Vayedaber

Nazir

Daf 24a

משנה: הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ וְאֶחָד בָּא כְנֶגְדָּן אָמַר אֶחָד מֵהֶן הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה אִישׁ פְּלוֹנִי. וְאֶחָד אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵינוֹ הוּא. הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֶחָד מִכֶּם נָזִיר שֶׁאֵין אֶחָד מִכֶּם נָזִיר שֶׁשְּׁנֵיכֶם נְזִירִין שֶׁכּוּלְּכֶם נְזִירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים כּוּלָּן נְזִירִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵינוֹ נָזִיר אֶלָּא מִי שֶׁלֹּא נִתְקַייְמוּ דְבָרָיו. וְרִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר אֵין אֶחָד מֵהֶן נָזִיר. 24a הִרְתִּיעַ לַאֲחוֹרָיו אֵינוֹ נָזִיר. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יֹאמַר אִם הָיָה כִדְבָרַי הֲרֵינִי נְזִיר חוֹבָה. וְאִם לָאו הֲרֵינִי נְזִיר נְדָבָה. רָאָה אֶת הָכּוֹי וְאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה חַיָּה הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין זֶה חַיָּה. הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה בְּהֵמָה הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין זֶה בְּהֵמָה. הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה חַיָּה וּבְהֵמָה. הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין זֶה לֹא הַיָּה וְלָּא בְהֵמָה. הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֶחָד מִכֶּם נָזִיר שֶׁאֵין אֶחָד מִכֶּם נָזִיר שֶׁשְּׁנֵיכֶם נְזִירִין הֲרֵי כּוּלָּם נְזִירִין.

Traduction

Lorsque deux hommes sont en route, et un autre vient au-devant d’eux, le premier dit: ''je fais vœu de Naziréat (je jurerais) que cet homme est tel et tel'', tandis que le second voyageur dit: ''je fais vœu de Naziréat que ce n’est pas un tel et tel''; puis le nouvel arrivant dit: ''je fais vœu de Naziréat que l’un de vous deux est Nazir'', ou: ''vous l’êtes tous deux''; ou ''que nul d’entre vous n’est Nazir''; enfin un 4e personnage arrive et dit: ''je fais vœu de Naziréat que vous êtes tous trois Nazir'': d’après l’école de Shammaï (153)V. ci-dessus, (2, 3)., tous ces hommes qui se sont ainsi engagés seront Nazir (154)La consécration, quoiqu'erronée, est valable.; d’après l’école de Hillel, ils ne le seront pas, sauf celui dont les paroles (155)Elles devaient servir à suspendre l'effet du vœu. ne sont pas confirmées. Si le nouvel arrivant recule spontanément (sans que l’on se mette à vérifier qui c’est), personne ne sera Nazir (156)On ne s'engage pas sur une base douteuse.. Selon R. Simon, celui qui a formulé le vœu peut dire alors: ''Si cet homme était bien celui que je supposais, je suis Nazir par obligation; si non, je le suis volontairement''. Si quelqu’un (en compagnie d’autres personnes) a vu l’animal douteux nommé Kewi (157)''V. (Bikurim 2, 8); peut-être l'antilope.'', et dit: ''je fais vœu de Naziréat que c’est un animal sauvage'', un autre dit: ''je fais vœu qu’il n’est pas tel''; un 3e dit: ''je fais vœu que c’est une bête domestique''; un 4e dit: ''je fais vœu que ce n’est pas une bête domestique''; un 5e dit: ''je fais vœu que c’est à la fois un animal sauvage et domestique''; enfin le 6e dit: ''je fais vœu qu’il n’est ni l’un, ni l’autre''; sur quoi, un étranger dit: ''je fais vœu que l’un de vous est Nazir'', ou: ''je fais vœu qu’aucun de vous n’est Nazir'', ou enfin ''que vous êtes tous Nazir'', tous en effet le seront.

