Ktouboth
Daf 18b
משנה: וְאֵילוּ שֶׁאֵין לָהֶן קְנָס. הָבָּא עַל הַגִּיּוֹרֶת וְעַל הַשְּׁבוּיָה וְעַל הַשִּׁפְחָה שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַּייְרוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ יְתֵירוֹת עַל בְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. שְׁבוּיָה שֶׁנִּיפְדֵּית הֲרֵי הִיא בִקְדוּשָּׁתָהּ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא גְדוֹלָה.
Traduction
Pour les cas suivants, il n’y pas d’amende: cohabitation avec une prosélyte, une captive, ou une esclave, qui ont été rachetées, converties, ou libérées à l’âge de plus de 3 ans et un jour (135)Alors, elle n'est plus vierge peut-être. R. Juda dit: une captive rachetée reste dans sa sainteté (136)Dans la présomption de pureté, si même elle était déjà grande lors du rachat.
Pnei Moshe non traduit
מתני' יתירות על שלש שנים. דכיון דראויות לביאה בחזק' הפקר הן ונבעלות בגיותן והשבויה בשבייתה ואף על גב דמדאורייתא שבויה לא הויא בחזקת בעולה כדאמרינן בכל דוכתי בשבויה הקלו מ''מ אין לה קנס דמשום גזירה שלא תנשא לכהן עשאוה כבעולה לכל דבריה:
הרי היא בקדושתה. ואינה בחזקת בעולה אע''פ שנשבית כשהיא גדולה ואין הלכה כרבי יהודה:
משנה: הַבָּא עַל בִּתּוֹ עַל בַּת בִּתּוֹ עַל בַּת בְּנוֹ עַל בַּת אִשְׁתּוֹ עַל בַּת בְּנָהּ עַל בַּת בִתָּהּ אֵין לָהֶן קְנָס מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְחַייֵב בְּנַפְשׁוֹ שֶׁמִּיתָתוֹ בִּידֵי בֵית דִּין וְכָל הַמִּתְחַייֵב בְּנַפְשׁוֹ אֵינוֹ מְשַׁלֵּם מָמוֹן שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ.
Traduction
Celui qui cohabite avec sa fille, ou la fille de sa fille, ou la fille de son fils, ou la fille de sa femme (belle-fille), ou la fille d’un fils de sa femme, ou la fille de la fille de sa femme, n’a pas d’amende à payer, puisqu’il s’expose à la peine capitale prononcée par le tribunal, car celui qui s’expose lui-même à la mort n’a pas d’argent à payer, comme il est dit (Ex 22, 21): Sans qu’il y ait eu d’accident (137)C-à-d de mort, il sera puni d’une amende.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ולא יהיה אסון ענוש יענש. הא אם יהיה אסון לא יענש אין משלם ממון מפני שהוא חייב מיתת ב''ד:
הלכה: הַבָּא עַל בִּתּוֹ כול'. אִילּוּ אַחֵר בָּא עָלֶיהָ קְנָסָהּ לָאו לְאָבִיהָ הוּא. תִיפְתָּר שֶׁבָּא עָלֶיהָ עַד שֶׁלֹּא מֵת אָבִיהָ וּמֵת אָבִיהָ. כְּרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. בְּרַם כְּרִבִּי עֲקִיבָה יֵשׁ לָהּ קְנָס וּקְנָסָהּ שֶׁלְּעַצְמָהּ.
Traduction
Pourquoi la dispense d’amende (en cas d’inceste, § 3) tient-elle à ce que ''le père s’est exposé à la peine capitale''? N’est-ce pas parce qu’en cas de cohabitation de cette fille avec un autre, l’amende est payable au père? On peut répondre qu’il s’agit du cas où, de suite après la cohabitation, le père est mort (et comme en dehors de la peine capitale il est dispensé de payer l’amende, elle n’a rien à réclamer aux héritiers du défunt). Ceci est juste d’après l’avis de R. Yossé le Galiléen (140)Cf ci-dessus, 1; mais, selon l’opinion de R. aqiba, l’amende est due pour violence commise sur une fille indépendante du pouvoir paternel, et le montant de l’amende revient à elle.
