כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת מְשַׁמְּשִׁין לְשׁוֹן עֲרָכִין חוּץ מִלְּשׁוֹן דָּמִים. כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת מְשַׁמְּשִׁין לְשׁוֹן דָּמִים חוּץ מִלְּשׁוֹן עֲרָכִין. אָמַר לְאָדָם. עִילּוּיִין עָלַי. סִידּוּרוֹ עָלַי. שׁוּמוֹ עָלַי. עֶרְכּוֹ עָלַי. נוֹתֵן אֶת עֶרְכּוֹ. דָּמָיו עָלַי. נוֹתֵן אֶת דָּמָיו. אָהֵן שׁוּם מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן עֲרָכִים וּלְשׁוֹן דָּמִים. אָהֵן אָדָם אִית בֵּיהּ עֲרָכִים וְאִית בֵּיהּ דָּמִים. אָמַר לְאָדָם. שׁוּמוֹ עָלַי. אִם הָיָה נָאֶה נוֹתֵן אֶת דָּמָיו. אִם הָיָה כָאוּר נוֹתֵן אֶת עֶרְכּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אהן. לשון שום משמש לשניהן וה''ה לאינך ואהן אדם כולל לשניהן ונתפס בו לשון ערכין ולשון דמים כפי מהי שהוא ומטילין אותו לחומרא כדמפרש ואזיל אם אמר על אדם שומו עלי ולא פירש למה נתכוין אם היה נאה אומרין לשם דמים נתכוין ונותן דמיו אם הן יותר מכדי ערכו הקצוב ואם היה כעור ואינו שוה כ''כ לדמים נותן ערכו הקצוב:
ערכו עלי. כלומר אם אמר שנתכוון באלו הלשונות לערכין נותן ערכו הקצוב לפי שניו ואם אמר לדמיו נתכוין נותן דמיו:
כל הלשונות משמשין לשון ערכין וכו'. ערכין כמו שהוא קצוב בתורה דמים שמין אותו כעבד כמפורש בפרק קמא דערכין:
כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת מְשַׁמְּשִׁין לְשׁוֹן חִילּוּל חוּץ מִלְּשׁוֹן תְּמוּרָה. כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת מְשַׁמְּשִׁין לְשׁוֹן תְּמוּרָה חוּץ מִלְּשׁוֹן חִילּוּל. אָמַר לְקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ. הֲרֵי זֶה תַּחַת זֶה. תְּמוּרַת זוֹ. חֲלִיפֵי זוֹ. הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה. זוֹ מְחוּלֶּלֶת עַל זוֹ. אֵינָהּ תְּמוּרָה. אָמַר לְקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת. הֲרֵי זוֹ תַּחַת זוֹ. חֲלִיפֵי זוֹ. נִתְפְּשָׂה בְדָמִים. תְּמוּרַת זוֹ. לֹא נִתְפְּסָה בְדָמִים. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. חֲלִיפֵּי זוֹ. תְּמוּרַת זוֹ. לֹא אָמַר כְּלוּם. אָהֵן מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן חִילּוּל וּלְשׁוֹן תְּמוּרָה. 6a אִילֵּין קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ אִית בָּהוּ חִילּוּל וְאִית בָּהוּ תְּמוּרָה. קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת שֶׁקָּדַם הֶקְדֵּשָׁן אֶת מוּמָן הֲרֵי זוֹ תַּחַת זוֹ. בָּא לְהַקְרִיב תְּמִימָה אוֹמְרִים לוֹ. לְדָמִים קָֽדְשָׁה. בָּא לוֹכַל בַּעַל מוּם אוֹמְרִים לוֹ. לִתְמוּרָה קָֽדְשָׁה. וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר לָֽעְזָר. מִכֵּיוָן שֶהוּא יוֹדֵעַ שֶׁכָּל הַמֵּימַר לוֹקֶה אַף הוּא לֹא עָלַת עַל דַּעְתּוֹ לְהָמִיר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר רבי יצחק בר''א. לא היא דבהא לא אמרינן הואיל ותחת משמש שתי לשונות דחיילא נמי תמורה עליה דמכיון שהוא יודע שכל המימר לוקה כדתנן בריש תמורה דכתיב לא יחליפנו ולא ימיר אף הוא לא עלת על דעתו להמיר אלא אמרינן לא נתכוין כי אם לשם חילול דשייכא בה דהא הקדש בעל מום היא ומסתמא לא עבר אלאו דלא ימיר:
והיה וגו'. כדכתיב קרא:
אומרים לו לתמורה קדשה. שהרי קדשי מזבח היא וחל תמורה על זו שלשון תחת נמי תמורה הוא וצריך להקריבה בעודה תמימה וגם ליתן דמים לבדק הבית:
בא נוכל בעל מום. כלומר שרוצה להמתין עד שתומם זו ולפדותה ולאכלה:
קדשי המזבח גרסינן. שקדם הקדשן את מומן ואמר על בהמה אחרת הרי זו תחת זו ודוקא קדם הקדשן את מומן אבל אם מומן קדם להקדשן לא חייל עלייה קדושת הגוף למזבח אלא קדושת דמים בעלמא כדתנן פ''י דחולין ופ''ב דבכורות:
בא להקריב תמימה. אם בא להקריב בהמה האחרת בעודה תמימה אומרין לו לדמים קדשה משום דהשתא שייכא נמי לשון חילול על אותן קדשי מזבח שהרי הוממו ונפדין וחלה קדושת דמים של זו על האחרת:
כל הלשונות משמשין לשון חילול. לענין פדיון הקדש:
חוץ מלשון תמורה. שאינו נתפס הפדיון אם אמר זו תמורת זו וכן איפכא דלא שייכא לשון חילול בתמורה:
זו מחוללת על זו אינה תמורה. שאין בהמת הקדש תמימה יוצאה לחולין ותמורה נמי לא הוי דאין חילול לשון תמורה וכדתנן במתני' פ''ה דתמורה:
נתפשה בדמים. נתפסה בהמה האחרת בקדושת בדק הבית שהוא קדושת דמים משום דכל הני נמי לשון חילול הן ויצא ההקדש לחולין שקדשי בדק הבית נפדין אפילו תמימין:
תמורה זו. על קדשי בדק הבית לא נתפסה בדמים דאין תמורה לשון חילול ותמורה נמי לא הויא דאין קדשי בדק הבית עושין תמורה:
תני רבי הושעי'. ופליג על לשון חליפי דהוי כמו תמורה ובקדשי בדקי הבית לא אמר כלום:
אהן משמש. חוזר לפרש טעמא להא דאמרן מפני שכל אלו הלשונות משמשין לשניהם:
אילין קדשי מזבח אית בהו חילול ואית בהו תמורה. ומטילין אותו לחומרא כדמפרש ואזיל:
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. נָדוּר וְנָזוּר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. אֵינוֹ נָדוּר וְאֵינוֹ נָזוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ב''ש אומרים נדור ונזיר. לפרושי מתני' מהדר לב''ש נדור מן הגרוגרות ודבילה הוא ונזיר משום שהוציא בפה לשון נזירות ולב''ה לא אמר כלום לא לנדר ולא לנזיר משום דלא נדר כדרך הנודרין ואפי' מן הגרוגרות ודבילה אינו נדור:
משנה: אָמַר אָֽמְרָה פָרָה זוֹ הֲרֵינִי נְזִירָה אִם עוֹמֶדֶת אֲנִי. אָמַר הַדֶּלֶת הַזֶּה הֲרֵינִי נָזִיר אִם נִפְתָּח אֲנִי. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נָזִיר וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵינוֹ נָזִיר. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אַף כְּשֶׁאָֽמְרוּ בֵית שַׁמַּאי לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא בְאוֹמֵר הֲרֵי פָרָה זוֹ קָרְבָּן אִם עוֹמֶדֶת הִיא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר רבי יהודה. לא נחלקו ב''ש וב''ה לענין נזירות דלא הוי נזיר לא נחלקו אלא באומר בלבי היה שתהיה בהמה זו קרבן בשעה שאמרתי שאהיה נזיר ממנה אם לא תעמוד דב''ש סברי הואיל ולא העמידה הוא הוי קרבן וב''ה סברי הואיל ועמדה אינה קרבן וכ' הרמב''ם בפי' המשנה וכמו כן דמי הדלת יהיו קרבן:
וב''ה אומרים. לדבריהם דב''ש לדידן אפילו אם לא עמדה כלל לא הוי נזיר מפני שנדר שלא כדרך הנודרים שאין נזירות מן הבהמה ומן הדלת אלא לדידכו דאמריתו שאין אדם מוציא דבריו לבטלה וכי אמר הריני לזיר אדעתא דליהוי נזיר קאמר אודו לן מיהת היכא שעמדה מאליה או אחרים העמידוה דלא הוי נזיר שהרי הוא אמר אם לא תעמוד והרי עמדה:
ב''ש אומרים נזיר. דאזלי לטעמייהו דאמרי בנודר מן הגרוגרות ומן הדבילה שהוא נזיר אע''פ שאין נזירות מהן וה''נ אע''פ שאין נזירות מן הבהמה ומן הדלת ה''ז נזיר ואע''פ שהבהמה עמדה והדלת נפתחה לא היתה דעתו אלא שיעמידנה או שיפתחנה בעצמו:
מתני' אמר אמרה פרה זו הריני נזירה אם עומדת אני. בבבלי מפרש לה הכי מי שהיתה פרתו רבוצה ואינה רוצה לעמוד ואמר פרה זו כסבורה היא שלא תעמוד ואומרת בלבה הריני נזירה אם עומדת אני ואני אומר הריני נזיר ממנה אם לא תעמוד וכן דלת נעולה שאינה יכולה להפתח ואמר סבורה דלת זו שלא אפתחנה ואומרת הריני נזירה אם נפתחת אני (וכתב הרמב''ם בפי' המשנה זה הלשון על דרך העברה כמו שאומרים בני אדם בזמנינו זה בשביל הרבה מן הגולמים כשקשה עליו המלאכה בהם אומר נשבר זה הדבר שהוא לא יתפעל) ואני אומר הר''נ ממנה אם לא תפתח ואח''כ עמדה פרה זו מאליה או שהעמידוה אחרים ולא העמידה הוא וכן הדלת נפתחה מאליה או בא אחר ופתחה ולא פתחה הוא:
הלכה: מָֽזְגוּ לוֹ אֶת הַכּוֹס כול'. מַתְנִיתָא בְּשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל. אֲבָל אִם יָכוֹל הָדָא דְתַנִּינָן. מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָֽיְתָה שִׁכּוֹרֶת. מָֽזְגוּ לָהּ אֶת הַכּוֹס. אָֽמְרָה. הֲרֵינִי נְזִירָה מִמֶּנּוּ. וְאָֽמְרוּ חֲכָמִים. לֹא נִתְכַוְונָה אֶלָּא כְלוֹמַר. הֲרֵי הוּא עָלַי קָרְבָּן. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָה. אֲפִילוּ לְשׁוֹן קָרְבָּן אֵינוֹ. לָמָּה. שֶׁאֵינוֹ קוֹבֵעַ עָלָיו לֹא נְזִירוּת בִּלְשׁוֹן קָרְבָּן וְלֹא קָרְבָּן בִּלְשׁוֹן נְזִירוּת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אפילו כן כנזיר. מי אמרינן אפילו הכי הוי נזיר דנתכוין להיות נזיר כמו זה או אינו אלא כשונה דבריו בעלמא ראו שזה קבל עליו נזירות ואמר הריני נזיר ולא נתכוין להזיר כמוהו:
כך אני אומר. ופשיט לה דלאו כלום הוא דמאחר שישראל נוזרים אינו אלא כקורא בתורה דרך לימוד והזכיר נזיר נזיק וכן הכא שלא נתכוין אלא לשנות דבריו של זה:
גמ' מתני' בשאינו יכול. כלו' רישא דמתניתין מיירי בשאינו רגיל לשתות ולהיות שיכור ואין דרך להפציר לאדם כזה הילכך אמרינן דלנזירות נתכוין אבל אם יכול הוא ורגיל לשתות ולהיות שיכור הדא הוא דתנינן כלומר ע''ז קאי המעשה וחסורי מחסרא היא המתני' ומשום דבאדם שיכור אמרינן דדעתו היה שלא להפצירו ביותר ואמר להו מילתא דפסיקא ולא נתכוין אלא מזה הכוס וכאומר הרי עני קרבן זה הכוס:
אפילו לשון קרבן אינו. כלומר דמפרש המתני' דה''ק כאומר הרי הוא עלי קרבן אבל באמת אינו אסור אפי' מאותו הכוס דאינו יכול לקבוע קרבן בלשון נזירות:
הוה דמר. אלא הא קא מיבעיא לן אם הכי הוה שאמר זה הישראל העובר הריני נזיר מהו:
ראה ישראל עובר. בהא אמרינן איפכא דאם לא אמר כלום זה ישראל העובר הוי נזיר דמאחר שישראל נוזרים בנזיר וזה לא אמר כלום ודאי לא היה דעתו אלא לקבל עליו נזירות וה''ז נזיר:
כלום אמרת. הפרה אלא משום שהוציא נזירות מפיו דעתו היתה לקבל עליו נזירות וה''נ כן והוי נזיר:
נשמעינה. לזה מהמתני':
