Le texte Le vocabulaire Les révisions
Nedarim
Daf 14a
משנה: וְתוֹרֵם אֶת תְּרוּמָתוֹ וּמַעְשְׂרוֹתָיו לְדַעְתּוֹ. וּמַקְרִיב עָלָיו קִינֵּי זָבִין קִינֵּי זָבוֹת קִינֵּי יוֹלְדוֹת חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וּמְלַמְּדוֹ מִדְרָשׁ הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת וְלֹא יְלַמְּדֶנּוּ מִקְרָא אֲבָל מְלַמֵּד הוּא אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנוֹתָיו מִקְרָא. וְזָן אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַייָב בִּמְזוֹנוֹתָן. וְלֹא יָזוּן אֶת בְּהֶמְתּוֹ בֵּין טְמֵיאָה וּבֵין טְהוֹרָה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר זָן אֶת הַטְּמֵיאָה וְאֵינוֹ זָן אֶת הַטְּהוֹרָה. אָֽמְרוּ לוֹ מַה בֵּין טְמֵיאָה לַטְּהוֹרָה. אָמַר לָהֶן שֶׁהַטְּהוֹרָה נַפְשָׁהּ לַשָּׁמַיִם וְגוּפָהּ שֶׁלּוֹ וְהטְּמֵיאָה נַפְשָׁהּ וְגוּפָהּ לַשָּׁמַיִם. אָֽמְרוּ לוֹ אַף הַטְּמֵיאָה נַפְשָׁהּ לַשָּׁמַיִם וְגוּפָהּ שֶׁלּוֹ שֶׁאִם יִרְצֶה הֲרֵי מוֹכְרָהּ לַגּוֹיִם אוֹ מַאֲכִילָהּ לַכְּלָבִים.
Traduction
Le même pourra prélever pour le premier l’oblation sacerdotale et les dîmes, si celui-ci le sait, ou offrir pour lui les nids d’oiseaux dus par les gonorrhéens (96)(Lv 15, 29). V. J., (Pessahim 8, 3)., ou les femmes guéries de ce mal, ou ceux que doivent les femmes relevant de couches (97)(Lv 12, 6) et 8., ou les sacrifices du péché, ou ceux du doute (98)''Ibid., 5, 14-19; 6, 18.''. Le même pourra enseigner au premier l’exégèse, l’application des règles doctrinales (Halakha) et l’explication des légendes (Aggada); il ne pourra pas lui enseigner la Bible, mais il pourra l’enseigner à des enfants. De même il pourra nourrir la femme et les enfants du premier, quoique celui-ci soit lui-même tenu de les nourrir. Il ne devra pas pourvoir de fourrage l’animal du premier, soit pur, soit impur; selon R. Eliézer, il pourra nourrir l’impur, mais non l’animal pur. Pourquoi, lui demanda-t-on, distingues-tu ainsi le pur et l’impur? C’est que, répondit-il, la vie de la bête pure appartient au Ciel, et le corps est au possesseur; tandis que pour l’impur, le souffle vital et le corps sont le bien du Ciel. On peut alors dire, lui répliquèrent ses interlocuteurs, que pour l’impur aussi le souffle est au Ciel, et le corps au propriétaire; puisque, si celui-ci le veut, il a le droit de vendre cet animal à un païen, ou de le donner à manger aux chiens.