Pnei Moshe non traduit
גמ' אילו אחר בא עליה קנסה לאו לאביה הוא. בתמיה ולמה לי טעמא דפטור מקנס הבא על בתו מפני שמתחייב בנפשו תיפוק ליה דהקנס שלו הוא ואפילו בא עליה אחר:
עד שלא מת ומת גרסי' ואביה מיותר ואגב שיטפא דלקמן הוא. כלומר דמיירי שמת מיד אחר שבא עליה ואי לאו טעמא דמתחייב בנפשו פטור מתשלומין הוי אמינא דתובעת מהיורשים קמ''ל:
כר' יוסי הגלילי. כלומר אליבא דר''י הגלילי הוא דצריך לאוקמי המתני' כן דס''ל לקמן נערה שנתארסה ונתגרשה אין לה קנס ולא משכחת לה קנס אצל בתו דאם לא נתארסה לאביה ואם נתארסה אין לה קנס כלל:
ברם כר''ע. דאמר לקמן בנתארסה יש לה קנס וקנסה לעצמה ולדידיה לא איצטריך לן לאוקמי שבא עליה ומת אלא בנתארסה ונתגרשה מיירי:
הלכה: אֵילוּ שֶׁאֵין לָהֶן קְנָס כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא רִיבָה אוֹתָהּ רִבִּי יְהוּדָה אֶלָּא לִקְנָס. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. אַף לִכְתוּבַּת מְנָה מָאתַיִם. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אַף לְהַאֲכִילָהּ תְּרוּמָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי דוֹסָא שְׁנֵיהֶן אוֹמְרִים דָּבָר אֶחָד. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הַשְּׁבוּיָה אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה. דִּבְרֵי רִבִּי דוֹסָא. אָתָא רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הֲלָכָה כְרִבִּי דוֹסָא.
Traduction
R. Yohanan dit: R. Juda étend seulement la présomption de pureté à la captive rachetée, sous le rapport de l’amende (pour ne pas laisser le coupable impuni), non pour le reste. R. Hiya enseigne selon lui, de plus (138)Tossefta à ce traité, ch 3, que son douaire sera fixé à 200 zouz (comme pour toute autre vierge). Selon R. Simon b. Lakish, on pourra aussi lui faire manger de l’oblation (si c’est une fille de Cohen). Selon cet avis (d’étendre aussi à cette fille le privilège de l’oblation), R. Juda et R. Dossa expriment au fond la même opinion, car il a été enseigné (139)(Eduyot 3, 6): une femme qui a été faite captive peut continuer à manger de l’oblation, selon R. Dossa (sans se préoccuper de son passé), et R. Hanina vint dire au nom de R. Simon b. Lakish que l’avis de R. Dossa sert de règle.