לא אמר. מהו אם שאלנו את העכו''ם ולא אמר כלום מי אמרינן דאפ''ה הוי נזיר הואיל ויצאת נזירות מפיו:
מאחר שאין עכו''ם נוזרים נזיר. כלומר בהא פשיטא לן דמאחר שהוא יודע שאין העכו''ם נוזרים בנזירות ומה היה לו להזכיר אמירת העכו''ם אלא שנתכוין לנדור בנזירות וה''ז נזיר:
הוה דמר. וכן הוה שחקרנו אתר העכו''ם שאמר הריני נזיר:
גמ' ראו מה אמר העכו''ם הזה הרי זה נזיר. שמעתי מפי העכו''ם שאמר הריני נזיר:
משנה: מָֽזְגוּ לוֹ אֶת הַכּוֹס אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר מִמֶּמּוּ הֲרֵי זֶה נָזִיר. מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָֽיְתָה שִׁכּוֹרָה. מָֽזְגוּ לָהּ אֶת הַכּוֹס וְאָֽמְרָה הֲרֵינִי נְזִירָה מִמֶּנּוּ אָֽמְרוּ חֲכָמִים לֹא נִתְכַווְנָה אֶלָּא כְלוֹמַר הֲרֵי הוּא עָלַי קָרְבָּן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' מעשה באשה אחת. בבבלי מפרש חסורי מחסרא וה''ק אם היה שיכור ואמר הריני נזיר ממנו אינו נזיר שלא היתה דעתו אלא לאסור אותו הכוס עליו בלבד וכי היכי דלא ליתי ליה כוס אחרינא אמר הריני נזיר ומעשה נמי באשה אחת שכורת כו' והכי מפרשינן לה בגמרא:
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. נָדוּר וְנָזוּר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. אֵינוֹ נָדוּר וְאֵינוֹ נָזוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ב''ש אומרים נדור ונזור. לרבי יהודה דמתניתין מפרש כמו במתני' דלעיל:
עַד שֶׁתַּעֲמוֹד הַפָּרָה עַד שֶׁתִּפְתַּח הַדֶּלֶת. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. כּוּלָּן נְזִירִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. אֵינָן נְזִירִין אֶלָּא מִי שֶׁלֹּא נִתְקַייְמוּ דְבָרָיו. כֵּינִי מַתְנִיתָא. מִי שֶׁלֹּא נִתְקַייְמוּ דְבָרָיו. לָשׁוֹן הֶפֶר הוּא. דְּלָהּ מִלָּה קָֽבְרָת בְּרָהּ. אֲפִילוּ לֹא עָֽמְדָה הַפָּרָה. אֶפִילוּ לֹא נִפְתָּח הַדֶּלֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
עד שתעמוד הפרה. בעיא היא אם בעינן לב''ש עד שתעמוד הפרה ותפתח הדלת כמשמעות לשונו שאומר אם עומדת אם נפתח:
נשמעינה. ממתני' דלקמן בפ''ה גבי היו מהלכין בדרך וא' בא כנגדן אמר אחד מהן הריני נזיר שזה פלוני ואחד אמר שאין זה פלוני ואחד אמר שאחד מכם נזיר כו' בית שמאי אומרים כלן נזירין ובית הלל אומרים אינו נזיר אלא מי שלא נתקיימו דבריו ומקשינן מי שלא נתקיימו דבריו ס''ד ומפרשינן התם כיני קתני במתניתין מי שנתקיימו דבריו ולשון הפוך הוא:
מלה דלא קברת ברה. כלומר זו המלה כמו האומרת אם כך וכך לא תקבור בנה שאינה רוצה לומר שתקבור בנה ואומרת לשון הפוך ולדוגמא בעלמא נקט דלא נתקיימו דבריו כמו מי שנתקיימו דבריו וה''נ הא דקאמר אם עומדת היא לשון הפוך הוא שאמרה תהא נזירה ולא תעמוד וכיון שהוציא זה מפיו נזירות הוי נזיר וא''כ אפילו לא עמדה פרה ולא נפתח הדלת הוי נזיר:
אִישׁ מָהוּ לְהַתְפִּישׂ לוֹ נְזִירוּת בִּלְשׁוֹן אִשָּׁה. תַּמָּן אָֽמְרִין. הָא נְזִירָה אִי עֲבַר. אִשָּׁה מָהוּ לְהַתְפִּישׂ לָהּ נְזִירוּת בִּלְשׁוֹן אִישׁ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. כָּל עַצְמוֹ אֵינוֹ קָרוּי נְזִירוּת אֶלָּא בִּלְשׁוֹן אִישׁ. אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִיא לִנְדּוֹר נֶדֶר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בלשון אשה. שאמר הריני נזירה לשון נקיבה אם נתפס הוא בנזיר:
תמן אמרין הא נזירה איעבר. כשרואין נזיר אומרין הא נזירה עובר לפנינו ושייך שפיר גם לשון נקבה בנזיר:
בלשון איש. שאמרה הריני נזיר. כו' ל''ג:
כל עצמו. של נזירות קרוי בלשון זכר בתורה דכתיב איש או אשה כי יפליא לנדור ואע''פ שבכתוב נאמר ג''כ אשה כתיב כי יפליא לשון זכר ונתפסת ג''כ בלשון איש:
הלכה: אָמַר אָֽמְרָה פָרָה זוֹ כול'. רָאָה גוֹי עוֹבֵר אָמַר. רְאוּ מָה אָמַר הַגּוֹי הַזֶּה. הֲרֵי זֶה נָזִיר. הֲוָה דָמַר. מֵאַחַר שֶׁאֵין גוֹיִם נוֹזְרִין נָזִיר. לֹא אָמַר. נִשְׁמְעִינָן מִן הָדָא. אָמַר. אָֽמְרָה פָרָה זֶה. כְּלוּם אָמַרְתָּ. אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהוֹצִיא נְזִירוּת מִפִּיו. וָכָא שֶׁהוֹצִיא נְזִירוּת מִתּוֹךְ פִּיו. 6b רָאָה יִשְׂרָאֵל עוֹבֵר אָמַר. רְאוּ מָה אָמַר יִשְׂרָאֵל זֶה. הֲרֵי זֶה נָזִיר. לֹא אָמַר. מֵאַחַר שֶׁיִשְׂרָאֵל נוֹזְרִין נָזִיר. הֲוָה דָמַר אֲפִילוּ כֵן בְּנָזִיר אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְשׁוֹנֶה דְבָרוֹ. כָּךְ אֶנִי אוֹמֵר. הָיָה קוֹרֵא בַתּוֹרָה וְהִזְכִּיר נָזִיר נָזִיק.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אפילו כן כנזיר. מי אמרינן אפילו הכי הוי נזיר דנתכוין להיות נזיר כמו זה או אינו אלא כשונה דבריו בעלמא ראו שזה קבל עליו נזירות ואמר הריני נזיר ולא נתכוין להזיר כמוהו:
כך אני אומר. ופשיט לה דלאו כלום הוא דמאחר שישראל נוזרים אינו אלא כקורא בתורה דרך לימוד והזכיר נזיר נזיק וכן הכא שלא נתכוין אלא לשנות דבריו של זה:
גמ' מתני' בשאינו יכול. כלו' רישא דמתניתין מיירי בשאינו רגיל לשתות ולהיות שיכור ואין דרך להפציר לאדם כזה הילכך אמרינן דלנזירות נתכוין אבל אם יכול הוא ורגיל לשתות ולהיות שיכור הדא הוא דתנינן כלומר ע''ז קאי המעשה וחסורי מחסרא היא המתני' ומשום דבאדם שיכור אמרינן דדעתו היה שלא להפצירו ביותר ואמר להו מילתא דפסיקא ולא נתכוין אלא מזה הכוס וכאומר הרי עני קרבן זה הכוס:
אפילו לשון קרבן אינו. כלומר דמפרש המתני' דה''ק כאומר הרי הוא עלי קרבן אבל באמת אינו אסור אפי' מאותו הכוס דאינו יכול לקבוע קרבן בלשון נזירות:
הוה דמר. אלא הא קא מיבעיא לן אם הכי הוה שאמר זה הישראל העובר הריני נזיר מהו:
ראה ישראל עובר. בהא אמרינן איפכא דאם לא אמר כלום זה ישראל העובר הוי נזיר דמאחר שישראל נוזרים בנזיר וזה לא אמר כלום ודאי לא היה דעתו אלא לקבל עליו נזירות וה''ז נזיר:
כלום אמרת. הפרה אלא משום שהוציא נזירות מפיו דעתו היתה לקבל עליו נזירות וה''נ כן והוי נזיר:
נשמעינה. לזה מהמתני':
לא אמר. מהו אם שאלנו את העכו''ם ולא אמר כלום מי אמרינן דאפ''ה הוי נזיר הואיל ויצאת נזירות מפיו:
מאחר שאין עכו''ם נוזרים נזיר. כלומר בהא פשיטא לן דמאחר שהוא יודע שאין העכו''ם נוזרים בנזירות ומה היה לו להזכיר אמירת העכו''ם אלא שנתכוין לנדור בנזירות וה''ז נזיר:
הוה דמר. וכן הוה שחקרנו אתר העכו''ם שאמר הריני נזיר:
גמ' ראו מה אמר העכו''ם הזה הרי זה נזיר. שמעתי מפי העכו''ם שאמר הריני נזיר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source