Pnei Moshe non traduit
מתני' לדעתו. בבבלי מוקי לה כגון שאמר כל הרוצה לתרום יבא ויתרום אבל לא יאמר לו לתרום שהרי עושהו שליח והנאה היא לו שעושה שליחותו:
ומקריב עליו. אם היה מדיר כהן יכול להקריב קרבנותיו דכהני שלוחי דרחמנא נינהו ולא שלוחי דידן:
ומלמדו מדרש. ספרא וספרי שהוא מדרש הפסוקים:
הלכות. הלכה למשה מסיני:
אגדות. דברי חכמים שהסמיכום על המקרא שאין אדם רשאי ליקח שכר כדי ללמד את חבירו כל אלה ואין כאן הנאה דמצוה קעביד ומצות לאו ליהנות ניתנו:
ולא ילמדנו מקרא. לפי שמותר ליטול שכר על לימוד המקרא שאינו נוטל אלא שכר פיסוק טעמים לנגן מקראות כהלכתן ושרי ליטול שכר על זה דלאו דאורייתא הוא ואם אינו נוטל נמצא מהנה ואם נוטל נמצא נהנה:
אבל מלמד הוא את בניו מקרא. אע''ג דמצוה על האב ללמד את בנו וזה מוציאו מידי חובתו לא מיקריא הנאה דמצות לאו ליהנות ניתנו וגם אפשר שהיה מוצא אחר שהיה מלמדו חנם:
ולא יזון את בהמתו. דניחא ליה בפטומה וקא מהני ליה:
והטמאה נפשה וגופה לשמים. דלמלאכה קיימא ואינו חושש בפיטומה:
שאם ירצה הרי הוא מוכרה לגוים. לאכילה ונוטל דמים יתירים בשביל פטומה:
הלכה: וְתוֹרֵם אֶת תְּרוּמָתוֹ כול'. הַמְתַקֵּן פֵּירוֹתָיו שֶׁלַּחֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ טוֹבַת הֲנָייַת מַעְשְׂרוֹתָיו שֶׁל מִי. רִבִּי אַבָּהוּ אוֹמֵר. שֶׁלַּמְּתַקֵּן. רִבִּי זְעִירָא אָמַר שֶׁלַּבַּעַל הַפֵּירוֹת. רִבִּי זְעִירָא כְדַעְתֵּיהּ. דְּאָמַר רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הִפְרִישׁ קָרְבַּן נָזִיר וְקָרְבַּן מְצוֹרָע שֶׁל חֲבֵירוֹ הַמִּתְכַּפֵּר הוּא שֶׁעוֹשֶׂה (תְרוּמָה). מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וְתוֹרֵם תְּרוּמָתוֹ וּמַעְשְׂרוֹתָיו שֶׁלַּחֲבֵירוֹ לְדַעְתּוֹ. פָּתַר לָהּ בְּשֶׁלֹּא יְהֵא לוֹ טוֹבַת הֲנָייָה בָהֶן.
Traduction
Si quelqu’un approprie (rédime) les fruits de son prochain, sans que ce dernier le sache, à qui revient le bénéfice de jouir des dîmes (la faculté d’en disposer pour un cohen)? Selon R. Abahou, cet avantage revient à celui qui a rédimé; selon R. Zeira, cela revient au possesseur des fruits (sans lequel ledit prélèvement n’aurait pas eu lieu). Celui-ci est conforme à sa propre opinion, puisqu’il dit au nom de R. Simon b. Lakish: si quelqu’un a fait pour son prochain la désignation d’une victime comme sacrifice de Naziréat, ou d’un lépreux guéri, le prochain en faveur duquel l’expiation aura lieu se trouve ainsi mis en possession, et l’échange qu’il aurait fait contre un autre animal sera effectif. Notre Mishna n’est-elle pas opposée à cet avis de Resh Lakish, en disant: ''On pourra prélever pour son prochain l’oblation et les dîmes si celui-ci le sait'' (N’est-ce pas dire: celui qui les prélève en dispose)? On peut expliquer la Mishna en disant qu’ici seulement le propriétaire n’en tire pas ce bénéfice.
Pnei Moshe non traduit
גמ' המתקן פירותיו של חבירו. משלו שלא מדעתו של בעל הפירות:
טובת הניית מעשרותיו. טובת הנאה שיש בה שיתן ישראל דבר מועט על מנת ליתנו לבן בתו כהן של מי הוא:
ר' זעירא כדעתיה. לטעמיה הוא אזיל דאמר בשם ר''ל המפריש קרבן משלו בשביל חבירו המתכפר הוא שעושה תמורה דמאחר שהפרישו לצרכו קנאו המתכפר וכן נמי טובת הנאה של בעל הפירות הוא:
מתני' פליגא על ר''ל. דקתני ותורם תרומותיו והא קא מהני ליה טובת הנאה שיש לבעל הפירות בה:
פתר לה. ר''ל דמיירי בשהתנה התורם שלא יהא לבעל הפירות טובת הנאה בהן:
תַּמָּן תַּנִּינָן. מְרַפְּאֵהוּ רְפוּאַת נֶפֶשׁ אֲבָל לֹא רְפוּאַת מָמוֹן. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי יוֹסֵי. חַד אָמַר. כָּאן בִּמְדִירָה מִגּוּפוֹ וְכָאן בִּמְדִירָה מִנְכָסָיו. וְחָרָנָה אָמַר. כָּאן בְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ מִי שֶׁיְרַפְּאֶנּוּ וְכָאן בְּשֶׁאֵין לוֹ מִי שֶׁיְרַפְּאֶנּוּ. 14a אִם בְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ מִי שֶׁיְרַפְּאֶנּוּ אֲפִילוּ רְפוּאַת נֶפֶשׁ לֹא יְרַפְּאֶנּוּ. לֹא מִכָּל אָדָם זוֹכֶה לְהִתְרַפּוֹת.
