הלכה: שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת לַנִּישּׂוּאִין יְהוּדָה וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְהַגָּלִיל כול. מַתְנִיתָא בְּשֶׁהָיָה בִיהוּדָה וְנָשָׂא אִשָּׁה מִגָּלִיל. בַּגָּלִיל וְנָשָׂא אִשָּׁה מִיהוּדָה. אֲבָל אִם הָיָה מִיהוּדָה וְנָשָׂא אִשָּׁה מִיהוּדָה. בַּגָּלִיל וְנָשָׂא אִשָּׁה מִגָּלִיל. כּוֹפִין אוֹתָהּ לָצֵאת. אֲנִי פְלוֹנִי 72a שֶׁמִּיהוּדָה וְנָשָׂא אִשָּׁה מִיהוּדָה כּוֹפִין אוֹתָהּ לָצֵאת. מִגָּלִיל אֵין כּוֹפִין אוֹתָהּ לָצֵאת. אֲנִי פְלוֹנִי שֶׁמִּגָּלִיל וְנָשָׂא אִשָּׁה מִגָּלִיל כּוֹפִין אוֹתָהּ לָצֵאת. מִיהוּדָה אֵין כּוֹפִין אוֹתָהּ לָצֵאת. תַּנֵּי. מוֹצִיאִין מֵעִיר שֶׁרוּבָּהּ גּוֹיִם לְעִיר שֶׁכּוּלָּהּ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל לֹא מֵעִיר שֶׁכּוּלָּהּ יִשְׂרָאֵל לְעִיר שֶׁרוּבָּהּ גּוֹיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
לעיר שכולה ישראל. כלומר ריבה וכן הוא בתוספתא:
גמ' אין כופין אותו לעלות. דהכל הולך אחר האיש אבל בלצאת אין מוציאין אותה אע''פ שהוא רוצה:
מגליל. כלומר אבל אם כתוב אני פלוני מיהודה ונשא אשה בגליל אין כופין אותה לצאת מגליל וכן אני פלוני שמגליל וכו':
כופין אותה לצאת. אחריו מגליל ליהודה:
אני פלוני שמיהודה. כך היו רגילין לכתוב בשעת הנשואין לפי שיש מקומות שאין כותבין כתובה וישתכח הדבר באיזה מקום נשאה ואפילו במקום שכותבין כתובה פעמים שתטמין ותאמר שנשאת לו בגליל ולפיכך היו כותבין בשטר בפני עצמו אנא פלוני מיהודה. ונשא אשה ביהודה:
אבל אם היה מיהודה ונשא אשה מיהודה. האי מיהודה כמו ביהודה כלומר שהיא היתה מגליל והנשואין היה ביהידה ושוב מרדה ושבה אל בית אביה לגליל בזה כופין אותה לצאת כיון שנשאת לו ביהודה וכן מגליל וכו':
גמ' מתני'. דקתני אין מוציאין בשהי' מיהודה ונשא אשה מגליל כלומר שהלך לגליל ונשאה שם וכיון דהנשואין היה בגליל אין כופין אותה לילך אחריו ליהודה:
נֹתֵן לָהּ מִמָּעוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הָדָא אָֽמְרָה. שֶׁמַּטְבֵּעַ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יָפֶה מִכָּל הָאֲרָצוֹת. הָדָא מְסַייְעָא לְמָאן דְּאָמַר. כְּתוּבַּת אִשָּׁה מִדִּבְרֵי תוֹרָה. וּדְלֹא כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. דְּתַנֵּי. כְּתוּבַּת אִשָּׁה מִדִּבְרֵי תוֹרָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אֵין כְּתוּבַּת אִשָּׁה אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
Pnei Moshe (non traduit)
סליק פירקא וכולא מסכת דכתובות בסייעתא דשמיא
הדא מסייע למ''ד. לעיל בפ''ק כתובת אשה מדברי תורה מדמחמרינן לתת לה מן המטבע היפה מא''י אע''פ שנשאה במקום אחר ודלא כרשב''ג דס''ל כתובת אשה מדברי סופרים ולפיכך נותן לה מעות שבקפוטקיא דהכל הולך אחר מקום הנשואין:
נותן לה ממעות א''י הדא אמרה שמטבע א''י יפה מכל הארצות. מדמקפיד על מעות א''י וכדמסיק:
במשרה וסמך להרה. כלומר שהרי לוט היה בתחילה בסדום שהיתה ארץ המישור ועכשיו אומר לו המלאך ההרה המלט והאויר של ההרים. הוא יותר מזוכך וטוב משל המישור ואת אמר אכין פן תדבקני הרעה ומתי בתמיה אלא מכאן שנוה היפה בודק:
ומנין שהנוה היפה בודק. כדאמר רשב''ג במתני':
הלכה: הַכֹּל מַעֲלִין כול'. הוּא רוֹצֶה לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהִיא אֵינָהּ רוֹצָה כּוֹפִין אוֹתָהּ לַעֲלוֹת. הִיא רוֹצָה וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לַעֲלוֹת. הוּא רוֹצֶה לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלֵם וְהִיא אֵינָהּ רוֹצָה כּוֹפִין אוֹתָהּ לַעֲלוֹת. הִיא רוֹצָה וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לַעֲלוֹת. הוּא רוֹצֶה לָצֵאת לְחוּצָה לָאֶרֶץ וְהִיא אֵינָהּ רוֹצָה אֵין כּוֹפִין אוֹתָהּ לָצֵאת. הִוא רוֹצָה לָצֵאת וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה כּוֹפִין אוֹתָהּ שֶׁלֹּא לָצֵאת.
