Nedarim
Daf 14b
משנה: הַמּוּדָּר הֲנָייָה מֵחֲבֵירוֹ וְנִכְנַס לְבַקְּרוֹ עוֹמֵד אֲבָל לֹא יוֹשֵׁב. וּמְרַפְּאֵהוּ רְפוּאַת נֶפֶשׁ אֲבָל לֹא רְפוּאַת מָמוֹן. וְרוֹחֵץ עִמּוֹ בְאַמְבָּטִי גְדוֹלָה אֲבָל לֹא בִקְטַנָּה. וְיָשֵׁן עִמּוֹ בַּמִּיטָּה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בִּימוֹת הַחַמָּה אֲבָל לֹא בִימוֹת הַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְהַנֵּהוּ. וּמֵסֵיב עַמּוֹ עַל הַמִּיטָּה וְאוֹכֵל עִמּוֹ עַל הַשּׁוּלְחָן אֲבָל לֹא מִן הַתַּמְחוּי. אֲבָל אוֹכֵל הוּא עִמּוֹ מִן הַתַּמְחוּי הַחוֹזֵר.
Traduction
Si quelqu’un s’est interdit par vœu de jouir de son prochain et tombe malade, ce dernier, en lui rendant visite devra rester debout, non s’asseoir. Il guérira le mal du corps, mais non celui de ses biens (99)Ou des animaux de celui qui a énoncé l'interdit.. Il pourra se baigner avec lui dans une grande baignoire, non dans une petite, ou dormir avec lui dans un même lit. R. Juda n’autorise ce dernier fait qu’en été, non en hiver, parce qu’alors, en réchauffant son prochain par son contact, il lui ferait plaisir (100)Non en été.. Il est permis de s’attabler avec lui sur le même canapé, de manger avec lui à la même table, sans puiser de la même marmite; mais il pourra prendre part à un plat que l’on fait circuler à tous.
Pnei Moshe non traduit
מתני' עומד אבל לא יושב. מתני' מיתוקמא בשנכסי המבקר אסורים על החולה ומותר ליכנס לבקרו משום דמציה דנפשיה קא עביד ולא להנות החולה נתכוין אבל לישב אסור כדקאמר בגמרא גזירה שמא ישהא הרבה בישיבה ואיכא הנאה מרובה לחולה ובבבלי מוקי לה עוד לחד אוקימתא במקום שנוטלין שכר על הישיבה עם החולה ואם אינו נוטל הרי מהנהו אבל עמידה זמן מועט הוא ואין רגילין ליתן עליה שכר:
רפואת הנפש. רפואת גופו:
אבל לא רפואת ממון. רפואת בהמתו וכשיש שם רופא אחר אבל רפואת גופו לעולם מותר שלא מכל אדם זוכה להתרפא כדאמרי' לעיל:
ורוחץ עמו כו'. מפרש בגמ':
משנה: לֹא יֹאכַל עִמּוֹ מִן הָאֵבוּס שֶׁלִּפְנֵי הַפּוֹעֲלִים וְלֹא יַעֲשֶׂה עִמּוֹ בָאוֹמֶן דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עוֹשֶׂה הוּא בְרָחוֹק מִמֶּנּוּ.
Traduction
Il ne devra pas manger avec lui d’une grande écuelle (crèche), mise devant les ouvriers, ni travailler avec lui à la même œuvre (contribuant ainsi à la part du travail du compagnon); tel est l’avis de R. Meir. Selon les autres sages, c’est permis, à condition de se tenir éloigné du personnage interdit.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מן האבוס שלפני הפועלים. כלי גדול שממלאים אותו ואוכלים כל הפועלי' ביחד:
לא יעשה עמו באומן. לא יקצר עמו באותה שורה שהוא קוצר שגורם לו למהר לעשות מלאכתו כשמוצא המקום פנוי ונמצא מהנהו ואפילו במקום רחוק אסור גזירה אטו מקום קרוב ואין הל' כר' מאיר:
הלכה: הַמּוּדָּר הֲנָייָה מֵחֲבִירוֹ כול'. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יָקִים אָמַר. שֶׁלֹּא יִשְׁהֶה.
Traduction
''Il en devra pas s’asseoir'' (§ 4); car, dit R. Simon b. Yaqim, le visiteur ne devra pas trop rester (101)Cf. ci-après, (5, 1) ( 39a). chez le malade (qu’il obligerait ainsi).
