְׂרָאֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
לקצת ירחין תרי עשר. ועד הנה הועילה לו עצת דניאל שאמר לו וחטיך בצדקה פרוק וכן עשה כל הי''ב חודש:
מאמנון. כדלקמן:
כל אותן י''ב חודש. ובתוס' דף כ' ד''ה יש זכות גרסי כל אותן שלש שנים היה עוסק במצות ועל אחאב קאי כדלקמיה:
וכל איתן ב' שנים. של אמנין:
ויידא אמרה. היכן מצינו זה במקרא באחאב וקאמר דזה הוא מדקאמר וישבו ג' שנים כנומר וישבו דייק דהוי לי' למימר ותשקיט המלחמה כו' הילכך דריש שישב ועסק במצות כל הג' שנים והיה מגין עליו אחר שנגזרה הגזירה:
הלכה: אֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לִשְׁתּוֹת כוּל'. וְלֹא כֵן סְבַרִנַן מֵימָר. כֻּולּהֹן וְלֹא מִקְצָתָן. כְּאִינִשׁ דְּאָמַר. לָא אַסְפֵּיק פְּלָן לְמִישְׁתֵּי עַד דְּאִיתְחַלְחֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' ולא כן סברין מימר כו'. והלא אמרינן לעיל דצריך שתשתה כולן ואז נבדקת והיכי קאמר במתני' אינה מספקת לשתות:
כאינש כו'. לאו אינה מספקת לשתות כולן קאמר אלא לישנא בעלמא הוא כאדם האומר לא הספיק פלו' לשתות עד שנתחלחל כלומר תיכף ומיד אחרי ששתת:
משנה: אֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לִשְׁתּוֹת עַד שֶׁפָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת וְעֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת וְהִיא מִתְמַלֵּאת גִּידִים וְהֵן אוֹמְרִים הוֹצִיאוּהָ הוֹצִיאוּהָ 15b שֶׁלֹּא תְטַמֵּא אֶת הָעֲזָרָה. אִם יֵשׁ לָהּ זְכוּת הָֽיְתָה תוֹלָה לָהּ. יֵשׁ זְכוּת תּוֹלָה לָהּ שָׁנָה אַחַת יֵשׁ זְכוּת תּוֹלָה לָהּ שְׁתֵּי שָׁנִים יֵשׁ זְכוּת תּוֹלָה לָהּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים. מִכָּן אוֹמֵר בֶּן עַזַּאי חַייָב אָדָם לְלַמֵּד אֶת בִּתּוֹ תּוֹרָה שֶׁאִם תִּשְׁתֶּה תֵּדַע שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה לָהּ. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הַמְלַמֵּד אֶת בִּתּוֹ תוֹרָה מְלַמְּדָהּ תִּפְלוּת. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר רוֹצָה אִשָּׁה בְּקַב וְתִפְלוּת. מִתִּשְׁעָה קַבִּין וּפְרִישׁוּת. הוּא הָיָה אוֹמֵר חָסִיד שׁוֹטֶה רָשָׁע עָרוּם אִשָּׁה פְרוּשָׁה וּמַכּוֹת פְּרוּשִׁין הֲרֵי אֵילּוּ מְכַלֵּי עוֹלָם.
Pnei Moshe (non traduit)
חסיד שוטה כו'. מפרש בגמ':
מתשעה קבין ופרישות. לפרוש מן התשמיש הילכך אין טוב שתלמד תורה:
רוצה חשה בקב. מזונות מועטים ותפלות שיהיה תשמיש מצוי לה:
מלמדה תפלות. בבבלי קאמר כאלו מלמדה תפלות חבור משכב אנשי' שמתוך התורה היא מבינה ערמומית ועושה דברים בהצנע כדכתיב אני חכמה שכנתי ערמה:
תדע שהזכות תולה לה. תראה ותלמד פרשת סוטה דילפינן מונקתה ונזרעה זרע ונקתה ע''י זכות כדי זריעת זרע ט' חדשים כדאמר בבבלי:
יש זכות כו'. כדמפרש בגמרא:
אם יש לה זכות. בבבלי מפרש זכות דתורה הוא דתולה לה בשכר שהוליכה בניה לבית הספר והמתינה לבעלה שיצא חוץ לעיר לעסוק בתורה:
שלא תטמא העזרה. שער נקנור ועזרת נשים שתצא דרך שם. ובבבלי מפרש דלאו מטומאת מת קאמר שהרי עד שער נקנור הוא מחנה לויה ומת מותר להכניסו במחנה לויה אלא שלא תפרוס נדה מחמת ביעתותא וזב וזבה אסורין ליכנס שם:
מתמלאה גידים. מתוך שבשרה נפוח נראית כמלאה גידים:
מתני' אינה מספקת לשתות. מפרש בגמרא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source