Traduction
וְלֹא נִיכְסֵי הַמַּחֲזִיר הֵן שֶׁהֵן אֲסוּרִין לְבַעַל הַפָּרָה. עוּלָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי יִצְחָק. כְּשֶׁהָיוּ נִיכְסֵי זֶה אֲסוּרִין עַל זֶה וְנִיכְסֵי זֶה אֲסוּרִין עַל זֶה.
Traduction
מָאן תַּנָּא תִּפּוֹל הֲנָייָה לְהֶקְדֵּשׁ. רִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. מוֹעֲלִין בְּאִיסָּרוֹת. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בָּעֵי. נָדַר מִן כִּיכָּר מָהוּ לְחַמֵּם בּוֹ אֶת יָדָיו. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אָמַר. כִּכַּר זֶה הֶקְדֵּשׁ. אֲכָלוֹ בֵּין הוּא בֵין אַחֵר מָעַל. לְפִיכָךְ יֵשׁ לוֹ פִדְיוֹן. אִם אָמַר. הֲרֵי הוּא עָלַי. אֲכָלוֹ מָעַל בּוֹ בְטוֹבַת הֲנָייָה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. אֲחֵרִים לֹא מָעֲלוּ. לְפִיכָךְ אֵין לוֹ פִדְיוֹן. לֹא אָמַר אֶלָּא אֲכָלוֹ. הָא לְחַמֵּם בּוֹ אֶת יָדָיו מוּתָּר. תַּלְמִידוֹהִי דְּרִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה. כֵּינִי בָאוֹמֵר. לֹא אוֹכְלֶינָּהּ וְלֹא אַטְעַמֶּנָּהּ. לֹא אֲסָרוֹ עָלָיו אֶלָּא לַאֲכִילָה. עַד כְּדוֹן צְרִיכָה נָדַר מִן כִּיכָּר מָהוּ לְחַמֵּם בּוֹ אֶת יָדָיו.
Traduction
Nedarim
Daf 14b
משנה: לֹא יֹאכַל עִמּוֹ מִן הָאֵבוּס שֶׁלִּפְנֵי הַפּוֹעֲלִים וְלֹא יַעֲשֶׂה עִמּוֹ בָאוֹמֶן דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עוֹשֶׂה הוּא בְרָחוֹק מִמֶּנּוּ.
Traduction
Il ne devra pas manger avec lui d’une grande écuelle (crèche), mise devant les ouvriers, ni travailler avec lui à la même œuvre (contribuant ainsi à la part du travail du compagnon); tel est l’avis de R. Meir. Selon les autres sages, c’est permis, à condition de se tenir éloigné du personnage interdit.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מן האבוס שלפני הפועלים. כלי גדול שממלאים אותו ואוכלים כל הפועלי' ביחד:
לא יעשה עמו באומן. לא יקצר עמו באותה שורה שהוא קוצר שגורם לו למהר לעשות מלאכתו כשמוצא המקום פנוי ונמצא מהנהו ואפילו במקום רחוק אסור גזירה אטו מקום קרוב ואין הל' כר' מאיר:
משנה: הַמּוּדָּר הֲנָייָה מֵחֲבֵירוֹ וְנִכְנַס לְבַקְּרוֹ עוֹמֵד אֲבָל לֹא יוֹשֵׁב. וּמְרַפְּאֵהוּ רְפוּאַת נֶפֶשׁ אֲבָל לֹא רְפוּאַת מָמוֹן. וְרוֹחֵץ עִמּוֹ בְאַמְבָּטִי גְדוֹלָה אֲבָל לֹא בִקְטַנָּה. וְיָשֵׁן עִמּוֹ בַּמִּיטָּה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בִּימוֹת הַחַמָּה אֲבָל לֹא בִימוֹת הַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְהַנֵּהוּ. וּמֵסֵיב עַמּוֹ עַל הַמִּיטָּה וְאוֹכֵל עִמּוֹ עַל הַשּׁוּלְחָן אֲבָל לֹא מִן הַתַּמְחוּי. אֲבָל אוֹכֵל הוּא עִמּוֹ מִן הַתַּמְחוּי הַחוֹזֵר.
