אַתְּ אָמַר. הָאָב מֵיפֵר חֶלְקוֹ שֶׁלַּבַּעַל. בִּיקֵּשׁ לְהָקֵם אָמַר. מוּקָם לֵיךְ סְתָם. מוּקָם לֵיךְ סְתָם. מוּפָר לָךְ חֶלְקוֹ שֶׁלַּבַּעַל. פְּשִׁיטָא דָא מִילְתָא. לֹא הֵיפֵר הָאָב חֶלְקוֹ וְעָֽבְרָה עַל נִדְרָהּ. לוֹקָה. הֵיפֵר הָאָב וְלֹא הֵיפֵר הַבַּעַל מַהוּ שֶׁתִּלָּקָה. אוֹ מֵאַחַר שֶׁאִים יָמוּת הַבַּעַל מִתְרוֹקֶנֶת אֶצֶל הָאָב אֵינָהּ לוֹקָה. נִיחָא כְּמָאן דְּאָמַר. אֵין מִיתָה. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. יֵשׁ מִיתָה בַהֲפָרָה. מִיתָה כַהֲפָרָה הִיא. וְכָן מִכֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מֵיפֵר לָהּ וְעָֽבְרָה עַל נִדְרָהּ לוֹקָה. תַּנֵּי. הֵיפֵר הָאָב אֶת חֶלְקוֹ וְלֹא הִסְפִּיק הַבַּעַל עַד שֶׁמֵּת. הַבַּעַל הָאַחֲרוֹן מֵיפֵר לָהּ חֶלְקוֹ שֶׁלָּרִאשׁוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. אָבִיהָ וּבַעֲלָהּ הָאַחֲרוֹן מֵפֵירִין נְדָרֶיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
מתניתא אמרה כן. ממתני' דלקמן שמענו כן דקתני נדרה והיא ארוסה ונתגרשה בו ביום ונתארסה בו ביום אפי' למאה אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה והה''ד אם מת הראשון ונתארסה בו ביום דחד טעמא אית להו הואיל ולא יצאת לרשות עצמה שעה אחת:
הבעל האחרון. אם חזרה ונתארסה בו ביום האחרון מפר חלקו של ראשון עם אביה:
ברם כמ''ד יש מיתה בהפרה. אבל לב''ש דסברי לעיל דשייכא שפיר הפרה אף במיתה שאפי' מת הבעל צריך האב לחזור ולהפר חלקו וא''כ הפרת האב לבדו לאו מעלייתא היא אפי' לענין מיתה וכאן ה''נ מכיון שאינו מיפר לה הבעל ועברה על נדרה לוקה לב''ש וליכא למיבעי לדידהו:
היפר האב. אלא הא קא מיבעיא לן אם האב היפר לבדו מהו שתלקה אם עברה על נדרה הואיל והבעל לא הפר חלקו או דילמא בכה''ג מאחר שאם ימות הבעל נתרוקנה לרשות האב אמרינן דתעלה נמי השתא הפרת האב לפוטרה ממלקות:
ניחא כמ''ד אין מיתה בהפרה. כלומר דהש''ס מפרש דהבעיא אינה אלא למ''ד לעיל אין מיתה בהפרה כלומר כיון שמת הבעל שוב אין צריך הפרה מחלקו כדסברי חכמים והילכך הפרת האב לבדו הפרה מעלייתא היא ואיכא למיבעי שאפי' בחיי הבעל תיהני לפוטרה ממלקות:
את אמר. כמו אמר מר האב מיפר חלקו של הבעל כשמת הבעל ומפרש הש''ס דאם ביקש להקים כלומר אם לא הפר מתחילה ומבקש עכשיו להקים באומר מוקם ליך סתם סגי דכיון שהקם שוב אין הפרה:
מופר לך חלקו של בעל. כלומר אבל בהפרה ורוצה עכשיו ג''כ להפר חלקו של בעל צריך שיאמר בפירוש מופר לך חלקו של הבעל דאי לאו הכי מחזי כחוזר ומיפר חלקו:
פשיטא דא מילתא. אם הבעל היפר לבדו ולא היפר האב את חלקו דלאו כלום היא ואם עברה על נדרה לוקה דלא מצינו שתעלה הפרת הבעל לבדו שהרי אפי' אם מת האב לא נתרוקנה לרשות הבעל כדתנן לקמן ופשיטא לן דהפרת הבעל לבדו אינו מועיל כלום אפילו לענין מלקות:
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁיְּקִייֵם אֶחָד מֵהֶן. אִיתָא חֲמֵי. הֵיפֵר הָאָב אֵין מוּפָר. וְאַתְּ אֲמַר הָכֵין. לֹא עַל הָדָא אִתְאֲמָרַת אֶלָּא עַל הָדָא. הֵיפֵר הָאָב אֶת חֲלְקוֹ. לֹא הִסְפִּיק הַבַּעַל לְהָפֵר עַד שֶׁמֵּת. 32b הָאָב מֵיפֵר חֶלְקוֹ שֶׁלַּבַּעַל. אָמַר רִבִּי נָתָן. זוֹ דִבְרֵי בֵית שַׁמַּי. אֲבָל דִּבְרֵי חֲכָמִים אֵין צוֹרֶךְ לְהָפֵר בְּשֶׁלֹּא הֵקִם. אֲבָל אִם הֵקִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
ואין צ''ל שקיים א' מהן. קתני במתני' ומתמה הש''ס איתא חמי בא וראה מה צריך לאשמועינן השתא היפר האב כו' כלומר דהפרת זה בלא זה לאו כלום היא ואת אומר אכן דאין צריך לומר שקיים אחד מהן ומאי קא משמע לן בהא:
לא על הדא אתאמרת. לאו ארישא דמתני' קאי היכא ששניהם קיימין אלא על הדא כגוונא דתנינן בברייתא:
היפר. האב את חלקו ולא הספיק הבעל להפר עד שמת. לא הספיק לשמוע שיפר לה עד שמת:
בשלא הקם. השתא מסיק למילתיה דמתני' הא קמ''ל לדברי חכמים דסברי א''צ להפר חלקו של בעל והיינו בשלא הקם אבל אם הקם לה הבעל ואח''כ מת שוב אין האב יכול להפר דמהו דתימא הואיל והשתא נתרוקנה לרשות האב הקמה דבעל לאו כלום היא קמ''ל:
משנה: מֵת הָאָב לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל. מֵת הַבַּעַל נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב. בָּזֶה יִיפָּה כֹּחַ הָאָב מִכֹּחַ הַבַּעַל. בְּדָבָר אַחֵר יִיפָּה כֹּחַ הַבַּעַל מִכֹּחַ הָאָב. שֶׁהַבַּעַל מֵיפֵר בְּבֶגֶר וְהָאָב אֵינוֹ מֵיפֵר בְּבֶגֶר.
Pnei Moshe (non traduit)
והאב אינו מיפר בבגר. דכתיב בנעוריה:
שהבעל מיפר בבגר. אם קידשה כשהיא בוגרת והך סיפא ר''א היא כדמפרש בגמ':
מת הבעל נתרוקנה רשות לאב. ומפר כל ימי נערותה דכתיב בנעוריה בית אביה ומהא שמעינן נמי דכל זמן שהיא נערה לא תצא מרשות אביה אפילו היא ארוסה והילכך ברישא כי מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל:
מתני' מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל. שאין הבעל מיפר נדרי אשתו עד שתנשא:
הלכה: מֵת הָאָב לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל כול'. הֲווֹן בָּעֵי מֵימַר. בְּשֶׁלֹּא הֵיפֵר הָאָב חֶלְקוֹ וָמֵת וְלֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. דֶּרֶךְ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים עַד שֶׁלֹּא הָֽיְתָה בִתּוֹ יוֹצֵאת מֵאֶצְלוֹ אוֹמֵר לָהּ. כָּל נְדָרִם שֶׁנָּדַרְתְּ בְּתוֹךְ בֵּיתִי הֲרֵי הֵן מוּפָרִין. הָדָא אָֽמְרָה. אֲפִילוּ הֵיפֵר הָאָב חֶלְקוֹ וָמֵת לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל.
