הלכה: מִי שֶׁנָּזַר וכו'. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. אִיתְפַּלְּגוּן רִבִּי חִייָה בַּר יוֹסֵף וְרִבִּי יוֹחָנָן. חַד אָמַר. רִבִּי יוּדָה כְבֵית שַׁמַּי. וֶחָרָנָה אָמַר. סָבַר רִבִּי יוּדָה. שֶׁלֹּא נִטְמֵאת כָּל עִיקָּר. אִין תֵּימַר. רִבִּי יוּדָה כְבֵית שַׁמַּי. וְתַנֵּי ל̇ יוֹם ויֹדֹ שָׁנָה. לָא תַנִּינָן מַתְנֵי חֳדָשִׁים גַּבֵּי שָׁנִים.
Pnei Moshe (non traduit)
לא תנינן מתני. לא שייך למיתני חדשים גבי חשבון שנים והלכך לא תני להו דלא הוי שנה ולעולם רבי יהודה כב''ש:
אין תימר רבי יודה כב''ש. ואיירי בשנטמאת וא''כ קשיא ותני שלשים יום וי''ד שנה דנהי דסבירא לך רבי יודה אליבא דר''א קאמר דס''ל ביום מלאת אינו סותר את הכל עכ''פ שלשים יום בעינן:
וחרנה אמר. דרבי יודה פליג בזה את''ק דס''ל שלא נטמאת כל עיקר ולא היתה נזירה אלא י''ד שנה שהורוה כב''ה מפני שבאת מארץ העמים ועלתה לא''י וצריכה שתנהוג שבע שנים כבתחילה:
גמ' חד אמר רבי יודה כב''ש. ס''ל ובשנטמאת איירי כת''ק שנטמאת בסוף מלאת וסתרה הכל והוו י''ד שנה עם ז' שנים הראשונים ולקמיה פריך עלה:
משנה: 15b מִי שֶׁנָּזַר נְזִירוּת הַרְבֶּה הִשְׁלִים נְזִירוּתוֹ וְאַחַר כָּךְ בָּא לָאָרֶץ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם. וּבֵית הִלֵּיל אוֹמְרִים נָזִיר בַּתְּחִילָּה. מַעֲשֶׂה בְּהֵילֶנֵי הַמַּלְכָּה שֶׁהָלַךְ בְּנָהּ לַמִּלְחָמָה וְאָֽמְרָה אִם יָבֹא בְנִי מִן הַמִּלְחָמָה אֱהֵא נְזִירָה שֶׁבַע שָׁנִים וּבָא בְנָהּ מִן הַמִּלְחָמָה וְהָֽיְתָה נְזִירָה שֶׁבַע שָׁנִים. וּבְסוֹף שֶׁבַע שָׁנִים עָלָת לָאָרֶץ וְהוֹרוּהָ בֵית הִלֵּל שֶׁתְּהֵא נְזִירָה עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת. וּבְסוֹף שֶׁבַע שָׁנִים נִיטְמֵאת וְנִמְצֵאת נְזִירָה עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה לֹא הָֽיְתָה נְזִירָה אֶלָּא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
יש בכלל חמש שתים. ויהא נזיר שתים:
נחלקה העדות. הואיל ומכתישות זו את זו נתבטלו דבריהם ואין כאן עדות כלל:
מתני' ואלו מעידים שנזר חמש. באוחה שעה שאתם אומרים שנזר שתים אנו מעידים שנזר חמש נזירות והוא אומר שלא נזר כלל א''נ באומר איני יודע א''נ בשותק:
אמר רבי יהודה לא היתה נזירה אלא ארבע עשרה שנה. רבי יהודה כר''א סבירא ליה דאמר לעיל בפרקין הנטמא ביום מלאת אינו סותר אלא שלשים ומשום הכי קאמר דהילני המלכה שנטמאה בסוף ארבע עשרה שנה שהיה ביום מלאת לא התרה הכל ולא הוצרכה למנות עוד שבע שנים אחרות אלא שלשים יום בלבד ולפי שלא היתה שנה שלימה לא מנאה בחשבון וכאלו אמר לא היתה נזירה אלא ארבע עשרה שנה ושלשים יום:
נזיר בתחלה. צריך לנהוג בארן ישראל כמנין הימים שנדר בנזירות והימים שנהג בנזירות בח''ל כאלו לא נהג בהם נזירות כלל:
מתני' השלים את נזירותו ואחר כך בא לארץ. שאין נזירות נוהגת אלא בארץ משום טומאת ארץ העמים ומי שנדר בנזיר בח''ל מחייבין אותו לעלות לא''י ולהיות נוהג שם נזירותו:
משנה: מִי שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי כִּיתֵּי עֵדִים מְעִידוֹת אוֹתוֹ. אֵילּוּ מְעִידִין שֶׁנָּזַר שְׁתַּיִם וְאֵילּוּ מְעִידִין שֶׁנָּזַר חָמֵשׁ. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נֶחְלְקָה הָעֵדוּת וְאֵין כָּאן נְזִירוּת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים יֵשׁ בִּכְלָל חָמֵשׁ שְׁתַּיִם שֶׁיְּהֵא נָזִיר שְׁתַּיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
