Nedarim
Daf 24b
משנה: הַנּוֹדֵר מִן הַדָּגָן אָסוּר בְּפוּל הַמִּצְרִי יָבֵשׁ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא בַחֲמֶשֶׁת הַמִּינִין. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר הַנּוֹדֵר מִן הַתְּבוּאָה אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא בַחֲמֶשֶׁת הַמִּינִין אֲבָל הַנּוֹדֵר מִן הַדָּגָן אָסוּר בַּכֹּל וּמוּתָּר בְּפֵירוֹת הָאִילָן וּבְיָרָק.
Traduction
Celui qui s’interdit par vœu de manger du blé ne peut pas non plus manger de la fève égyptienne sèche, selon l’avis de R. Meir; mais, selon les autres sages, les 5 espèces seules de blé sont défendues. R. Meir dit: celui qui fait vœu de ne pas manger de la moisson s’interdit seulement les cinq espèces notoires de blé; mais à celui qui s’interdit de manger du blé, toute moisson est défendue, et il leur est seulement permis d’user des fruits de l’arbres et des légumes verts.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אסור בפיל המצרי יבש. דדגן כל מיני דמידגן משמע כל דבר שעושין ממנו כרי והאי נמי מידגן הוא:
הנודר מן התבואה. הוא דאינו אסור אלא מחמשת המינין:
אסור בכל. בכל מיני קטניות שעושין מהן כרי ואין הלכה כר''מ:
משנה: הַנּוֹדֵר מִן הַכְּסוּת מוּתָּר בַּשַּׂק בַּיְרִעָה וּבַחֲמִילָה. אָמַר קוֹנָם צֶמֶר עוֹלֶה עָלַי מוּתָּר לְכַסּוֹת בְּגִיזֵי צֶמֶר. פִּשְׁתָּן עוֹלֶה עָלַי מוּתָּר לְכַסּוֹת בָּאֲנִיצֵי פִּשְׁתָּן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַכֹּל לְפִי הַנּוֹדֵר. טָעַן וְהֵזִיעַ וְהָיָה רֵיחוֹ קָשֶׁה אָמַר קוֹנָם צֶמֶר וּפִשְׁתִּים עוֹלִים עָלַי מוּתָּר לְכַסּוֹת וְאָסוּר לְהַפְשִׁיל לַאֲחוֹרָיו.
Traduction
Celui qui s’est interdit par vœu de porter une couverture a le droit de revêtir un sac, ou une étoffe (comme le rideau), ou une simple enveloppe (166)Servant de surtout.. Celui qui déclare faire vœu de ne pas porter de laine pourra se couvrir avec de la tonte de laine (non travaillée). Celui qui déclare faire vœu de ne pas porter de fil pourra se couvrir avec du chanvre en branches. R. Juda dit: tout dépend des dispositions (de la constitution) de celui qui émet le vœu (167)Ci-après, (8, 12) ( 41a).. Ainsi, lorsqu’étant chargé de ces matériaux jusqu’à transpirer et qu’éprouvant de la peine à respirer il s’écrie: ''Je fais vœu de ne pas porter de laine, ou du fil'', il lui sera permis de se couvrir de l’une des dites façons, sans toutefois faire tomber l’étoffe sur le dos.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מותר בשק וביריעה ובחמילה. מיני בגדים גסים ועבים ביותר ואין בני אדם רגילין להתכסות בהם:
מותר לכסות בגיזי צמר. שלא נתכויין אלא לבגד צמר:
בעניצי פשתן. דדייק ולא נפיץ:
הכל לפי הנדר. לפי שעת הנד' כיון שניכ' שמחמ' כובד משאו נדר מות' להתכסות והל' כר''י:
הלכה: הַנּוֹדֵר כו'. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי מֵאִיר. דְּגָנָא דְאַרְעָא. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. דְּגָנָה מֵעֲבוּרָה.
Traduction
R. Meir interdit même la fève égyptienne, parce que c’est un légumineux sec poussant sur le sol; selon les autres sages, on appelle seulement Dagan, le blé (l’une des 5 sortes).
