Ktouboth
Daf 29b
רִבִּי יוּדָה עֲבַד כְּתוּבָּה מִדְרָשׁ. דָּרַשׁ רִבִּי יוּדָה. אָדָם מֵבִיא עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ כָּל קָרְבָּן שֶׁהִיא חַייֶבֶת. אֲפִילוּ אָֽכְלָה חֵלֶב אֲפִילוּ חִילְּלָה שַׁבָּת. וְכֵן הָיָה רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. 29b פְּטָרָהּ אֵינוֹ חַייָב בָּהּ. שֶׁכֵּן הִיא כוֹתֶבֶת לוֹ. וְאַחֲרָן דִּי אַתְייָן לִי עַלָּךְ מִן קָֽדְמַת דְּנָא.
Traduction
רִבִּי יוֹסֵי עֲבַד כְּתוּבָּה מִדְרָשׁ. דָּרַשׁ רִבִּי יוֹסֵי. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת כְּתוּבָּה מִלְוֶה גּוֹבָה אֶת הַכֹּל. לִכְפּוֹל אֵינָהּ גּוֹבָה אֶלָּא מֶחֱצָה. רִבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר עֲבַד כְּתוּבָּה מִדְרָשׁ. דָּרַשׁ רִבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר. אֵין אָדָם רַשַּׁאי לִיקַּח בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף אֶלָּא אִם כֵּן הִתְקִין לָהֶן מְזוֹנוֹת. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה עֲבַד כְּתוּבָּה מִדְרָשׁ. דָּרַשׁ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה. הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ לֹא יְמַשְׁכְּנֶנּוֹ אֶלָּא בְּבֵית דִּין. לֹא יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ לִיטּוֹל אֶת מַשְׁכּוֹנוֹ. שֶׁכֵּן הוּא כוֹתֵב. תַּשְׁלוּמָהּ מִן נִכְסֵיהּ דִּי אַתְייָן לִי וְדִי אַקְנָה לִקְבֵּל דְּנָהּ.
Traduction
רַב הוּנָא עֲבַד כְּתוּבָּה מִדְרָשׁ. דָּרַשּׁ רַב הוּנָא. הַבָּנִים יִירְשׁוּ וְהַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ. מַה הַבָּנִים יוֹרְשִׁין מִן הַמְטַלְטְלִין אַף הַבָּנוֹת נִיזּוֹנוֹת מִן הַמְטַלְטְלִין. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֵין הַבָּנוֹת נִיזּוֹנוֹת מִן הַמְטַלְטְלִין. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לִשְׁמוּאֵל. בְּנָן נוּקְבָּן דִיהֲווֹן לֵיכִי מִינַּאי יְהַוְייָן יָֽתְבָן בְּבֵיתִי וּמִיתְזְנָן מִנִּיכְסַיי עַד דְּתִינַּסְּבוֹן לְגוּבְרִין. וְתַנֵּי עֲלָהּ. מִן מְקַרְקְעֵי וְלֹא מִן מְטַלְטְלֵי. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָא. אַתְיָא דְּרַב הוּנָא כְרִבִּי וְדִשְׁמוּאֵל כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. דְּתַנֵּי. אֶחָד נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אֲחֵרָיוּת וְאֶחָד נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶן אֲחֵרָיוּת נִפְרָעִין מֵהֶן לְמָזוֹן הָאִשָּׁה וְהָבָּנוֹת. דִּבְרֵי רִבִּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אֲחֵרָיוּת הַבָּנִים מוֹצִיאִין מִן הַבָּנִים וְהָבָּנוֹת מוֹצִיאוֹת מִן הַבָּנוֹת וְהַבָּנִים מִן הַבָּנוֹת וְהָבָּנוֹת מִן הַבָּנִים. וְשֶׁאֵין לָהֶן אֲחֵרָיוּת הַבָּנִים מוֹצִיאִין מִן הַבָּנוֹת וְאֵין הַבָּנוֹת מוֹצִיאִין מִן הַבָּנִים. אָֽמְרֵי. חָזַר בֵּיהּ רַב הוּנָא. אָֽמְרִין. יֵאוּת. כְּתוּבָּה מִדְּבַר תּוֹרָה וּמָזוֹן הַבָּנוֹת מִדִּבְרֵיהֶן. וְדִבְרֵיהֶן עוֹקְרִין דְּבַר תּוֹרָה. אֶלָּא בְּכֶסֶף כְּתוּבַּת אִימָּן פְּלִיגִין. [אֲפִילוּ תֵימָא. בְּכֶסֶף כְּתוּבַּת אִימָּן פְּלִיגִין.] וְכֶסֶף כְּתוּבַּת אִימָּן לֹא קַרְקַע הוּא.