Traduction
Si quelqu’un s’est interdit par vœu de jouir de son prochain et tombe malade, ce dernier, en lui rendant visite devra rester debout, non s’asseoir. Il guérira le mal du corps, mais non celui de ses biens (99)Ou des animaux de celui qui a énoncé l'interdit.. Il pourra se baigner avec lui dans une grande baignoire, non dans une petite, ou dormir avec lui dans un même lit. R. Juda n’autorise ce dernier fait qu’en été, non en hiver, parce qu’alors, en réchauffant son prochain par son contact, il lui ferait plaisir (100)Non en été.. Il est permis de s’attabler avec lui sur le même canapé, de manger avec lui à la même table, sans puiser de la même marmite; mais il pourra prendre part à un plat que l’on fait circuler à tous.
Pnei Moshe non traduit
מתני' עומד אבל לא יושב. מתני' מיתוקמא בשנכסי המבקר אסורים על החולה ומותר ליכנס לבקרו משום דמציה דנפשיה קא עביד ולא להנות החולה נתכוין אבל לישב אסור כדקאמר בגמרא גזירה שמא ישהא הרבה בישיבה ואיכא הנאה מרובה לחולה ובבבלי מוקי לה עוד לחד אוקימתא במקום שנוטלין שכר על הישיבה עם החולה ואם אינו נוטל הרי מהנהו אבל עמידה זמן מועט הוא ואין רגילין ליתן עליה שכר:
רפואת הנפש. רפואת גופו:
אבל לא רפואת ממון. רפואת בהמתו וכשיש שם רופא אחר אבל רפואת גופו לעולם מותר שלא מכל אדם זוכה להתרפא כדאמרי' לעיל:
ורוחץ עמו כו'. מפרש בגמ':
הלכה: הַמּוּדָּר הֲנָייָה מֵחֲבִירוֹ כול'. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יָקִים אָמַר. שֶׁלֹּא יִשְׁהֶה.
Traduction
''Il en devra pas s’asseoir'' (§ 4); car, dit R. Simon b. Yaqim, le visiteur ne devra pas trop rester (101)Cf. ci-après, (5, 1) ( 39a). chez le malade (qu’il obligerait ainsi).
Pnei Moshe non traduit
גמ' שלא ישהא. בישיבה כדפרישית במתני':
כְּתִיב רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם 14b חוּקִּים וּמִשְׁפָּטִים. מָה אֲנִי בְחִנָּם אַף אַתֶּם בְּחִינָּם. יָכוֹל מִקְרָא וְתַרְגּוּם כֵּן. תַּלְמוּד לוֹמַר חוּקִּים וּמִשְׁפָּטִים. חוּקִּים וּמִשְׁפָּטִים אַתֶּם מְלַמְּדִים בְּחִנָּם. וְאֵי אַתֶּם מְלַמְּדִין בְּחִנָּם מִקְרָא וְתַרְגּוּם. וְכֵן חָמֵיי מַתְנִייָתָא נָֽסְבִין אַגְרִיהוֹן. אָמַר רִבִּי יוּדָן בֵּירִבִּי יִשְׁמָעַאל. שְׂכָר בְּטֵילָן הֵן נוֹטְלִין.