Pnei Moshe non traduit
גמ' שלא ישהא. בישיבה כדפרישית במתני':
מַתְנִיתָא בְּשֶׁאָסַר הָרוֹפֵא נְכָסָיו עָלָיו. אֲבָל אִם אָסַר הָחוֹלֶה נְכָסָיו עָלָיו שֶׁלָּרוֹפֵא הוּא חָטָא עַל נַפְשֵׁיהּ.
Traduction
La Mishna dit ensuite: ''Il guérira le mal de son corps'' (seul); c’est au cas où le médecin a interdit ses biens au malade; lorsqu’au contraire le malade a interdit ses biens au médecin, ce dernier ne pourra même pas soigner le corps (à moins que ce soit gratuitement).
Pnei Moshe non traduit
מתני'. דקתני רפואת גופו מותר בשאסר הרופא נכסיו על החולה אבל אם אסר החולה נכסיו על הרופא הוא חטא על נפשו דנדר ממנו ואפילו רפואת נפש אסור אם אין הרופא רוצה לרפאות בחנם:
כְּתִיב רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם 14b חוּקִּים וּמִשְׁפָּטִים. מָה אֲנִי בְחִנָּם אַף אַתֶּם בְּחִינָּם. יָכוֹל מִקְרָא וְתַרְגּוּם כֵּן. תַּלְמוּד לוֹמַר חוּקִּים וּמִשְׁפָּטִים. חוּקִּים וּמִשְׁפָּטִים אַתֶּם מְלַמְּדִים בְּחִנָּם. וְאֵי אַתֶּם מְלַמְּדִין בְּחִנָּם מִקְרָא וְתַרְגּוּם. וְכֵן חָמֵיי מַתְנִייָתָא נָֽסְבִין אַגְרִיהוֹן. אָמַר רִבִּי יוּדָן בֵּירִבִּי יִשְׁמָעַאל. שְׂכָר בְּטֵילָן הֵן נוֹטְלִין.
Traduction
– Il est écrit (Dt 4, 5): Voyez, je vous ai enseigné des lois et des préceptes; or, comme je l’ai fait gratuitement, vous agirez de même (pour l’exégèse et les règles de doctrine). Ce n’est pas à dire qu’il en sera de même pour la Bible et la version (chaldéenne), car l’enseignement ''des lois et préceptes'' sera seul gratuit, non celui des textes. Mais ne voit-on pas des instituteurs être payés aussi pour enseigner la Mishna (ou Halakha)? Ils prennent seulement, dit R. Judan b. R. Ismaël, un salaire pour le dérangement (ceci est permis).
Pnei Moshe non traduit
אף אתם בחנם. והילכך מותר ללמדו מדרש והלכות אבל לא מקרא שמותר ליטול שכר עליה:
ופריך וכן חמיי מתנייא נסכין אגריהון. והא רואין אנו שמלמדי תינוקות במשנה ובגמ' נוטלין שכריהן:
שכר בטילה הן נוטלין. וזה מותר הוא כמו בשכר דין:
אֲבָל לֹא בְאַמְבָּטִי קְטַנָּה. דְּהוּא מְרַתֵּחַ לֵיהּ. תַּנֵּי רוֹחֵץ עִמּוֹ בְּמֶרְחַץ קְטַנָּה. דִּי נְסַב אֵישַׁתָה.
Traduction
– ''Non dans une petite baignoire''; car alors on est obligé de faire passer l’eau sur lui (et le prochain tire profit de lui). On a enseigné: le même pourra se baigner avec lui dans une petite cuve, parce qu’alors (loin d’en tirer profit) il enlève une part de la chaleur.
Pnei Moshe non traduit
אבל לא באמבטי קטנה דהוא מפתח ליה. שהוא פותח ומעלה המים עליו ומהנהו:
במרחץ קטנה. מותר דנסב אשונה שלוקח החמימות ממנו ואינו מהנהו לפי שאין בה אלא כדי לרחוץ בו אחד:
אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. מִדִּבְרֵיהֶן זָן אֶת עֲבָדָיו וְאֵינוֹ זָן אֶת עַבְדּוֹ. הֲווֹן בָּעֶיי מֵימַר. מָאן דָּמַר. הַטְּהוֹרָה נַפְשָׁהּ לַשָּׁמַיִם וְגוּפָהּ שֶׁלּוֹ. וְזוֹ הוֹאִיל וְגוֹפָהּ וְנַפְשָׁהּ לַשָּׁמַיִם זָן אֶת עַבְדּוֹ. מָאן דָּמַר. שֶׁאִם יִרְצֶה הֲרֵי מוֹכְרָהּ לַגּוֹיִם אוֹ מַאֲכִילָהּ לַכְּלָבִים. וזוֹ הוֹאִיל וְגוּפָהּ שֶׁלּוֹ וְאֵינוֹ מוֹכְרָהּ לַגּוֹיִם וְאֵינָהּ מַאֲכִילָהּ לַכְּלָבִים זָן אֶת עַבְדּוֹ. אַשְׁכָּח תַּנֵּי. זָן אֶת עַבְדּוֹ.