Traduction
הַיּוֹרֵד לְנִיכְסֵי אִשְׁתּוֹ וְנָתַן עֵינָו בָּהּ לְגָֽרְשָׁהּ וְקָפַץ וְתָלַשׁ מִן הַקַּרְקַע הֲרֵי זֶה זָרִיז וְנִשְׂכָּר. הַיּוֹרֵד לְנִיכְסֵי שְׁבוּיִין וְשָׁמַע עֲלֵיהֶן שֶׁהֵן מְמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין וְקָפַץ וְתָלַשׁ מִן הַקַּרְקַע הֲרֵי זֶה זָרִיז וְנִשְׂכָּר. אֵילּוּ הֵן נִיכְסֵי שְׁבוּיִין. כָּל שֶׁהָלַךְ אָבִיו אוֹ אָחִיו אוֹ אֶחָד מִכָּל הַמּוֹרִישִׁן אוֹתוֹ לִמְדִינַת הַיָּם נִשְׁמַע עֲלֵיהֶן שֶׁמֵּתוּ וְיָרַד לְנַחֲלָה. אֲבָל נִיכְסֵי נְטוּשִׁין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. וְאֵילּוּ הֵן נִיכְסֵי נְטוּשִׁין. כָּל שֶׁהָלַךְ אָבִיו אוֹ אֶחָד מִכָּל הַמּוֹרִישִׁין אוֹתוֹ לִמְדִינַת הַיָּם וְלֹא שָׁמַע עֲלֵיהֶן שֶׁמֵּתוּ וְיָרַד לוֹ לְנַחֲלָה. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. שָׁמַעְתִּי הֵן שְׁבוּיִין הֵן נְטוּשִׁין. אֲבָל נִיכְסֵי רְטוּשִׁין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. וְאֵילּוּ הֵן נִיכְסֵי רְטוּשִׁין. כָּל שֶׁהָלַךְ אָבִיו אוֹ אָחִיו אוֹ אֶחָד מִכָּל הַמּוֹרִישִׁין אוֹתוֹ לִמְדִינַת הַיָּם וְאֵין יָדוּעַ הֵיכָן הֵם. שְׁמוּאֵל אָמַר. שָׁבוּי זֶה שֶׁיָּצָא שֶׁלֹּא לְדַעַת. שֶׁאִילּוּ לְדַעַת יָצָא הָיָה מְצַוֵּיהוּ. נָטוּשׁ זֶה שֶׁיָּצָא לְדַעַת. תֵּידַע לָךְ שֶׁעִילָּה הָיָה רוֹצֶה לְהַבְרִיחוֹ מִנְּכָסָיו. שֶׁהֲרֵי לְדַעַת יָצָא וְלֹא צִיוָוהוּ. רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. הַמְטַלְטְלִין אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם נִיכְסֵי רְטוּשִׁין. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רַב. אִילֵּין דִּקְלַיָּא דְבָבֶל דְּלָא צְרִיכִין מֻרְכָּבָה לֹא מִסְתַּבְּרָא מֵיעַבְּדִינָן כְּקָמָה עוֹמֶדֶת לִקְצוֹר וּגְפָנִים עוֹמְדוֹת לִבְצוֹר.
Traduction
Ktouboth
Daf 30a
משנה: 30a לֹא כָתַב לָהּ כְּתוּבָּה בְּתוּלָה גוֹבָה מָאתַיִם וְאַלְמָנָה מְנָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא תְנַאי בֶּית דִּין. כָּתַב לָהּ שָׁוֶה מְנָה תַּחַת מָאתַיִם זוּז וְלֹא כָתַב כָּל נִיכְסִין דְּאִית לִי אַחֲרָאִין לִכְתוּבָתִיךְ חַייָב שֶׁהוּא תְנַאי בֶּית דִּין.