Pnei Moshe non traduit
גמ' לא ריבה אותה רבי יהודה. לשבויה שהיא בקדושתה אלא לקנס כדי שלא יהא חוטא נשכר אבל לשאר דברים לא אמר רבי יהודה:
תני רבי חייה. אליבא דרבי יהודה:
אף לכתובת מנה מאתים. כמו מאתים מנה כלומר הרי היא בחזקת בתולה ויש לה מאתים לרבי יהודה:
אף להאכילה תרומה. אם בת כהן היא ולא מחזקינן לה בחזקת בעולה לפסול לה ועשאה זונה ופסלה מן התרומה:
על דעתיה דר''ל. דקאמר לרבי יהודה אפילו להאכילה תרומה ר''י ור' דוסא שניהן דבר אחד אמרו דס''ל לר' דוסא במס' עדיות דסתם שבויה אוכלת בתרומה ולא חיישינן למידי. ובבבלי גריס דרבי יוחנן אמר הכי ר''י ורבי דוסא אמרו דבר אחד:
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַה אִיכָּא בֵּין אִילֵּין תַּנָּיֵי לְאִילֵּין רַבָּנִין. לָאוִין. לֹא כְרִיתוּת. רִבִּי יוּדָן אָמַר. הַבָּא עַל הַמַּמְזֶרֶת בֵּינֵיהוֹן. רִבִּי חֲנַנְיָה אָמַר. הַמֵּצִית גְּדִישׁוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ בְּיוֹם טוֹב בֵּינֵיהוֹן. עַל דַּעֲתִּין דְּאִילֵּין תַּנָּאֵי הוֹאִיל וְאֵין בָּהֶן כָּרֵת מְשַׁלֵּם. עַל דַּעֲתִּין דְּרַבָּנִין דְּאֵילּוּ הוֹאִיל וְיֵשׁ בְּהֶן מַכּוֹת אֵינוֹ מְשַׁלֵּם. מֵעַתָּה אֵילּוּ נְעָרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן קְנָס. דְּלָא כְרַבָּנִין. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. 18b תִּפְתָּר דִּבְרֵי הַכֹּל בְּמַמְזֵר שֶׁבָּא עַל הַמַּמְזֶרֶת.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
על דעתיה דר''ל. אדלעיל קא מהדר לר''ל דמוקי למתני' דהכא כר''מ דאמר לוקה ומשלם אבל לרבנן לא משכחת לה קנס ואפי' בדלא התרו בו דחייבי מלקיות שוגגין פטורין מתשלומין:
מה איכא בין אילין תנאין. רבי נחוניא בן הקנה ור''ש בן מנסיא:
לאילין רבנין. דר''מ הא לכולהו חייבי כריתות פטורין מקנס ואפי' אין כאן מלקות דאלו לרבי יוחנן איכא בינייהו חייבי כריתות בשלא התרו בו למלקות כדמוקי לעיל למתניתין דלרבנן חייב קנס ולהנך תנאי פטור:
לאוין לא כריתות. איכא בינייהו חייבי לאוין לחודייהו ואין אצליהן כרת כדמפרש רבי יודן הבא על ממזרת ביניהון דלהנך תנאי חייב בקנס ולרבנן דרבי מאיר פטור אפילו לא התרו בו:
המצית גדיש חבירו ביו''ט ביניהון גרסינן וכן הוא בתרומות ובמגילה. וי''ט אין בו אלא מלקות ולא כרת דלהנך תנאי הואיל ואין בו כרת משלם דלא מתחייב בנפשו הוא ולרבנן דר''מ פטור מממון הואיל ויש בו מלקות:
מעתה אילו נערות שיש להן קנס דלא כרבנין. אם נימא הא דמוקי לה ר''ל מתני' כר''מ בדוקא הוא ולא אתייא כלל אליבא דרבנן:
תיפתר ד''ה. מצינן לאוקמי רישא דמתני' ואפילו כרבנן בממזר שבא על הממזרת דמותר בה ומשלם קנס ומהו דתימא הואיל ופסולי קהל הן לאו בני קנסא נינהו קמ''ל:
וְאֵשֶׁת אָחִיו לָאו יְבִימְתּוֹ הִיא. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. תִּפְתָּר שֶׁהָיוּ לְאָחִיו בָּנִים וִאֵירַס אִשָּׁה וָמֵת וּבָא אָחִיו וְאָֽנְסָהּ.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
ואשת אחיו. דקתני במתני' דיש לה קנס לאו יבמתו היא בתמיה דהא ע''כ לאחר מיתת אחיו מיירי דאל''כ אשת איש היא וא''כ הרי זקוקה היא לו ומה כרת או קנס שייך בה:
שהיו לאחיו בנים. מאשה אחרת ואינה זקוקה לו ואירס אשה ומת דאם לא מת בת סקילה היא ואין בה קנס:
Ktouboth
Daf 19a
משנה: נַעֲרָה שֶׁנִּתְאָֽרְסָה אוֹ שֶׁנִּתְגָּֽרְשָׁה רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר אֵין לָהּ קְנָס. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר יֵשׁ לָהּ קְנָס וּקְנָסָהּ שֶׁל עַצְמָהּ.