Pnei Moshe (non traduit)
דרך ת''ח כו'. ומסיפא קא דייק דקתני התם וכן הבעל עד שלא תכנס לרשותו אומר לה כל נדרים שנדרת עד שלא תיכנס לרשותי הרי אלו מופרין שמשתכנס לרשותו אינו יכול להפר שאין הבעל מיפר בקודמין ואע''ג שהפר לה האב חלקו כדקתני ברישא כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין אפ''ה צריך הבעל לומר לה כן ולא אמרי' מכיון שהפר האב יכול הבעל להפר אפי' אחר שתכנס לרשותו דלא מיקרי קודמין כיון דלית כאן אלא חלקו משום דבשעת הנדר היה נראה לשניהם וה''נ כן הואיל בשעת הנדר נראה לשניהם והילכך לעולם לא נתרוקנה רשות לבעל הדא אמרה אפי' הפר האב חלקו כו' גרסינן:
נישמעינה. ת''ש ממתני' דלקמן דאין חילוק ולעולם לא נתרוקנה רשות לבעל:
גמ' הוון. בני הישיבה בעיי מימר דדוקא בשלא היפר האב חלקו ומת לא נתרוקנה רשות לבעל שיפר לבדו אבל אם הפר האב חלקו ומת בהא לא קאמר לא נתרוקנה רשות לבעל אלא דהבעל מיפר נמי חלקו:
משנה: דֶּרֶךְ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים עַד שֶׁלֹּא הָֽיְתָה בִתּוֹ יוֹצְאָה מֵאֶצְלוֹ אוֹמֵר לָהּ. כָּל נְדָרִם שֶׁנָּדַרְתְּ בְּתוֹךְ בֵּיתִי הֲרֵי הֵן מוּפָרִין. וְכֵן הַבַּעַל עַד שֶׁלֹּא תִיכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ אוֹמֵר לָהּ כָּל נְדָרִם שֶׁנָּדַרְתְּ עַד שֶׁלֹּא תִיכָּֽנְסִי לְרְשׁוּתִי הֲרֵי הֵן מוּפָרִין. שֶׁמִּשֶּׁתִּיכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. בּוֹגֶרֶת וּשֶׁשָּׁהֲתָה שְׁנים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְאַלְמָנָה שְׁלֹשִׁים יוֹם. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הוֹאִיל וּבַעֲלָהּ חַייָב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ יָפֵר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין הַבַּעַל מֵיפֵר עַד שֶׁתִּיכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' נתגרשה בו ביום. ששמע האב שאם עבר היום שוב אינו יכול להפר:
ונתארסה בו ביום. לאחר:
אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה. שהארוס מיפר בקודמין ואפילו נדרים שנדרה בפני ארוס הראשון דכתיב ונדריה עליה נדרים שהיו עליה כבר:
כל שלא יצאת לרשות עצמה שעה אחת. לא מחמת נישואין ולא מחמת בגר:
מתני' עד שלא היתה בתו יוצאת מאצלו. קודם שתבא לרשות הבעל:
וכן. הארוס אומר לה כן עד שלא תכנס לרשותי שמשתיכנס לרשותו אינו יכול להפר. שאין הבעל מיפר בקודמין:
בוגרת וששהת י''ב חדש. בוגרת כדינה שזמנה חלוק הוא שאם תבעה להנשא ביום הבגר נותנין לה י''ב חדש לפרנס עצמה ואם לא תבעה ביום הבגר אין לה י''ב חדש אלא מיום הבגר ואם עברה עליה י''ב חדש מיום הבגר אין לה אלא שלשים יום כמו אלמנה כמפורש בפ' אע''פ:
וששהת י''ב חדש. נערה שתבעה להנשא וזמנה קצוב י''ב חדש שמכאן ואילך הבעל חייב במזונותיה ובנוסחת הבבלי בוגרת ששהת י''ב חדש ומסיק לה בגמ' תני וששהת:
ואלמנה. ששהתה שלשים יום משתבעה לינשא שהיא אוכלת משל בעלה:
הואיל ובעלה חייב במזונותיה. שכל הנודרת על דעת בעלה נודרת וס''ל לר''א כיון שהיא ניזונת משל בעלה מסתמא על דעתו נודרת:
אין הבעל מיפר. יחידי עד שתיכנס לרשותו והלכה כחכמים:
הלכה: נָֽדְרָה וְהִיא אֲרוּסָה כול'. אָמַר רִבִּי הִילָא. הָיֹה תִהְיֶה. אֲפִילוּ מֵאָה הֲוָיוֹת אָבִיהָ וּבַעֲלָהּ הָאַחֲרוֹן מְפֵרִין נְדָרֶיהָ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. אָבִיהָ וּבַעֲלָהּ הָאַחֲרוֹן מֵפֵירִין נְדָרֶיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' היו תהיה. כתיב אפי' מאה הויות שנתקדשה למאה זה אחר זה בו ביום אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה:
