Nedarim
Daf 25a
משנה: הַנּוֹדֵר מִן הַבַּיִת מוּתָּר בַּעֲלִיָּה דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עֲלִיָּה בִּכְלָל הַבַּיִת. הַנּוֹדֵר מִן הַעֲלִיָּה מוּתָּר בַּבַּיִת.
Traduction
Celui qui s’interdit par vœu de jouir d’une maison pourra user du grenier, selon l’avis de R. Meir; les autres sages déclarent que le grenier fait partie de la maison; mais celui qui s’interdit seulement le grenier, peut jouir du reste de la maison.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מן הבית מותר בעלייה. דסבר ר' מאיר אין עלייה בכלל בית:
מותר בבית. לד''ה דאין בית בכלל עלייה:
משנה: הַנּוֹדֵר מִן הַמִּיטָּה מוּתָּר בַּדַּרְגֵּשׁ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים הַדַּרְגֵּשׁ בִּכְלָל הַמִּיטָּה. הַנּוֹדֵר מִן הַדַּרְגֵּשׁ מוּתָּר בַּמִּיטָּה.
Traduction
Celui qui s’est interdit de jouir d’un lit pourra user d’un sopha (plus bas), selon l’avis de R. Meir; mais les autres sages déclarent le sopha considéré comme un lit (et défendu). Celui qui fait vœu de ne pas user de sopha pourra se servir d’un lit. (169)La Guemara sur ce est traduite en (Berakhot 3, 1)..
Pnei Moshe non traduit
מתני' מותר בדרגש. מפרש בגמ':
מותר במיטה. לד''ה דאין מטה בכלל דרגש ואין הלכה כר' מאיר בכל הני מתניתין:
משנה: הַנּוֹדֵר מִן הָעִיר מוּתָּר לִיכָּנֵס לִתְחוּמָהּ שֶׁלָּעִיר וְאָסוּר לִיכָּנֵס לְעִיבּוּרָהּ. אֲבָל הַנּוֹדֵר מִן הַבַּיִת אָסוּר מִן הָאֲגַף וְלִפְנִים.
Traduction
De même, celui qui s’interdit par vœu de pénétrer dans telle ville, pourra entrer dans sa limite shabatique (ou banlieue), mais il lui sera défendu de pénétrer dans la partie incorporée; à celui qui s’est interdit de pénétrer dans une maison, il est défendu de passer au-delà du seuil.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מותר ליכנס לתחומה. אלפי' אמה לכל רוח סביבותי' דכתיב בתחומין ומדותם מחוץ לעיר אלמא תחומין חוץ לעיר מיקרו:
ואסור ליכנס לעיבורה. הבתים היוצאים ממנה בתוך שבעים אמה ושיריים שהיא חשובה כעיר כדתנן בפרק ה' דעירובין:
מן האגף ולפנים. מן סגירת הדלת ולפנים מלשון יגיפו הדלתות:
הלכה: הַנּוֹדֵר מִן הַכְּסוּת כול'. 25a הַנּוֹדֵר מִן הַכְּסוּת מוּתָּר בַּשַּׂק בַּיְרִעָה וּבַחֲמִילָה וּבִסְקוֹרְטֵיָה וּבְפֶמַלְייָה. וְאָסוּר בְּפַסִיקִיָּא וּבְפוּנְדָּה. הַנּוֹדֵר מִן הַמַּלְבּוּשׁ אָסוּר בְּכַל מִינֵי מַלְבּוּשׁ וּמוּתָּר בְּאֵילּוּ. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. רִבִּי זְעוּרָה בָעֵי. אָמַר. קוֹנָם כְּסוּת שֶׁאֵינִי לוֹבֵשׁ לְבוּשׁ שֵׁינִי מִתְכַּסֶּה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. אָמַר. קוֹנָם כָּל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִתְכַּסּוֹת וְדֶרֶךְ הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ לְהִתְכַּסּוֹת. כְּדַרְכּוֹ מוּתָּר בְּיוֹצֵא מִמֶּנּוּ. נָדַר בְּיוֹצֵא מִמֶּנּוּ מוּתָּר בּוֹ. מָה אִית לָךְ. כְּגוֹן אִילֵּין שְׁלָחַיָּה. כָּל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִתְכַּסּוֹת וְאֵין דֶּרֶךְ הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ לְהִתְכַּסּוֹת. נָדַר בּוֹ מוּתָּר בְּיוֹצֵא מִמֶּנּוּ. נָדַר בְּיוֹצֵא מִמֶּנּוּ אָסוּר בּוֹ. מָה אִית לָךְ. כְּגוֹן אִילֵּין סוּסַרְנָה. וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהִתְכַּסּוֹת וְדֶרֶךְ הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ לְהִתְכַּסּוֹת. נָדַר בּוֹ לֹא נִתְכַּוֵון אֶלָּא בְּיוֹצֵא מִמֶּנּוּ. מָה אִית לָךְ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן. כְּגוֹן הָדֵין צֶמֶר גֶּפֶן.