Traduction
Pour une jeune fille fiancée, puis répudiée (142)Dans cet état, elle n'est plus soumise au pouvoir du père, à qui l'amende est payable, R. Yossé le Galiléen dit qu’il n’y a pas d’amende à payer (en cas de relation illégale); R. aqiba maintient la peine de l’amende, mais en spécifiant que cet argent sera pour elle.
Pnei Moshe non traduit
מתני' נערה שנתארס' ונתגרשה. דאלו לא נתגרשה חייב מיתה ואין שם קנס:
אין לה קנס. כדמפרש טעמא בגמרא דכתיב אשר לא אורשה הא אורשה פעם אחת אין לה קנס:
וקנסה של עצמה. דדריש אשר לא אורשה לאביה הא אורסה לעצמה והלכה כר''ע:
גמ' ה''ג מ''ט דרבי יוסי הגלילי אשר לא אורשה ורבי עקיבא אשר לא אורשה עד שלא נתארסה כו'. ובהעתקה חסר כאן מאשר לא אורשה קמא עד אשר לא אורשה בתרא וכן היא בבבלי ומוכרח' הגי' נמי הכא:
הלכה: נַעֲרָה שֶׁנִּתְאָֽרְסָה כול'. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. אֲשֶׁר לֹא אוֹרָשָׂה.
Traduction
Quel est le motif de R. Yossé le Galiléen? C’est qu’il est écrit (Dt 22, 28): qui n’est pas encore fiancée; l’amende n’est donc pas due pour relation illicite avec celle qui est fiancée, tandis que R. aqiba explique l’expression ''qui n’est pas encore fiancée'' en ce sens:
רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יִהְיֶה אָסוֹן וְנָתַתָּ נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר אִם יִהְיֶה אָסוֹן לְרַבּוֹת אֶת הַמֵּזִיד בְּהַתְרָייָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְלָאו מַתְנִיתָא הִיא שֶׁכָּל הַמִּתְחַייֵב בְּנַפְשׁוֹ אֵינוֹ מְשַׁלֵּם מָמוֹן. דְּלָא אַתְיָא אֶלָּא בְשׁוֹגֵג. אָמַר 19a חִזְקִיָּה. עוֹד תַּנֵּי מַתְנִיתָא. מַכֵּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה וּמַכֵּה אָדָם יוּמַת. מַה מַכֵּה בְהֵמָה לֹא חִלַּקְתָּה בוֹ בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד לְחַייֵב מָמוֹן. אַף מַכֵּה אָדָם לֹא תַחֲלוֹק בּוֹ בֵּין שּׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד לִפְטוֹר מָמוֹן.
Traduction
R. Jérémie dit au nom de R. Eléazar: il semble que la punition de l’amende soit seulement applicable ''s’il n’y a pas eu d’accident'' (de décès); il va donc sans dire que si un tel cas est survenu, il n’y pas d’amende, mais pénalité capitale; pourquoi le texte ajoute-t-il ensuite: S’il y a eu accident? Cette expression superflue indique que l’homicide volontaire est passible des conséquences de l’avertissement (141)Il ne faut pas croire qu'en cas d'homicide involontaire, ou d'homicide sans avertissement, l'amende ne soit pas due. -Mais, objecta R. Yossé, ne résulte-t-il pas des propres termes de notre Mishna, que celui qui s’expose à la peine capitale n’a pas d’amende à payer? (Ne va-t-il pas sans dire qu’en cas d’homicide involontaire l’amende est due, malgré le décès)? En effet, dit Hiskia, voici comment R. Jérémie aurait dû compléter son dire (pour justifier la dispense d’amende en cas d’accident involontaire): de ce verset (Lv 24, 21), celui qui frappe une bête devra la rembourser, et celui qui tue un homme mourra, on conclut que pour l’un et pour l’autre de ces coups mortels, on n’établit pas de distinction entre l’acte volontaire et l’involontaire; pour la bête frappée l’amende est due, et non pour l’homme tué.