Traduction
– Il est écrit (Dt 4, 5): Voyez, je vous ai enseigné des lois et des préceptes; or, comme je l’ai fait gratuitement, vous agirez de même (pour l’exégèse et les règles de doctrine). Ce n’est pas à dire qu’il en sera de même pour la Bible et la version (chaldéenne), car l’enseignement ''des lois et préceptes'' sera seul gratuit, non celui des textes. Mais ne voit-on pas des instituteurs être payés aussi pour enseigner la Mishna (ou Halakha)? Ils prennent seulement, dit R. Judan b. R. Ismaël, un salaire pour le dérangement (ceci est permis).
Pnei Moshe non traduit
אף אתם בחנם. והילכך מותר ללמדו מדרש והלכות אבל לא מקרא שמותר ליטול שכר עליה:
ופריך וכן חמיי מתנייא נסכין אגריהון. והא רואין אנו שמלמדי תינוקות במשנה ובגמ' נוטלין שכריהן:
שכר בטילה הן נוטלין. וזה מותר הוא כמו בשכר דין:
מַתְנִיתָא בְּשֶׁאָסַר הָרוֹפֵא נְכָסָיו עָלָיו. אֲבָל אִם אָסַר הָחוֹלֶה נְכָסָיו עָלָיו שֶׁלָּרוֹפֵא הוּא חָטָא עַל נַפְשֵׁיהּ.
Traduction
La Mishna dit ensuite: ''Il guérira le mal de son corps'' (seul); c’est au cas où le médecin a interdit ses biens au malade; lorsqu’au contraire le malade a interdit ses biens au médecin, ce dernier ne pourra même pas soigner le corps (à moins que ce soit gratuitement).
Pnei Moshe non traduit
מתני'. דקתני רפואת גופו מותר בשאסר הרופא נכסיו על החולה אבל אם אסר החולה נכסיו על הרופא הוא חטא על נפשו דנדר ממנו ואפילו רפואת נפש אסור אם אין הרופא רוצה לרפאות בחנם:
אֲבָל לֹא בְאַמְבָּטִי קְטַנָּה. דְּהוּא מְרַתֵּחַ לֵיהּ. תַּנֵּי רוֹחֵץ עִמּוֹ בְּמֶרְחַץ קְטַנָּה. דִּי נְסַב אֵישַׁתָה.
Traduction
– ''Non dans une petite baignoire''; car alors on est obligé de faire passer l’eau sur lui (et le prochain tire profit de lui). On a enseigné: le même pourra se baigner avec lui dans une petite cuve, parce qu’alors (loin d’en tirer profit) il enlève une part de la chaleur.
Pnei Moshe non traduit
אבל לא באמבטי קטנה דהוא מפתח ליה. שהוא פותח ומעלה המים עליו ומהנהו:
במרחץ קטנה. מותר דנסב אשונה שלוקח החמימות ממנו ואינו מהנהו לפי שאין בה אלא כדי לרחוץ בו אחד:
אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. מִדִּבְרֵיהֶן זָן אֶת עֲבָדָיו וְאֵינוֹ זָן אֶת עַבְדּוֹ. הֲווֹן בָּעֶיי מֵימַר. מָאן דָּמַר. הַטְּהוֹרָה נַפְשָׁהּ לַשָּׁמַיִם וְגוּפָהּ שֶׁלּוֹ. וְזוֹ הוֹאִיל וְגוֹפָהּ וְנַפְשָׁהּ לַשָּׁמַיִם זָן אֶת עַבְדּוֹ. מָאן דָּמַר. שֶׁאִם יִרְצֶה הֲרֵי מוֹכְרָהּ לַגּוֹיִם אוֹ מַאֲכִילָהּ לַכְּלָבִים. וזוֹ הוֹאִיל וְגוּפָהּ שֶׁלּוֹ וְאֵינוֹ מוֹכְרָהּ לַגּוֹיִם וְאֵינָהּ מַאֲכִילָהּ לַכְּלָבִים זָן אֶת עַבְדּוֹ. אַשְׁכָּח תַּנֵּי. זָן אֶת עַבְדּוֹ.