Pnei Moshe non traduit
גמ' מ''ט דר''מ דגנה דארעא. כלו' דס''ל דגן משמע כל שעושין ממנו כרי על הארץ ורבנן סברי דגנה מעבורה לא מיקרי דגן אלא מעבור הארץ והיא תבואה מחמשת המינין:
תַּמָּן תַּנִּינָן. הַנּוֹדֵר מִן הַפַּת וּמִן הַתְּבוּאָה אָסוּר בָּהֶן. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. הָא הַנּוֹדֵר מִן הַפַּת וּמִן הַתְּבוּאָה יְהֵא אָסוּר בַּכֹּל כְּרַבָּנִין. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן שֶׁהַנּוֹדֵר מִן הַדָּגָן אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מֵהֶן. מַה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּאוֹמֵר. פַּת תּוֹרָה. מֵעַתָּה אַף הָאוֹמֵר. תְּבוּאַת תּוֹרָה סְתָם. יְהֵא אָסוּר בַּכֹּל. דִּכְתִיב וּתְבוּאַת הַכָּרֶם. אִם בְּאוֹמֵר. פַּת סְתָם. אֵין לָךְ קָרוּי פַּת סְתָם אֶלָּא חִיטִּין וּשְׂעוֹרִין בִּלְבַד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. קִייַמְתִּיהָ בְּמָקוֹם שֶׁאוֹכְלִין כָּל פַּת. אֵין קָרוּי פַּת סְתָם אֶלָּא חֲמִשָׁה מִינִין בִּלְבַד.
Traduction
On a enseigné ailleurs (168)(Halla 1, 2).: ''Celui qui s’interdit par vœu le pain et le blé ne pourra manger d’aucune des 5 sortes; tel est l’avis de R. Meir; selon les autres sages, l’interdit du blé implique seulement les dites 5 espèces''. Est-ce à dire, selon eux, que celui qui s’est interdit par vœu le pain et le blé ne pourra goûter à rien? Voici, dit R. Hiya au nom de R. Yohanan, comment il faut entendre cette Mishna: en cas d’interdit du blé, ce ne sont pas toutes les sortes qui sont défendues (comme on pourrait le croire), mais les 5 sortes de blés sont seules défendues. A quel cas alors (selon eux) se réfère l’interdit en question? Ce ne saurait être le cas où la formule d’interdit énonce: ''je fais vœu de ne pas manger ce qui est du pain en langue biblique''; car, alors, en interdisant ''les produits du sol en langue biblique'', tout deviendrait défendu, même le vin, puisqu’il est dit (Dt 22, 9): le produit de la vigne? Et il ne saurait s’agir du pain ordinaire (vaguement); car on ne donne ce nom qu’à la pâte faite avec la farine de froment ou d’orge? R. Yossé répond que la Mishna est supposée parler du cas où l’on mange du pain composé de n’importe quelle sorte de produits; et pourtant l’appellation vague de pain (au point de vue de l’interdit) n’entraîne la défense que pour les 5 sortes de blés.