יש בכלל חמש שתים. ויהא נזיר שתים:
נחלקה העדות. הואיל ומכתישות זו את זו נתבטלו דבריהם ואין כאן עדות כלל:
מתני' ואלו מעידים שנזר חמש. באוחה שעה שאתם אומרים שנזר שתים אנו מעידים שנזר חמש נזירות והוא אומר שלא נזר כלל א''נ באומר איני יודע א''נ בשותק:
אמר רבי יהודה לא היתה נזירה אלא ארבע עשרה שנה. רבי יהודה כר''א סבירא ליה דאמר לעיל בפרקין הנטמא ביום מלאת אינו סותר אלא שלשים ומשום הכי קאמר דהילני המלכה שנטמאה בסוף ארבע עשרה שנה שהיה ביום מלאת לא התרה הכל ולא הוצרכה למנות עוד שבע שנים אחרות אלא שלשים יום בלבד ולפי שלא היתה שנה שלימה לא מנאה בחשבון וכאלו אמר לא היתה נזירה אלא ארבע עשרה שנה ושלשים יום:
נזיר בתחלה. צריך לנהוג בארן ישראל כמנין הימים שנדר בנזירות והימים שנהג בנזירות בח''ל כאלו לא נהג בהם נזירות כלל:
מתני' השלים את נזירותו ואחר כך בא לארץ. שאין נזירות נוהגת אלא בארץ משום טומאת ארץ העמים ומי שנדר בנזיר בח''ל מחייבין אותו לעלות לא''י ולהיות נוהג שם נזירותו:
משנה: מִי שֶׁאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר וְשָׁמַע חֲבֵירוֹ וְאָמַר וַאֲנִי וַאֲנִי וַאֲנִי כּוּלָּן נְזִירִין. הוּתַּר הָרִאשׁוֹן הוּתְּרוּ כוּלָּן הוּתַּר הָאַחֲרוֹן הָאַחֲרוֹן מוּתָּר וְכוּלָּן אֲסוּרִין. הֲרֵינִי נָזִיר וְשָׁמַע חֲבֵירוֹ וְאָמַר פִּי כְפִיו וּשְׂעָרִי כִשְׂעָרוֹ הֲרֵי זֶה נָזִיר. הֲרֵינִי נָזִיר וְשָֽׁמְעָה אִשְׁתּוֹ וְאָֽמְרָה וַאֲנִי מֵיפֵר אֶת שֶׁלָּהּ וְשֶׁלּוֹ קַייָם. הֲרֵינִי נְזִירָה וְשָׁמַע בַּעֲלָהּ וְאָמַר וַאֲנִי אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
ושמע בעלה ואמר ואני אינו יכול להפר. שכבר קיים נדרה כשאמר ואני. ואם אשה נדרה בנזיר ושמע אחר ואמר ואני ואח''כ הפר לה בעלה אינו מופר לזה שאמר ואני שאין הבעל עוקר הנדר מעיקרו כמו החכם:
פי כפיי. והוא שיאמר פי כפיו מן היין שערי כשערו מלהגז:
כולן נזירין. שכל אחד נתפס בשל חבירו כדמפרש בגמרא:
מתני' מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו וכו'. כלומר כולם שמעו מהראשון שאמר הריני נזיר ואמר חבירו ואני וכן השני וכן השלישי:
תַּנֵּי. לֹא נֶחְלְקוּ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרִבִּי עֲקִיבָה עַל מִי שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי כִיתֵּי עֵדִים מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁיְּהֵא נָזִיר כַּקַּל שֶׁבָּהֶן. וְעַל מַה נֶחְלְקוּ. עַל שְׁנֵי עֵדִים. שֶׁבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. נֶחְלְקָה הָעֵדוּת וְאֵין נְזִירוּת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. יֵשׁ בִּכְלָל חָמֵשׁ שְׁתַּיִם. שֶׁיְּהֵא נָזִיר שְׁתַּיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
סליק פירקא בס''ד
וב''ה אומרים. מכל מקום שניהם מעידים על שתי שנים שיש בכלל חמש שתים ויהא נזיר שתים:
נחלקה העדות. הואיל ואין כאן ב' עדים על שתי שנים:
ועל מה נחלקו על שני עדים. אחד אומר שתי שנים נזר ואחד אומר חמש:
ה''ג כמו שהוא בתוספת' ריש פ''ג תני רבי ישמעאל בר רבי יוחנן בן ברוקה לא נחלקו על מי שהיו וכו':
