הלכה: יְתוֹמָה שֶׁנִּתְאָֽרְסַה וְנִתְגָּֽרְשָׁה כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אַתְיָא דְרְבִּי אֶלְעָזָר 21b בְּשִׁיטַּת רִבִּי עֲקִיבָה רַבּוֹ. כְּמַה דְרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. יֵשׁ לָהּ קְנָס וּקְנָסָהּ לְעַצְמָהּ. כֵּן אָמַר רִבִּי אֶלֱעָזָר. יֵשׁ לָהּ קְנָס וּקְנָסָהּ שֶׁלְּעַצְמָהּ. מֵעַתָּה אֲפִילוּ בִמְפוּתָּה. רִבִּי יִרְמְיָה אוֹמֵר בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. תִּיפְתָּר שֶׁמָּֽחְלָה לוֹ. וְיֵשׁ אָדָם מוֹחֵל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. פָּתַר לָהּ בִּיתוֹמָה. וְתַנֵּי דְבֵית רִבִּי כֵּן. הַיְּתוֹמָה. רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר. הָאוֹנֵס חַייָב וְהַמְפַתֶּה פָטוֹר. וְיֵשׁ אָדָם מוֹחֵל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִרְשׁוּתוֹ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. דָּמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. קְנָס אֵין בּוֹ מִשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. עָֽמְדָה בַדִּין עַד שֶׁלֹּא מֵת אָבִיהָ הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאָב. מַת הָאָב הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאַחִין. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן קְּנָס כֵּן הוּא מִשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה. הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאַחִין מִשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה. רָבָא בְשֵׁם רַב חִסְדָּא. בְּבוֹשֶׁת וּפְגָם הָדָא מַתְנִיתָא. דְּרִבִּי מָנָא אָמַר. מָהוּ. הָאוֹנֵס חַייָב וְהַמְפַתֶּה פָטוֹר מִן הַכֹּל. רִבִּי אָבִין אָמַר. שַׁמַּי בָּעֵי. מָהוּ הָאוֹנֵס חַייָב וְהַמְפַתֶּה פָטוֹר. הָאוֹנֵס חַייָב בַּכֹּלּ וְהַמְפַתֶּה פָטוֹר מִן הַבּוֹשֶׁת וּמִן הַפְּגָם וְחַייָב בִּקְנָס. וְהָא רִבִּי עֲקִיבָה. אוֹ. הָאוֹנֵס פָּטוּר מִן הַבּוֹשֶׁת וְחַייָב בִּקְנָס וְהַמְפַתֶּה פָטוֹר מִן הַכֹּל. הַהִיא דְּרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי הוּא.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' אתייא דרבי אלעזר בשיטת רבי עקיבא רבו. כלומר דרבי יוחנן מפרש להא דר''א דלאו ביתומה ממש קאמר דפשיטא הוא דמפתה פטור אלא יתומה דקאמר בנערה שנתארסה ונתגרשה דהויא כיתומה בחיי האב וקסבר לה כר''ע דאמר לעיל קנסה לעצמה:
ההיא רבי יוסי הגלילי היא. לא תיתני אליבא דר''ע אלא ר''י הגלילי כדאמרינן ריש פירקין האונס והמפתה את היתומה פטור ומוקי לה כר''י הגלילי וכדפרישית שם. ובחידושי הרא''ה ז''ל מצאתי הגי' והיא רבי עקיבא ואדלעיל קאי:
והא ר''ע אומר האונס פטור וכו'. נראה דט''ס הוא ומהיכי תיתי לומר באונס דפטור מן הבשת אלא ה''ג והא ר''ע אומר האונס והמפתה פטור מן הכל. אלמא שמעינן אליביה דאפילו קנס יכולה למחול וקשיא לרבי אבין:
רבי אבין אמר שמי בעי. עלה דאמאי יהא המפתה פטור מקנס הא אינו ברשותה למחול והילכך מפרש מהו האונס וכו' דמבושת ופגם הוא דפטור המפתה שברשותה הוא למחול אבל בקנס חייב שאינה יכולה למחול ומתני' אליבא דר' אבין מיתוקמא:
בכל. בין בקנס בין בבושת ופגם וכן המפתה פטור מן הכל:
דרבי מנא. כלומר ובפלוגתא דאשכחן דפליגי בה דרבי מנא אומר מהו האונס חייב דקתני במתני':
בבושת ופגם הדא מתני'. מתנית' דקתני המפתה פטור בבושת ופגם הוא דפטורי דיכולה למחול אבל לא בקנס דעדיין לא זכתה בו:
עמדה בדין וכו' אם את אומר כן. ואם איתא דהיה זוכה בקנס מיד קודם העמדה בדין. קנס כן הוא משעה ראשונה. הרי יש כאן קנס משעה ראשונה ומאי שנא עמדה בדין דקאמר אפילו לא עמדה בדין מת האב יהא של אחין אלא ודאי שאינה זוכה עד שעת העמדה בדין וא''כ קשיא היאך יכולה היא למחול הקנס:
נישמעינה כו'. מסקנת הקושיא היא כלומר וכ''ת דמיד זכתה והויא כדבר שברשותה והא בהדיא שמענו דאמר רבי בון דאין זכייה בקנס משעה הראשונה כדמוכח ממתני' דתנינן לקמן ריש פ''ד:
ויש אדם מוחל על דבר שאינו ברשותו. ותהא ביתומה ממש מ''מ קשה דהא עדיין לא זכתה בקנס עד שעת העמדה בדין וכי יכולה היא למחול דבר שאינו ברשותה:
ותני דבית ר' כן. בבה''מ של ר' היו שונין במשנה בהדיא הכי היתומה ר''א אומר וכו' ולא היו גורסין שנתארסה ונתגרשה:
פתר לה. רבי ירמיה המתני' ביתומה ממש ולא כר''י הילכך יכולה למחול שהכל שלה:
ויש אדם מוחל דבר שאינו שלו. כלומר נהי דקנסה לעצמה בנערה שנתארסה ונתגרשה מיהת בושת' ופגמה של אביה הוא וכי יכולה היא למחול דבר שאינו שלה:
מעתה אפי' במפותה. טעמא מפרש דמ''ט מפותה פטור כרבי ירמיה דאמר תיפתר טעמא דמתני' במפותה משום דמדעתה הוא ומחלה לו:
הלכה: כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מֶכֶר כול'. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא. בְּרַם כָּרַבָּנִין יֵשׁ מֶכֶר וּקְנָס כְּאַחַת. כְּרִבִּי מֵאִיר. מִבַּת יוֹמָהּ וְעַד גֹ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד יֵשׁ לָהּ מֶכֶר וְאֵין לָהּ קְנָס. מִבַּת גֹ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד עַד שֶׁתִּבְגּוֹר יֵשׁ לָהּ קְנָס וְאֵין לָהּ מֶכֶר. הַבּוֹגֶרֶת לֹא מֶכֶר וְלֹא קְנָס. כְּרַבָּנִין. מִבַּת יוֹמָהּ וְעַד גֹ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד מֶכֶר וּקְנָס כְּאַחַת. מִבַּת גֹ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד עַד שֶׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת יֵשׁ לָהּ מֶכֶר וְאֶין לָהּ קְנָס. מִשֶּׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת עַד שֶׁתִּבְגּוֹר יֵשׁ לָהּ קְנָס וְאֵין לָהּ מֶכֶר. בּוֹגֶרֶת לֹא מֶכֶר וְלֹא קְנָס.
Pnei Moshe (non traduit)
כר''מ מבת יומה ועד ג' שנים ויום אחד יש לה מכר ואין לה קנס. ובזה אפי' רבנן מודו דלאו בת ביאה היא. חסר כאן בדברי ר''מ וה''ג כגירסת הבבלי וכן הוא בתוספתא סוף פ''ג מבת שלשה שנים ויום אחד עד שתביא ב' שערות יש לה מכר ואין לה קנס משתביא ב' שערות עד שתבגור יש לה קנס ואין לה מכר בוגרת לא מכר ולא קנס. וכן בדברי רבנן נתחלפה הגי' וה''ג כרבנן מבת יומה ועד שלשה שנים ויום אחד יש לה מכר ואין לה קנס מבת שלשה ויום אחד עד שתביא שתי שערות מכר וקנס כאחת:
ברם כרבנן יש מכר וקנס כאחת. בימי קטנותה כדמפרש ואזיל:
גמ' דר''מ היא. מתני' דקטנה אין לה קנס:
ונזקו ממועט. על פגם קאי שאין אדם גדול נפגם כ''כ:
למתבייש מן הקטן. שבשתו מרובה וזהו הכל לפי המבייש. בושת הגדול. שמתבייש מרובה דאין אדם קל משגיח כ''כ בבושה:
גמ' לא דומה המבייש את הגדול למבייש את הקטן. וזהו הכל לפי המתבייש:
משנה: כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מֶכֶר אֵין קְנָס וְכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קְנָס אֵין מֶכֶר. קְטַנָּה יֵשׁ לָהּ מֶכֶר וְאֵין לָהּ קְנָס. נַעֲרָה יֵשׁ לָהּ קְנָס וְאֵין לָהּ מֶכֶר. הַבּוֹגֶרֶת לֹא מֶכֶר וְלֹא קְנָס.