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. בריש מסכת חלה חמשה דברים חייבין בחלה החיטים והשעורים והכוסמין ושיבולת שועל והשיפון הנודר מן הפת ומן התבואה אסור בהן דברי רבי מאיר וחכמים אומרים הנודר מן הדגן אינו אסור אלא מהן:
הא הנודר מן הפת ומן התבואה יהא אסור בכל כרבנין. בתמיה דקס''ד דחכמים פליגי אדר''מ בתרתי וקאמרי הנודר מן הדגן אינו אסור אלא מהן אבל הנודר מן הפת ומן התבואה אסור בכל ואמאי הא ודאי אין פת ותבואה נקרא אלא מחמשת המינין:
מתניתא אמרה כן שהנודר מן הדגן כו'. כלומר חכמים אדיוקא מדברי רבי מאיר פליגי דקאמר הנודר מן הפת ומן התבואה אסור בהן דמשמע אבל מן הדגן אסור בכל כדקאמר ר' מאיר הכא וקאמרו ליה רבנן דלא היא אלא שאף הנודר מן הדגן אינו אסור אלא מהן:
מה אנן קיימין. הא דקאמר הנודר מן הפת ומן התבואה אסור בחמשת המינין:
אם באומר פת תורה גרסינן. וכן הוא שם כלומר שאמר הנקרא פת בלשון תורה עלי אם כן מעתה אף האומר תבואת תורה יהא אסור בכל ואפילו ביין כדכתיב ותבואת הכרם:
אם באומר פת סתם. אמאי אסור בחמשת המינין הא סתם פת אינו קרוי אלא של חטים ושל שעורים בלבד:
קיימתיה. למתני' במקום שאוכלים כל פת שעושין פת מכל דבר ואפי' משאר המינין וקמ''ל דאפ''ה אינו אסור אלא בחמשת המינין שאין קרוי שם פת סתם אלא ה' המינין בלבד:
הַנּוֹדֵר מִן הַיָּרָק מַהוּ שֶׁיְּהֵא מוּתָּר 24b בְּמִינֵי אפומלייא כְּגוֹן נבעה וּמסרולה ופלוליה וְקָלוֹקַסְיָה. רִבִּי יִצְחָק בֶּן חֲקוֹלָה וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין קוּלְקָס כְּיָרָק לְמַעְשְׂרוֹת וְלִשְׁבִעִית וּלְפֵיאָה וּלְכִלְאַיִם. וְלִנְדָרִים צְרִיכָא.
Traduction
Celui qui s’est interdit de manger des légumes verts peut-il se permettre les diverses sortes de choux (163)gr. phulleion ou: feuilles. Peut-être une corruption de phullampelon dit J. Lévy, s. v. désignés par les noms de Nabea, Massrola, Phelolia et Colocasia? R. Isaac b. Haqoula et R. Josué b. Levi disent tous deux (164)Cf. (Pea 1, 5) ( t.2, p. 26).: il faut placer dans la catégorie des légumes verts la plante dite Colocasia au point de vue de l’obligation des dîmes, du repos agraire de la 7e année, de l’angle à laisser aux pauvres et des plantations hétérogènes (interdites); mais il reste à savoir ce que cette plante est au point de vue des vœux,
Pnei Moshe non traduit
במיני אפומלייא כו'. כל אלו מיני ירקות הן ידועין להם בשמותן:
קולקס כירק. הוא לענין מעשרות כו' ולענין נדרים לחוד הוא דצריכא ומיבעיא לן אם בכלל ירק הוא או לא:
הַנּוֹדֵר מִן הַיָּרָק מַהוּ שֶׁיְּהֵא מוּתָּר בַּיָּבֵשׁ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אָסוּר בְּפוּל מִצְרִי לַח וּמוּתָּר בַּיָּבֵשׁ. לֹא אָמַר אֶלָּא פוּל מִצְרִי דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ גוֹרֶן. הָא דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ גוֹרֶן אָסוּר אֲפִילוּ יָבֵשׁ. הַנּוֹדֵר מִן הָאֲפִייָה אָסוּר בַּקִּישּׁוּאִין וּבְדִּילּוּעִין וּבְאֲבַטִּיחִין וּבְמֶלַפֶּפּוֹנִיּוֹת וְאָסוּר בְּכָל פֵּירוֹת הָאִלָן. הַנּוֹדֵר מִן כַּבְשָׂה מוּתָּר בִּגְדָיִים וּבְגוֹזָלִים וּבְחָלָב. וְאִם אָמַר. בְּגִידּוּלֵי שָׁנָה אָסוּר בַּכֹּל. הַנּוֹדֵר מִן הַתִּירוֹשׁ אָסוּר בְּכָל מִינֵי מְתִיקָה וּמוּתָּר בְּיַיִן. כְּמָאן דְּאָמַר. הִילְּכוּ בִנְדָרִים אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. הִילְּכוּ בִנְדָרִים אַחַר לְשׁוֹן תּוֹרָה. הַתּוֹרָה קְרָאת אוֹתוֹ תִירוֹשׁ. תִּירוֹשְׁךָ זֶה הַיַּיִן.