אמר ר' יוסי מתניתא אמרה כן. לאו אדר' הילא קאי שהרי מפורש בהדיא במתני' ור' הילא דרשא דקרא אשמועינן אלא כדקאמר לעיל סוף הלכה א' שאם מת החרוס הראשון ונתארסה לאחר בו ביום אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה כמו בנתגרשה ומהו דתימא ה''א שאני מת דנתרוקנה רשות לאב בנדר זה קמ''ל הואיל ולא יצאת לרשות עצמה שעה אחת. ואיידי דמייתי לעיל ראיה מהאי מתני' נקט לה הכא וכן דרך הש''ס הזה:
משנה: נָֽדְרָה וְהִיא אֲרוּסָה נִתְגָּֽרְשָׁה בּוֹ בַיּוֹם נִתְאָֽרְסָה בּוֹ בַיּוֹם אֲפִילוּ לְמֵאָה אָבִיהָ וּבַעֲלָהּ הָאַחֲרוֹן מְפֵרִין נְדָרֶיהָ. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁלֹּא יָצָאת לִרְשׁוּת עַצְמָהּ שָׁעָה אַחַת אָבִיהָ וּבַעֲלָהּ הָאַחֲרוֹן מְפֵרִין נְדָרֶיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' נתגרשה בו ביום. ששמע האב שאם עבר היום שוב אינו יכול להפר:
ונתארסה בו ביום. לאחר:
אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה. שהארוס מיפר בקודמין ואפילו נדרים שנדרה בפני ארוס הראשון דכתיב ונדריה עליה נדרים שהיו עליה כבר:
כל שלא יצאת לרשות עצמה שעה אחת. לא מחמת נישואין ולא מחמת בגר:
מתני' עד שלא היתה בתו יוצאת מאצלו. קודם שתבא לרשות הבעל:
וכן. הארוס אומר לה כן עד שלא תכנס לרשותי שמשתיכנס לרשותו אינו יכול להפר. שאין הבעל מיפר בקודמין:
בוגרת וששהת י''ב חדש. בוגרת כדינה שזמנה חלוק הוא שאם תבעה להנשא ביום הבגר נותנין לה י''ב חדש לפרנס עצמה ואם לא תבעה ביום הבגר אין לה י''ב חדש אלא מיום הבגר ואם עברה עליה י''ב חדש מיום הבגר אין לה אלא שלשים יום כמו אלמנה כמפורש בפ' אע''פ:
וששהת י''ב חדש. נערה שתבעה להנשא וזמנה קצוב י''ב חדש שמכאן ואילך הבעל חייב במזונותיה ובנוסחת הבבלי בוגרת ששהת י''ב חדש ומסיק לה בגמ' תני וששהת:
ואלמנה. ששהתה שלשים יום משתבעה לינשא שהיא אוכלת משל בעלה:
הואיל ובעלה חייב במזונותיה. שכל הנודרת על דעת בעלה נודרת וס''ל לר''א כיון שהיא ניזונת משל בעלה מסתמא על דעתו נודרת:
אין הבעל מיפר. יחידי עד שתיכנס לרשותו והלכה כחכמים:
שֶׁהַבַּעַל מֵיפֵר בְּבֶגֶר. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי לָֽעְזָר. דְּתַנֵּי בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. אִם הָיֹה תִהְיֶה לְאִישׁ. בְּבוֹגֶרֶת אֲרוּסָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
Pnei Moshe (non traduit)
שהבעל מיפר בבגר. מתני' דר' אליעזר היא. דתני לעיל בבוגרת וארוסה הכתוב מדבר ולומר שבשהיא נתארסה כשבגרה הבעל מיפר לבדו ולא איירי כלל בשותפות האב:
מֵת הָאָב לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל. רִבִּי חַגַּיי בָּעֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. עַד כְּדוֹן בִּנְדָרִים שֶׁנָּֽדְרָה מִשֶּׁנִּתְאָֽרְסָה. נְדָרִים שֶׁנָּֽדְרָה עַד שֶׁלֹּא תִתְאָרֵס מֵת הָאָב לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל. אָמַר לֵיהּ. וְכִי נְדָרִים שֶׁנָּֽדְרָה עַד שֶׁלֹּא תִתְאָרֵס וְנִתְאָֽרְסָה לֹא כְּבָר נִרְאוּ לָאָב לַבַּעַל לְהָפֵר לָהּ. דְּתֵימַר. מֵת הָאָב לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל. הָדָא אָֽמְרָה. אֲפִילוּ נֵדֶר שֶׁנָּֽדְרָה מִשֶּׁנִּתְאָֽרְסָה. נֵדֶר עַד שֶׁלֹּא נִתְאָֽרְסָה. מֵת הָאָב נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל. אָמַר לֵיהּ. וְכִי נֵדֶר שֶׁנָּֽדְרָה עַד שֶׁלֹּא נִתְאָֽרְסָה וְנִתְאָֽרְסָה לֹא כְּבָר נִרְאוּ לָאָב וְלַבַּעַל לְהָפֵר לָהּ. דְּתֵימַר. מֵת הַבַּעַל נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב. הָדָא אָֽמְרָה. אֲפִילוּ נֵדֶר שֶׁנָּֽדְרָה מִשֶּׁנִּתְאָֽרְסָה מֵת הַבַּעַל נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב.