Pnei Moshe non traduit
ממשמע שנאמר ולא יהיה אסון. ענוש יענש וממילא ידעינן הא אם יהיה אסון לא יענש בממון אלא חייב מיתה וא''כ מה ת''ל שוב ואם יהיה אסון וגו':
לרבות את המזיד בהתרייה. האי לרבות כמו להורות הוא כלומר דאי לא כתב רחמנא ואם יהיה אסון הוי אמינא דקרא באסון ממש משתעי שאם לא יהיה מיתה אז משלם ממון אבל אם יהיה אסון אע''פ שאין בו דין אסון כגון שהרג בשוגג או במזיד בלא התראה אינו משלם ממון הילכך כתיב ואם יהיה אסון ונתת נפש וגו' דע''כ דין אסון קאמר שהיה במזיד ובהתראה ולגלות על רישא דקרא דנמי בדין אסון הוא שאם לא יהיה דין אסון שהרגו בשוגג או בלא התראה משלם ממון:
ולאו מתניתא היא. ומאי קמ''ל ר' ירמיה הא האי מילתא ממתני' שמעינן לה דקתני כל המתחייב בנפשו אינו משלם ממון והיינו במזיד ובהתריי' אלמא דתנא דמתני' נמי מפרש לקרא בדין אסון שאינו פטור ממון אא''כ מתחייב בנפשו הוא אבל אם הרג בשוגג משלם ממון הואיל ואין בו חיוב מיתה:
דלא אתיא אלא בשוגג. מסקנא דמילתא היא כלומר הכי הוי ליה לרבי ירמיה לפרש דקרא לא אתי אלא להורות אפי' בשוגג פטור מתשלומין. א''נ דלא אתיא אמתני' קאי וה''פ דרבי יוסי מקשה ולאו מתני' היא היכי אמרת דדוקא במזיד ובהתריי' פטור מתשלומין אבל בשוגג לא הא ממתני' שמעינן אפילו חייבי מיתה שוגגין פטורין מתשלומין דקתני כל המתחייב בנפשו וכו' שנא' ולא יהיה אסון ועל כרחך לא אתיא המתני' אלא אפי' בשוגג ומפרש לאסון דקרא באסון ממש ומתחייב בנפשו לאו דוקא הוא אלא שיש כאן צד מיתה קאמר אם היה במזיד דאם לא כן אלא דוקא אם היה במזיד פטור מתשלומין למה לי קרא דלא יהיה אסון תיפוק ליה מכדי רשעתו דמשום רשעה א' אתה מחייבו ולא ב' רשעיות אלא ע''כ להורות דאפי' חייבי מיתות שוגגין פטורין:
אמר חזקיה. נסיועי נמי דאפילו בשוגג פטור כדאשכתן ברייתא דמקיש מכה אדם וכו' כדלעיל הלכה א':
עַד שֶׁלֹּא נִתְאָֽרְסָה נוֹתֵן לְאָבִיהָ. נִתְאָֽרְסָה נוֹתֵן לְעַצְמָהּ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי הָגָּלִילִי. נַעֲרָה נוֹתֵן לְאָבִיהָ. בּוֹגֶרֶת נוֹתֵן לְעַצְמָהּ. בְּתוּלָה נוֹתֵן לְאָבִיהָ. מוּכַּת עֵץ נוֹתֵן לְעַצְמָהּ. שַׁנְייָא הִיא דִכְתִיב נַעֲרָה. נַעֲרָה וְלֹא בוֹגֶרֶת. בְּתוּלָה. בְּתוּלָה וְלֹא מוּכַּת עֵץ. לֵּית כְּתִיב אֲשֶׁר לֹא אוֹרָסָה. אֲשֶׁר לֹא אוֹרָסָה מְלַמֵּד הֵימֶינָּה לִגְזֵירָה שָׁוָה. מַה תַּמָּן חֲמִשִּׁין אַף הָכָא חֲמִשִּׁין. וְלֵית לֵיהּ לְרִבַּי יוֹסֵי חֲמִשִּׁין. אִית לֵיהּ כֶּסֶף כֶּסֶף. מַה כֶּסֶף שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן חֲמִשִּׁין. אַף כָּאן חֲמִשִּׁין.