Pnei Moshe (non traduit)
הבוגרת. מבת י''ב שנה וששה חדשים ויום אחד וכבר הביאה שתי שערות היא הנקרא' בוגרת ואין אביה יכול למכרה ואין לה קנס אבל בושת ופגם יש לה:
אין מכר. שאין אדם מוכר את בתו כשהיא נערה:
וכל מקום שיש קנס. משהיא נערה והיא כשתהיה בת י''ב שנים ויום אחד והביאה שתי שערות שזו יש לה קנס:
אין קנס. דאין קנס לקטנה ומתני' ר''מ היא כדמוקי לה בגמרא ולית הילכתא כוותיה:
מתני' כל מקום שיש מכר. לאב בבתו דהיינו בקטנותה:
כאלו היא שפחה. בבבלי מפרש אומדין כמה אדם רוצה ליתן בין שפחה בתולה לשפתה בעולה להשיאה לעבדו שיש לרבו קורת רוח הימנו:
והמתבייש. לפי חשיבתו בשתו:
מתני' הכל לפי המבייש. אדם קל שבייש בשתו מרובה:
הלכה: אֵי זֶהוּ הַבּוֹשֶׁת. הַכֹּל לְפִי הַמְבַייֵשׁ וְהַמִּתְבַּייֵשׁ כול'. לֹא דוֹמֶה הַמְבַייֵשׁ אֶת הַגָּדוֹל לַמְבַייֵשׁ אֶת הַקָּטָן. לֹא דוֹמֶה מִתְבַּייֵשׁ מִן הַגָּדוֹל לַמִּתְבַּייֵשׁ מִן הַקָּטָן. בּוֹשֶׁת גָּדוֹל מְרוּבָּה וְנִזְקוֹ מְמוּעָט. בּוֹשֶׁת קָטָן מְמוּעָט וְנִזְקוֹ מְרוּבָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
כר''מ מבת יומה ועד ג' שנים ויום אחד יש לה מכר ואין לה קנס. ובזה אפי' רבנן מודו דלאו בת ביאה היא. חסר כאן בדברי ר''מ וה''ג כגירסת הבבלי וכן הוא בתוספתא סוף פ''ג מבת שלשה שנים ויום אחד עד שתביא ב' שערות יש לה מכר ואין לה קנס משתביא ב' שערות עד שתבגור יש לה קנס ואין לה מכר בוגרת לא מכר ולא קנס. וכן בדברי רבנן נתחלפה הגי' וה''ג כרבנן מבת יומה ועד שלשה שנים ויום אחד יש לה מכר ואין לה קנס מבת שלשה ויום אחד עד שתביא שתי שערות מכר וקנס כאחת:
ברם כרבנן יש מכר וקנס כאחת. בימי קטנותה כדמפרש ואזיל:
גמ' דר''מ היא. מתני' דקטנה אין לה קנס:
ונזקו ממועט. על פגם קאי שאין אדם גדול נפגם כ''כ:
למתבייש מן הקטן. שבשתו מרובה וזהו הכל לפי המבייש. בושת הגדול. שמתבייש מרובה דאין אדם קל משגיח כ''כ בבושה:
גמ' לא דומה המבייש את הגדול למבייש את הקטן. וזהו הכל לפי המתבייש:
משנה: 22a וְאֵי זֶהוּ הַבּוֹשֶׁת הַכֹּל לְפִי הַמְבַייֵשׁ וְהַמִּתְבַּייֵשׁ. פְּגָם רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא שִׁפְחָה נִמְכֶּרֶת כַּמָּה הָֽיְתָה יָפָה וְכַמָּה הִיא יָפָה. קְנָס שָׁוֶה בְּכָל אָדָם. וְכָל שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִיצְבָּה מִן הַתּוֹרָה שָׁוֶה בְּכָל אָדָם.
Pnei Moshe (non traduit)
הבוגרת. מבת י''ב שנה וששה חדשים ויום אחד וכבר הביאה שתי שערות היא הנקרא' בוגרת ואין אביה יכול למכרה ואין לה קנס אבל בושת ופגם יש לה:
אין מכר. שאין אדם מוכר את בתו כשהיא נערה:
וכל מקום שיש קנס. משהיא נערה והיא כשתהיה בת י''ב שנים ויום אחד והביאה שתי שערות שזו יש לה קנס:
אין קנס. דאין קנס לקטנה ומתני' ר''מ היא כדמוקי לה בגמרא ולית הילכתא כוותיה:
מתני' כל מקום שיש מכר. לאב בבתו דהיינו בקטנותה:
כאלו היא שפחה. בבבלי מפרש אומדין כמה אדם רוצה ליתן בין שפחה בתולה לשפתה בעולה להשיאה לעבדו שיש לרבו קורת רוח הימנו:
והמתבייש. לפי חשיבתו בשתו:
מתני' הכל לפי המבייש. אדם קל שבייש בשתו מרובה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source