Traduction
– R. Zeira dit: des termes de la Mishna il résulte qu’au sujet de la nourriture de l’esclave il y a aussi des avis divers (comme pour l’animal impur). On a suppose dès l’abord que les deux interlocuteurs s’accordent à prescrire de nourrir l’esclave: selon le 1er, observant que ''la vie de la bête pure est au ciel et le corps au propriétaire'', on nourrit l’impure qui est tout entière au ciel, et de même on nourrira l’esclave; selon le 2e, on ne nourrira pas, il est vrai, l’animal impur, ''puisque si le propriétaire veut, il a le droit de vendre cet animal à un païen, ou de le donner à manger aux chiens''; mais comme le corps de l’esclave ne lui appartient pas, et qu’il ne peut pas en disposer, le propriétaire sera tenu de la nourrir. In effet, on trouve un enseignement qui dit: En ce cas, on nourrit l’esclave (sans conteste).
Pnei Moshe non traduit
מדבריהן. של ר' אליעזר וחכמים במתני' אנו למדין זן את עבדו ואינו זן את עבדו כלומר דפליגי נמי בעבדו דקס''ד עבד דמי לבהמה טמאה ולר''א זן את עבדו ולחכמים אינו זן את עבדו:
הוון. בני הישיבה בעי מימר דלא היא אלא לכ''ע זן את עבדו דלמ''ד הטהורה כו' ובהמה טמאה קאמר דמותר לזון דנפשה וגופה לשמים דלא לאכילה קיימא אלא למלאכה זן את עבדו:
מ''ד. ואפי' לחכמים דקאמרי אינו זן את הטמאה דניחא ליה בפיטומה שאם ירצה כו' וזה הואיל ואין גופו שלו גרסינן שהרי אינו יכול למכרו לגוים או להאכילו לכלבים אם מת מודו נמי שזן את עבדו:
אשכח. ברייתא דתני בהדיא זן את עבדו לכ''ע וכדקאמר טעמא בבבלי דף ל''ח דעבדיו ושפחותיו אין עומדין לאכילה אלא למלאכה ואינו חושש בפיטומן אבל בהמה טמאה לפיטומא עבידא:
תַּנֵּי. מִן הַתַּמְחוּי הַחוֹזֵר. מָהוּ תַמְחוּי הַחוֹזֵר. תַּמָּן אָֽמְרִין. פִּיסְגָּתָא. רַבָּנִין דְּהָכָא אָֽמְרִין. תַּמֲחוּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לֶאֱכוֹל וְלִשְׂבּוֹעַ וּלהוֹתִיר. תַּנֵּי. מִן הַכּוֹס הַחוֹזֵר. אֵי זֶהוּ כוֹס הַחוֹזֵר. תַּמָּן אָֽמְרִין קוֹנְדִּיטוֹן. רַבָּנִין דְּהָכָא אָֽמְרִין. מָלֵיי מי סורס וְקָֽרְחִין וְשָֽׁתְייָן וּמַחֲזִירִין.
Traduction
– Par ''plat que l’on fait circuler'', on entend, selon les rabbins de Babylone, des portions présentées dans l’écuelles aux hôtes; selon les rabbins d’ici (de Palestine), c’est une grande marmite, où il y a de quoi manger à satiété et en laisser (102)Sans que les prélèvements soient au profit, ou au détriment d'une personne sur l'autre.. On a enseigné: par ''coupe qui circule'', on entend, selon les rabbins de là-bas, du vin épicé (conditum); selon les rabbins d’ici, c’est une coupe pleine d’un liquide servant de remède contre la castration et l’impuissance, ou la calvitie, et qu’après avoir goûté, on passe à ses voisins.