Pnei Moshe non traduit

מתני' הריני נזיר שזה איש פלו'. אם זה ההולך לנגדי הוא איש פלוני הר''נ והשני אמר אם אין זה איש פלוני הריני נזיר והג' אמר הריני נזיר אם אחד מכם נזיר והד' כו':

כלן נזירין. ואפילו אותן שלא נתקיימו דבריהן דכי היכי דהקדש טעות הוי הקדש ה''נ נזירות בטעות הויא נזירות:

אלא מי שלא נתקיימו דבריו. מפרש בגמרא מי שנתקיימו קאמרי:

ור''ט אומר אין אחד מהן נזיר. דס''ל לר''ט אין נזירות אלא להפלאה כלומר שיהא ברור וידוע לו בשעת נדרו שיהא נזיר וכל הני לא היה ידוע לו בשעת נדרו שיהא כדבריו ואין הל' כר''ט:

הרתיע לאחוריו. זה שבא כנגדן חזר לאחוריו ולא נודע מי הוא:

אינו נזיר. אין אחד מהם נזיר דלא מחית אינש נפשיה לספיקא ודעתו היה בשעת הנדר שאם לא יבא הדבר לידי בירור לא יהיה בדבריו כלום:

רבי שמעון. לטעמיה אזיל דס''ל ספק נזירות להחמיר כדאמר לעיל פ''ב ומה תקנתן שהרי אי אפשר להביא קרבן מספק אלא צריכים להתנות ולומר אם אינו כדבריו שיהא נזיר נדבה ואין הלכה כר''ש:

ראה את הכוי. אדלעיל קאי ששה שהיו מהלכין בדרך וראו את הכוי ואמר א' מהן הריני נזיר שזה חיה והשני אמר אם אינו חיה והג' אמר אם הוא בהמה והד' אמר אם אינו בהמה והה' אמר אם הוא חיה ובהמה והו' אמר אם הוא לא חיה ולא בהמה ואתו שלשה אחריני מעלמא ואמר חד מינייהו לאלו הששה הריני נזיר אם אחד מכם נזיר והשני אמר הריני נזיר אם אין אחד מכם נזיר והשלישי אמר הריני נזיר אם כלכם נזירין:

כלן נזירין. הששה הראשונים והשלשה האחרונים. לבית שמאי כלן הוו נזירים דנזירות בטעות הוי נזירות ובין אותו שנתקיימו דבריו ובין אותו שלא נתקיימו דבריו ולבית הלל ששה הראשונים הוו נזירון מפני שכל אלו הדרכים יש בכוי כדתנן בפ''ב דביכורים ומהאחרונים מי שנתקיימו דבריו הוי נזיר כדאמרי לעיל:

משנה: שְׁלֹשָׁה מִינִין אֲסוּרִין בַּנָּזִיר הַטּוּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת וְהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן. וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן מִצְטָֽרְפִין זֶה עִם זֶה וְאֵינוֹ חַייָב עַד שֶׁיֹּאכַל מִן הַעֲנָבִים כַּזַּיִת. מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה עַד שֶׁיִּשְׁתֶּה רְבִיעִית יַיִן. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֲפִילוּ שָׁרָה פִיתּוֹ בַיַּיִן וְיֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְצָרַף כַּזַּיִת חַייָב.

Traduction

Trois objets essentiels sont interdits au Nazir: l’impureté, la taille des cheveux, et la consommation de ce qui provient de la vigne. Tout ce qui provient d’elle (p. ex. la peau, les pépins, les grains secs) sera joint pour constituer le minimum réglementaire, et l’on n’est coupable d’infraction à l’abstinence qu’en ayant mangé des raisins en quantité égale à une olive. Un ancien enseignement fixait comme mesure d’avoir bu au moins un quart de loug de vin. R. aqiba dit: si ayant trempé le pain dans du vin, il en est entré de quoi constituer l’équivalent d’une olive (et on l’a mangé), on est coupable.

