הֲרֵינִי כָּזֶה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. בְּתָפוּשׂ בְּשַׂעֲרוֹ וְהוּא אָמר. הֲרֵינִי כָּזֶה. הֲרֵינִי מְסַלְסֵל הֲרֵינִי מְכַלְכֵּל. בְּאוֹמֵר. הֲרֵינִי מִן הַמְסַלְסְלִין וּמִן הַמְכַלְכְּלִין. הֲרֵינִי מְסַלְסֵל וּמְכַלְכֵּל. בְּאוֹמֵר. לֹא אֲסַלְסֵל וְלֹא אֲכַלְכֵּל פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים אֶלָּא שְׁלֹשִׁים. הֲרֵי עָלַי שֶׁלֹּא אֲסַלְסֵל שֶׁלֹּא אֲכַלְכֵּל. בְּאוֹמֵר לֹא אֲסַלְסֵל וְלֹא אֲכַלְכֵּל יוֹתֵר עַל שְׁלֹשִׁים אֶלָּא שְׁלֹשִׁים. הֲרֵי עָלַי לְשַׁלַּח פֶּרַע הֲרֵי אֲנִי מְסַלְסֵל מְכַלְכֵּל. הֲרֵי עָלַי שֶׁלֹּא אֲסַלְסֵל וּשֶׁלֹּא אֲכַלְכֵּל מֵהֲרֵי עָלַי לְשַׁלַּח פֶּרַע.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הרי עלי לשלח פרע וכו'. כלומר דמפרש דמתני' לא מיירי באומר הרי עלי לשלח פרע לחוד דא''כ אפשר להעביר השער קאמר אלא באומר הרי עלי לשלח פרע הריני מסלסל ומכלכל אי נמי באומר הרי עלי שלא אסלסל ושלא אכלכל ביותר מהרי עלי לשלת פרע דבכי הא אמרינן דקיבל עליו לגדל שערו שלשים יום:
הריני מסלסל ומכלכל וכו'. כלומר דאשמעינן דלעולם לחומרא אזלינן דכמו באומר הריני מסלסל הריני מכלכל אמרינן דדעתו היה שלא יסלסל ויכלכל פחות משלשים יום אלא ל' יום כמנין סתם נזירות וכן נמי אם אמר הרי עלי שלא אסלסל ושלא אכלכל לא אמרינן דלאו מידי קביל עליה אלא נעשה כאומר לא אסלסל ולא אכלכל יותר על שלשים יום כי אם שלשים יום כנזיר דאל''כ למה ליה למימר לא אסלסל ולא אכלכל:
כאומר הריני מן המסלסלין מן המכלכלין. כלומר נעשה כאומר הריני מן הנזירים שמסלסלין ומכלכלין שערן בגידול דנזירות:
הריני כזה כו'. כדלעיל:
תַּנֵּי. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. בֵּין כִּנּוּיִים בֶּין כִּנּוּיֵי כִינּוּיִים אֲסוּרִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. כִינּוּיִין אֲסוּרִין. כִּנּוּיֵי כִינּוּיִין מוּתָּרִין. הֵיי דֵן אִינּוּן כִּנּוּיֵי כִינּוּיִין. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא. מְנַזַּקַּא מְנַזִּיקְנָא מְפָחַזְנָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אֵין אֵילּוּ כִּנּוּיֵי כִינּוּיִין. כִּינּוּיִיִן מַמָּשׁ אִינּוּן. אִילּוּ הָאוֹמֵר. מְנַדַּרְנָא. שֶׁמָּא אֵינוֹ נָזִיר. אֶלָּא מנזדנא 2a כְּאוֹמֵר מְפָחַזְנָא. אִילֵּין אִינּוּן כִּנּוּיֵי כִינּוּיִין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. הֲרֵי עָלַי צִיפֳּרִין רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. נָזִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ נָזִיר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִשּׁוּם כִּנּוּיֵי כִינּוּיִין. עַד דִּי שַׂעֲרֵיהּ כְּנִישְׁרִין רָבָא וְטִיפְרוֹהִי כְצִיפּוֹרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אילין אינון כינויי כינויין וכו'. כלומר אלא דהכי מפרשינן דפליגי בית שמאי ובית הלל בהא דפליגי ר' מאיר וחכמים במתני' באומר הרי עלי צפרין דטעמיה דר''מ כדקאמר רבי יוחנן לקמן דמשום כינויי כינוין הוא דאסר כדאשכחן דכתיבי שער וציפרין בחד קרא עד דשעריה וגו' והיינו כמו כינוי כינויין דמשום דסמיך ליה מהני דסבר רבי מאיר דציפורין הסמוכין לשער קיבל עליה שיגדל שערו לנזירות ויביא צפורין:
באומר מפחזנא. כלומר וכן נמי באומר מפחזנא דכאומר פזיח הוא וכן מנזקא מנזיקנא כנזיק הוא ולאו כינויי כינויין הוא:
אילו מנזרנא. כלומר אילו אמר מנזרנא שמא אינו נזיר הוא:
אמר רבי יוסה אין אילו. נקראים כינויי כינויים אלא כינוים ממש אינון דמאי שנא אילו האומר מנדרנא שמא אינו נדר הוא:
היי דן אינון. איזו הן כינויי כינויים דב''ה מתירין:
הֲרֵינִי. יָד לַנְּזִירוּת. הֲרֵי עָלַי. יָד לְקָרְבָּן. רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. תּוֹפְשִׂין אוֹתוֹ מִשּׁוּם יָד לְקָרְבָּן. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בָּעֵי. אָמַר. לֹא אוֹכַל לָךְ. תּוֹפְשִׂין אוֹתוֹ מִשּׁוּם יָד לִשְׁבוּעָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אוֹרְחֵיהּ דְּבַר נַשָּׁא מֵימַר. שְׁבוּעָה לֹא אוֹכַל לָךְ. דִּלְמָא לֹאוֹכַל לָךְ שְׁבוּעָה. אָמַר רִבִּי מַתַּנְייָה. אוֹרְחֵיהּ דְּבַר נַשָּׁא מֵימַר. קָֽנְתָה דְכוּלְבָּה. דִּילְמָא כּוּלְבָּה דְּקָֽנְתָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' לעזר וכו'. לא עלה קאי אלא התם בנדרים בפ''ק על שאיני אוכל לך ושאיני טועם לך קאי וגרסינן לה שם עד כולכא דקנתא ושם פירשתי ואיידי דמיירי ביד לקרבן מייתי לה הכא:
הריני. אם אמר הריני לחוד הוי כמו יד לנזירות וכן הרי עלי יד לקרבן הוא:
הֲרֵינִי נָזִיר וְנָזִיר. נָזִיר שְׁתַּיִם. דַּהֲוָה יְכִיל מֵימַר. הֲרֵינִי נָזִיר. הֲרֵינִי נָזִיר נָזִיר. שְׁתַּיִם. הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת וּשֶׁתָּשׁוּב. נָזִיר אַרְבַּע. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִי בּוּן. כָּהֶם שְׁמוֹנָה. כְּמוֹתָם שֵׁשׁ עֶשְׂרֶה. כמוכוס. טֶטרַגוֹן אַרְבַּע. טְרִיגוֹן שָָׁלֹשׁ. דִּיגוֹן שְׁתַּיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הריני נזיר ונזיר נזיר שתים. כדמפרש טעמא דהוה יכיל מימר הריני נזיר הריני נזיר בלא וי''ו ובהא אפשר לומר דלחזק דבריו נתכוין והוא לא אמר כן אלא הריני נזיר ונזיר הילכך נזיר שתים:
הריני נזיר. גי' הדפוס משובשת בכאן והגהתי כמו שהוא בתוספתא והכי מייתי לה בבבלי סוף פרקין והכי גרסינן הריני נזיר ואחת הרי זה נזיר שתים ועוד הרי שלש ושוב נזיר ארבע. דלא תימא ועוד כי הני ויהא נזיר ארבע וכן בשוב כי כלהו קאמר וליהוי נזיר שית קמ''ל דלא:
כהם. אם חזר ואמר הריני נזיר כהם נזיר שמנה ואם חזר ואמר כמותם נזיר שש עשרה וקמ''ל דלא אמרינן בהא דכמותם על הארבע הראשונות קאמר:
סומכוס אמר טטרגון. אם אמר הריני נזיר טטרגון ארבע אמר טריגון שלשה דיגון שתים:
הלכה: הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַחַרְצַנִּים כול'. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אוֹ מִן הַחַרְצַנִּין אוֹ מִן הַזַּגִּין אוֹ מִתִּגְלַחַת אוֹ מִטּוּמְאָה. אִם אָמַר בְּכוּלָּן נָזִיר. כְּרִבִּי יְהוּדָה עַד שֶׁיַּזְכִּיר וָוִים. בְּרַם לְרִבִּי מֵאִיר אֲפִילוּ לֹא הִזְכִּיר וָוִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' כיני מתניתא. כן מיירי המתני' שאמר הרי נזיר באחד מהן או מן החרצנים וכו' ובהא אמרינן דהוי כאלו אמר הריני נזיר סתם ואסור בכלן:
אם אמר בכולן נזיר כרבי יהודה עד שיזכור ווין. ואם הזכיר בפיו לכלן תליא בפלוגתא דרבי יהודה ור''מ בפ''ה דשבועות גבי היו חמשה תובעין אותו פקדון ואמר שבועה שאין לך בידי ולא לך ולא לך חייב על כל אחד ואחד לרבי יהודה ודוקא עד שיאמר בווי''ן דקאי שבועה על כלן והכא נמי עד שיאמר מן החרצנים ומן הזגים ומן התגלחת ומן הטומאה אבל אם אמר בלא ווי''ן מן החרצנים מן הזגים וכו' דעתו היה לאסור עצמו באחד מהן מן החרצנים או מן הזגים וכו' דלא אמרינן במתני' שאסור בכלן אלא דוקא בשלא הזכיר אלא אחד מהן בהא אמרינן דעתו היה על נזירות ולא הוציא בפיו אלא אחד מהן כדין המקבל עליו נזירות מיין אסור בכלן אבל אם הוציא בפיו לכלן אמרינן דלא היה דעתו כ''א לאסור עצמו באחד מהן דאל''כ למה לו לחשוב לכלן ועד שיאמר בווי''ן דבכה''ג קאי הריני נזיר על כלן:
ברם רבי מאיר. אבל לר''מ דקאמר התם שבועה לא לך לא לך חייב על כל אחד ואחד וה''נ אפילו לא הזכיר ווי''ן אסור בכלן:
משנה: הֲרֵינִי מִן הַחַרְצַנִּים וּמִן הַזַּגִּים וּמִן הַתִּגְלַחַת וּמִן הַטּוּמְאָה הֲרֵי זֶה נָזִיר. וְכָל דִּיקְדּוּקֵי נְזִירוּת עָלָיו. הֲרֵינִי כְּשִׁמְשׁוֹן בֶּן מָנוֹחַ. כְּבַעַל דְּלִילָה. כְּמִי שֶׁעָקַר דַּלְתּוֹת עַזָּה. כְּמִי שֶׁנִּיקְּרוּ פְלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו הֲרֵי זֶה נְזִיר שִׁמְשׁוֹן. מַה בֵּין נְזִיר עוֹלָם לִנְזִיר שִׁמְשׁוֹן. נְזִיר עוֹלָם הִכְבִּיד אֶת שְׂעָרוֹ מֵיקֵל בַּתַּעַר וּמֵבִיא שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת וְאִם נִיטְמָא מֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה. נְזִיר שִׁמְשׁוֹן הִכְבִּיד אֶת שְׂעָרוֹ אֵינוֹ מֵיקֵל וְאִם נִיטְמָא אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' מן החרצנים ומן הזגים. או או קתני כדמפרש בגמרא:
וכל דיקדוקי נזירות עליו. דהוי כאלו אמר הריני נזיר סתם ומשום דבעי למיתני סיפא דנזיר עולם ונזיר שמשון אין כל דקדוקי נזירות עליהם תנא הכא כל דקדוקי נזירות עליו:
מה בין נזיר עולם. מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני ואם נדר להיות נזיר עולם ה''ז נזיר עולם ומה בין נזיר עולם לנזיר שמשון נזיר עולם הכביד את שערו מיקל בתער מי''ב חדש לי''ב חדש דילפינן מאבשלום דגמרא גמירי לה שהיה נזיר עולם וכתיב ביה ויהי מקץ ימים לימים אשר יגלח כי כבד עליו וגלחו וכתיב התם ימים תהיה גאולתו:
ומביא שלש בהמות. בשעה שמיקל מביא חטאת עולה ושלמים כדין נזיר טהור:
מביא קרבן טומאה. שתי תורים ואשם:
ואם נטמא אינו מביא קרבן טומאה. ואפילו לכתחילה מותר ליטמא דשמשון היה מטמא למתים והכי גמירי לה והא דקתני ואם נטמא דמשמע דיעבד אין לכתחלה לא משום דתני רישא גבי נזיר עולם ואם נטמא תני סיפא גבי נזיר שמשון נמי ואם נטמא:
הֲרֵי עָלַי צִיפּוֹרִין. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. נָזִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֵינוֹ נָזִיר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִשּׁוּם כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין. עַד דִּי שַׂעֲרֵיהּ כְּנִישְׁרִין רָבָא וְטִיפְרוֹהִי כְצִפּוֹרִין. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. מִשּׁוּם נָזִיר טָמֵא מֵבִיא עוֹף. וְכִי צִיפּוֹרִין הוּא מֵבִיא. תּוֹרִין וּבְנֵי יוֹנָה הוּא מֵבִיא. אִית תַּנּוּיֵי תַנֵּי. כָּל עוֹף טָהוֹר קָרוּי צִיפּוֹרִין. וְאִית תַּנָּיָי תַנֵּי. כָּל עוֹף בֵּין טָמֵא בֵין טָהוֹר קָרוּי צִיפּוֹרִין. מָן דָּמַר. כָּל עוֹף טָהוֹר קָרוּי צִיפּוֹרִין. כָּל צִפּוֹר טָהוֹר תֹאכֵלוּ. וּמָן דָּמַר. כָּל עוֹף בֵּין טָמֵא בֵין טָהוֹר קָרוּי צִיפּוֹרִין. אֱמוֹר לְצִפּוֹר כָּל כָּנָף. מַה טַעֲמָא דְּרַבָּנִין. נַעֲשֶׂה כְמִתְנַדֵּב צִיפּוֹרִין לְבֶדֶק הַבַּיִת. מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי מֵאִיר. נַעֲשֶׂה כְמִתְנַדֵּב אָשָׁם לְבֶדֶק הַבַּיִת. מַה נְפַק מִבֵּינִיהוֹן. אָמַר. הֲרֵי עָלַי אָשָׁם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. מֵאַחַר שֶׁאֵינָן מִתְנַדְּבִין אָשָׁם לְבֶדֶק הַבַּיִת נָזִיר. עַל דַּעְתִּין 2b דְּרַבָּנִין מֵאַחַר שֶׁנָּזִיר טָמֵא מֵבִיא אָשָׁם נָזִיר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
על דעתין דרבנן מאחר שנזיר טמא מביא אשם אינו נזיר גרסינן. כלומר שאע''פ שאין אשם בא בנדבה מ''מ אמרינן דדעתו היה לנדבה דטעי ואמר מאחר שנזיר טמא מביא אשם כבא בנדבה הוא שהרי מתחלתו ע''י נדבה הוא אבל לא היה דעתו כלל לנזירות:
מה נפיק מביניהון אמר הרי עלי אשם. כלומר ולהאי טעמא איכא נמי בינייהו באמר הרי עלי אשם דפליגי נמי בזה אם הוא נזיר או לא דלר''מ מאחר שיודע שאין מתנדבין אשם לא היה דעתו אלא לנזירות ומשום דנזיר טמא מביא אשם הוי נזיר הואיל ושייכא גבי נזירות:
נעשה כמתנדב אשם לבדק הבית. כלומר דר''מ לא חייש להא דדמי כאומר הרי עלי אשם דודאי לא נתכוין לנדבה שהרי אין אשם בא בנדבה:
מ''ט דרבי מאיר. ואמאי לא חיישינן דילמא לנדבה קאמר:
נעשה כמתנדב ציפורין לבדק הבית. דאמרינן אין דעתו לנזירות אלא לנדבה. והא דקאמר לבדק הבית לאו דוקא אלא לצורך קרבן נדבה:
אמור לצפור כל כנף. פסוק הוא ביחזקאל גבי המון גוג והתם על כל העופות קאי:
ואית תניי תני כל עוף בין טמא בין טהור. בכלל צפרין הוא ואפ''ה אמרינן דדעתו לא היה אלא על מה שקרב למזבח:
אית תניי תני. דכל עוף טהור קרוי ציפורין ודעתו היה על תורין ובני יונה:
וכי ציפורין הוא מביא. נזיר טמא והלא תורין או בני יונה הוא מביא:
רשב''ל אמר. לאו טעמא משום כינויי כינויין אלא משום דנזיר טמא מביא עוף והילכך קסבר ר''מ דנזירות קביל עליה הואיל ושייכא צפרין גבי נזיר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source