Pnei Moshe non traduit
תמן אמרין פיסגתא. הוא לשון חלק המתחלק ויבתר אותם בתוך תרגום ירושלמי ויפסיג ודרך בה''ב לחזור על כל המסובין לטעום מזה וקאמר דמותר לאכול עמו מקערה אחת אצל הבה''ב ואין חוששין שמא יניח זה נתח טוב בשבילו ונמצא מהנהו:
שיש בו לאכול ולשבוע ולהותיר. כלומר תמחוי הגדול שאינן יכולין לאכול כל מה שבתוכו וחוזר הוא לבעל הבית ולא מיתהני חד מחבריה:
קונדיטון. יין הרקח ומבושם מפני שמספיק לאדם מעט ממנו ובכוס אחד יש בו לשתות ולהותיר:
מליי מי סורס וקדחין. מלא מי עשבים ומיני שרשין ושותין ממנו מעט ומחזירן לבעל הבית והוי נמי כמו תמחוי החוזר לבה''ב:
Nedarim
Daf 15a
משנה: הַמּוּדָּר הֲנָייָה מֵחֲבֵירוֹ לֹא יַשְׁאִילֶנּוּ וְלֹא יִשְׁאַל מִמֶּנּוּ לֹא יַלְוֶינּוּ וְלֹא יִלְוֶה מִמֶּנּוּ וְלֹא יִמְכּוֹר לוֹ וְלֹא יִקַּח מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ הַשְׁאִילֵנִי פָרָתָךְ אָמַר לוֹ אֵינָהּ פְּנוּיָה. אָמַר קוֹנָם שֶׁאֲנִי חוֹרֵשׁ בָּהּ לְעוֹלָם אִם הָיָה דַרְכּוֹ לַחֲרוֹשׁ הוּא אָסוּר וְכָל אָדָם מוּתָּרִין. אִם אֵין דַּרְכּוֹ לַחֲרוֹשׁ הוּא וְכָל אָדָם אֲסוּרִין.
Traduction
Celui qui s’interdit par vœu de tirer aucune jouissance de son prochain ne devra ni rien lui prêter, ni lui emprunter, ni lui avancer de l’argent, ni en accepter de lui, ni lui rien vendre, ni acheter de lui. S’il le prie p. ex. de lui prêter sa vache, l’autre répondra qu’elle n’est pas libre. Celui qui s’interdit par vœu de jamais cultiver son champ, et qu’il ait la coutume de le cultiver, ne devra pas y toucher; mais c’est permis à tout autre; s’il n’a pas l’habitude de le cultiver lui-même, c’est interdit à tous.
Pnei Moshe non traduit
מתני' לא ישאילנו. גזירה שמא ישאל ממנו והוא אסר הנאתו עליו וכן לא ילונו גזירה שמא ילוה ממנו. שאלה בכלים הלואה במעות. וכן לא ימכור גזירה שמא יקח ממנו:
אם היה דרכו לחרוש הוא אסור. דלא איכוין אלא שלא יחרוש הוא עצמו כמו שהיה רגיל אבל אחרים יחרשו בשבילו:
ואם אין דרכו לחרוש. דעתו היה שלא יחרשו בה שדהו לא הוא ולא אחרים:
משנה: הַמּוּדָּר הֲנָייָה מֵחֲבֵירוֹ לִפְנֵי שְׁבִיעִית לֹא יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַנּוֹטוֹת. וּבַשְּׁבִיעִית לֹא יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ אֲבָל אוֹכֵל הוּא מִן הַנּוֹטוֹת. נָדַר הֵימֶינּוּ מַאֲכָל לִפְנֵי שְׁבִיעִית יוֹרֵד בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַפֵּירוֹת. וּבַשְּׁבִיעִית יוֹרֵד וְאוֹכֵל.
Traduction
Celui qui s’interdit par vœu de jouir de son prochain avant la 7e année du repos agraire ne devra, ni descendre dans le champ de celui-ci, ni même manger des plants qui dépassent l’enclos de la vigne; en la 7e année, il ne lui est pas non plus permis de descendre au champ du prochain, mais il pourra manger des plants externes. Celui qui a fait seulement vœu de ne rien manger de son prochain avant la 7e année de repos pourra descendre dans le champ de celui-ci, sans manger de ses produits; celui qui a fait le vœu en la 7e année pourra s’y rendre et même y manger les produits.