Traduction
– R. Zeira dit: des termes de la Mishna il résulte qu’au sujet de la nourriture de l’esclave il y a aussi des avis divers (comme pour l’animal impur). On a suppose dès l’abord que les deux interlocuteurs s’accordent à prescrire de nourrir l’esclave: selon le 1er, observant que ''la vie de la bête pure est au ciel et le corps au propriétaire'', on nourrit l’impure qui est tout entière au ciel, et de même on nourrira l’esclave; selon le 2e, on ne nourrira pas, il est vrai, l’animal impur, ''puisque si le propriétaire veut, il a le droit de vendre cet animal à un païen, ou de le donner à manger aux chiens''; mais comme le corps de l’esclave ne lui appartient pas, et qu’il ne peut pas en disposer, le propriétaire sera tenu de la nourrir. In effet, on trouve un enseignement qui dit: En ce cas, on nourrit l’esclave (sans conteste).
Pnei Moshe non traduit
מדבריהן. של ר' אליעזר וחכמים במתני' אנו למדין זן את עבדו ואינו זן את עבדו כלומר דפליגי נמי בעבדו דקס''ד עבד דמי לבהמה טמאה ולר''א זן את עבדו ולחכמים אינו זן את עבדו:
הוון. בני הישיבה בעי מימר דלא היא אלא לכ''ע זן את עבדו דלמ''ד הטהורה כו' ובהמה טמאה קאמר דמותר לזון דנפשה וגופה לשמים דלא לאכילה קיימא אלא למלאכה זן את עבדו:
מ''ד. ואפי' לחכמים דקאמרי אינו זן את הטמאה דניחא ליה בפיטומה שאם ירצה כו' וזה הואיל ואין גופו שלו גרסינן שהרי אינו יכול למכרו לגוים או להאכילו לכלבים אם מת מודו נמי שזן את עבדו:
אשכח. ברייתא דתני בהדיא זן את עבדו לכ''ע וכדקאמר טעמא בבבלי דף ל''ח דעבדיו ושפחותיו אין עומדין לאכילה אלא למלאכה ואינו חושש בפיטומן אבל בהמה טמאה לפיטומא עבידא:
תַּנֵּי. מִן הַתַּמְחוּי הַחוֹזֵר. מָהוּ תַמְחוּי הַחוֹזֵר. תַּמָּן אָֽמְרִין. פִּיסְגָּתָא. רַבָּנִין דְּהָכָא אָֽמְרִין. תַּמֲחוּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לֶאֱכוֹל וְלִשְׂבּוֹעַ וּלהוֹתִיר. תַּנֵּי. מִן הַכּוֹס הַחוֹזֵר. אֵי זֶהוּ כוֹס הַחוֹזֵר. תַּמָּן אָֽמְרִין קוֹנְדִּיטוֹן. רַבָּנִין דְּהָכָא אָֽמְרִין. מָלֵיי מי סורס וְקָֽרְחִין וְשָֽׁתְייָן וּמַחֲזִירִין.
Traduction
– Par ''plat que l’on fait circuler'', on entend, selon les rabbins de Babylone, des portions présentées dans l’écuelles aux hôtes; selon les rabbins d’ici (de Palestine), c’est une grande marmite, où il y a de quoi manger à satiété et en laisser (102)Sans que les prélèvements soient au profit, ou au détriment d'une personne sur l'autre.. On a enseigné: par ''coupe qui circule'', on entend, selon les rabbins de là-bas, du vin épicé (conditum); selon les rabbins d’ici, c’est une coupe pleine d’un liquide servant de remède contre la castration et l’impuissance, ou la calvitie, et qu’après avoir goûté, on passe à ses voisins.
Pnei Moshe non traduit
תמן אמרין פיסגתא. הוא לשון חלק המתחלק ויבתר אותם בתוך תרגום ירושלמי ויפסיג ודרך בה''ב לחזור על כל המסובין לטעום מזה וקאמר דמותר לאכול עמו מקערה אחת אצל הבה''ב ואין חוששין שמא יניח זה נתח טוב בשבילו ונמצא מהנהו:
שיש בו לאכול ולשבוע ולהותיר. כלומר תמחוי הגדול שאינן יכולין לאכול כל מה שבתוכו וחוזר הוא לבעל הבית ולא מיתהני חד מחבריה:
קונדיטון. יין הרקח ומבושם מפני שמספיק לאדם מעט ממנו ובכוס אחד יש בו לשתות ולהותיר:
מליי מי סורס וקדחין. מלא מי עשבים ומיני שרשין ושותין ממנו מעט ומחזירן לבעל הבית והוי נמי כמו תמחוי החוזר לבה''ב:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source