Vayedaber

משנה: רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מְקוֹם שֶׁיִיפָּה כוֹחוֹ בִּכְנִיסָתָהּ הוֹרַע כּוֹחוֹ בִּיצִיאָתָהּ מְקוֹם שֶׁהוֹרַע כּוֹחוֹ בִּכְנִיסָתָהּ יִיפָּה כוֹחוֹ בִּיצִיאָתָהּ. הַמְחוּבָּרִין לַקַּרְקַע בִּכְנִיסָתָהּ שֶׁלּוֹ וּבִיצִיאָתָהּ שֶׁלָּהּ וְהַתְּלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע בִּכְנִיסָתָהּ שֶׁלָּהּ וּבִיצִיאָתָהּ שֶׁלּוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' לא תמכור. ואין הלכה כרבי יהודה:

מפני שבח בית אביה. שיהא לה ולבית אביה לשם ולתפארת והלכה כרשב''ג:

רשב''ג אומר לא תמכור. יכולה היא לעכב:

מתני' ימכרו. ואינה יכולה לעכב:

פירות המחוברים לקרקע בכניסתה. כלומר בשעת נפילתן שלו כדברי חכמים ובבבלי קאמר דאיכא בינייהו בין חכמים לר''ש פירות המחוברין בשעת יציאה דלא איירי בהו חכמים ולית להו הא דאמר ר''ש ביציאתה שלה דקסברי מה שגדל ברשותו שלו והלכה כר''ש:

מתני' ביציאתה. אם בא לגרשה:

הלכה: נָפְלוּ לָהּ כְּסָפִים יִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע כול'. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. דְרִבִּי מֵאִיר הִיא. דְּרִבִּי מֵאִיר עֲבַד מְחוּבָּרִין כִּתְלוּשִׁין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְלֹא שְׁמִיעַ דָּמַר רִבִּי יוֹסֶי בֶּן חְנִינָה. לֹא אָמַר רִבִּי מֵאִיר אֶלָּא בְקָמָה הָעוֹמֶדֶת לְהִיקָּצֵר וּגְפָנִים עוֹמְדוֹת להִיבָּצֵר. הָא שַׁחַת לֹא. בְּרַם הָכָא אֲפִילוּ שַׁחַת. רִבִּי יִרְמְיָה בְעָא. מִחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. תַּמָּן לָא עֲבַד מְחוּבָּרִין כִּתְלוּשִׁין וְהָכָא עֲבַד מְחוּבָּרִין כִּתְלוּשִׁין. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא דְּרִבִּי מֵאִיר עֲבַד מְחוּבָּרִין כִּתְלוּשִׁין. אֵלָּא אִם אַתָּה רוֹאֶה קָמָה קְצוּרָה אַתְּ מְייַפֶּה כֹּחָהּ שֶׁל אִשָּׁה. שָׂדֶה שֶׁלֹּא נִזְרְעָה אַתְּ מְייַפֶּה כֹּחָהּ שֶׁלָּאִישׁ. מִסָּפֵק שָׁמִין אוֹתָהּ כָּמָּה הָֽיְתָה יָפָה עַד שֶׁלֹּא 48b נִזְרְעָה וְכַמָּה הִיא יָפָא מִשֶּׁנִּזְרְעָה. עַד שֶׁלֹּא נִזְרְעָה הִיא טָבָה תְּרֵין דֵּינָרִין. מִשֶּׁנִּזְרְעָה הִיא יָפָה חַד דֵּינָר. אוֹתוֹ הַדֵּינָר יִלָּקַח בּוֹ קַרְקַע וְהוּא אוֹכֵל פֵּירוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ופקעה מינייהו קדושתן. ונ''מ דאינו קורא דקרא לא אתי לרבות אלא בהביאן עודה תחת רשותו:

ע''ד דר''ל. השתא מסיק למילתיה דאם עשה ביכורים לנכסי אשתו ויצאת ממנו בעודן מחוברין לר''ל לא קדשו כלל דהא לא היה לו בהן אלא קנין פירות ולר''י קידשו שהרי בשעה שקרא עליהן שם ביכורים עדיין ברשותו היו:

ר''ל כדעתיה. לטעמיה הוא דאזיל דס''ל אין אדם יורש אשתו מד''ת והילכך איצטריך קרא לרבות דאי ירושת הבעל מדאורייתא למה לי קרא לרבות לאחר מיתה:

ושמחת בכל הטוב וגו'. כתיב בביכורים ודריש לה בספרי מלמד שאדם מביא ביכורים מנכסי אשתו וקורא דכתיב ולביתך ופליגי רבי יוחנן וריש לקיש ריש לקיש אמר לאחר מיתה הוא דרבתה התורה דיש לו בה קנין הגוף הא בעודה בחיים לא משום דקנין הפירות לאו כקנין הגוף דמי ורבי יוחנן אמר לא שנא בחיים ולא שנא לאחר מיתה מביא וקורא דקנין הפירות כקנין הגוף דמי:

עשה. הוא אותן ביכורים בעודן מחוברין ואח''כ יצאת בזה תליא בפלוגתא דר''י ור''ל דפליגי אם אדם מביא בכורים מנכסי אשתו בעודה בחיים דאין לו בה אלא קנין פירות:

את אמר ביציאתה שלה. וכן הא דאמרינן ביציאתה שלה הן ולפיכך אם מכר הוא אינן מכורין וכן אם נתנן לאריס היא משתפה ממנו כשיוצא':

הוא משתפה. מושתכר ממנו ולא היא וכן אם עשת אותן ביכורים לא קדשו דהרי שלו הן ואינם ברשותה להקדישן ולקרוא עליהן שם ביכורים:

גמ' את אמר בכניסתה שלו. כלומר בהא דאמרינן פירות המחוברין לקרקע בכניסתה שלו פשיטא לן דאם מכרה היא אותן אינן מכורין או אם נתנתן לאריס שיעבוד בהן וישתכר למחצה לשליש ולרביע:

גמ' דר''מ היא. כלומר טעמא דר''מ מפרש דלטעמיה אזיל דשמעינן ליה דעבד פירות מחוברין כתלושין בפרק שבועות הדיינין גבי אין נשבעין על הקרקע ר''מ אמר יש דברים שהן כקרקע ואינם כקרקע כיצד עשר גפנים טעונות מסרתי לך והלה אומר אינן אלא חמש ר''מ מחייב שבועה וחכמים אומרים כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע וקס''ד דהכא נמי היינו טעמיה דר''מ דעבד ליה לפירות מחוברין כתלושין ולפיכך שמין אותן ומה ששוה יותר בשביל הפירות הוי ליה כנפלו לה פירות תלושין וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות:

ולא שמיע ליה. לרבי ירמיה הא דאמר ר' יוסי ב''ח דלא אמר ר''מ התם שאינן כקרקע אלא בקמה העומדת להקצר וגפנים עומדות להבצר דאינן צריכין יותר לקרקע דסבר ר''מ כבצורות דמיין והכי מוקי לה רבי יוסי ב''ח בבבלי שבועות דף מ''ג:

הא שחת לא. אבל אם עדיין שחת הוא ואין עומד ליקצר לא קאמר ר''מ דכתלושין דמיא וברם הכא קאמר ר''מ סתמא דשמין אותן ואפילו שחת בכלל וע''כ לאו היינו טעמיה דר''מ דהכא:

ר' ירמיה בעא. כלומר השתא דקאמרת דהכא אפילו שחת שמין לר''מ והתם דוקא בקמה העומדת להקצר קאמר דמחייב שבועה א''כ מעתה קשיא דר''מ אדר''מ דתמן בשבועות לא עבד מחוברין כתלושין דלא אמר אלא בקמה העומדת להקצר והכא עבד מחוברין כתלושין דאפי' שחת שמין אותן:

אמר רבי יוחנן. לא קשיא דלאו טעמיה דר''מ הכא דעבד מחוברין כתלושין אלא היינו טעמא דראה ר''מ לייפות כחו של איש וכחה של אשה משום דהפירות שלא גדלו ברשותו בספק הן אם כפירות הוו או כקרן ואם אתה רואה אותן כקמה קצורה מייפה אתה כחה של אשה לחשוב אותן כפירות תלושין והורע כחו של איש ואם אתה רואה אותה כשדה שלא נזרעה כלומר דהוי כקרן וכמו שנפל לה שדה בלא פירות וכל הפירות כמי שגדלו ברשותו א''כ מייפה אתה כחו של איש והורע כחה של אשה הילכך מספק שמין אותה כמה היתה יפה הקרקע מתחילה עד שלא נזרעה וכו':

עד שלא נזרעה היא טבה חד דינר משנזרעה היא יפה תרין דינרין גרסינן. ואותו דינר שהקרקע שוה עכשיו ביותר נותן לה וילקח קרקע והוא אוכל פירות ונמצאת מייפה כח האיש וכח האשה:

הלכה: רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מְקוֹם שֶׁיִיפָּה כוֹחוֹ כול'. אַתְּ אָמַר. בִּכְנִיסָתָהּ שֶׁלֹּא מָֽכְרָה אוֹתָן אֵינָן מְכוּרִין. נְתָנָתָן לָאָרִיס הוּא מִשְׁתַּפֶּה מִמֶּנּוּ. עָשָׂת אוֹתָן בִּיכּוּרִים לֹא קָֽדְשׁוּ. אַתְּ אָמַר. בִּמְצִיאָתָהּ שֶׁלָּהּ מָכַר אוֹתָן אֵינָן מְכוּרִין. נְתָנָתֶן לָאָרִיס הִוא מִשָׁתַּפָּה מִמֶּנּוּ. עָשָׂת אוֹתָן בִּיכּוּרִין. תַּפְלוּגְתָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמעוֹן בֶּן לָקִישׁ. דְּאִתְפַּלְּגוֹן. וְשָׂמַחְתָּ בְּכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ יי֨ אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ. מְלַמֵּד שֶׁאָדָם מֵבִיא בִיכּוּרִים מִנִּיכְסֵי אִשְׁתּוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. לְאַחַר מִיתָה. הָא בְחַיִים לֹא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא שַׁנְייָא. הִיא בְחַיִים הִיא לְאַחַר מִיתָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּדַעְתֵּיהּ. דְּאָמַר אֵין אָדָם יוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ מִדְּבַר תּוֹרָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לֹא קִידְּשׁוּ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן קִידְּשׁוּ וּפְקָעַת מִינַּייְהוּ קְדוּשָּׁתָן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ופקעה מינייהו קדושתן. ונ''מ דאינו קורא דקרא לא אתי לרבות אלא בהביאן עודה תחת רשותו:

משנה: נָֽפְלוּ לָהּ עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת זְקֵנִים יִמָּֽכְרוּ וְיִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע וְהוּא אוֹכֵל פֵּירוֹת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לֹא תִמְכּוֹר מִפְּנֵי שֶׁהֵן שׁבָח בֵּית אָבִיהָ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' לא תמכור. ואין הלכה כרבי יהודה:

מפני שבח בית אביה. שיהא לה ולבית אביה לשם ולתפארת והלכה כרשב''ג:

רשב''ג אומר לא תמכור. יכולה היא לעכב:

מתני' ימכרו. ואינה יכולה לעכב:

מתני' ביציאתה. אם בא לגרשה:

הלכה: הַמּוֹצִיא יְצִיאוֹת עַל נִיכְסֵי אִשְׁתּוֹ כול'. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב הִייָה בַּר אַשִּׁי. אֲפִילוּ לֹא אָכַל אֶלָּא מְלֹא חוֹתְלָא. אַסִּי אָמַר. וְהוּא שֶׁתְּהֵא הוֹצָאָה יְתֵירָה עַל הַשְּׁבָח. אֲבָל אִם הַשְּׁבָח יֶתֶר עַל הַהוֹצָאָה נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשְּׁבָח. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל אַסִּי. וְכוּלְּהֹם שָׁמִין לָהּ בְּעדים. מַתְנִיתָא פְלִיגָא בִּנְטִיעָה. מָאן דָּמַר אַסִּי בְּבִנְייָן. מַתְנִיתָא פְלִיגָא בִּנְטִיעָה. עַל כֵּן אָמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב הִייָה בַּר אַשִּׁי. אֲפִילוּ לֹא אָכַל אֶלָּא מְלֹא חוּתְלָא. אָמַר לֵיהּ. כָּאן בְּשֶׁאָכַל. כָּאן בְּשֶׁלֹּא אָכַל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ורבנין דהכא אמרין אפילו נפלו לה זתים וגפנים עם קרקען. פליגי ולת''ק ימכרו לעצים:

לא דמי בית זיתא דנפלו וכו'. בתמיה כלומר ע''כ זתים וגפנים דקתני שנפלו לה דמי בית זיתים או דמי בית גפנים והיינו זתים וגפנים עם קרקען דבלא קרקען לא שייכא למיקרי להו זתים וגפנים שהרי הזקינו ואינם עושין פירות אלא ע''כ על בית זית ועל בית גפנים קאי והא דקרי להו דמי בית זיתים שאינם עומדים אלא לדמים ואפי' בכה''ג ס''ל לת''ק דמתני' ימכרו דלא שייך שבח בית אביה בהו:

מתניתא. תוספתא מסייע להו לרבנן דתמן דקתני האומר לחבירו כרמא אני מוכר לך אע''פ שאין בו גפנים ה''ז מכור שלא מכר לו אלא שמו. ובבבלי ב''מ דף ק''ד מסיים והוא דמתקרי כרמא. אלמא דכרם אפילו בלא גפנים כרם מיקרי וה''נ כשנפלו לה זתים וקרקען אע''פ שאינם עושין פירות שייך בהו שבח בית אביה:

גמ' אפילו לא אכל אלא מלא חותלה. חותלה הוא כלי שעושין מחריות של דקל ומכניסין בתוכו תמרים. ובבבלי אמר רבי אסי ואפילו גרוגרת אחת והוא שאכלה דרך כבוד רבי אבא אמר אפילו שיגרא דתמרי תמרים הקבוצות יחד ואינן טובות כ''כ:

אסי אמר כו'. הגירסא זו א''א להעמידה דא''כ רבי אסי סבר דידו על העליונה ומאי פריך לקמן לכך נראה דאיפכא גרסינן אסי אמר והוא שתהא השבח יתר על ההוצאה אבל אם הוצאה יתירה על השבח נותן לו את השבח וכלומר דהא דאמרינן ישבע כמה הוציא ויטול יציאותיו דוקא אם השבח יתר על ההוצאה וכן אם השבח הוא כנגד הוצאה ולאפוקי אם ההוצאה יתירה על השבח:

נותן לו את השבח. כלומר אין לו אלא הוצאה כשיעור השבח דידו על התחתונה. וכדמפרש רבא להא דרב אסי בבבלי דף פ':

מתניתא. תוספתא דמכלתין פליגא על אסי דקתני התם היורד לנכסי אשתו ונתן עיניו לגרשה היורד לנכסי שבויין כו' והמקבל שדה מחבירו אם יש שם מחוברין לקרקע שמין לו וכולן שמין להן בעדית כלומר ששמין להן בשבח וידן על העליונה וקשיא לרב אסי. ובבבלי פרק המפקיד דף ל''ט גריס וכולן שמין להן כאריס שיטלו בשבח קרקעות ופירות כמנהג אריסי המקום והיינו הך:

ומשני מתניתא בנטיעה מאן דמר אסי בבנין גרסי' ול''ג פליגא ואגב שיטפא דלעיל הוא כלומר דברייתא מיירי בשדה העשויה ליטע דשמין לו וידו על העליונה ומאי דקאמר אסי בבנין הוא דכשדה שאינה עשויה ליטע הוא כדסיים בתוספתא היורד לחורבתו של חבירו ובנאה שלא ברשות ידו על התחתונה אם השבח יתר על ההונא' נותן לו את ההוצא' ואם ההוצא' יתר על השבח נותן לו את השבח וכן אמרינן בבבלי כ' המקבל דף ק''א:

מתניתא בנטיעה לא כן אמר רבי בא כו'. כלומר דמתמה הש''ס על דמוקי לברייתא בנטיעה ולהא דאסי בבנין והא מילתיה דאסי על מתני' קאי והא מתניתין בשדה מיירי דהא אכל קאמר וע''כ על אכילת פירות אמרו ולא על שכר בית דהא מפרש ד' בא לעיל דאפילו לא אכל אלא מלא חותלה:

כאן בשאכל כאן בשלא אכל. כלומר דמאי קושיא רישא בשאכל והתם מפרשינן לאכיל' פירות אבל בסיפא דקאמר הוציא ולא אכל ישבע וכו' על בנין קאי. א''נ י''ל דה''פ ואי דמוקמית לברייתא בנטיעה אכתי מי ניחא דהא אמרת בשדה העשויה ליטע שמין להן וידן על העליונה והא במתני' אפילו בנטיעה קאמר דאפילו לא אכל אלא מלא חותלה מה שאכל אכל ומשני דברייתא בשלא אכל והילכך ידו על העליונה. אבל ממסקנ' הבבלי משמע דלעולם ידו על התחתונה ואין חילוק בין נטיעה לבנין:

אבל אם נפלו לה זתים. וגפנים בשדה של בית אביה אפילו ת''ק מודה דלא תקוץ שעדיין וכו':

בשנפלו לה זתים ולא קרקען. כגון שהיה לאביה זתים שקנה בלא קרקע ויאכל פירות עד שייבשו:

מתני'. דפליגי ת''ק ור' יהודה:

גמ' בשם רבנין דתמן. של בבל:

אבל אם היו עושין כדי טפילתן. אפילו ת''ק מודה שלא תמכור דעדיין כבוד בית אביה קיים הוא:

כדי טפילתן. כדי אכילתן:

בשאינן עושין. העבדים ושפחות:

גמ' מתניתא. דפליגי ת''ק ורשב''ג:

משנה: הַמּוֹצִיא יְצִיאוֹת עַל נִיכְסֵי אִשְׁתּוֹ הוֹצִיא הַרְבֵּה וְאָכַל קִמְעָא קִמְעָא וְאָכַל הַרְבֵּה מַה שֶׁהוֹצִיא הוֹצִיא וּמַה שֶׁאָכַל אָכַל. הוֹצִיא וְלֹא אָכַל יִשְׁבַּע כַּמָּה הוֹצִיא וְיִטּוֹל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' קימעא. דבר מועט ואפילו כל שהוא כדמפרש בגמרא:

מה שהוציא הוציא. אם גירשה:

הלכה: נָֽפְלוּ לָהּ זֵיתִים וּגְפָנִים כול'. רַב אָבוּן בְשֵׁם רַבָּנִין דְּתַמָּן. מַתְנִיתָא בְּשֶׁנָּֽפְלוּ לָהּ זֵיתִים וְלֹא קַרְקָעָן. גְּפָנִים וְלֹא קַרְקָעָן. אֲבָל אִם נָֽפְלוּ לָהּ זֵיתִים וְקַרְקָעָן גְּפָנִים וְקַרְקָעָן לֹא תִקּוֹץ. שֶׁאַדַּיִין שְׁבָח בֵּית אָבִיהָ קַייָם. וְרַבָּנִין דְּהָכָא אָֽמְרִין. אֲפִילוּ נָֽפְלוּ לָהּ זֵיתִים וְקַרְקָעָן גְּפָנִים וְקַרְקָעָן. לֹא דְמֵי בֵית זֵיתָא דְנָֽפְלוּ וְלֹא דְמֵי בֵית כָּרְמָא דְנָֽפְלוּ. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְרַבָּנִין דְּתַמָּן. כַּרְמָא אֲנִי מוֹכֵר לָךְ. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ גְפָנִים הֲרֵי זֶה מָכוּר. שֶׁלֹּא מָכַר לוֹ אֶלָּא שְׁמוֹ. פַּרְדֵּיסָא אֲנִי מוֹכֵר לָךְ. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ אִילָנוֹת הֲרֵי זֶה מָכוּר. שֶׁלֹּא מָכַר לוֹ אֶלָּא שְׁמָן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ורבנין דהכא אמרין אפילו נפלו לה זתים וגפנים עם קרקען. פליגי ולת''ק ימכרו לעצים:

נותן לו את השבח. כלומר אין לו אלא הוצאה כשיעור השבח דידו על התחתונה. וכדמפרש רבא להא דרב אסי בבבלי דף פ':

אבל אם נפלו לה זתים. וגפנים בשדה של בית אביה אפילו ת''ק מודה דלא תקוץ שעדיין וכו':

בשנפלו לה זתים ולא קרקען. כגון שהיה לאביה זתים שקנה בלא קרקע ויאכל פירות עד שייבשו:

מתני'. דפליגי ת''ק ור' יהודה:

גמ' בשם רבנין דתמן. של בבל:

אבל אם היו עושין כדי טפילתן. אפילו ת''ק מודה שלא תמכור דעדיין כבוד בית אביה קיים הוא:

כדי טפילתן. כדי אכילתן:

בשאינן עושין. העבדים ושפחות:

גמ' מתניתא. דפליגי ת''ק ורשב''ג:

משנה: נָֽפְלוּ לָהּ זֵיתִים וּגְפָנִים זְקֵנִים ייִמָּֽכְרוּ לְעֵצִים וְיִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע וְהוּא אוֹכֵל פֵּירוֹת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא תִמְכּוֹר מִפְּנֵי שֶׁהֵן שְׁבָח בֵּית אָבִיהָ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' קימעא. דבר מועט ואפילו כל שהוא כדמפרש בגמרא:

מה שהוציא הוציא. אם גירשה:

הלכה: נָֽפְלוּ לָהּ עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת כול'. מַתְנִיתָא בְּשֶׁאֵינָן עוֹשִׂין כְּדֵי טְפֵילָתָן. אֲבָל אִם הָיוּ עוֹשִׂין 49a כְּדֵי טְפֵילָתָן לֹא תִמְכּוֹר. שֶׁאַדַּיִין כְּבוֹד בֵּית אָבִיהָ קַייָם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ורבנין דהכא אמרין אפילו נפלו לה זתים וגפנים עם קרקען. פליגי ולת''ק ימכרו לעצים:

נותן לו את השבח. כלומר אין לו אלא הוצאה כשיעור השבח דידו על התחתונה. וכדמפרש רבא להא דרב אסי בבבלי דף פ':

אבל אם נפלו לה זתים. וגפנים בשדה של בית אביה אפילו ת''ק מודה דלא תקוץ שעדיין וכו':

בשנפלו לה זתים ולא קרקען. כגון שהיה לאביה זתים שקנה בלא קרקע ויאכל פירות עד שייבשו:

מתני'. דפליגי ת''ק ור' יהודה:

גמ' בשם רבנין דתמן. של בבל:

אבל אם היו עושין כדי טפילתן. אפילו ת''ק מודה שלא תמכור דעדיין כבוד בית אביה קיים הוא:

כדי טפילתן. כדי אכילתן:

בשאינן עושין. העבדים ושפחות:

גמ' מתניתא. דפליגי ת''ק ורשב''ג:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source