Traduction
Quand même le mari n’a pas rédigé de contrat avec sa femme, celle-ci reçoit 200 zouz à son 1er mariage, et cent zouz, si elle était veuve en se mariant; car, c’est une condition posée par le tribunal (une fois pour toutes). Si le mari lui a hypothéqué un terrain de la valeur de cent zouz pour le douaire de 200, sans avoir ajouté que le reste de ses biens pourrait au besoin servir aussi de garantie, il est néanmoins tenu de lui donner 200 zouz, par le même motif que c’est une condition juridique.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ולא כתב לה כל נכסין וכו' חייב. להיות כל נכסיו אחראין לה ולא יכול למימר אין ליך אלא שדה הכתובה ליך בכתובתיך:
משנה: לֹא כָתַב לָהּ בְּנִין דִּיכְרִין דְּיִהֲוֹן לֵיכִי מִינַאי אִינּוּן יִרְתוּן כְּסַף כְּתוּבְתִּיךְ יָתֵר עַל חוּלַקְהוֹן דְּעִם אֲחֵיהוֹן חַייָב שֶׁהוּא תְנַיי בֵית דִּין.
Traduction
Si le mari n’a pas écrit au contrat: ''Les enfants mâles que tu auras de moi hériteront (si tu meurs avant moi) de ton douaire, en sus de leur part avec leurs frères (mes enfants d’une autre femme)'', l’engagement existe néanmoins, puisque c’est une condition de droit.
Pnei Moshe non traduit
מתני' בנין דכרין. אם תמותי בחיי ואירשיך יטלו בניך כתובתיך אחרי מותי כשיבאו לחלוק בנכסי עם בניי שיהיו לי מאשה אחרת ונפקא מינה כגון. שכתובתה של זו מרובה משל אשה אחרת או שבני האשה אחרת מרובים מבניה של זאת וטוב לאלו שיטלו כתובת אמן ואפילו הן שוות:
משנה: לֹא כָתַב לָהּ אִם תִּשְׁתַּבְּייָן אֶפְרְקִינִיךְ וְאוֹתְבִינִיךְ לִי לְאִינְתּוּ וּבַכֹּהֲנוֹת אֲהַדְרִינִךְ לִמְדִינְתִּיךְ חַייָב שֶׁהוּא תְּנַאי בֵּית דִּין. נִשְׁבֵּית חַייָב לִפְדּוֹתָהּ וְאִם אָמַר הֲרֵי גִּיטָּהּ וּכְתוּבָּתָהּ תִּפְדֶה אֶת עַצְמָהּ אֵינוֹ רַשַּׁאי. לָֽקְתָה חַייָב לְרַפּוֹתָהּ. אָמַר הֲרֵי גִּיטָּהּ וּכְתוּבָּתָהּ תִּפְדֶה אֶת עַצְמָהּ רַשַּׁאי.
Traduction
Bien que le mari ne se soit pas engagé par écrit à délivrer sa femme si elle était faite prisonnière, et à la reprendre ensuite pour femme, ou s’il s’agit d’une fille de cohen à la ramener dans sa province, il y est contraint; parce que c’est une condition juridique. Si la femme a été faite prisonnière, le mari est obligé de la racheter et de la reprendre pour femme, et il ne peut pas même dire: ''Voici le divorce et le douaire, qu’elle se rachète elle-même''. Si elle est blessée, il est obligé de fournir les frais de son traitement de guérison; mais il lui est loisible de dire: ''Voici l’acte de divorce et le douaire, qu’elle se guérisse elle-même'' (il n’est pas obligé de donner davantage).
Pnei Moshe non traduit
מתני' ובכוהנת. שאינו יכול לקיימה משנשבית שאשת כהן אסורה לבעלה משנאנסה כותב לה אפריקינך ואהדרינך למדינתיך וחייב לתת לה כתובתה ואע''פ שבע''כ צריך לגרשה:
אינו רשאי. שכבר נתחייב בפדיונה משנשבית:
חייב לרפותה. שהרפואה כמזונות:
רשאי. שאינו חייב לזון גרושתו והרי היא קבלה מזונות שהן כנגד מעשה ידיה עד עכשיו אבל בפדיון שהוא תחת הפירות אע''פ שאין אדם חייב לפדות גרושתו אינו רשאי לפי שעדיין לא קבלה תשלום הפירות שאכל עד עכשיו:
הלכה: לֹא כָתַב לָהּ כְּתוּבָּה כול'. מַתְנִיתָא דְרִבִּי מֵאִיר. דְרִבִּי מֵאִיר אָמַר. כָּל הַפּוֹחֵת לִבְתוּלָה מִמָּאתַיִם וּלְאַלְמָנָה מִמְּנָה הֲרֵי זוֹ בְּעִילַת זְנוּת. לְמִי נִצְרְכָה. לְרִבִּי מֵאִיר. אַף עַל גַּב דְרִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. שְׁטָר שֶׁאֵין בּוֹ אֲחֵרָיוּת נְכָסִין אֵינוֹ גוֹבֶה. מוֹדֶה הוּא הָכָא שֶׁהוּא גוֹבֶה.