Traduction
et si l’on s’est interdit de manger des verdures, sera-t-il permis d’user d’un tel légumineux sec? On peut résoudre cette question à l’aide de ce qu’il est dit (à la fin de notre Mishna): ''La fève égyptienne fraîche lui est interdite, non celle qui est sèche''. Or, la Mishna permet seulement l’usage de la fève égyptienne devenue sèche, parce que c’est un produit qu’il est d’usage d’entasser en grange; donc, ce que l’on n’y entasse pas reste toujours interdit, même devenu sec. Si quelqu’un fait vœu (165)Tossefta à ce, ch. 4 de ne pas manger du poh (verdure), il lui sera interdit aussi de jouir des concombres, des courges, des melons et des potirons mhlopepwn, ainsi que de toutes les sortes de fruits des arbres. Celui qui s’est interdit de manger du mouton pourra manger de l’agneau, ou de la volaille, ou du lait; mais s’il s’est interdit de manger les produits de l’année, tous les dits objets lui seront défendus (étant survenus dans le cours de l’année). Celui qui s’interdit par vœu de goûter au moût ne pourra boire d’aucun liquide sucré; le vin seul lui sera permis, d’après celui qui est d’avis qu’en fait de vœux on s’en rapporte au langage usuel des hommes (de ne pas entendre par ce terme le vin ordinaire); mais d’après celui qui est d’avis qu’en fait de vœux on s’en réfère au sens biblique, le vin aussi sera interdit, puisqu’on le comprend dans le terme moût du Pentateuque (Dt 11, 14).
Pnei Moshe non traduit
מהו שיהא מותר. בירק יבש מי אמרינן הואיל דבר שאינו לח לאו בכלל ירק הוא וכן ירק יבש:
לא אמר אלא פול המצרי. שהוא מותר ביבש משום דדבר שיש לו גורן הוא שרגילין לעשות ממנו גורן כשהוא יבש והוי כמין דגן אבל דבר שאין לו גורן כגון ירק אסור אפי' ביבש:
מן האפייה. שם הכולל מפירות הארץ הערוך. ובתוספתא גריס הנודר מן הפירי:
ואסור בכל פירות האילן. ובתוספתא מותר בפירות האילן וגי' דהכא עיקר וכן נראה מהבבלי דאמר סתם אסור בכל פירות הארץ ואפילו פרי עץ בכלל:
הנודר מן פירות שנה גרסינן מותר בגדיים כו'. דלאו פירות שנה מיקרו וכן הוא בתוספתא:
אסור בכל. דכולן גידולי שנה נינהו:
כמ''ד הילכו בנדרים אחר לשון בני אדם. ולפיכך מותר ביין שאין דרכן לקרות תירוש אלא לדברים מתוקים ולא ליין:
ברם כמ''ד הילכו בנדרים אחר לשון תורה. אסור ביין דהתורה קראה אותו תירוש דכתיב תירושך. ופלוגתא היא בריש פרקין דלעיל:
Nedarim
Daf 25a
משנה: הַנּוֹדֵר מִן הַבַּיִת מוּתָּר בַּעֲלִיָּה דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עֲלִיָּה בִּכְלָל הַבַּיִת. הַנּוֹדֵר מִן הַעֲלִיָּה מוּתָּר בַּבַּיִת.
Traduction
Celui qui s’interdit par vœu de jouir d’une maison pourra user du grenier, selon l’avis de R. Meir; les autres sages déclarent que le grenier fait partie de la maison; mais celui qui s’interdit seulement le grenier, peut jouir du reste de la maison.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מן הבית מותר בעלייה. דסבר ר' מאיר אין עלייה בכלל בית:
מותר בבית. לד''ה דאין בית בכלל עלייה:
משנה: הַנּוֹדֵר מִן הַמִּיטָּה מוּתָּר בַּדַּרְגֵּשׁ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים הַדַּרְגֵּשׁ בִּכְלָל הַמִּיטָּה. הַנּוֹדֵר מִן הַדַּרְגֵּשׁ מוּתָּר בַּמִּיטָּה.