Traduction
Aussi longtemps qu’une jeune fille n’a pas été fiancée, l’amende est payable au père; mais si elle a été fiancée (et, qu’après répudiation, elle est devenue indépendante), l’amende (due en tous cas) lui sera payée à elle. Puis donc que, d’après R. aqiba, une fois la jeune fille fiancée, l’amende est due à elle, au lieu de conclure des expressions ''jeune fille'' et ''vierge'' à la dispense de l’amende pour viol d’une adolescente (2e majorité), ou d’une fille blessée par accident (ligno icta), on devrait dire que l’amende pour viol d’une jeune fille est payable au père, tandis que pour l’adolescente on la payera à elle-même, comme du terme vierge, on conclurait que l’amende due est payable au père, tandis que pour la fille blessée par accident, l’amende est payable à elle-même? -Là, il y a cette distinction à établir que la répétition (superflue) du terme jeune fille a pour but d’exclure l’adolescente de la règle sur l’amende, comme le terme vierge répété sert formellement à exclure celle qui a été blessée par accident (143)Siffri, section Ki-thetsé, n° 244. -Mais n’est-il pas dit: ''qui n’est pas encore fiancée''? (Et pourtant celle qui l’a été, devenue indépendante, n’entraîne pas d’amende)? -C’est que l’on a recours à cette expression pour établir une comparaison entre le séducteur et celui qui viole: comme pour ce dernier (à l’égard duquel ladite expression se retrouve) l’amende à payer est de 50 sicles, la somme due sera la même à payer par le séducteur. Est-ce à dire que, selon R. Yossé le Galiléen (qui emploie ladite expression pour établir la dispense d’amende en ce cas), la même amende de 50 sicles n’est pas imposée au séducteur? Il déduit cette obligation de l’analogie des termes argent, employés pour les 2 sortes de culpabilité; et comme au 1er cas, la somme due est de 50 sicles, elle l’est aussi au 2e cas.
Pnei Moshe non traduit
על דעתיה דרבי עקיבא גרסינן. נערה נותן לאביה וכו'. כלומר דפריך לר''ע דמדייק קרא אשר לא אורסה הא אורסה לעצמה אלא מעתה הא דכתיב נערה בתולה ודרשינן נערה ולא בוגרת בתולה ולא מוכת עץ דאין להן קנס ולר''ע נידרוש נמי הכי נערה לאביה הא בוגרת לעצמה וכן מוכת עץ:
שנייא היא. התם דכתיב כו' והכתוב ממעטן לגמרי:
לית כתיב אשר לא אורשה. בתמיה הא ארוסה נמי ממעטה קרא:
ומשני אשר לא אורסה. מיבעי ליה לג''ש דילפינן מפתה דלא כתיב ביה חמשים שקלים מאונס דכתיב ביה נמי אשר לא אורשה וב' אונס מפורש חמשים מה תמן וכו':
ולית ליה לרבי יוסי הגלילי חמשין. בתמיה דהא לדידיה איצטריך אשר לא אורשה למעוטי:
אית ליה מהאי ג''ש כסף כסף כתיב במפתה כסף ישקול וכתיב באונס חמשים כסף:
בָּא עָלֶיהָ עַד שֶׁלֹּא נִתְאָֽרְסָה וְנִתְאָֽרְסָה וְנִתְגָּֽרְשָׁה. לֵית מִילְתָא דְרִבִּי אַחַי אָֽמְרָה שֶׁהוּא נוֹתֵן. וְהָתַנֵּי תַּחַת אֲשֶׁר עִינָּהּ. לְרַבּוֹת אֶת הַיְּתוֹמָה לִקְנָס. דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. אָמַר רִבִּי אַחַי. תִּיפְתָּר שֶׁבָּא עָלֶיהָ עַד שֶׁלֹּא מֵת אָבִיהָ וּמֵת אָבִיהָ כְּבָר נִרְאֶה לִיתֵּן לְאָבִיהָ. הוּא בָא עָלֶיהָ עַד שֶׁלֹּא מֵת אָבִיהָ וּמֵת אָבִיהָ וְהוּא בָא עָלֶיהָ עַד שֶׁלֹּא נִתְאָֽרְסָה וְנִתְגָּֽרְשָׁה. רִבִּי זְעִירָא אָמַר רַב חִסְדָּא בְעָא. בָּא עָלֶיהָ עַד שֶׁלֹּא נִישֵּׂאת וְנִישֵּׂאת. מִמַּה דְתֵימַר תַּמָּן תַּחַת בַּעֲלָהּ הִיא הוּא נוֹתֵן לְאָבִיהָ. וָכָא תַּחַת בַּעֲלָהּ הִיא הוּא נוֹתֵן לְאָבִיהָ.