Pnei Moshe (non traduit)
לעיר שכולה ישראל. כלומר ריבה וכן הוא בתוספתא:
גמ' אין כופין אותו לעלות. דהכל הולך אחר האיש אבל בלצאת אין מוציאין אותה אע''פ שהוא רוצה:
מגליל. כלומר אבל אם כתוב אני פלוני מיהודה ונשא אשה בגליל אין כופין אותה לצאת מגליל וכן אני פלוני שמגליל וכו':
כופין אותה לצאת. אחריו מגליל ליהודה:
אני פלוני שמיהודה. כך היו רגילין לכתוב בשעת הנשואין לפי שיש מקומות שאין כותבין כתובה וישתכח הדבר באיזה מקום נשאה ואפילו במקום שכותבין כתובה פעמים שתטמין ותאמר שנשאת לו בגליל ולפיכך היו כותבין בשטר בפני עצמו אנא פלוני מיהודה. ונשא אשה ביהודה:
אבל אם היה מיהודה ונשא אשה מיהודה. האי מיהודה כמו ביהודה כלומר שהיא היתה מגליל והנשואין היה ביהידה ושוב מרדה ושבה אל בית אביה לגליל בזה כופין אותה לצאת כיון שנשאת לו ביהודה וכן מגליל וכו':
גמ' מתני'. דקתני אין מוציאין בשהי' מיהודה ונשא אשה מגליל כלומר שהלך לגליל ונשאה שם וכיון דהנשואין היה בגליל אין כופין אותה לילך אחריו ליהודה:
משנה: הַכֹּל מַעֲלִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֵין הַכֹּל מוֹצִיאִין. הַכֹּל מַעֲלִין לִירוּשָׁלֵם וְאֵין הַכֹּל מוֹצִיאִין. אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁים. כֵּיצַד נָשָׂא אִשָּׁה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְגֵרְשָׁהּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נוֹתֵן לָהּ מִמָּעוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. נָשָׂא אִשָּׁה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְגֵרְשָׁהּ בְּקַפּוֹדָקִייָה נוֹתֵן לָהּ מִמָּעוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. נָשָׂא אִשָּׁה בְּקַפּוֹדָקִייָה וְגֵרְשָׁהּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נוֹתֵן לָהּ מִמָּעוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִמָּעוֹת קַפּוֹדָקִייָה. נָשָׂא אִשָּׁה בְּקַפּוֹדָקִייָה וְגֵרְשָׁהּ בְּקַפּוֹדָקִייָה נוֹתֵן לָהּ מִמָּעוֹת קַפּוֹדָקִייָה.
Pnei Moshe (non traduit)
קפוטקיא. היא כפתור ומעותיה אינן כשל א''י ובגמרא מפרש במאי פליגי:
א' אנשים ואחד נשים. מפרש בגמרא:
ואין הכל מוציאין. ואין מוציאין שום אדם:
מתני' הכל מעלין. את כל בני ביתו אדם כופה לעלות עמו לארץ ישראל ואפי' אם קנה עבד עברי ילך העבד אחריו על כרחו ואפילו מנוה היפה לנוה הרעה ואפילו מעיר שרובה ישראל לעיר שרובה עכו''ם:
וּמְנַיִין שֶׁהַנָּוֶה הַיָּפֶה בוֹדֵק. רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי חָמָא בְשֵׁם חֲנִינָה. פֶּן תַּדְבָּקַנִי הָרָעָה וָמַתִי. בַּמִשָׁרָה וְסָמַךְ לְהֶרָה וְאַתְּ אָמַר אָכֵין. אֶלָּא מִכָּאן שֶׁהַנָּוֶה הַיָּפֶה בוֹדֵק.
Pnei Moshe (non traduit)
סליק פירקא וכולא מסכת דכתובות בסייעתא דשמיא
הדא מסייע למ''ד. לעיל בפ''ק כתובת אשה מדברי תורה מדמחמרינן לתת לה מן המטבע היפה מא''י אע''פ שנשאה במקום אחר ודלא כרשב''ג דס''ל כתובת אשה מדברי סופרים ולפיכך נותן לה מעות שבקפוטקיא דהכל הולך אחר מקום הנשואין:
נותן לה ממעות א''י הדא אמרה שמטבע א''י יפה מכל הארצות. מדמקפיד על מעות א''י וכדמסיק:
במשרה וסמך להרה. כלומר שהרי לוט היה בתחילה בסדום שהיתה ארץ המישור ועכשיו אומר לו המלאך ההרה המלט והאויר של ההרים. הוא יותר מזוכך וטוב משל המישור ואת אמר אכין פן תדבקני הרעה ומתי בתמיה אלא מכאן שנוה היפה בודק:
ומנין שהנוה היפה בודק. כדאמר רשב''ג במתני':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source