Traduction
''Celui qui s’interdit par vœu de porter une couverture a le droit de revêtir un sac, ou une étoffe, ou un surtout'', ainsi qu’un scutarion (tablier de peau) et des caleçons (feminalia); mais il lui est défendu de porter une ceinture creuse (fascia) et une bourse (funda). Celui qui s’interdit de se vêtir ne pourra porter aucun vêtement, mais il lui est permis de s’entourer de la ceinture, ou de la bourse (qui ne servent pas à se vêtir). R. Jérémie dit que R. Zeira demanda: si quelqu’un s’interdit par vœu ''de revêtir une couverture'', ou ''de se couvrir d’un vêtement'', quelle sera la règle pour les dits 2 objets (ceinture et bourse)? (Les considère-t-on comme couvrant une partie du corps, de sorte qu’elles sont interdites, ou tient-on compte seulement de l’interdit du vêtement, ce qu’elle ne sont pas? Question non résolue). – R. Simon b. Eléazar dit: lorsqu’on s’interdit par vœu tout ce avec quoi on a l’habitude de se couvrir et dont l’issue sert aussi d’ordinaire à couvrir, au cas où le vœu porte sur l’objet même, il est permis de se servir de ce qui en est issu; et à l’inverse, si le vœu porte sur ce qui est issu, on peut user de l’objet même. Dans cette catégorie, se trouvent les peaux. D’autre part, en présence d’un objet qui sert d’ordinaire à couvrir, et ce qui en est issu ne sert pas d’ordinaire à ce but, si le vœu porte sur l’objet même, il est permis d’user de ce qui en est issu; si le vœu porte sur ce qui en est issu, l’objet même est aussi interdit. Dans cette catégorie se trouve p. ex. la bure aux gros poils sisurna. Enfin, le vœu d’interdit d’un objet qui ne sert pas d’ordinaire à couvrir, mais dont l’issue sert à cet effet, porte seulement sur cette dernière. Par là, dit R. Yossé, on entend p. ex. le coton (le bois ne sert pas).
