הלכה: אֵילוּ נְעָרוֹת כול'. כְּתִיב וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה. אִשָּׁה שֶׁהִיא רְאוּיָה לוֹ. וּמַמזֶרֶת הִיא רְאוּיָה לוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. כֶּסֶף יִשְׁקוֹל כְּמוֹהַר הַבְּתוּלוֹת. רִיבָה כָאן בְּתוּלוֹת הַרְבֶּה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. אִילּוּ הָיָה כָתוּב בְּתוּלַת כְּמוֹהַריוֹת. לֵית כְּתִיב אֶלָּא כְּמוֹהַר הַבְּתוּלוֹת. לֹא רִיבָה אוֹתָן הַכָּתוּב אֶלָּא לְמוֹהַר בִּלְבַד. וַיי דָא אָֽמְרָה הָדָא. דְּתַנֵּי חִזְקִיָּה. אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ. אֵין לִי אֶלָּא שֶׁמִּיאֶן אָבִיהָ. מְנַיִין שֶׁאִם יְמָאֲנוּ אֲפִילוּ מִן הַשָּׁמַיִם. תַּלְמוּד לוֹמַר מָאֵן יְמָאֵן מִכָּל מָקוֹם. מֵעַתָּן הַבָּא עַל הַשִּׁפְחָה (לֹא) יְהֵא לוֹ קְנָס. לֵית יְכִיל. דְּתַנֵּי. יָכוֹל הַבָּא עַל הַשִּׁפְחָה אֲרָמִית יְהֵא חַייָב. תַּלְמוּד לוֹמַר מָהֹר יִמְהֳרֶנָּה לוֹ לְאִשָּׁה. אֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲוָייָה בָהּ. יָצָאת שִׁפְחָה אֲרָמִית שֶׁאֵין לֹה הֲוָייָה בָהּ. הָתִיבוּן. הֲרֵי אֲחוֹתוֹ אֵין לוֹ הֲוָייָה בָהּ וְהוּא מְשַׁלֵּם קְנָס. שַׁנְייָא הִיא שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֲוָייָה אֶצֶל אַחֵר. הֲרֵי בִתּוֹ יֵשׁ לָהּ הֲוָייָה אֶצֶל אַחֵר וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס. שַׁנְייָה הִיא שֶׁהוּא מִתְחַייֵב בְּנַפְשׁוֹ. שֶׁכָּל הַמִּתְחַייֵב בְּנַפְשׁוֹ אֵינוֹ מְשַׁלֵּם מָמוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שנייא היא. התם שמתחייב בנפשו שמיתתו מיתת ב''ד ואינו משלם ממון כדיליף לקמן:
הרי בתו. והה''ד לכל חייבי מיתות דקתני בסיפא ואין משלם קנס:
ומשני שנייא היא. חייבי כריתות שיש להן הויה אצל אחר לאפוקי שפחה ארמית דאין לה הויה כלל:
התיבון. על זה הרי אחותו והה''ד לשאר חייבי כריתות דחשיב במתני' וקמייתא נקט דאין קידושין תופסין בהן ואפ''ה משלם קנס:
לית יכיל. אין אתה יכול לומר כן דתני וכו' שאין לו הויה בה דאין קידושין תופסין בה לאפוקי ח''ל דקידושין תופסין בהן:
הבא על השפחה יהא לה קנס גרסינן. ומתני' הא קתני דוקא נשתחררה פחותה מבת ג':
מעתה. דרבתה התורה אפי' מיאנו מהשמים:
מאן ימאן מ''מ. וכתיב כסף ישקול רבתה התורה אפילו פסולות לקנס וכולהו במשמע בין ח''ל בין ח''כ:
אפי' מן שמים. שהיא אסורה לו מנין שמשלם קנס:
הדא. מזה המקרא כדתני חזקיה אם מאן וכו':
ויידא אמרה. ומאיזה מקרא אנו למדין עכשיו:
לית כתיב אלא כמוהר הבתולות. דאפסקיה קרא בתיבת כמוהר בין כסף ישקול להבתולות:
לא ריבה אותן הכתוב אלא למוהר בלבד. כלומר השתא דכתב רחמנא הכי משמע דהריבוי לא קאי אכסף ישקול ואקנס אלא דה''ק כסף ישקול כפי מוהר והיא כתובה של הבתולות וכהאי דאמר בבבלי פ''ק דף י' מכאן סמכו חכמים לכתובת אשה מן התורה וכן דריש הכא לקמן הלכה ה' ובתולות דעלמא קאמר ומנא לן ריבויא לקנס:
גמ' כתיב ולו תהיה לאשה. גבי אונס דמשמע אשה שהיא ראויה לו שהיא כשיר' לו:
וממזרת היא ראויה לו. בתמיה ואמאי יש לה קנס:
הבתולות. כתיב ריבה כאן בתולות הרבה אפילו פסולות והכל במשמע חייבי לאוין וחייבי כריתות:
ומקשה עלה ר''ז אילו הוה כתיב בתולות כמוהריות. ניחא דהוי משמע ריבויא אבתולות ואכסף ישקול דרישא דקרא דרבתה התורה לקנס בבתולות:
משנה: 15b אֵילוּ נְעָרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן קְנָס הַבָּא עַל הַמַּמְזֶרֶת וְעַל הַנְּתִינָה וְעַל הַכּוּתִית וְהַבָּא עַל הַגִּיּוֹרֶת וְעַל הַשְּׁבוּיָה וְעַל הַשִּׁפְחָה שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַּייְרוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ פְּחוּתוֹת מִבְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ וְעַל אֲחוֹת אָבִיו וְעַל אֲחוֹת אִמּוֹ וְעַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו וְעַל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו וְעַל הַנִּדָּה יֵשׁ לָהֶן קְנָס אַף עַל פִּי שֶׁהֵן בְּהִיכָּרֵת אֵין בָּהֶן מִיתַת בֵּית דִּין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' אלו נערות. דוקא נערה משהביאה ב' שערות עד שתבגר והם ששה חדשים שבין נערות לבגרות אבל בוגרת אין לה קנס וכן קטנה לר''מ וכסתמא דמתני' דלקמן קטנה יש לה מכר ואין לה קנס:
שיש להן קנס. אם אנס אדם אחת מהן אפילו הן פסולות נותן לאביה חמשים כסף כדכתיב ונתן לאביה וגו':
ועל הנתינה. מן הגבעונים ועל שם שנתנם יהושע חוטבי עצים ושואבי מים נקראו נתינים והם אסורים לבא בקהל:
ועל הכותית. בגמרא מפרש משום מה הן פסולין:
פחותות מבנות ג' ויום א'. דבחזקת בתולות הן שאף על פי שנבעלו בשביה או בגיותן בתוליהן חוזרין:
ועל אשת אחיו ועל אשת אחי אביו. שנתקדשה לאחד מהן ונתגרשה מן האירוסין ועדיין בתולה היא:
שאף על פי שהן בהכרת אין בהן מיתת בית דין. וכרת אינו פוטר מן התשלומין והני מילי שלא היתה שם התראה אבל אם היה שם התראה פטור מן הקנס דקי''ל כל חייבי כריתות שהתרו בהן לוקין ואין אדם לוקה ומשלם:
נְתִינָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. נְתִיניִם לֹא חָשׁוּ לָהֶם אֶלָּא מִשּׁוּם פְּסוּלֵי מִשְׁפָּחָה. אַף תֵּימַר. מִשּׁוּם פְּסוּלֵי עַבְדּוּת. מֵעַתָּה הַבָּא עַל הַנְּתִינָה לֹא יִהְיֶה לֹו קְנָס. וְתַנִּינָן. הַבָּא עַל הַנְּתִינָה יֵשׁ לוֹ קְנָס.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אין תימר. דאם תאמר משום פסולי עבדות ריחקן א''כ מעתה הבא על הנתינה כהבא על השפחה ולא יהיה לה קנס ואנן תנן דיש לה קנס אלא לאו ש''מ דלא חשו להן משום פסולי עבדות:
נתינים לא חשו להם. לאסור אלא משום פסולי משפחה כדאמר בעשרה יוחסין דיהושע לא ריחקן אלא לחשבן כפסולי משפחה ולא דגזר עליהן עבדות ולאסור בלאו דלא יהיה קדש:
תַּמָּן תַּנִּינָן. הָאוֹכֵל תְּרוּמָה מֵזִיד מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַחוֹמֶשׁ. וְתַנִּינָן. אֵילּוּ הֶן הַלּוֹקִין. הָכָא אַתְּ אָמַר לוֹקֶה. וָכָא אַתְּ אָמַר. מְשַׁלֵּם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לִצְדָדִין הִיא מַתְנִיתָה. אִם הִתְרוּ בוֹ לוֹקֶה. לֹא הִתְרוּ בוֹ מְשַׁלֵּם. סָבַר רִבִּי יוֹחָנָן לְמֵימַר. בִּמְקוֹם מַכּוֹת וְתַשְׁלוּמִין מְשַׁלֵּם וְאֵינוֹ לוֹקֶה. וְיִלְקֶה וִישַׁלֵּם. כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ. מִשּׁוּם רִשְׁעָה אַחַת אַתָּה מְחַייְבוֹ וְאֵי אַתָּה מְחַייְבוֹ מִשּׁוּם שְׁתֵּי רִשְׁעָיוֹת. וִישַׁלֵּם וְלֹא יִלְקֶה. בְּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁתֵּי רְשָׁעְיוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר וְהִפִּילוֹ הַשּׁוֹפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בַּמִּסְפָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תמן תנינן. פ''ז דתרומות:
ואינו משלם את החומש. דלא חייבה תורה חומש אלא לאוכל בשגגה וקס''ד דבדאתרו ביה מיירי ולוקה ואפ''ה משלם את הקרן:
ותנינן אלו הן הלוקין. וקחשיב שם חייבי כריתות וכן חייבי מיתות בידי שמים לוקין וחדא מינייהו זר שאכל תרומה במזיד כדחשיב בברייתא סוף פרק הנשרפין ואיידי דמקשי ח''כ אהדדי פריך נמי אחייבי מיתות ובמס' תרומות שם גריס תנינן אלו הן הלוקין והתנינן אלו נערות וכו':
הכא את אמר לוקין. לח''כ ולחייבי מיתות בידי שמים והכא את אמר משלם והא קי''ל דאין לוקה ומשלם:
ומשני ר''י דלצדדין היא מתני' אם התרו בו לוקה. ובהכי איירי מתני' דמכו':
לא התרו בו משלם. ומתני' דתרומות ודהכא בשלא התרו בו איירי דקסבר ר' יוחנן חייבי מיתות בידי שמים אינן פטורין מתשלומין אם לא התרו בו וכן חייבי כריתות:
סבר ר' יוחנן למימר במקום מכות ותשלומין. כגון שהתרו בו ואיכא ממון ומלקות:
לוקה ואינו משלם גרסינן. ולפיכך מוקי מתני' דמכות בשהתרו בו:
וילקה וישלם. ואמאי לא עבדינן ליה לתרוייהו:
כדי רשעתו. כתיב במלקות והכהו לפניו כדי רשעתו ודרשינן משום רשע' אחת עונש אחד אתה מחייבו ולא משום שתי רשעיות:
וישלם ולא ילקה ומשני במי שיש בו שתי רשעיות הכתוב מדבר. מדכתיב רשעתו למיעוטא ש''מ שיש כאן עוד חיוב אחד והיינו ממון ואמר רחמנא והפילו השופט והכהו וגו' דהיכא דאיכא תרוייהו נעביד ביה הכאה:
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָא. הָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה אֶת הַיְּתוֹמָה פָּטוּר. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. מַחֲלוֹקֶת כְּרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. בְּרַם כְּרִבִּי עֲקִיבָה יֵשׁ לָהּ קְנָס וּקְנָסָהּ שֶׁלְּעַצְמָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה פְּחוּתוֹת מִבְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. וְלֹא כִיתוֹמָה הִיא. וְהָתַנֵּי. תַּחַת אֲשֶׁר עִינָּהּ. לְרַבּוֹת אֶת הַיְתוֹמָה לִקְנָס. דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. אָמַר רִבִּי אַחַי. תִּיפְתָּר שֶׁבָּא עָלֶיהָ עַד שֶׁלֹּא מֵת אָבִיהָ וּמֵת אָבִיהָ. כְּבָר נִרְאֶה לִיתֵּן לְאָבִיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ולא כיתומה היא. בתמיה דודאי הגיורת כיתומה היא וקתני יש לה קנס:
והתני. בברייתא דספרי תחת אשר עינה לרבות היתומה דברי ר''י הגלילי אלמא לר''י הגלילי יש לה קנס ליתומה:
תיפתר. להאי ברייתא שבא עליה עד שלא מת אביה ואח''כ מת והילכך יש לה קנס דכבר נראה ליתן לאביה וקמ''ל אע''פ שמת האב עד שלא העמידו בדין אפ''ה חייב דכבר נראה הוא:
מתניתא אמרה. כר''ע דיש לה קנס דקתני הגיורת שנתגיירה פחותה מבת ג':
ברם כר''ע. דס''ל יש לה קנס וקנסה לעצמה דדריש אשר לא אורשה לאביה הא אורסה לעצמה וה''נ ביתומה ונהי במפתה דפטור הוא דהא מחלה באונס מיהת חייב כדאמר ר' אליעזר לקמן הלכה ז' וכדמוקי לה התם דבשיטת ר''ע רבו אמרה:
מחלוקת. במחלוקת שנויה הא דר' יוסי בר''ח וכר''י הגלילי אתייא דאמר לקמן נערה שנתארסה ונתגרשה אין לה קנס דפקע זכות אב מינה וכיתומה בחיי האב היא ומכ''ש ביתומה ממש דאין לה קנס:
האונס והמפתה את היתומה פטור. מקנס דונתן לאבי הנערה כתיב והא לית לה אב:
כּוּתִית. אַתְיָא כְּמָאן דְּאָמַר. כּוּתִי כְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. כּוּתִי כְגוֹי. לֹא בְדָא. דְּאִיתְפַּלְּגוּן. כּוּתִי כְגוֹי. דִבְרֵי רִבִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. כּוּתִי כְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר. אֲפִילוּ תֵימָא. כּוּתִי כְגוֹי. כּוּתִים מִשּׁוּם מָה הֵן פְּסוּלִין. לֹא מִשּׁוּם גּוֹי וְעֶבֶד. גּוֹי וְעֶבֶד הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַוְולָד מַמְזֵר. וּמַמְזֶרֶת יֵשׁ לָהּ קְנָס. לְחוּמָרִין אוֹ לְעִנְייָן מִשְׁפָּחָה אַתְּ עֲבַד לֵיהּ גּוֹי וְעֶבֶד הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַוְולָד מַמְזֵר. 16a לְעִנְייָן קְנָס אַתְּ עֲבַד לֵיהּ כְּיִשְׂרָאֵל הַבָּא עַל הַגּוֹיָה הַוְולָד גּוֹי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לענין קנס. תאמר לענין קנס דלקולא הוא לא אמרינן דכממזרת היא אלא כישראל הבא על הגויה דהולד עכומ''ז. כמותה והילכך לא אתייא אלא כמ''ד כותי כישראל לכל דבר:
לחומרין. ודחי לה הש''ס דלחומרא או לענין משפחה בהא שפיר את עביד ליה וכו' הוולד ממזר לענין שיהא אסור בבת ישראל וכן לענין משפחה שיהא כספק ממזר ואסור בודאן כדאמר פ' עשרה יוחסין ודאן בספיקן אסור וכו' וחשיב שם כותי:
אפי' תימא. דאתייא נמי כמ''ד כותי כעכומ''ז ואפ''ה יש לה קנס דכותים משום מה הן פסולין לא משום עכומ''ז ועבד שנטמעו בישראל ולקחו להם בנות ישראל ולפיכך פסלום וקסבר האי מ''ד עכומ''ז ועבד הבא על בת ישראל הוולד ממזר וכדאמר ר' יוחנן בפ''ק דגיטין וא''כ כותית ממזרת היא וממזרת יש לה קנס:
כישראל לכל דבר. דקסבר גירי אמת הן:
כותי כעכומ''ז. קסבר כמ''ד כותים גירי אריות הן ולאו גרים ממש הוו:
דאיתפלגון. דאשכחן פלוגתא דתנאי בהא:
ברם כמ''ד כותי כעכומ''ז לא בדא. לא אתיא בזה כוותיה דהא עכומ''ז אין לה קנס דמי יהבינן לה קנסא ואזלא ואכלה בגיותה:
אתיא כמ''ד דכותי כישראל. ולפיכך יש לה קנס:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source