Traduction
Lorsque la Mishna dit (§ 9) quelle somme est due à la femme à défaut de contrat écrit, elle exprime l’avis de R. Meir, qui dit plus loin (5, 2): ''si le douaire est diminué de la somme fixée, savoir de 200 zouz pour la vierge et cent pour une veuve, l’union est un concubinage''. D’après qui, a-t-il fallu énoncer la fin de la Mishna (à savoir que le douaire est dû, même lorsque le contrat ne parle pas d’hypothèque sur les autres biens)? C’est aussi d’après R. Meir; car il dit d’ordinaire (211)(Baba Metsia 1, 6) qu’à défaut de spécification d’hypothèque en garantie d’un contrat, on n’est pas en droit de réclamer le montant; pourtant, il reconnaît qu’ici (pour le douaire) la femme a le droit de réclamer le montant sur les biens immeubles.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מתני'. דקתני לא כתב לה כתובה גובה:
דר''מ. היא דאמר בפרקין דלקמן כל הפוחת וכו' ומתני' נמי אפילו התנה עמה מיירי ואפ''ה גובה כר''מ:
למי נצרכה. אסיפא קאי דקתני ולא כתב לה כל נכסיו אחראין כו' לרבי מאיר איצטריך דאע''ג דאמר רבי מאיר בפ''ק דב''מ גבי מצא שטרי חוב אם אין בהן אחריות נכסים יחזיר שאין ב''ד נפרעין מהן דס''ל אחריות לאו ט''ס הוא מודה הוא הכא שהיא גובה דשאני ליה בין שטר לכתובה ובכתובה אית ליה אחריות ט''ס:
הלכה: לֹא כָתַב לָהּ דְּאִין תִּשְׁתַּבְּייָן אֶפְרְקִינִיךְ כול'. נִשְׁבֵּית חַייָב לִפְדּוֹתָהּ כול'. תַּנֵּי. יְבָמָה שֶׁנִּשְׁבֵּית אֵין הַיּוֹרְשִׁין חַייָבִין לִפְדּוֹתָהּ. רִבִּי חִייָה בַר אַשִׁי בְשֵׁם רַב. לֹא סוֹף דָּבָר בְּנִשְׁבֵּית בְּחַיֵי בַעֲלָהּ אֶלָּא אֲפִילוּ שֶׁנִּשְׁבֵּית לְאַחַר מִיתַת הַבַּעַל אֵין הַיּוֹרְשִׁין חַייָבִין לִפְדּוֹתָהּ. רִבִּי חִייָה בַר אָחָא. מַתְנִיתִין מְסַייְעָא לְרַב. וְאוֹתְבִינִיךְ לִי לְאִינְתּוּ. אֵין כָּאן אִינְתּוּ.
Traduction
On a enseigné (212)Tossefta à ce traité, ch 4: lorsqu’une belle-sœur à qui incombe le lévirat est devenue captive, le frère survivant, héritier du défunt, n’est pas tenu de la racheter. R. Hiya b. Ashé ajoute au nom de Rab: non seulement lorsque cette femme a été captive avant le décès du mari, mais encore, si elle l’a été après ce décès, l’héritier n’est pas tenu de la racheter. En effet, dit R. Hiya b. Aha, notre Mishna (§ 10) confirme cet avis de Rav, en disant (dans la formule écrite du contrat): ''et de te reprendre pour femme''; il n’y a donc d’obligation que si elle est encore ''sa femme ''(non veuve).
Pnei Moshe non traduit
גמ' אין היורשין חייבין לפדותה. כלומר היבמין שיורשין נכסי אחיהן אין חייבין לפדותה כדמפרש טעמיה לקמן:
לא סוף דבר שנשבית בחיי בעלה. שלא היה מוטל עליהן החיוב אלא אפילו נשבית לאחר מיתת הבעל שכבר זקוקה היא ליבם אפ''ה אינן חייבין:
אין כאן אינתו. אין אני קורא ביבמה ואותבינך לי לאינתו שהרי לא היתה אשתו מעיקרא:
הלכה: לֹא כָתַב לָהּ. בְּנִין דִּיכְרִין כול'. הָדָא דְאָמַר רִבִּי אִמִּי. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם מָצוּי לִיתֵּן לְבִתּוֹ בְּעַיִן יָפָה.