Pnei Moshe non traduit
גמ' סקורטיה. הוא מלבוש של עור שלובשין העבדנין על בגדיהן:
פמלייא. מכנסיים של עור שלובשין העבדנין:
פסיקיא. אזור רחב:
פונדה. כמין אזור חלול:
ומותר באלו. בפסיקיא ובפונדה דלאו בכלל מלבוש הן:
אמר קונם כסות שאיני לובש. או שאמר קונם לבוש שאיני מתכסה מאי באיזה לשון אנו תופסין אם בתחילת דבריו ובאומר כסות שאיני לובש אסור באלו דבכלל כסות הן או בסוף דבריו ולאו בכלל מלבוש הן וכן איפכא ולא איפשיטא:
ודרך היוצא ממנו להתכסות נדר בו מותר ביוצא ממנו. שכיון שדרכו להתכסות לא נתכוין אלא בו וכן איפכא:
מה אית לך. דבר שדרכו להתכסות והיוצא ממנו:
שלחי'. עורות והיוצא ממנו הגיזין שעברו ממנו:
נדר ביוצא ממנו אסור בו. הואיל ואין דרך יוצא ממנו להתכסות לבו הוא דנתכוין:
סוסרנה. לבוש של עור בעוד שהצמר עליו שאין דרך היוצא ממנו להתכסות:
הלכה: הַנּוֹדֵר מִן הַמִּיטָּה כול'. תַּנֵּי. דַּרְגֵּשׁ נִזְקֶפֶת וְאֵינָהּ נִיקֶּפֶת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. שׁוֹמֵט קלונטרין שֶׁלָּהּ וְדַייוֹ. רִבִּי יוֹסָה בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אִיסִי. מִיטָּה שֶׁנִּקְלִיטֶיהָ עוֹלִין וְיוֹרְדִין בּוֹ שׁוֹמְטוֹ וְדַיּוֹ.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
גמ' נזקפת ואינה נזקפת. לענין כפיית המטה של אבל קאי כלו' דרגש אינה נזקפת לגמרי ואין צריך גם כן לכפותה לגמרי אלא על צדה:
שומט קלונטרין שלה. הן הקרביטין המוזכר בבבלי:
עולין ויורדין בו. שני נקליטין אחד מראשותיה ואחד מרגלותיה ומופצלין הן בראשיהן ומניחין קנה מזה ומזה ופורשין עליהן הכילה:
שומטו. להנקליטין ואין צריך לכפותה:
הלכה: הַנּוֹדֵר מִן הַבַּיִת כול'. נִרְאִין דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר בְּעִירוֹנִי.
Traduction
Il paraît que l’avis de R. Meir se réfère aux étudiants (car, au village, le grenier est appelé parfois maison).
Pnei Moshe non traduit
גמ' נראין דברי רבי מאיר בעירוני. דליכא דקרי לעלייה בית אבל בכפרים איכא דקרי לה הכי והכל לפי מקום הנודר:
כֵּינִי מַתְנִיתָא. טָעַן וְהֵזִיעַ וְאָמַר קוֹנָם צֶמֶר וּפִשְׁתִּים עוֹלִין עָלַי. אָסוּר לִלְבּוֹשׁ וּמוּתָּר לְהַפְשִׁילָן אֲחַרָיו.
Traduction
– Quant à la fin de la Mishna, la version doit être rectifiée comme suit: ''Lorsqu’un homme chargé de matériaux transpire et s’écrie: ''je fais vœu de ne porter ni laine, ni fil'', il est défendu de les revêtir; mais il est permis de laisser tomber l’étoffe sur le dos''.
Pnei Moshe non traduit
ה''ג כיני מתניתא טען והזיע ואמר קונם צמר ופשתן עולין עלי מותר ללבוש ואסור להפשיל אחריו היה לבוש צמר והצר ואמר קונם צמר עולה עלי אסור ללבוש ומותר להפשילן אחריו. וכן הוא בתוספתא ונשמט בדפוס מעלי קמא עד עלי בתרא. כלומר דמפרש לאו דוקא בטען והזיע אמרינן הכל לפי הנדר והה''ד אם הצר מחמת הלבוש הכל לפי הנדר הוא ואסור ללבוש ומותר להפשיל:
אֵי זוֹ הִיא מִיטָּה וְאֵי זֶהוּ דַרְגֵּשׁ. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה כָּל שֶׁמְּסָֽרְגִין עַל גּוּפָהּ זוֹ הִיא הַמִּיטָּה. וְשֶׁאֵין מְסָֽרְגִין עַל גּוּפָהּ זֶהוּ דַרְגֵּשׁ. וְהָא תַנִּינָן מִיטָּה וָעֲרִיסָה מִשֶּׁיִּשּׁוֹפָם בְּעוֹר הַדָּג. וּמְסוּרָג עַל גּוּפָהּ לְאֵי זֶה דָבָר הוּא שָׁפָהּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר תִּיפְתָּר בְּאִילֵּין עַרְסִייָתָה קֵיסַרְייָתָא דְּאִית לָהֶן נִיקְבִין.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