Pnei Moshe non traduit

מתני' שלשה מינין חסורין בנזיר. וכל היוצא מן הגפן. כגון ענבים לחים ויבשים חרצנים וזגים מצטרפין לכזית ללקות עליהן:

ואינו חייב עד שיאכל מן הענבים כזית. והוא הדין לשיעור שתיה בכזית דכיון דכתיב וענבים לחים ויבשים לא יאכל גמרינן מינה מה אכילה בכזית אף שתיה בכזית:

משנה ראשונה. אבל משנה ראשונה איפכא שמעינן לה דגמרינן אכילה משתיה ושיעור שתיה בנזיר רביעית דגמרינן שכר שכר ממקדש ומה שיעור שתיה אסור ברביעית אף שיעור איסור אכילה ברביעית:

אפילו שרה פתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית חייב. דס''ל לר''ע שיעור איסורי נזיר בין באכילה בין בשתיה בכזית והיתר מצטרף לאיסור להשלים לכשיעור ואין הלכה כר''ע:

מצטרפין. לכזית הואיל ושם אחד הן:

הלכה: הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ כול'. כֵּינִי מַתְנִיתָא. מִי שֶׁנִּתְקַיימוּ דְּבָרִים. לָשׁוֹן הָפוּךְ הוּא. דְּלָא קָֽבְרָה בְּרָהּ.

Traduction

Voici comment il faut rectifier l’assertion de la Mishna (158)Comp. Ci-dessus, 2, 2. (disant que, ''selon l’école de Hillel, ces hommes ne seront pas Nazir, sauf celui dont les paroles ne sont pas confirmées''): sauf celui dont les paroles sont confirmées, à l’opposé du langage exprimé, comme il arrivera à une femme de dire: S’il n’en est pas ainsi, qu’elle n’enterre pas son fils, au lieu de vouloir dire: qu’elle l’enterre.

Pnei Moshe non traduit

גמ' כיני מתניתא. כן צריך לפרש המתני' דמי שנתקיימו דבריו קאמרי ב''ה הוי נזיר ולשון הפוך הוא דקתני כאשה האומר' אם כך הוא לא תקבור בנה ואינה רוצה לומר תקבור ואומרת לשון הפוך והיינו טעמא דב''ה אמרי הכא נמי הכי מפני שאין הנזירות מדרך המוסר ואין ראוי לקפוץ ולהזיר את עצמו:

תַּנֵּי. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי טַרְפוֹן. אֵין אֶחָד מֵהֶן נָזִיר. שֶׁאֵין נְזִירוּת אֶלָּא עַל הַתְרָייָה. הָדָא הִיא דְרִבִּי יוּדָה אָמַר. סְפֵק נְזִירוּת מוּתָּר.

Traduction

On a enseigné que R. Juda dit au nom de R. Tarfon: ''Aucun d’eux ne sera Nazir'', car le Naziréat n’est applicable qu’après avoir été dûment avisé (en connaissance exacte de la cause du vœu). Voilà pourquoi R. Juda a dit (159)Ibid., 8.: le Naziréat douteux est libéré de fait (annulé).

Pnei Moshe non traduit

שאין נזירות אלא על התרייה. כלומר שיודע לו בודאי מפני מה הוא נזר וכמו על דרך התראה שצריכין לידע בבירור להתרות בו:

הדא היא דרבי יודה. דאמר בפ''ב ספק נזירות מותר:

מַה נָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁזֶּה אוֹמֵר. רְאוּבֵן. וְזֶה אוֹמֵר. שִׁמְעוֹן. מַה נַפְשֵׁךְ. רְאוּבֵן הוּא נָזִיר הוּא. שִׁמְעוֹן הוּא נָזִיר הוּא. אֶלָּא כִּי נָן קַייָמִין. בְּשֶׁזֶּה אוֹמֵר. רְאוּבֵן. וְזֶה אוֹמֵר. שִׁמְעוֹן. הִרְתִּיעַ לַאֲחוֹרָיו אֵינוֹ לֹא רְאוּבֵן וְלֹא שִׁמְעוֹן אֵינוֹ נָזִיר.