Traduction
Les fils héritent même sans condition écrite. C’est à ce sujet que R. Amé a dit (215)Ci-après, (10, 2): de cette façon, l’homme sera bien disposé à donner une dot à sa fille de bon cœur.
Pnei Moshe non traduit
גמ' הדא דאמר רבי אמי. טעמא דתקנת בנין דכרין מפרש כדי שיהא אדם מצוי ליתן לבתו בעין יפה דמתוך שהוא יודע שבניה יורשין כתובתה אף הוא פוסק לה נדוניא בעין יפה וכן אמר טעמא בבבלי כדי שיקפוץ אדם ויתן לבתו כבנו:
וּבַכֹּהֲנוֹת אֲהַדְרִינִךְ לִמְדִינְתָּא. מָה. לִמְדִינְתָּה מַמָּשׁ. לְיִישׁוּב.
Traduction
– S’il s’agit d’une fille de cohen, est-il dit, il y a le devoir de la ramener dans sa province. Est-ce strictement dans sa province que le mari sera tenu de la ramener? -Non, il s’agit seulement du territoire juif (Palestine).
Pnei Moshe non traduit
מה למדינתה ממש. לשון שאילה היא אם דוקא למדינתה ממש צריך להחזירה וקאמר דלא אלא ליישוב בלבד הוא דחייב להחזירה ואין צריך לטפל עמה להביאה למדינתה:
תַּנֵּי רַבָּן שֶׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. כָּל מַכָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ קִיצָה מִתְרַפֶּה מִכְּתוּבָתָהּ. וְשֶׁאֵין לָהּ קִיצָה מִתְרַפְּאָה מִן הַנְכָסִין. כְּהָדָא. חָדָא אִיתָא אֲתַת לְגַבֵּי רִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לָהּ. קְצַץ הוּא אַסְייָךְ. אָֽמְרָה לֵיהּ. לָא. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי חַגַּי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אַל תַּעַשׂ עַצְמָךְ כְּעֹרְכֵי הַדַּייָנִין. שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת לְיָחִיד אֶת דִּינוֹ. יְדַע הֲוָה בָהּ שֶׁהִיא כְשֵׁירָה.
Traduction
On a enseigné que R. Simon b. Gamliel dit (213)Ibid: toute maladie dont la durée est limitée pourra être traitée aux frais du douaire de la femme (si le mari préfère le lui rendre); si le mal n’a pas de durée fixe (est chronique), la guérison se fera aux frais du mari, ou de ses biens. Ainsi, une femme qui avait été malade, alla consulter R. Yohanan pour savoir si les frais du traitement étaient à sa charge à elle, ou non? Si l’on a réglé le compte avec le médecin, répondit le rabbi, c’est une preuve de maladie limitée, et tu as perdu (à toi de le payer). Ce n’est pas encore réglé, dit-elle (et le mari devra le payer). Mais R. Hagaï n’a-t-il pas dit au nom de R. Josué b. Levi qu’il ne faut pas se porter spontanément juge dans un procès (214)''Avot, 1, 8; J, (Baba Batra 9, 4)'', et ne pas révéler à un particulier le jugement qui lui incombera (de crainte de le pousser à une assertion fausse)? Comment donc R. Yohanan a-t-il pu s’exprimer ainsi? C’est qu’il savait s’adresser à une honnête femme.
Pnei Moshe non traduit
כל מכה שיש לה קיצה. יש לה קצבה ואינה חולה תדיר אינה בכלל מזונות ומתרפאת מכתובתה:
ושאין לה קיצה. הוי בכלל מזונות ומתרפאת מנכסי בעלה:
חדא איתא. אשה אחת שהיתה לה חולי ובאת לפני ר' יוחנן:
קצץ הוא אביד. כלומר אם קצץ עם הרופא הרי אבדת וצריכה את להתרפאות מכתובתך:
לא. עדיין לא נקצץ ודינה להתרפאות מן הנכסין:
אל תעש עצמך כעורכי הדיינין. והיכי עביד רבי יוחנן הכי לגלות לה דינה מקודם שמא מתוכו תלמד לשקר:
יודע היה בה שהיא כשרה. ואינה מדברת שקר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source