על גופה. שמסרגין החבלין על גבי ארוכו' המטה:
ושאין מסרגין על גופה. אלא מתוכה זהו דרגש וכדלקמן:
והא תנינן. במסכתא כלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג שדרך לשופן כדי להחליק הארוכות וליפותן ואם מטה מסורגת על גופה לאיזה דבר הוא שפה לארוכות שלה הריהן מכוסות תמיד בחבלים המסורגין על גבה:
ערסייתא קיסרייתא. מטות של עיר קיסרי שיש בהן נקבים בארוכו' ומכניסין ראשי המשיחות דרך הנקבים וקושרין זה בזה והיינו על גופה שתוחבין בארוכות המטה אבל דרגש קושרין בלולאות שהן תלוין בנקבי הארוכות והיינו דקאמר שאין מסרגין על גופה והכי מפרק לה בבבלי דף נ''ו:
Nedarim
Daf 25b
משנה: שֶׁאַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד הֶחָג אִם הוֹלֶכֶת אַתְּ לְבֵית אָבִיךְ עַד הַפֶּסַח הָֽלְכָה לִפְנֵי הַפֶּסַח אֲסוּרָה בַהֲנָייָתוֹ עַד הֶחָג וּמוּתֶּרֶת לֵילֵךְ אַחַר הַפֶּסַח.
Traduction
Mais s’il dit: ''qu’il te soit interdit d’avoir de moi nulle jouissance jusqu’aux Tabernacles si tu vas à la maison paternelle avant Pâques'', et elle est allée avant Pâques, elle ne pourra avoir de lui aucune jouissance jusqu’à la fête des Tabernacles; mais elle pourra aller chez son père après Pâques.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ומותרת לילך אחר הפסח. שהרי לא הדירה אלא עד הפסח ואיידי דתני ברישא עוברת משום בל יחל קתני סיפא דמותרת:
משנה: שֶׁאַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד הַפֶּסַח אִם הוֹלֶכֶת אַתְּ לְבֵית אָבִיךְ עַד הֶחָג הָֽלְכָה לִפְנֵי הַפֶּסַח אֲסוּרָה בַהֲנָייָתוֹ עַד הַפֶּסַח. אַחַר הַפֶּסַח בְּלֹא יַחֵל דְּבָרוֹ.
Traduction
Lorsque le mari dit à sa femme: ''qu’il te soit interdit d’avoir de moi aucune jouissance jusqu’à la fête de Pâques si tu te rends à la maison de ton père d’ici à la fête des Tabernacles'', et elle y est allée avant Pâques, elle ne pourra avoir de lui aucune jouissance jusqu’à la fête de Pâques. Si elle est allée chez son père après Pâques, elle transgresse le précepte de ne pas profaner la parole donnée (172)(Nb 30, 3). La transgression est d'avoir joui de lui lorsque c'était déjà interdit rétroactivement, par suite de sa visite à son père..
Pnei Moshe non traduit
מתני' שאת נהנית לי עד הפסח. הי' עומד אחר החג ואמר לה קונם הנאתי עליך עד הפסח אם תלכי לבית אביך עד החג:
ולאחר הפסח. אם הלכה לאחר הפסח והיא נהנית ממנו קודם הפסח עוברת בבל יחל למפרע במה שנהנית מקודם שהרי הוא הדירה עד הפסח:
משנה: שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח וָאֲנִי אוֹכֵל וְשֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח וָאֲנִי מִתְכַּסֶּה עָֽשְׂתָה לִפְנֵי הַפֶּסַח אָסוּר לֶאֱכוֹל וּלְהִתְכַּסּוֹת אַחַר הַפֶּסַח.
Traduction
Mais s’il a déclaré faire vœu de ne pas manger ce qu’elle aura préparé avant Pâques, ni de revêtir ce qu’elle aura élaboré avant cette date, il lui sera défendu même après cette fête de jouir des préparatifs antérieurs de sa femme.