Traduction

A quel cas se rapporte l’hypothèse de notre Mishna: ''Si le nouvel arrivant recule spontanément, etc.''? Si l’un dit: ''au cas où c’est Ruben, je me considère comme engagé au Naziréat'', et l’autre dit: ''Si c’est Simon, je me considère comme engagé'', pourquoi alors est-il admis que ''personne ne sera Nazir''? (Ne devrait-on pas vérifier qui c’est, afin que l’autre soit Nazir)? Et n’en résulterait-il pas que l’un des deux serait engagé, car si c’est Ruben, il sera Nazir, et si c’est Simon, il le sera? C’est qu’il s’agit du cas où l’un dit vouloir être Nazir si c’est Ruben, pendant que l’autre s’engage de même si c’est Simon (en raison du double doute, l’engagement est nul); or, si le nouvel arrivant recule spontanément, ce ne sera ni Ruben, ni Simon, et, par suite, nul ne sera Nazir.

Pnei Moshe non traduit

מה אנן קיימין. הא דקתני הרתיע לאחוריו:

אם בשזה אומר. אם ראובן הוא הריני נזיר וזה אמר אם שמעון הוא וקתני אינו נזיר אחד מהן ואמאי ליחזי אח''כ מי הוא ומה נפשך אחד מהן נזיר אם ראובן הוא נזיר הוא זה שאמר אם זה ראובן ואם שמעון הוא השני נזיר דקס''ד דהרתיע לאחוריו בשעה שנדרו קאמר ואח''כ נודע מי הוא:

אלא כן אנן קיימין בזה אומר. אם ראובן הוא וזה אומר אם שמעון הוא והרתיע לאחוריו ואינו לא ראובן ולא שמעון כלו' שלא נודע מי הוא ושמא איש אחר הוא והלכך אין אחד מהן נזיר:

הָדָא הִיא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן עַד שֶׁיִהְיֶה.

Traduction

C’est conforme à l’avis exprimé par R. Simon (160)J., Ibid.: l’offre du sacrifice ne sera obligatoire qu’en présence de la certitude de vitalité du fils venu au monde.

Pnei Moshe non traduit

הדא היא דר''ש. כלומר ר''ש לטעמיה דאמר לעיל בפ''ב גבי הפילה אשתו לעולם אינו מביא קרבן חובה עד שיהיה בן קיימא אבל בנדבה מיהא מייתי כדאיתא התם:

תַּנֵּי. וְכוּלָּן מוֹנִין תִּשְׁעָה נְזִירִיּוֹת. וְהָא אִינּוּן עֶשֶׂר. אֵי אֶפְשַׁר שֶׁלֹּא נִתְקַייְמוּ דִּבְרֵי אֶחָד מֵהֶן. אָמַר רִבִּי יָסָא. דְּבֵית שַׁמַּי הִיא. דְּבֵית שַׁמַּי אוֹמְרִים. הֶקְדֵּשׁ טָעוּת הֶקְדֵּשׁ.

Traduction

On a enseigné: Le total des formules de vœu (énoncées à la vue de l’animal douteux Kewi) s’élève à neuf Naziréats. -Mais n’en compte-t-on pas dix ici (selon le présent texte)? - Il est impossible que les paroles de l’un d’eux au moins ne se réalisent pas (il ne reste donc que neuf). Selon R. Yassa au contraire, il faut expliquer notre Mishna selon l’avis de l’école de Shammaï (que tous seront Nazir, même celui dont les paroles ne sont pas confirmées, soit un total de dix Nazir); c’est ainsi que cette école a dit: Même une consécration douteuse est comptée comme telle.