Pnei Moshe (non traduit)
דתימר. ואפי' הכי את אומר מת הבעל נתרוקנה רשות לאב והה''ד בנדרים שנדרה משנתארסה דמאי שנא הדא אמרה כו':
חסר כאן הבעיא וניכר החסרון מתוך משמעות הענין וה''ג נדרה עד שלא נתארסה נדרה משנתארסה מת הבעל נתרוקנה לרשות האב. ואסיפא קאי מת הבעל נתרוקנה רשות לאב ובעי דילמא עד כאן בנדרים שנדרה עד שלא נתארסה הואיל ובשעת הנדר לא היה עליה אלא רשות האב והילכך עכשיו חוזרת לרשותו אבל בנדרים שנדרה משנתארסה וברשות שניהם היא אם בדא נמי אמרינן מת הבעל נתרוקנה רשות לאב ופשיט ליה נמי הכי וכי נדר שנדרה עד שלא נתארסה ונתארסה לא כבר נראו לאב ולבעל להפר לה כשנתארסה:
דתימר. כלומר ואפילו הכי את אומר בהן מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל והה''ד בנדרי' שנדרה משנתארסה דמאי שנא הדא אמרה אפילו נדר שנדרה משנתארסה מת האב לא נתרוקנה לרשות הבעל:
א''ל וכי נדרים שנדרה עד שלא תתארס ונתארסה. לאו דאפי' בזה כבר נראו לאב ולבעל להפר לה אחר שנתארסה:
נדרים שנדרה עד שלא נתארסה. אם בזה נמי אמרינן מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל אע''פ דבשעת הנדר לא היה רשות שניהם עליה. והיותר נראה דאפכא גרסינן הכא בבעיא ראשונה דעד כאן בנדרים שנדרה עד שלא נתארסה מפני שבשעת נדרה לא הוה עליה אלא רשות האב והילכך לא נתרוקנה רשות לבעל אבל בנדרים שנדרה משנתארסה מאי דאיכא למימר הואיל ובשעת הנדר היה גם רשות בעלה עליה דבכה''ג אמרינן דנתרוקנה רשות לבעל. והשתא שייך שפיר התשובה שהשיבו:
מת האב כו' ר' חגיי בעי. לפני ר' יוסי מי נימא דעד כאן לא קאמר אלא בנדרים שנדרה משנתארסה הואיל ובשעת הנדר היה נראה לשניהם והילכך מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל:
נישמעינה. לזה מן מתני' דלקמן דקתני נדרה והיא ארוסה כו' אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה וע''כ בשלא הפר לה הראשון מיירי דאל''כ למה לי הפרת האחרון הרי האב יכול להפר חלקו אחר שהפר הבעל חלקו אלא בשלא הפר הראשון וקתני אביה והאחרון מפירין ואע''ג דזה הנדר היה נראה לשניהם לאביה עם הראשון אפ''ה כיון שנכנסה לרשות האחרון להפר בשותפות האב מיפר הוא עם האב והכא נמי אפילו לא היפר הבעל חלקו כשמת נתרוקנה רשות לאב כשאין שם ארוס אחר והוא לבדו מיפר:
מֵת הַבַּעַל נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. בְּשֶׁהֵיפֵר הַבַּעַל אֶת חֶלְקוֹ. אֲבָל לֹא הֵיפֵר הַבַּעַל חֶלְקוֹ וָמֵת וְלֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב. 33a נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. נָֽדְרָה וְהִיא אֲרוּסָה. נִתְגָּֽרְשָׁה בוֹ בַיּוֹם. נִתְאָֽרְסָה בוֹ בַיּוֹם. אֲפִילוּ לְמֵאָה. אָבִיהָ וּבַעֲלָהּ הָאַחֲרוֹן מֵיפֵירִין אֶת נְדָרֶיהָ. הָדָא אָֽמְרָה. אֲפִילוּ לֹא הֵיפֵר הַבַּעַל חֶלְקוֹ וָמֵת הַבַּעַל. נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב.
Pnei Moshe (non traduit)
הוון בעיי מימר. בסיפא היו רוצין לפרש איפכא דדוקא בשהפר הבעל חלקו נתרוקנה רשות לאב אבל לא הפר הבעל חלקו ומת לא נתרוקנה רשות לאב כיון שהנדר היה נראה לשניהם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source