Traduction
Celui qui s’est interdit de jouir d’un lit pourra user d’un sopha (plus bas), selon l’avis de R. Meir; mais les autres sages déclarent le sopha considéré comme un lit (et défendu). Celui qui fait vœu de ne pas user de sopha pourra se servir d’un lit. (169)La Guemara sur ce est traduite en (Berakhot 3, 1)..
Pnei Moshe non traduit
מתני' מותר בדרגש. מפרש בגמ':
מותר במיטה. לד''ה דאין מטה בכלל דרגש ואין הלכה כר' מאיר בכל הני מתניתין:
משנה: הַנּוֹדֵר מִן הָעִיר מוּתָּר לִיכָּנֵס לִתְחוּמָהּ שֶׁלָּעִיר וְאָסוּר לִיכָּנֵס לְעִיבּוּרָהּ. אֲבָל הַנּוֹדֵר מִן הַבַּיִת אָסוּר מִן הָאֲגַף וְלִפְנִים.
Traduction
De même, celui qui s’interdit par vœu de pénétrer dans telle ville, pourra entrer dans sa limite shabatique (ou banlieue), mais il lui sera défendu de pénétrer dans la partie incorporée; à celui qui s’est interdit de pénétrer dans une maison, il est défendu de passer au-delà du seuil.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מותר ליכנס לתחומה. אלפי' אמה לכל רוח סביבותי' דכתיב בתחומין ומדותם מחוץ לעיר אלמא תחומין חוץ לעיר מיקרו:
ואסור ליכנס לעיבורה. הבתים היוצאים ממנה בתוך שבעים אמה ושיריים שהיא חשובה כעיר כדתנן בפרק ה' דעירובין:
מן האגף ולפנים. מן סגירת הדלת ולפנים מלשון יגיפו הדלתות:
הלכה: הַנּוֹדֵר מִן הַמִּיטָּה כול'. תַּנֵּי. דַּרְגֵּשׁ נִזְקֶפֶת וְאֵינָהּ נִיקֶּפֶת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. שׁוֹמֵט קלונטרין שֶׁלָּהּ וְדַייוֹ. רִבִּי יוֹסָה בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אִיסִי. מִיטָּה שֶׁנִּקְלִיטֶיהָ עוֹלִין וְיוֹרְדִין בּוֹ שׁוֹמְטוֹ וְדַיּוֹ.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
גמ' נזקפת ואינה נזקפת. לענין כפיית המטה של אבל קאי כלו' דרגש אינה נזקפת לגמרי ואין צריך גם כן לכפותה לגמרי אלא על צדה:
שומט קלונטרין שלה. הן הקרביטין המוזכר בבבלי:
עולין ויורדין בו. שני נקליטין אחד מראשותיה ואחד מרגלותיה ומופצלין הן בראשיהן ומניחין קנה מזה ומזה ופורשין עליהן הכילה:
שומטו. להנקליטין ואין צריך לכפותה:
הלכה: הַנּוֹדֵר מִן הַכְּסוּת כול'. 25a הַנּוֹדֵר מִן הַכְּסוּת מוּתָּר בַּשַּׂק בַּיְרִעָה וּבַחֲמִילָה וּבִסְקוֹרְטֵיָה וּבְפֶמַלְייָה. וְאָסוּר בְּפַסִיקִיָּא וּבְפוּנְדָּה. הַנּוֹדֵר מִן הַמַּלְבּוּשׁ אָסוּר בְּכַל מִינֵי מַלְבּוּשׁ וּמוּתָּר בְּאֵילּוּ. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. רִבִּי זְעוּרָה בָעֵי. אָמַר. קוֹנָם כְּסוּת שֶׁאֵינִי לוֹבֵשׁ לְבוּשׁ שֵׁינִי מִתְכַּסֶּה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. אָמַר. קוֹנָם כָּל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִתְכַּסּוֹת וְדֶרֶךְ הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ לְהִתְכַּסּוֹת. כְּדַרְכּוֹ מוּתָּר בְּיוֹצֵא מִמֶּנּוּ. נָדַר בְּיוֹצֵא מִמֶּנּוּ מוּתָּר בּוֹ. מָה אִית לָךְ. כְּגוֹן אִילֵּין שְׁלָחַיָּה. כָּל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִתְכַּסּוֹת וְאֵין דֶּרֶךְ הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ לְהִתְכַּסּוֹת. נָדַר בּוֹ מוּתָּר בְּיוֹצֵא מִמֶּנּוּ. נָדַר בְּיוֹצֵא מִמֶּנּוּ אָסוּר בּוֹ. מָה אִית לָךְ. כְּגוֹן אִילֵּין סוּסַרְנָה. וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהִתְכַּסּוֹת וְדֶרֶךְ הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ לְהִתְכַּסּוֹת. נָדַר בּוֹ לֹא נִתְכַּוֵון אֶלָּא בְּיוֹצֵא מִמֶּנּוּ. מָה אִית לָךְ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן. כְּגוֹן הָדֵין צֶמֶר גֶּפֶן.