Pnei Moshe non traduit

וכולן מונין תשעה נזיריות. אסיפא דמתני' קאי ראה את הכוי כו' כלומר ט' נזיריות בין כלן:

והא אינון עשר. כדחשיב במתני' לפי הגי' דהכא:

אי אפשר שלא נתקיימו דברי א' מהן. שהרי זה שאמר ששניכם נזירין לא נתקיימו דבריו דעל איזה שנים מהן הוא מכוין:

רבי יסא. פליג וקאמר דב''ש היא מתני' דקאמר כלן נזירין ואפילו מי שלא נתקיימו דבריו ועשרה הן:

סליק פירקא בס''ד

Nazir

Daf 24b

הלכה: שְׁלֹשָׁה מִינִין אֲסוּרִין בַּנָּזִיר כול'. 24b הַטּוּמְאָה. דִּכְתִיב כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַי֨י עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא. תִּגְלַחַת. דִּכְתִיב כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לא יַעֲבוֹר עַל רֹאשׁוֹ. הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן. דִּכְתִיב כָּל יְמֵי נִזְרוֹ מִכָּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן וגו'.

Traduction

''L’impureté'' est interdite au Nazir, parce qu’il est écrit (Nb 6, 6): pendant tous les jours de son Naziréat à l’Eternel, il ne se rendra pas auprès d’un mort (ce qui est le résumé de l’impureté. ''La taille des cheveux'' lui est interdite, selon ces mots (ibid. 5): pendant toute la durée de son vœu, le rasoir ne devra pas passer sur sa tête; enfin ''la consommation des produits de la vigne'', comme il est dit (ibid. 4): pendant toute la durée de son vœu, de tout ce qui provient de la vigne, etc.

תַּנֵּי רַב זַכַּיי קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. זִיבֵּחַ וְקִיטֵּר נִיסַּךְ בְּהֶעֱלֵם אֶחָד חַייָב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. בַּבְלַייָא. עָבַרְתְּ בְּיָדָךְ תְּלָתָא נְהָרִין וְאִתַּבְּרָת. וְאֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת. עַד דְּלָא יַתְבְּרִינָהּ בְּיָדֵהּ יֵשׁ כָּאן אַחַת וְאֵין כָּאן הֵנָּה. מָאן דְּתָֽבְרָהּ בְּיָדֵהּ יֵשׁ כָּאן הֵנָּה וְאֵין כָּאן אַחַת. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. וִיהֵא חַייָב עַל כָּל אַחַת. כְּמָה דְּתֵימַר בַּשַׁבָּת. לֹא תַעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה כְּלָל. לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם פְּרָט. וַהֲלֹא הַבְעָרָה בִּכְלָל הָיָה וְיָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד. מַה הַבְעָרָה מְיוּחֶדֶת מַעֲשֵׂה יְחִידִים וְחַייָבִין עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ אַף כָּל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לְחַייֵב עָלָיו בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וָכָא. לֹא תָעָבְדֵּם. כְּלָל. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה פְּרָט. וַהֲלֹא הִשְׁתַּחֲוָּיָה בִּכְלָל הָיָה וְלָמָּה יָצָאת מִן הַכְּלָל. לְלַמֵּד. לוֹמַר לָךְ. מַה הִשְׁתַּחֲוָּיָה מְיוּחֶדֶת מַעֲשֵׂה יְחִידִים וְחַייָבִין עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ אַף כָּל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ לְחַייֵב עָלָיו בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אָמַר לָךְ. בַּשַּׁבָּת כָּלַל בְּמָקוֹם אֶחָד וּפִרֵט בְּמָקוּם אַחֵר. וּבַעֲבוֹדָה זָרָה כְּלָל שֶׁהוּא בְצַד הַפְּרָט. אָמַר לֵיהּ. וְהָֽכְתִיב לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר. הֲרֵי שֶׁכָּלַל בְּמָקוֹם אֶחָד וּפִרֵט בְּמָקוֹם אַחֵר. אָמַר לֵיהּ. מִכֵּיוָן שֶׁאֵין אַתְּ לָמֵד מִצִּידּוֹ אֲפִילוּ מִמָּקוֹם אַחֵר אֵי אַתְּ לָמֵד. חֲבָרַייָא אָֽמְרֵי. לֹא שַׁנְייָא הִיא. בֵּין שֶׁכָּלַל בְּמָקוֹם אֶחָד וּפִרֵט בְּמָקוֹם אַחֵר בֵּין שֶׁכָּלַל וּפִרֵט בְּמָקוֹם אֶחָד כְּלָל וּפְרָט הוּא. בַּשַּׁבָּת כָּלַל וְאַחַר כָּךְ פִּרֵט. וּבַעֲבוֹדָה זָרָה פִּרֵט וְאַחַר כָּךְ כָּלַל. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. לֹא שַׁנְייָא. בֵּין שֶׁכָּלַל בְּמָקוֹם אֶחָד וּפִרֵט בְּמָקוֹם אַחֵר בֵּין שֶׁכָּלָל וּפִרֵט בְּמָקוֹם אֶחָד כְּלָל וּפְרָט הִיא. בַּשַּׁבָּת כָּלַל בַּעֲבוֹדָתָהּ וּפִרֵט בַּעֲבוֹדָתָה. וּבַעֲבוֹדָה זָרָה כָּלַל בַּעֲבוֹדָתָהּ וּפִרֵט לִמְלֶאכֶת הַגָּבוֹהַּ.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