Pnei Moshe non traduit
מתני' שאת עושה עד הפסח ואני אוכל. מה שעד הפסח את עושה קונם אם אני אוכל:
משנה: הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ קוֹנָם מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ עָלַי קוֹנָם הֵן לְפִי קוֹנָם הֵן עַל פִּי אָסוּר בְּחִילּוּפֵיהֶם וּבְגִידּוּלֵיהֶם. שֶׁאֲנִי אוֹכֵל שֶׁאֲנִי טוֹעֵם מוּתָּר בְּחִילּוּפֵיהֶן וּבְגִידּוּלֵיהֶן בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלֶה אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַּרְעוֹ כָלֶה אֲפִילוּ גִידּוּלֵי גִידּוּלֵיהֶן אֲסוּרִין. שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה וָאֲנִי אוֹכֵל עַד הַפֶּסַח שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה וָאֲנִי מִתְכַּסֶּה עַד הַפֶּסַח. עָֽשְׂתָה לִפְנֵי הַפֶּסַח מוּתָּר לֶאֱכוֹל וּלְהִתְכַּסּוֹת אַחַר הַפֶּסַח.
Traduction
Lorsqu’un mari dit à sa femme: ''Je m’interdis toute œuvre de tes mains'', ou ''qu’elle soit interdites sur ma bouche'', ou ''qu’elle soit interdite à ma bouche'', elle est non seulement interdite, mais aussi ce qui a été échangé contre elle, ou ce qui a poussé par elle. Mais s’il a dit: ''Je m’interdis d’en manger, ou d’y goûter'', il sera permis d’user de l’échange opéré, ou du produit de la semence, lorsque cette dernière se dissout dans le sol; lorsque celle-ci ne se dissout pas, même les produits des produits restent interdits.
Pnei Moshe non traduit
מתני' קונם מעשה ידייך עלי. אסר כל מה שהיא עושה ומכינה לו לאכול ואם נטעה אילן הגידולין אסורין:
שאת עושה ואני אוכל עד הפסח. כלו' קונם עלי שאת עושה עכשיו אם אוכל עד הפסח ומשמע אבל לאחר הפסח אני אוכל:
משנה: קוֹנָם פֵּירוֹת הָאֵילּוּ עָלַי קוֹנָם הֵן עַל פִּי אָסוּר בְּחִילּוּפֵיהֶן וּבְגִידּוּלֵיהֶן. שֶׁאֲנִי אוֹכֵל שֶׁאֲנִי טוֹעֵם מוּתָּר בְּחִילּוּפֵיהֶן וּבְגִידּוּלֵיהֶן בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלֶה אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַּרְעוֹ כָלֶה אֲפִילוּ גִידּוּלֵי גִידּוּלִין אֲסוּרִין.
Traduction
Si quelqu’un dit: ''Que ces fruits me soient interdits'', ou ''que ces fruits soient interdits sur ma bouche'', ou ''à ma bouche'', ils sont non seulement interdits, mais encore ce que l’on a échangé contre eux, ou ce qu’ils ont produit après avoir été semés, l’est aussi. S’il déclare ne pas vouloir les manger, ni les goûter, il est permis de manger ce qui a été échangé contre eux, ou ce qui a poussé de leur semence, lorsque cette dernière se dissout complètement dans le sol; mais lorsqu’elle ne se dissout pas, même les produits des produits restent interdits.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אסור בחילופיהן. אם החליפן לכתחילה אסור המחליף בדמיהן כדין שאר איסורי הנאה דרבנן גזרו על דמיהן:
ובגידוליהן. שגידולי קונם אסורין אפילו בדבר שזרעו כלה:
שאיני אוכל שאיני טועם. לא אסר עליו אלא אכילא וטעימה מהם בלבד:
בדבר שזרעו כלה. בקרקע כגון חטה וכיוצא בה:
אבל בדבר שאין זרעו כלה. כגון השומים והבצלים שאינו כלה בקרקע אלא שרבה וגדל בגופו אפילו גידולי גידולין אסורין דכגופייהו דמי וארישא נמי קאי הא דאמרינן אסור בגידוליהן דמשמע בגידולי גידוליהן מותר בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה אפי' גידולי גידולין אסורין:
הלכה: שֶׁאַתְּ נֶהֱנֵית לִי עָד הֶחָג כול'. וְאָסוּר לִיהֲנוֹת מִמֶּנָּהּ מִכְּבָר. שֶׁמָּא תֵלֵךְ אַחַר הַפֶּסַח וְנִמְצֵאת הֲנָייָתוֹ לְמַפְרֵעַ.