Traduction
''Celui qui s’interdit par vœu de porter une couverture a le droit de revêtir un sac, ou une étoffe, ou un surtout'', ainsi qu’un scutarion (tablier de peau) et des caleçons (feminalia); mais il lui est défendu de porter une ceinture creuse (fascia) et une bourse (funda). Celui qui s’interdit de se vêtir ne pourra porter aucun vêtement, mais il lui est permis de s’entourer de la ceinture, ou de la bourse (qui ne servent pas à se vêtir). R. Jérémie dit que R. Zeira demanda: si quelqu’un s’interdit par vœu ''de revêtir une couverture'', ou ''de se couvrir d’un vêtement'', quelle sera la règle pour les dits 2 objets (ceinture et bourse)? (Les considère-t-on comme couvrant une partie du corps, de sorte qu’elles sont interdites, ou tient-on compte seulement de l’interdit du vêtement, ce qu’elle ne sont pas? Question non résolue). – R. Simon b. Eléazar dit: lorsqu’on s’interdit par vœu tout ce avec quoi on a l’habitude de se couvrir et dont l’issue sert aussi d’ordinaire à couvrir, au cas où le vœu porte sur l’objet même, il est permis de se servir de ce qui en est issu; et à l’inverse, si le vœu porte sur ce qui est issu, on peut user de l’objet même. Dans cette catégorie, se trouvent les peaux. D’autre part, en présence d’un objet qui sert d’ordinaire à couvrir, et ce qui en est issu ne sert pas d’ordinaire à ce but, si le vœu porte sur l’objet même, il est permis d’user de ce qui en est issu; si le vœu porte sur ce qui en est issu, l’objet même est aussi interdit. Dans cette catégorie se trouve p. ex. la bure aux gros poils sisurna. Enfin, le vœu d’interdit d’un objet qui ne sert pas d’ordinaire à couvrir, mais dont l’issue sert à cet effet, porte seulement sur cette dernière. Par là, dit R. Yossé, on entend p. ex. le coton (le bois ne sert pas).
Pnei Moshe non traduit
גמ' סקורטיה. הוא מלבוש של עור שלובשין העבדנין על בגדיהן:
פמלייא. מכנסיים של עור שלובשין העבדנין:
פסיקיא. אזור רחב:
פונדה. כמין אזור חלול:
ומותר באלו. בפסיקיא ובפונדה דלאו בכלל מלבוש הן:
אמר קונם כסות שאיני לובש. או שאמר קונם לבוש שאיני מתכסה מאי באיזה לשון אנו תופסין אם בתחילת דבריו ובאומר כסות שאיני לובש אסור באלו דבכלל כסות הן או בסוף דבריו ולאו בכלל מלבוש הן וכן איפכא ולא איפשיטא:
ודרך היוצא ממנו להתכסות נדר בו מותר ביוצא ממנו. שכיון שדרכו להתכסות לא נתכוין אלא בו וכן איפכא:
מה אית לך. דבר שדרכו להתכסות והיוצא ממנו:
שלחי'. עורות והיוצא ממנו הגיזין שעברו ממנו:
נדר ביוצא ממנו אסור בו. הואיל ואין דרך יוצא ממנו להתכסות לבו הוא דנתכוין:
סוסרנה. לבוש של עור בעוד שהצמר עליו שאין דרך היוצא ממנו להתכסות:
הלכה: הַנּוֹדֵר מִן הַבַּיִת כול'. נִרְאִין דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר בְּעִירוֹנִי.