גמ' זיבח וקיטר וניסך. לע''ז בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת דבחטאת כתיב ועשה אחת מהנה ודריש לה בהאי תלמודא בפרק כלל גדול לעיל מינה דההיא הכי ועשה אחת ועשה הנה ועשה מהנה כלומר דועשה אכולהו קאי ודרשינן לה לענין שבת הכי ועשה אחת לחייב על כל אחת ואחת והיינו אחת שהיא הנה שאם עשה הרבה מלאכות בהעלם אחד וידע שהיום שבת חייב על כל אחת ואחת:

. הנה לחייב על כלהון אחת. שאם ידע שהמלאכות אלו אסורות ולא ידע שהיום שבת אינו חייב אלא אחת על כלן דחדא שגגה היא והיינו הנה שהיא אחת:

מהנה לחייב על התולדות. ומ''ס דמהנה דריש לה על התולדות שהן מעין האבות. ופריך עלה התם או נימר בע''ז הכתוב מדבר דהא קרא בחטאת סתמא כתיבא ונדרוש על הע''ז שאם הוא בזדון ע''ז ושגגת עבודות חייב על כל אחת ואחת ואם בשגגת ע''ז וזדון עבודות אינו חייב אלא אחת. ועלה מייתי התם ההיא דתני רב זכיי דס''ל דאה''נ דדרשינן לה נמי על ע''ז ואם עשה הרבה עבודות בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת:

עברת בידך תלת נהרין. שבאת מדרך רחוק מבבל ועברת ג' נהרות עד שבאת לכאן ואיתבדת ונכזבת בדבריך דלא כן הוא אלא שאינו חייב אלא אחת וכלומר דקרא לא מיתוקמא בע''ז כמו שאמרת וכדמסיק רבי יוחנן גופיה:

עד דלא יתברינה בידיה יש כאן אחת ואין כאן הנה. יתברינה על ע''ז קאי וכלומר שוברה ואיסורה ודרך גנאי הוא וה''פ דדרשא דקרא לומר שלפעמים אחת שהיא הנה ולפעמים הנה שהיא אחת לא מצית לאוקמי בע''ז דהניחא א' שהיא הנה מצינן נמי בע''ז והיינו עד שלא ידע איסורה באלו העבודות אבל ידע שהיא ע''ז. וזהו דקאמר שאין שוברה בידו שנעלם ממנו שאסור לעבוד לע''ז באלו העבודות וא''כ יש כאן אחת לימר שהוא חייב על כל אחת ואחת כדדריש לעיל מאחת:

ואין כאן הנה. כלומר דודאי לא אמרינן שלא יהא חייב אלא אחת על כולן שהרי הרבה שגגות יש כאן:

מן דתברה בידיה יש כאן הנה ואין כאן אחת. בתמיה וכלומר אבל איפכא לא מצית למימר דלפעמים משכחת לה דרשא דהנה ולא דרשא דאחת ושלא יהיה חייב אלא אחת והיינו שידע שאלו העבודות אסורות ואין כאן אלא שגגה אחת דהא ודאי ליתא דמאחר ששוברה ואיסורה מאלו העבודות לע''ז כבר בידו וא''כ דשגג במאי דאי לא ידע שהיא ע''ז א''כ אין לבו לע''ז ואמאי קמחייבת ליה אחת והלכך האי דרשא דקרא לא מיתוקמא בע''ז כלל:

ויהא חייב על כל אחת. בע''ז ותיפוק לן חילוק מלאכות בע''ז מהאי דרשא כי היכי דנפקא לן חילוק מלאכות לענין שבת דיצתה הבערה מכלל דלא תעשה כל מלאכה לחלק וללמד על הכלל כלו שכל מלאכה מיוחדת חייבין עליה בפני עצמה:

וכא. והכא נמי נימא לא תעבדם כלל ויצאת השתחויה לפרט בפני עצמו וללמד על הכלל כלו:

אמר לך. דלא דמיא האי להא דהבערה דהתם בשבת הכלל במקום אחד והפרט אינו כתוב בצדו אלא במקום אחר ודיינינן ליה במדה זו אבל בע''ז כלל שהוא בצד הפרט דבפסוק א' כתיב לא תשתחוה להם ולא תעבדם והואיל דכתוב בצדו והוי כפירושא דכלל ולא דיינינן ליה במדה דיצא מן הכלל:

והכתיב לא תשתחוה לאל אחר. בפרשה כי תשא כי לא וגומר והרי הפרט במקום אחר הוא:

מכיון. דגלי לן קרא במקום אחד שכתוב בצדו וללמד שאין דנין ליה במדה זו הילכך אין למדין ממנו אפילו במה שכתוב במקום אחר:

חברייא אמרי. דטעמא לאו משום הכי הוא דלא שנייא לן במדה זו בין שהכלל והפרט במקום אחד או לא דבכל מקום ניתן לדון במדה דיצא מן הכלל אלא דהכא היינו טעמא דבשבת כלל ואח''כ פרט הוא ושייך לומר בהא יצא מן הכלל ללמד על הכלל כלו אבל הפרט דלא תשתחוה קודם הכלל דלא תעבדם הוא ולא שייך יצא מן הכלל וה''נ אמרינן כיון דגלי לן האי קרא וכו' כדלעיל:

רבי יוסי אומר. היינו טעמא דלא דיינינן הכא במדה זו דודאי נא שניי' לן בין שכלל ואח''כ פרט בין שפרט ואח''כ כלל כלל ופרט הוי לענין שדנין אותו במדה דיצא מן הכלל וכו' אלא משום דבשבת הכלל והפרט בעבודת' כלומר הכל מאבות מלאכות דשבת הן אבל בע''ז הכלל בעבודת' הוא דלא תעבדם סתמא כתיב ומשמע בכל העבודות שדרך ע''ז לעשות כן ואף אותן שאין דרכן לעשות כן לגבוה בכלל:

ופרט למלאכת הגבוה. השתחויה למלאכת הגבוה היא דאע''ג דלא הוי עבודת פנים מ''מ דרך כבוד הוא לעשות כן לגבוה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source