הלכה: מִי שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי כִּיתֵּי עֵדִים וכו'. רַב אָמַר. בְּכוֹלֵל נֶחְלְקוּ. אֲבָל בְּפוֹרֵט כָּל עַמָּא מוֹדֵיי. יֵּשׁ בִּכְלָל חָמֵשׁ שְׁתַּיִם שֶׁיְּהֵא נָזִיר שְׁתַּיִם. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בְּמוֹנֶה נֶחְלְקוּ. אֲבָל בְּכוֹלֵל כָּל עַמָּא מוֹדֵיי. נֶחְלְקָה הָעֵדוּת אֵין כָּאן נְזִירוּת. הֵיי דֵי נוֹ כוֹלֵל. וְהֵיי דֵי נוֹ מוֹנֶה. כּוֹלֵל. אָהֵן אוֹמֵר. תַּרְתֵּיי. וְאָהֵן דָּמַר. חָמֵשׁ. מוֹנֶה. אָהֵן אָמַר. חָדָא תַּרְתֵּיי. וְאָהֵן אָמַר. תְּלַת אַרְבַּע חָמֵשׁ. רַב אָמַר. הַכְחֵשׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת לֹא בָֽטְלָה עֵדוּת. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הַכְחֵשׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת בָּֽטְלָה עֵדוּת. דִבְרֵי הַכֹּל מַכְחִשׁ עֵדוּת לְאַחַר עֵדוּת לֹא בָֽטְלָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כְּדַעְתֵּיהּ. דָּמַר רִבִּי בָּא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הוּחְזָק מְמּוֹנֶה. זֶה אוֹמֵר. מִן הַכִּיס מוֹנֶה. וְזֶה אוֹמֵר. מִן הַצְְּרוֹר מוֹנֶה. הַכְחֵשׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת אַף רַב מוֹדֶה שֶּׁבָּֽטְלָה הָעֵדוּת. 16a מַה פְלִיגִין. בְּשֶׁהָיוּ שְׁנֵי כִיתֵּי עֵדִים. אֵילּוּ אוֹמְרִים. מִן הַכִּיס מָנָה. וְאֵילּוּ אוֹמְרִים. מִן הַצְּרוֹר מָנָה. הַכְחֵשׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת בָּֽטְלָה הָעֵדוּת. וּכְרַב לֹא בָֽטְלָה הָעֵדוּת. זֶה אוֹמֵר. בַּמַּקֵל הֲרָגוֹ. וְזֶה אוֹמֵר. בַּסַּייָף הֲרָגוֹ. הַכְחֵשׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת אוֹף רַב מוֹדֶה שֶׁבָּֽטְלָה עֵדוּת. מַה פְלִיגִין. כְּשֶׁהָיוּ שְׁתֵּי כִיתּוֹת עֵדִים. אֵילּוּ אוֹמְרִים. בַּמַּקֵל הֲרָגוֹ. וְאֵילּוּ אוֹמְרִים. בַּסַּייָף הֲרָגוֹ. הַכְחֵשׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת בָּֽטְלָה הָעֵדוּת. וּכְרַב לֹא בָֽטְלָה הָעֵדוּת. אֵילּוּ אוֹמְרִים. לַדָּרוֹם פָּנָה. וְאֵילוּ אוֹמְרִים. לַצָּפוֹן פָּנָה. כָּל עַמָּא מוֹדוּ. הַכְחֵשׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת לֹא בָֽטְלָה עֵדוּת. חֵיילֵיהּ דְּרַב מִן הָדָא. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִין. הוֹאִיל וְזוֹ וְזוֹ מוֹדוֹת שֶׁאֵינוֹ קַייָם הֲרֵי אֵילּוּ יִנָּשֵׂאוּ. וְלֹא שְׁמִיעַ דָּמַר רִבִּי לָֽעְזָר. מוֹדֶה רִבִּי לִיעֶזֶר בְּעֵדִים. מַה בֵּין עֵדִים מַה בֵּין צָרָה. לא חָֽשְׁשׁוּ דְּבַר צָרָה אֵצֶל חֲבֵירָתָהּ כְּלוּם. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. אֶחָד חֲקִירוֹת וְאֶחָד בְּדִיקוֹת בִּזְמָן שֶׁהֵן מַכְחִישׁוֹת זוֹ אֶת זוֹ עֵדוּתָן בְּטֵילָה. אָמַר רִבִּי מָנָא. פָּתַר לָהּ רַב עֵד בְּעֵד. אָמַר רִבִּי אָבִין. וַאֲפִילוּ תֵימַר כַּת בְּכַת. שַׁנְייָא הִיא דִינֵי נְפָשׁוֹת. דִּכְתִיב צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדוֹף.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' רב אמר בכולל נחלקו וכו'. סוגיא זו כתובה פרק האשה שלום עד צדק צדק תרדוף ושם מבואר היטב ע''ש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source