Vayedaber

רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. אַף בְּעֵידֵי סֵימָנִים כֵּן. מַה דָא פְּשִׁיטָא. בְּשֶׁזֶּה אוֹמֵר. רָאִיתִי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בְּגַבּוֹ. וְזֶה אוֹמֵר. רָאִיתִי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בְגַבּוֹ. אֶחָד אוֹמֵר. רָאִיתִי שְׂעָרָה אַחַת בְּגַבּוֹ. וְאֶחָד אוֹמֵר. רָאִיתִי שְׂעָרָה אַחַת בִּכְרֵיסוֹ. לֹא כְּלוּם. כָּל שֶׁכֵּן גַּבּוֹ וְגַבּוֹ. שְׁנַיִם אוֹמְרִים. רָאִינוּ שְׂעָרָה אַחַת בְגַבּוֹ. וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים. רָאִינוּ שְׂעָרָה אַחַת בִּכְרֵיסוֹ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן וְרִבִּי הוֹשַׁעְרָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי שַׁמַּאי. חַד אָמַר. פָּסוּל. וְחָרָנָא אָמַר. כָּשֵׁר. מָן דָּמַר. פָּסוּל. כְּמֵעִיד עַל חֲצִי סֵימָנִין. וּמָן דָּמַר. כָּשֵׁר. שֶׁמָּא נִשְׁרוּ. אֶחָד אוֹמֵר. רָאִיתִי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בְּגַבּוֹ. וְאֶחָד אוֹמֵר. רָאִיתִי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בִּכְרֵיסוֹ. רִבִּי בָּא אוֹמֵר. דִּבְרֵי הַכֹּל כָּשֵׁר. רִבִּי חַגַּי אוֹמֵר. דִּבְרֵי הַכֹּל פָּסוּל. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. בְּמַחֲלוֹקֶת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לְרִבִּי חַגַּי. וְהָא רִבִּי יוּדָן סָבַר דִּכְוָותִי. אָמַר לֵיהּ. עַל דְּרַבֵּיהּ אֲנָא פְלִיג לֹא כָּל שֶׁכֵּן עִלָוֵיהּ. אָמַר רִבִּי מָנָא. יְאוּת אָמַר רִבִּי חַגַּי. אִלּוּ שְׁטָר שֶׁהוּא מְחוּתָּם בְּאַרְבַּע חוֹתָמוֹת וְקָרָא עֲלוּי עִרְעֵר זֶה מֵעִיד עַל שְׁנַיִם וְזֶה מֵעִיד עַל שְׁנַיִם. שֶׁמָּא כְּלוּם הוּא. וְאֵין כָּל חֲתִימָה וַחֲתִימָה צְרִיכָה שְׁנֵי עֵדִים. וָכָה כָּל סֵימָן וְסֵימָן צָרִיך שְׁנֵי עֵדִים. רִבִּי חֲנִינָא יְלִיף לָהּ מִשְּׁנֵי חֲזָקָה. אִילּוּ אֶחָד מֵעִידָהּ שֶׁאָֽכְלָהּ שָׁנָה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִייָה וּשְׁלִישִׁית וְאֶחָד מֵעִידָהּ שֶׁאָֽכְלָהּ רְבִיעִית חֲמִישִית וְשִׁשִּׁית שֶׁמָּא כְּלוּם הוּא. וְאֵין כָּל חֲזָקָה וַחֲזָקָה צְרִיכָה שְׁנֵי עֵדִים. וָכָה כָּל סֵימָן וְסֵימָן צָרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים.