Pnei Moshe non traduit
מתני' המודר הנאה מחבירו לפני שביעית. שהדירו חבירו קודם שביעית:
לא ירד לתוך שדהו. שאסור בדריסת הרגל:
ואינו אוכל מן הנוטות. פירות תלוין הנוטין חוץ מן הפרדס שיכול ליקח מהן ואין צריך לכנוס בתוך השדה ואע''ג דהוי הפקר בשביעית מפני שאדם אוסר דבר שברשותו אפילו לכשיצא מרשותו והאי נמי כיון דהדירו לפני שביעית כי אתא נמי שביעית אסור בהן:
ובשביעית. בגמרא פליגי בה אהיכא קאי:
לא ירד. מפרש בגמרא:
הלכה: הַמּוּדָּר הֲנָייָה מֵחֲבֵירוֹ לִפְנֵי שְׁבִיעִית כול'. וְיֵרֵד. כִּדְאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יָקִים. שֶׁלֹּא יִשְׁהֶה.
Traduction
Pourquoi (lors de l’abandon de la terre en la 7e année) n’est-il ''pas permis de descendre au champ du prochain'' et glaner des pousses? C’est par la même raison qu’a déjà énoncée R. Simon b. Yaqim, pour éviter un trop long séjour au champ (en dehors de la consommation).
Pnei Moshe non traduit
גמ' וירד. אסיפא קאי בשביעית לא ירד לתוך שדהו אבל אוכל מן הנוטות ואמאי לא ירד כיון דהפירות הפקר הן ארעא נמי בשעת אכילה הפקר הויא:
כדאמר ר''ש בן יקים. לעיל הלכה ד' גזירה שלא ישהא ה''נ שמא ישהא בעמידה דהאי דאפקרה רחמנא לארעא לצורך אכילה הוא דאפקרא וחיישינן שמא בשעה שאינו אוכל הפירות ישהא בשדה ויתעכב שם ויהנה מגוף הקרקע דלאו הפקר הויא שלא בשעת אכילה. והכי מפרק לה בבבלי דף מ''ב:
הלכה: לֹא יֹאכַל כו'. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר אָסוּר 15a לְלַמְּדוֹ אוֹמָנוּת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר אָסוּר לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
גמ' על דעתיה דר''מ. שאוסר אפילו הנאה רחוקה ואע''פ שעכשיו אינ' נראית אלא עתיד' לבא לאחר זמן אסור נמי להמדיר ללמדו אומנות להמודר וכן אסור ללמד עליו זכות בדין:
רִבִּי יוֹחָנָן פָּתַר מַתְנִיתָא. הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ לִפְנֵי שְׁבִיעִית אֵינוֹ יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַנּוֹטוֹת. וּבַשְּׁבִיעִית יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְאוֹכֵל מִן הַפֵּירוֹת. וְאִם נָדַר בַּשְּׁבִיעִית יוֹרֵד וְאוֹכֵל. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פָּתַר מַתְנִיתָא. הַמּוּדָּר הֲנָייָה מֵחֲבֵירוֹ לִפְנֵי שְׁבִיעִית לֹא יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַפֵּירוֹת. וְאִם נָדַר בַּשְּׁבִיעִית לֹא יוֹרֵד בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ אֲבָל אוֹכֵל מִן הַפֵּירוֹת. נָדַר מִמֶּנּוּ מַאֲכָל לִפְנֵי שְׁבִיעִית יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַפֵּירוֹת. וְאִם נָדַר בַּשְּׁבִיעִית יוֹרֵד וְאוֹכֵל. וַתְייָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּרִבִּי יוֹסֵי. דּוּ רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. מִפְּנֵי שֶׁקָּדַם נִדְרוֹ לְהֶפְקֵירוֹ. כֵּן רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר. שֶׁקָּדַם נִדְרוֹ לְהֶבְקֵירוֹ הֶבְקֵירוֹ לְנִדְרוֹ. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי בָּא בַּר חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מוֹדֶה רִבִּי יוֹסֵי בְּהֶבְקֵר תּוֹרָה שֶׁהוּא מוֹתָּר.