Traduction
Il paraît que l’avis de R. Meir se réfère aux étudiants (car, au village, le grenier est appelé parfois maison).
Pnei Moshe non traduit
גמ' נראין דברי רבי מאיר בעירוני. דליכא דקרי לעלייה בית אבל בכפרים איכא דקרי לה הכי והכל לפי מקום הנודר:
אֵי זוֹ הִיא מִיטָּה וְאֵי זֶהוּ דַרְגֵּשׁ. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה כָּל שֶׁמְּסָֽרְגִין עַל גּוּפָהּ זוֹ הִיא הַמִּיטָּה. וְשֶׁאֵין מְסָֽרְגִין עַל גּוּפָהּ זֶהוּ דַרְגֵּשׁ. וְהָא תַנִּינָן מִיטָּה וָעֲרִיסָה מִשֶּׁיִּשּׁוֹפָם בְּעוֹר הַדָּג. וּמְסוּרָג עַל גּוּפָהּ לְאֵי זֶה דָבָר הוּא שָׁפָהּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר תִּיפְתָּר בְּאִילֵּין עַרְסִייָתָה קֵיסַרְייָתָא דְּאִית לָהֶן נִיקְבִין.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
על גופה. שמסרגין החבלין על גבי ארוכו' המטה:
ושאין מסרגין על גופה. אלא מתוכה זהו דרגש וכדלקמן:
והא תנינן. במסכתא כלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג שדרך לשופן כדי להחליק הארוכות וליפותן ואם מטה מסורגת על גופה לאיזה דבר הוא שפה לארוכות שלה הריהן מכוסות תמיד בחבלים המסורגין על גבה:
ערסייתא קיסרייתא. מטות של עיר קיסרי שיש בהן נקבים בארוכו' ומכניסין ראשי המשיחות דרך הנקבים וקושרין זה בזה והיינו על גופה שתוחבין בארוכות המטה אבל דרגש קושרין בלולאות שהן תלוין בנקבי הארוכות והיינו דקאמר שאין מסרגין על גופה והכי מפרק לה בבבלי דף נ''ו:
כֵּינִי מַתְנִיתָא. טָעַן וְהֵזִיעַ וְאָמַר קוֹנָם צֶמֶר וּפִשְׁתִּים עוֹלִין עָלַי. אָסוּר לִלְבּוֹשׁ וּמוּתָּר לְהַפְשִׁילָן אֲחַרָיו.
Traduction
– Quant à la fin de la Mishna, la version doit être rectifiée comme suit: ''Lorsqu’un homme chargé de matériaux transpire et s’écrie: ''je fais vœu de ne porter ni laine, ni fil'', il est défendu de les revêtir; mais il est permis de laisser tomber l’étoffe sur le dos''.
Pnei Moshe non traduit
ה''ג כיני מתניתא טען והזיע ואמר קונם צמר ופשתן עולין עלי מותר ללבוש ואסור להפשיל אחריו היה לבוש צמר והצר ואמר קונם צמר עולה עלי אסור ללבוש ומותר להפשילן אחריו. וכן הוא בתוספתא ונשמט בדפוס מעלי קמא עד עלי בתרא. כלומר דמפרש לאו דוקא בטען והזיע אמרינן הכל לפי הנדר והה''ד אם הצר מחמת הלבוש הכל לפי הנדר הוא ואסור ללבוש ומותר להפשיל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source