קִידְּשָׁהּ בַּחוּפָּה לֵית לֵיהּ בְּאִילֵּין קְנָסַייָא. אָֽמְרִין. רִבִּי מַתַּנְיָה עֲבַד לִבְרָתֵּיהּ כֵּן. עַל דַּעְתּיֵּיהּ דְּרִבִּי לָֽעְזָר בְּמָקוֹם שֶׁבָּתֵּי דִינִין יוֹשְׁבִין בְּכָל יוֹם. תִּינָּשֵׂא בְּכָל יוֹם. וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין בָּתֵּי דִינִין יוֹשְׁבִין (בְּכָל יוֹם) לֹא תִינָּשֵׂא. כָל עִיקָּר. שֶׁלֹּא לַעֲקוֹר זְמַנּוֹ שֶׁלָּרְבִיעִי. וְיַעֲקוֹר זְמַנּוֹ שֶׁלָּרְבִיעִי. אַף הוּא אִית לֵיהּ כְּהָדָא דְתַנֵּי בַּר קַפָּרָא. בַּר קַפָּרָא אָמַר. מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בָּהּ בְּרָכָה. וְתִינָּשֵׂא. בָרִאשׁוֹן וְיַשְׁכִּים לְבֵית דִּין בַּשֵּׁינִי. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. שֶׁלֹּא לַעֲקוֹר זְמַנּוֹ. שֶׁלָּרְבִיעִי. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר כְּהָדָא דְתַנֵּי בַּר קַפָּרָא. דְּבַר קַפָּרָא אָמַר. מִפְּנֵי שֵׁכָּתוּב בָּהּ בְּרָכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ואית דבעי מימר. כדאמרינן לעיל דס''ל כהדא דתני כו' דטעמא נמי משום ברכה והילכך תנשא ברביעי כדי שתבעל לאור חמישי:
אית דבעי מימר. סתם שלא לעקור זמנו של רביעי ולא מסיק לה כהא דאמרינן לעיל דס''ל נמי משום ברכה אלא דסמיך אהא דאמר לקמן כדי שיהא אדם מתקן צרכיו ג' ימים:
ותינשא בראשון. על מתניתי' פריך דקתני נשאת ברביעי כדי שישכים לב''ד בחמישי ותנשא בראשון וישכים בשני:
אף הוא אית ליה כהדא כו'. כלומר דלר''א נמי אית ליה לטעמא דב''ק דאמר משום ברכה אבל לא לעיקר הטעם אלא היכא דלא שייכא טעמא דטענת בתולים תקנו שלא לעקור זמנו ומשום עצה טובה דברכה:
ויעקור. ומה בכך הואיל ואין כאן טעמא דישכים לב''ד:
על דעתיה דר''א. דאמר דעיקר הטעם משום טענת בתולים ושואל הש''ס במקום שב''ד יושבין בכל יום אם נימא דתינשא בכל יום. א''נ לשון קושיא הוא דלר''א אמאי תני במתני' סתם נשאת ליום ד' ולא קאמר במקום שיושבין ב''ד בכל יום תינשא בכל יום לטעמיה דר''א ועיקר והיינו דפריך עלה ובמקום שאין ב''ד יושבין בכל יום כלומר שלעולם אין יושבין דאין להן קביעות זמן לא תינשא כל עיקר בתמיה אלא שלא לעקור כו' כלומר דניחא לן למימר דלעולם זמנו רביעי שלא לעקור זמנו כדמסיק:
עבד לברתיה כן. שלא הניח לה להתקדש עד שעת החופה:
לית ליה באילין קנסייא. כלומר אין כאן כל אלו החששות דאפי' זנתה קודם לא נאסרה עליו:
קידשה בחופה. ולא מקודם וכמו שאנו עושין:
רִבִּי לָֽעְזָר מַייְתֵי לָהּ טַעַם דְּמַתְנִיתִין. שֶׁאִם הָיָה לוֹ טַעֲנַת בְּתוּלִים הָיָה מַשְׁכִּים לְבֵית דִּין. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְרִבִּי לָֽעְזָר. מִן הַסַּכָּנָה וְהֵילָךְ נָהֲגוּ לָשֵׂאת בַּשְּׁלִישִׁי וְלֹא מִיחוּ בְיָדָן חֲכָמִים. בְּשֵׁינִי אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. וְאִם מִפְּנֵי הָאוֹנֶס מוּתָּר. מַהוּ מִפְּנֵי הָאוֹנֶס. מִפְּנֵי הַכְּשָׁפִים. מַה בֵין שֵׁינִי לַשְּׁלִישִׁי. לֹא 1b דוֹמֶה מִשְׁתָּהֵא יוֹם אֶחָד לְמִשְׁתָּהֵא שְׁנֵי יָמִים. וְיִשְׁתָּהֵא שְׁנֵי יָמִים. שֶׁלֹּא יֶעֱרַב עָלָיו הַמֶּקַח. וְיֶעֱרַב עָלָיו הַמֶּקַח. לֵית יְכוֹל. דְּאָמַר רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. מָצָא הַפֶּתַח פָּתוּחַ אָסוּר לְקַייְמָהּ מִשּׁוּם סְפֵק סוֹטָה. וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא אֲנוּסָה הִיא. קוֹל יוֹצֵא לָאֲנוּסָה. וַאֲפִילוּ תָחוּשׁ לָהּ מִשּׁוּם אֲנוּסָה. לֹא סָפֵק אַחֵר. סָפֵק אֲנוּסָה סָפֵק פְּתוּחָה. מִדְּבַר תּוֹרָה לְהַחֲמִיר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וַאֲפִילוּ תָחוּשׁ לָהּ מִשּׁוּם אֲנוּסָה. שְׁתֵּי סְפֵיקוֹת. סָפֵק אֲנוּסָה סָפֵק פְּתוּחָה סָפֵק מִשֶּׁנִּתְאָֽרְסָה סָפֵק עַד שֶׁלֹּא תֵאָרֵס. שְׁתֵּי סְפֵיקוֹת מִדְּבַר תּוֹרָה לְהָקֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
ומשני ר''י דלא היא ואפי' תחוש לה משום אנוסה אתה רוצה להחמיר עליה בתמיה דהרי יש כאן ב' ספיקות כדמפרש ואזיל דספק אין תחתיו ואי לאו טעמא דלא חיישינן לאונס דיש לה קול הוי שרינן לה משום ס''ס דאפי' בד''ת להקל הוא אבל השת' דלא חיישינן לאונס ליכא אלא חדא ספקא ספק תחתיו ספק אין תחתיו ולחומרא:
ואפילו תחוש לה משום אנוס'. קושיא היא דלמאי איצטריך למימר דיש קול לאנוסה תיפוק ליה אפי' נחוש לאונס אין כאן אלא ספק אחד ספק אנוסה ספק פתוחה כלומר מפותה והוי ספק אחד מד''ת ולהחמיר:
ומשני קול יוצא לאנוסה. דרוב הנתפסו' באונס יש להן קול וזו דלית לה קלא הורע חזקתה דהוי ליה רצון רובא ומיעוט אונס ורובא וחזקה רובא עדיף:
לית יכול. אין אתה יכול להתירה לו אפי' מתרצה הוא כדאמר ר''א דאסור לקיימה משום ספק סוטה שמא תחתיו זנתה:
וחש לומר שמא אנוסה היא. אמאי ניחוש לחומרא נוקמה בחזקת היתר לבעלה דניחוש שמא נאנסה:
רבי לעזר מייתי לה. טעמא דעיקר הוא משום טענת בתולים כטעם דמתני':
מתניתא. תוספתא דלקמיה דמחלק בה בין שני לשלישי מסייע לרבי לעזר דטעמא משום טענת בתולים היא כדאמרינן לקמיה אינו דומה משתהא יום אחד כו':
מן הסכנה והילך. בבבלי מפרש דאמרי בתולה הנשאת ליום הרביעי תיבעל להגמון תחילה וכדאמר הכא לקמן הלכה ה' ומשום דאיכא צנועות דמסרן נפשייהו לקטלא ואתיין לידי סכנה:
נהגו לשאת בשלישי. דמספיקא לא עקר נפשיה ולבא לעיר כיון שאין זמן קביעות ע''י ב''ד:
אין שומעין לו. לעבור על זמן הקבוע ע''י תקנת חכמים:
מפני הכשפים. שלא יאמרו כשפים עושים היהודים שמקפידי' על אותו יום. ובבבלי מפרש שר צבא בא לעיר ויחטפו צרכי הסעודה או כגון שמת אביו של חתן או אמה של כלה:
לא דומה משתהא יום אחד. עד זמן ישיבת ב''ד למשתהא ב' ימים:
וישתהא ב' ימים. ולמאי איכא למיחש:
שלא יערב עליו המקח. דבשהות כ''כ איכא למיחש שמא יתקרר דעתו מכעסו שלא מצא לה בתולים ויתרצה במקחו והיינו כר''א דטעמא משום טענת בחולים הוא:
ויערב עליו המקח. ומה בכך:
רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר. אָסוּר לָדוּן דִּינִי מְמוֹנוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וְהָא מַתְנִיתָא פְלִיגָא. לְפִיכָךְ אֵין דָּנִין לֹא בְעֶרֶב שַׁבָּת וְלֹא בְעֶרֶב יוֹם טוֹב דִּינֵי נְפָשׁוֹת. הָא דִינֵי מָמוֹנוֹת דָּנִין. וְתַנֵּי רִבִּי חִייָה כֵן. דָּנִין דִּינֵי מָמוֹנוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת אֲבָל לֹא דִינֵי נְפָשׁוֹת. כָּאן לַהֲלָכָה כָּאן לִדְבַר תּוֹרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ומשני כאן. להלכה כאן לדבר תורה. כלומר משנתינו איירי מד''ת אין דנין דיני נפשות אבל דיני ממונות דנין והא דאר''ח בשם רבי אבהו דאסור לדון היינו מד''ס ואסור לכתחילה קאמר אבל אם עבר ודן דינו דין:
והא מתני'. דפ''ד דסנהדרין פליגא דקתני התם דיני נפשות דנין בו ביום וגומרין ביום שלאחריו לפיכך אין דנין כו' ומשמע דוקא ד''נ אבל דיני ממונות דנין ותני רבי חייא בהדיא כן:
אסור לדון. אפי' ד''מ בע''ש מפני שטרודין להכין צורכי שבת ואיידי דקאמר לעיל לא ישא כו' נקט להא נמי הכא:
רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי. אָסוּר לָאָדָם לִישָּׂא אִשָּׁה בְּעֶרֶב שַׁבָּת. הָדָא דְאַתְּ אֲמַר לַעֲשׂוֹת סְעוּדַת אֵירוּסִין. הָא לָאֲרוֹס יְאָרֵס. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֲפִילוּ בְתִשְׁעָה בְאַב יְאָרֵס. שֶׁלֹּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר. מִחְלְפָה שִׁיטְּתָא דִשְׁמוּאֵל. תַּמָּן הוּא אָמַר אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה וגו' בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד. וּבְהַהוּא אָמַר אָכֵין. אֶלָּא שֶׁלֹּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר בִּתְפִילָּה. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא קַייְמָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ואעפ''כ לא קיימה. ומ''מ לא יתקיים הזיווג הזה דאח''כ ימות זה או יגרשנה ותנשא לבן זוגה לקיים הגזירה מן השמים וכ''כ הר''ן ז''ל בפ' אלו מגלחין אהא דקאמר שם שמא יקדמנו אחר ברחמים:
אלא שלא יקדמנו אחר. היינו בתפילה שאע''פ שזיווגם מן השמים אפשר שתועיל תפלתו של זה לכונסה:
וכה. והכא הוא אומר הכין שמא יקדמנו אחר:
במאזנים לעלות המה מהבל יחד. כדדריש בויקרא רבא עד שהן הבל במעי אמן נגזר עליהן זיווגם:
מחלפא שיטתיה דשמואל. דתמן אמר דהזיווג מן השמים הוא דכתיב אלהים מושיב וגו' וכדאמר בבבלי ריש סוטה ובכמה מקומות ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת כו':
הא לארוס. בלא סעודה מותר לארוס:
הדא דאת אמר. אסור דוקא לעשות סעודת אירוסין משום דאין קובעין סעודה בע''ש:
אסור לאדם לישא אשה בע''ש. היינו לקדשה ומשום סעודה כדמפרש ואזיל דאלו לכונסה לחופ' בלא סעודה מותר אלא דמפני כבוד שבת מפני הטרדא קאמר לעיל שאינה נישאת לכתחילה וכדפרישית לעיל:
שָׁוִין שֶׁאֵינָהּ נִישֵּׂאת לֹא בְעֶרֶב שַׁבָּת וְלֹא בְמוֹצָאֵי שַׁבָּת. לֹא בְעֶרֶב שַׁבָּת. מִפְּנֵי כְבוֹד שַׁבָּת. וְלֹא בְמוֹצָאֵי שַׁבָּת. חֲבֵרַייָא אוֹמְרִין. מִפְּנֵי הַטּוֹרַח. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. 2a מִפְּנֵי כְבוֹד שַׁבָּת. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לַחֲבֵרַייָא. מִפְּנֵי מַה אָֽמְרוּ. בְּתוּלָה נִישֵּׁאת בַּיּוֹם הָֽרְבִיעִי. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם מַתְקִין צְרָכָיו שְׁלֹשָּׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני'. ברייתא דלקמיה מסייע לחברייא דאמרי מפני הטורח דקתני מפני מה אמרו כו' והיינו שקדו דאמר בבבלי וכן הוא בתוספתא ריש מכילתין אלמא דחששו חכמים שיהא מתקן צרכי סעודה מקודם:
מפני כבוד שבת. שאם יכנוס למוצאי שבת ויהא טרוד בשבת חיישינן שמא ישכח מחמת טרדא ויבא לידי חילול שבת וכגונא דאמרינן בבבלי גזירה שמא ישחוט בן עוף:
מפני הטורח. שצריך להטריח עצמו ולתקן צרכי הסעודה מקודם כדלקמיה ואם תנשא במוצאי שבת אימתי יתקן צרכיו:
מפני כבוד שבת. שלא יהיה טרוד בנשואין ולא יהיה פנוי להכין צרכי שבת א''נ דה''נ טעמא שמא יבא לידי חילול שבת כדלקמן:
שוין. הכל שוין בזה שאין נישאת כו' אפי' במקום שב''ד קבועים בכל יום:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source