Traduction
R. Yohanan explique ainsi (103)''Selon lui, la défense '''' de descendre au champ '''' s'applique au 1er cas, au vœu énoncé avant l'an 7e.'' cette Mishna: Celui qui s’interdit par vœu de jouir de son prochain avant la 7e année du repos agraire ne devra, ni descendre dans le champ de celui-ci, ni manger des plants qui dépassent l’enclos; si le vœu a été énoncé la 7e année, le même homme pourra y descendre et manger là. R. Simon b. Lakish l’explique ainsi: Celui qui s’interdit par vœu de jouir de son prochain avant la 7e année agraire ne devra, ni descendre dans le champ de celui-ci, ni manger de ses fruits; si le vœu a été énoncé la 7e année, ledit individu ne pourra pas descendre au champ du prochain mais il a la faculté d’en manger les fruits (104)Celui-ci est d'avis que la défense en question s'applique au cas d'un vœu exprimé en la 7e année.. ''Celui qui a fait seulement vœu de ne rien manger de son prochain avant la 7e année de repos pourra descendre dans le champ de celui-ci, sans en rien manger; celui qui a fait le vœu en la 7e année pourra se rendre audit champ et y manger les produits'' (cette autorisation n’est relative qu’au cas du vœu accompli exclusivement ''de ne rien manger du prochain''). L’explication de Resh Lakish est conforme à l’avis de R. Yossé qui dit (105)Cf. J., (Pea 7, 8), fin, et ci-après, 8 (10).: Lorsque l’interdit par vœu a précédé l’abandon des biens, l’interdit leur est applicable (malgré l’abandon qui suivra); de même ici, R. Simon b. Lakish tient compte de ce que l’énoncé du vœu a eu lieu avant le moment de l’abandon (l’an 7e). R. Yona et R. Aba b. Hiya réplique au nom de R. Yohanan: le présent cas est différent et ne saurait être comparé à la règle énoncée par R. Yossé; car, de l’aveu de ce dernier, l’abandon des fruits prescrit par la Loi pour la 7e année agraire est formel, et ils deviennent libres (malgré l’interdit antérieur).
Pnei Moshe non traduit
ר' יוחנן פתר מתני'. הא דקאמר ובשביעית לא יורד ארישא קאי בנדר לפני שביעית וה''ק המודר הנאה מחבירו לפני שביעית אינו יורד ואינו אוכל ובשביעית אם הגיע שביעית אין יורד אבל אוכל מן הפירות הנוטות:
ואם נדר בשביעית. סיפא דסיפא דקתני במודר מאכל ובשביעית יורד ואוכל אכולא מתני' קאי שאם נדר בשביעית אפילו במודר הנאה יורד ואוכל:
ור''ל פתר מתניתא. הא דקתני ובשביעית לא ירד אבל אוכל אם נדר הנאה בשביעית קאמר וסיפא אם נדר בשביעי' יורד ואוכל אנדר ממנו מאכל לחודה קאי ולקמיה מפרש במאי פליגי:
ואתייא הא דר''ל כר' יוסי. לקמן בסוף פרקין דקתני התם היו המדיר והמודר מהלכין בדרך ואין לו מה יאכל מניח על הסלע ואומר הרי הן מופקרין לכל מי שיחפוץ והלה נוטל ואוכל ור' יוסי אוסר ותני עלה התם טעמיה מפני שקדם נדרו להפקירו דכשהדירו היה ברשותו ואע''פ שהפקירו לאחר מיכן אסור אבל אם הפקירו קודם לנדרו מותר דמסתמא כי מדיר אונש אמידי דברשותיה קאי הוא מדיר ולא על מה שהפקיר:
כן ר''ש בן לקיש אמר שקדם נדרו להבקירו ולא הבקירו לנדרו. כלומר הילכך נמי מפרש ר''ל הא דקתני ובשביעית לא יורד לתוך שדהו אבל אוכל בנדר בשביעית קאמר דאלו נדר לפני שביעית אפילו הגיעה שביעית אינו אוכל דהרי קדם נדרו להפקר דשביעית וחייל ג''כ אשביעית אבל אם נדר בשביעית הוו הפקר קודם לנדר ולא חייל הנדר והילכך אוכל:
ר' יונה. אומר בשם ר''י שאני הוא הכא ולא שייכא מידי לדר' יוסי דמודה הוא בהבקר שביעית שהוא הבקר תורה ואפילו בנדר קודם להבקר מפקיע ההפקר מיד הנדר כיון דמן התורה הוא ולא קאמר ר' יוסי התם אלא בהפקיר מעצמו. ובבבלי פלוגתייהו בנוסחא אחרינא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source