Traduction
Si un homme viole ou séduit une fille avant qu’elle ait été fiancée, puis elle devient fiancée aussitôt après, R. Yossé maintient-il l’amende, ou non? Certes, elle est due, comme R. Aha l’a déjà dit (3,1). Or on a enseigné: du verset, parce qu’il l’a fait souffrir (ibid.), on conclut à l’extension de l’amende en cas de viol d’une orpheline, selon R. Yossé le Galiléen. On peut expliquer, dit R. Aha sur ce sujet, que l’union a eu lieu avant le décès du père, et quoique celui-ci soit mort, le coupable est sensé payer l’amende au père. Telle est donc la règle en cas de relation avec cette fille avant la mort du père, et qu’aussitôt après la père meurt; ou encore, en cas de relation avec elle, avant qu’elle soit fiancée, et qu’aussitôt après, elle devienne fiancée (l’amende est due). -Mais quelle est la règle, demanda R. Zeira au nom de Hisda, en cas de relation avant le mariage de cette fille, et qu’aussitôt après elle se marie? (L’amende est-elle payable au père ou à elle-même)? Puisque pour la fille devenant fiancée, quoiqu’elle soit en puissance de mari, l’amende est payable au père (en raison de l’état initial de la fille), de même, pour celle qui se marie ensuite, quoiqu’elle soit alors en puissance de mari, l’amende est payable au père.
Pnei Moshe non traduit
בא עליה עד שלא נתארסה ונתארסה. מהו אם יש לה קנס לר''י הגלילי או לא:
ונתגרשה ל''ג דמאי נ''מ אם נתגרשה או לא ואגב שיטתא דלעיל הוא:
לית מילתא דרבי אחי אמרה שהוא נותן. וקאמר הש''ס וכי לאו היינו דר' אחי דקאמר לעיל ומינה שמעינן שהוא נותן קנס הואיל ובא עליה מקודם שנתארסה ונראה הקנס לאביה דמקשינן לעיל על הא דקאמר לר''י הגלילי האונס והמפתה את היתומה פטור והתני תחת אשר עינה וכו' וקאמר רבי אחי עלה תיפתר הא דקתני חייב בקנס שבא עליה כו':
הוא בא עליה עד שלא מת אביה ומת אביה וכו'. זה הדין בבא עליה עד שלא מת ומת וכן בבא עליה עד שלא נתארסה ונתארסה דמאי שנא תרוייהו חד טעמא וחד דינא אית להו דחייב בקנס הואיל ובשעת ביאה כבר נראה ליתן לאביה:
בא עליה עד שלא נישאת ונישאת. מהו אם הקנס לאביה או לעצמה ופשיט לה ממה דתימר תמן כלומר בארוסה דנמי תחת בעלה היא ונותן לאביה והכא נמי אע''פ שתחת בעלה היא נותן לאביה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source