Traduction
Il faut entendre ainsi la Mishna (7, 8): ''Ce que tu prépareras jusqu’à Pâques, je n’y goûterai pas, ou ce que tu coudras jusqu’à Pâques ne servira pas à me vêtir''. Il faut entendre dans le même sens les termes de la Mishna suivante. En cas d’interdit ''jusqu’à la fête de Pâques'' (7, 9), il sera défendu d’avance à la femme (avant Pâques) d’avoir aucune jouissance du mari, de crainte qu’elle aille chez son père après cette fête, de sorte que l’interdit de jouissance à son effet rétroactif. Il faut entendre dans le même sens les termes de la phrase finale dans la Mishna.
Pnei Moshe non traduit
גמ' ואסור ליהנות ממנה מכבר. מקודם שתלך:
שמא תלך קודם הפסח גרסינן. כלומר לעולם אסורה מדרבנן בהנאתו אפילו לא הלכה גזירה שמא תלך עדיין בזמן שאסר עלה והכי מסיק בבבלי בפרק ב' דף ט''ו:
סליק פירקא בס''ד
הלכה: שֶׁאַתְּ נֶהֱנֵית לִי כול'. וְאָסוּר לִיהֲנוֹת מִמֶּנָּהּ מִכְּבָר. שֶׁמָּא תֵלֵךְ אַחַר הַפֶּסַח וְנִמְצֵאת הֲנָייָתוֹ לְמַפְרֵעַ.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
גמ' ואסור ליהנות ממנה מכבר. כלומר אסורה בהנאתו מקודם הפסח לעולם אע''פ שלא הלכה גזירה שמא תלך אחר הפסח ונמצא הנייתו למפרע באיסור:
הלכה: מַה שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה כול'. כֵּינִי מַתְנִיתָא. מַה שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח אֲנִי מִתְכַּסֶּה.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
גמ' כיני מתני' מה שאת עושה עד הפסח איני מתכסה. לעולם הואיל וסמך בדבריו שאת עושה עד הפסח משמע שאת עושה מעכשיו עד הפסח קונם עלי לעולם:
הלכה: הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ כול'. כֵּינִי מַתְנִיתָא. מַה שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח אֵינִי אוֹכֵל. מַה שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח אֵינִי מִתְכַּסֶּה.
Traduction
Si un mari dit à sa femme: ''je fais vœu de ne pas manger jusqu’à Pâques de ce que tu feras'', ou ''je fais vœu de ne pas me couvrir jusqu’à Pâques de ce que tu auras élaboré'', il lui sera permis après cette fête, de consommer ce qu’elle aura préparé avant cette époque, ou de se revêtir de ce qu’elle aura tissé auparavant.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כיני מתני'. הא דקאמר שאת עושה ואני אוכל עד הפסח היינו מה שאת עושה עכשיו עד הפסח איני אוכל ומתכסה ולפיכך מותר לאכול ולהתכסות אחר הפסח:
הלכה: קוֹנָם פֵּירוֹת הָאֵילּוּ עָלַי כול'. עַד אֵיכָן. ייָבֹא כַּיי דָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עַד שָׁלֹשׁ גְּרָנוֹת אֲסוּרָה וְהָֽרְבִיעִית מוּתֶּרֶת. וָכָא כֵן.
Traduction
Jusqu’où va l’interdit des produits des produits? Ce sera conforme à ce qu’a dit R. Jacob b. Idi, au nom de R. Yohanan: jusqu’à la troisième mise en grange, les produits seront interdits; à partir de la quatrième, c’est permis (171)J., (Terumot 9, 7)., et il en est de même ici.
Pnei Moshe non traduit
גמ' עד איכן. אסור בגידוליהן בדבר שאין זרעו כלה:
ייבא כהאי דאמר ר' יעקב. בפ''ט דתרומות גבי טבל דגידולי גידולין אסורין בדבר שאין זרעו כלה וקאמר התם עד שלש גרנות אסורה כלומר עד שלשה גידולין שעושין מהן גרנות אסור מכאן ואילך מותר והכא נמי כן:
הלכה: הַנּוֹדֵר מִן הָעִיר כול'. וּמְנַיִין שֶׁעִיבּוּרָהּ שֶׁלָּעִיר כָּעִיר. כְּתִיב וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ. וְכִי בִירִיחוֹ הָיָה. כְּתִיב וִירִיחוֹ סוּגֶרֶת וּמְסוּגֶּרֶת וְאַתְּ אֲמַר אָכֵין. אָמַר רִבִּי יוּדָן בַּר שָׁלוֹם. בְּעִיבּוּרָהּ הָיָה. רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רִבִי אָחָא. 25b הֲוָה בִירִיחוֹ.
Traduction
D’où sait-on que l’espace incorporé dans une ville (7, 5) est considéré à l’égal de celle-ci? De ce qu’il est dit (Jos 5, 13): Il arriva, lorsque Josué était à Jéricho, etc.; or, Josué n’était pas alors dans cette ville, puisqu’il est écrit (ibid.): Jéricho était fermé et clos, et pourtant il est dit que Josué ''y était''; c’est que, dit R. Judan b. Salom, il se trouvait dans l’espace de cette ville qui a été incorporé à celle-ci plus tard (comme faubourg). R. Aboun dit, au contraire, au nom de R. Aha: c’était bien dans Jéricho même qu’était Josué (170)Les habitants s'étaient enfermés plus au centre de la ville..
Pnei Moshe non traduit
גמ' וכי ביריחו היה והכתיב ויריחו סוגרת ומסוגרת ואת אמר אכין. ויהי בהיות יהושע ביריחו אלא בעיבורה היה וקרי לה ביריחו. וכן אמר בבבלי:
רבי אבין בשם רבי אחא. פליג דקאמר הוה יריחו. ביריחו ממש הוה המעשה אחרי שנכבשה ואין מוקדם ומאוחר:
רִבִּי מָנָא בָעֵי. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל דְּרִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הִילְכוּ בִנְדָרִים אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. לֵית אוֹרְחֵיהּ דְּבַר נַשָּׁא מֵיחְמֵיהּ חַבְרֵיהּ בְּפוּמָא בָּעֵי מֵימַר. בְּטִיבֵּרִיָּה חַמִּתֵיהּ.
Traduction
⁠—Mais, objecta R. Mena, ne peut-on pas opposer les termes mêmes de la Mishna (parlant des adjonctions de la ville) à l’avis de R. Yohanan qui dit: en fait de vœux, on se règle d’après le langage usuel des hommes? (Selon l’usage, le faubourg n’est-il pas distinct de la ville)? -Non, il arrive bien aux hommes, en voyant quelqu’un à l’entrée d’une ville, de dire l’avoir vu dans la ville.
Pnei Moshe non traduit
לית הדא פליגא על רבי יוחנן. אסיפא דמתניתין קאי הנודר מן הבית אסור מן האגף ולפנים והא בלשון בני האדם מן הבית מכניסת תוך הבית משמע וקשיא על רבי יוחנן:
ומשני לית אורחא דבר נשיא. וכי אין דרך בן אדם הרואה חבירו עומד בפתח השער של טבריה והוא חפץ לומר ראיתיו בתוך טבריה אלמא בלשון ב''א פתח העיר כתוך העיר וכן פתח הבית כתוך הבית:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source