רִבִּי חַגַּיי אָמַר רִבִּי זְעִירָא בְעָא. עֵד אֶחָד בְּפֶה וְעֵד אֶחָד בִּשְׁטָר מָהוּ שֶׁיִּצְטָֽרְפוּ. עֵד אֶחָד בִּכְתָב כְּלוּם הוּא. לָכֵן צְרִיכָה. כְּשֶׁהָיוּ שְׁנַיִם. מָֽצְאוּ לְקַייֵם כְּתָב יָדוֹ שֶׁלָּרִאשׁוֹן וְלֹא מָֽצְאוּ לְקַייֵם כְּתָב יָדוֹ שֶׁלַּשֵּׁינִי. רִבִּי מָנָא בְעָא. עֵד אֶחָד בִּכְתָב מָהוּ לְזוֹקְקוֹ לִשְׁבוּעָה. עֵד אֶחָד בִּכְתָב כְּלוּם הוּא. לָכֵן צְרִיכָה. כְּשֶׁהָיוּ שְׁנַיִם מָֽצְאוּ לְקַייֵם כְּתָב יָדוֹ שֶׁלָּרִאשׁוֹן וְלֹא מָֽצְאוּ לְקַייֵם כְּתָב יָדוֹ שֶׁלַּשֵּׁינִי. כְּהָדָא. 12b אֵין מְקַבְּלִין מִן הָעֵדִים אֶלָּא אִם כֵּן רָאוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר. אֲפִילוּ רָאוּ זֶה אַחַר זֶה. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בְּשֵׁם רַב. מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה בְעֵידֵי בְכוֹרָה וּבְעֵידֵי חֲזָקָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אין מקבלין כו'. כל הסוגיא זו עד הלכה ה' ביארתי לעיל במס' סוטה סוף הלכה א' ושם כתבתי הגי' ברורה ונכונה וע''ש:

ופשיט ליה כהדא כו'. כלומר דתליא בפלוגתא דת''ק ור''י בן קרחה דפליגי בעלמא דלרבנן אפילו שנים בשטר אין מצטרפין עד שיראו שניהן כאחד ומכל שכן אחד בע''פ וא' בשטר דאין מצטרפין ולר''י בן קרחה מצטרפין:

לא כן צריכה. למיבעיא לן אלא כשהיו שנים חתומים על השטר ולא מצאו לקיים אלא חתימת האחד דאפשר כיון דחתימי תרי אף על פי שלא מצאו לקיים אלא חתימת יד א' מהן לא חיישינן לשני שיהא מזויף וכן בעא ר' מנא בכה''ג מהו שיהא עדות לזוקקו לשבועה דאפשר דגרע מעד א' בע''פ שזוקק לשבועה כיון שלא מצאו לקיים חתימת השני:

עד אחד בכתב כלום הוא. בתמיה דהא מפיהם ולא מפי כתבם בעינן דדוקא בשני עדים חתומין על השטר הוי כעדות דגלי לן קרא את ספר המקנה והעד עדים אבל עד אחד בכתב לאו כלום הוא ומהיכי תיתי להצטרף עם העד בע''פ:

עד אחד בפה. שמעיד על הלואה ועד אחד בשטר מהו שיצטרפו לעשות כמלוה בשטר:

רִבִּי יוּדָן בְּעָא. אֵשֶׁת אִישׁ הָיִיתִי וְנִתְגָּרַשְׁתִּי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי. וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָֽמְרוּ. לֹא נִתְגָּֽרְשָׁה אִשָּׁה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי. מַכְחִישִׁין הֵן אוֹתָהּ. רִבִּי יוֹסֵי בְעָא. אָֽמְרָה. אֵשֶׁת אִישׁ הָיִיתִי וְנִתְגָּרַשְׁתִּי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. וּבָאוּ וְאָֽמְרוּ. נִתְגָּֽרְשָׁה אִשָּׁה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי. וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָֽמְרוּ. לֹא נִתְגָּֽרְשָׁה אִשָּׁה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי. בְּהַכְחִישׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת אָנוּ כְּחַיִין מִפִּיהָ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ובאו שנים ואמרו לא נתגרש' אשה במקום פלוני. מהו אי הוי הכחשה בכה''ג דהואיל ופרטו שם המקום והיום אמרינן דאם איתא דנתגרשה קלא אית לה למילתא ופשיט לה דהוי כהכחיש עדות בתוך עדות כלומר דהוו תרי לגבי תרי וכאין לה עדים כלל דמי וחזר הדין שתהא נאמנת דאנו כחיין מפיה כאשה שאין לה עדים כלל:

מכחישין הן אותה. אם נימא דהוי הכחשה או לא דעבידי אינשי דמגרשי בצינעא:

הלכה: הָאִשָּׁה שֶׁאָֽמְרָה אֵשֶׁת אִישׁ הָיִיתִי כול'. תַּנֵּי. אִם מִשֶּׁנִּישֵּׂאת בָּאוֹ עֵדִים הֲרֵי זוֹ לֹא תֵצֵא. רַב חוּנָא וְרִבִּי חֲנִינָה תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. לֹא סוֹף דָּבָר מִשֶּׁנִּישֵּׂאת אֶלָּא אֲפִילוּ הִתִּירוּהָ בֵית דִּין לְהִינָּשֵׂא. כְּהָדָא. חָדָא אִיתְּיָא אֲתַת לְגַבֵּי רִבִּי יוֹחָנָן אָֽמְרָה לֵיהּ. אֵשֶׁת אִישׁ הָיִיתִי וּגְרוּשָׁה אֲנִי. וְהִתִּירוּהָ. מִן דְּנַפְקָת אָֽמְרִין לֵיהּ. רִבִּי. הֲרֵי עֵידֶיהָ בְּלוֹד. אָמַר. כָּךְ אֶנִי אוֹמֵר. אֲפִילוּ עֵידֶיהָ בִקסוסנון תַּמְתִּין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר בּוּן. תְּרֵין עוֹבְדִין הֲווֹן. אֶחָד אָֽמְרִין לֵיהּ. הֲרֵי עֵידֶיהָ בְּלוֹד. וְאֶחָד אָֽמְרִין לֵיהּ. הֲרֵי עֵידֶיהָ בְּקַסָרִין. וְכֵן הֲוָה. אֲמַר לוֹן. כָּךְ אוֹמֵר אֲנִי. אֲפִילוּ עֵידֶיהָ בִקסוסנון תַּמְתִּין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

תרין עובדין הוון. שני מעשים אירעו לפני ר' יוחנן וכך היה משיב להם:

תמתין. בתמיה הא השתא מיהת ליתנהו והילכך נאמנת:

אפילו עדיה בקסוסנון. שם מקום רחוק:

כהדא. כהאי מעשה שבאת אשה אחת לפני ר' יוחנן ואמרה לו כן והתירה ולאחר שיצאת אמרו לו תלמידיו הרי עדים בלוד ויודעין שהית' אשת איש:

לא סוף דבר. לאו דוקא נשאת ממש אלא אפילו התירוה לינשא ולא תצא מהיתירה הראשון קאמר ותנשא לכתחילה:

גמ' תני אם משנישאת כו'. דבמתני' לא קתני אלא בסיפא גבי שבויה אם משנשאת באו עדים לא תצא וקמ''ל בברייתא דאף ברישא גבי א''א הדין כן:

משנה: הָאִשָּׁה שֶׁאָֽמְרָה אֵשֶׁת אִישׁ הָיִיתִי וּגְרוּשָׁה אֲנִי נֶאֱמֶנֶת שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. וְאִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁהִיא אֵשֶׁת אִישׁ וְהִיא אוֹמֶרֶת גְּרוּשָׁה אֲנִי אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' שהפה שאסר הוא הפה שהתיר. כיון שאין ידוע שהיא אשת איש כי אם על פיה היא אסרה והיא התירה את עצמה ונאמנת במיגו דאי בעיא שתקה:

משנה: שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁנִּשְׁבּוּ זֹאת אוֹמֶרֶת טְהוֹרָה אֲנִי וְזֹאת אוֹמֶרֶת טְהוֹרָה אֲנִי אֵינָן נֶאֱמָנוֹת. וּבִזְמַן שֶׁהֵן מֵעִידוֹת זוֹ אֶת זוֹ נֶאֱמָנוֹת. וְכֵן שְׁנֵי אֲנָשִׁים. זֶה אוֹמֵר כֹּהֵן אֲנִי וְזֶה אוֹמֵר כֹּהֵן אֲנִי אֵינָן נֶאֱמָנִין. וּבִזְמַן שֶׁהֵן מֵעִידִים זֶה אֶת זֶה נֶאֱמָנִים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' שתי נשים שנשבו. שיש עדים שנשבו:

שמעידות זו על זו. כל אחת אומרת חברתי טהור':

הרי אלו נאמנות. דבשבויה הקלו להכשיר עד אחד ואפילו אשה ואפילו עבד או שפחה או קטן מסיח לפי תומו:

אינן נאמנין. ליתן להם תרומה:

ובזמן שהן מעידין זה את זה. שכל אחד אומר אני וחברי כהן:

נאמנת. ומותרת לכהן:

וטהור' אני. שלא נבעלתי לעכומ''ז:

מתני' נשביתי. לבין העכומ''ז:

נָשִׁים נִשְׁבּוּ לְשָׁם. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי אַבָּא בַר בָּא וְלֵוִי וּשְׁמוּאֵל אָֽמְרוּ. וּמָֽסְרוּ לָהֶן עֵדִים נִיסְקוֹן לְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. אָמַר לֵיהּ. וּמַה נַעֲשֶׂה לַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנִּתְייַחֲדוּ. אָמַר לֵיהּ אַבָא בַר בָּא. אִילּוּ הֲוִינָן בְּנָתָךְ כֵּן הָייִתָה אוֹמֵר. וְאִישְׁתַּבְּייָן בְּנָתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל כִּשְׁגָגָה שֶׁיּוֹצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט. כַּד סַלְקוֹן לְהָכָא סַלְקָן שַׁבְייָן עִמְּהוֹן. עֲלִין קוֹמֵי רִבִּי חֲנִינָה אוּקְמִינָן שַׁבְייָן מִלְּבַר. אָֽמְרִין לֵיהּ. נִשְׁבִּינוּ וּטְהוֹרוֹת אָנוּ. וְהִתִּירָן. מִן דְּנַפְקָן שְׁלָחוֹן שַׁבְיִין עָלִין אָמַר. נִיכָּרוֹת אֵילּוּ שֶבְּנוֹת חָכָם הֵן. מִן דְּאִיתוּ דְּעִין מָאן הַוְייָן אָֽמְרִין לְשִׁמְעוֹן בַּר בָּא. אִיטְפַּל בִּקְרִיבָתָךְ. נְסַב לְקַדְמִיתָא וּמִיתַת. לְתִנְייָנא וּמִיתַת. לָמָּה. בְּגִין דְשָֽׁקְרוֹן. חַס וְשָׁלוֹם. לָא שָֽׁקְרוֹן. אָלָּא מִן חַטָּאת דַּחֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁעִיבֵּר אֶת הַשָּׁנָה בְחוּצָה לָאָרֶץ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

סלקן שביין. ועלו גם השובים אותן עמהן וכשבאו לפני ר''ח הניחו' מבחוץ כדי שיאמין להם ר''ח במגו:

מן. לאחר שיצאו שלחו השובים להכנס ולשאול הפדיון בעדן:

ניכרות אלו שבנות חכם הן. ולפיכך הערימו לעשות כן שיהו נאמנו' לומר טהורו' אנו:

מן דאיתודעין. לאחר שנתוודעו מי הן:

איטפל. תקח לאשה אחת מהן שהן קרובותיך:

למה. מתו:

בגין דשקרון. אם בשביל ששיקרו במה שאמרו טהורות אנו ור' שמעון כהן היה:

חס ושלום לא שקרון אלא מן חטאת כו'. נראה דטעמא שמא הן בעצמן עברו על ידי קילקול העיבור כשהיו בין העכומ''ז כמו אכילת חמץ וחילול המועדות כדאמר הכא בנדרים פ''ז גבי האי עובדא דחנניה בן אחי רבי יהושע כל היכא דמטא השליח שלא יעשו המועדות ע''פ עיבור של חנניה מטא וכל היכא דלא מטא נהגו בקילקול:

כן הייתה אומר. לזלזל בהן:

ומה נעשה לימים ראשונים שנתייחדו. בין העכומ''ו בלא עדים:

נשים נשבו לשם. לבבל. ובבבלי הך עובדא קצת בנוסחא אחרת. ומסרו להן עדים ניסקון. שיעלו עמהן לא''י:

הלכה: הָאִשָּׁה שֶׁאָֽמְרָה נִשְׁבֵּיתִי כול'. רַב חוּנָא אָמַר. לֹא סוֹף דָּבָר שֶׁנִּישֵּׂאת אֶלָּא אֲפִילוּ הִתִּירוּהָ בֵית דִּין לְהִינָּשֵׂא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' לא סוף דבר שנשאת. ואח''כ באו עדים אלא אפילו התירוה להנשא לא תצא מהיתירה:

משנה: הָאִשָּׁה שֶׁאָֽמְרָה נִשְׁבֵּיתִי וּטְהוֹרָה אֲנִי נֶאֱמֶנֶת שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. וְאִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁנִּשְׁבֵּית וְהִיא אוֹמֶרֶת טְהוֹרָה אֲנִי אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת. וְאִם מִשֶׁנִּשֵּׂאת בָּאוּ עֵדִים לֹא תֵצֵא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' שתי נשים שנשבו. שיש עדים שנשבו:

שמעידות זו על זו. כל אחת אומרת חברתי טהור':

הרי אלו נאמנות. דבשבויה הקלו להכשיר עד אחד ואפילו אשה ואפילו עבד או שפחה או קטן מסיח לפי תומו:

אינן נאמנין. ליתן להם תרומה:

ובזמן שהן מעידין זה את זה. שכל אחד אומר אני וחברי כהן:

נאמנת. ומותרת לכהן:

וטהור' אני. שלא נבעלתי לעכומ''ז:

מתני' נשביתי. לבין העכומ''ז:

13a הַיּוֹם אָֽמְרָה. אֵשֶׁת אִישׁ הָיִיתִי. וּלְמָחָר אָֽמְרָה. גְּרוּשָׁה אֲנִי. אָֽמְרִינָן לָהּ. אֶתְמוֹל אָֽמְרָת אָכֵין וְיוֹם דֵּין אָכֵין. אָֽמְרָה לוֹן. מִפְּנֵי כַּת שֶׁלְּפְרִיצִים שֶׁהָיוּ בָאִין לְהִזְדַּוֵוג לִי. רִבִּי אָבִין בְשֵׁם רִבִּי אִילָא. מִכֵּיוָן שֶׁהֵבִיאָה מַתְלָא לִדְבָרֶיהָ נֶאֱמֶנֶת. כְּהָדָא. שְׁמוּאֵל בְּעָא אִיזְדְּקוּקֵי לְאִיתְּתֵיהּ. אָֽמְרָה לֵיהּ. טְמֵיאָה אֲנִי. לְמָחָר אָֽמְרָה לֵיהּ. טְהוֹרָה אֲנִי. אֲמַר לָהּ. אֶתְמוֹל אָֽמְרָת טְמֵיאָה וְיוֹמָא דֵין טְהוֹרָה. אָֽמְרָה לֵיהּ. לָא הֲוָוה בְחֵיילִי הַיי שַׁתָּא. אָתָא שָׁאַל לְרַב. אָמַר לֵיהּ. מִכֵּיוָן שֶׁהֵבִיאָה מַתְלָא לִדְבָרֶיהָ נֶאֱמֶנֶת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כהדא. כהאי מעשה אירע בשמואל שבא לזקוק לאשתו אמרה כו' אתמול אמרת טמאה יומא דין טהורה גרסינן וכן הוא בתוס' ואמרה מפני שלא היה בי כח באותה שעה ולכך אמרתי לך טמאה אני והשיב לו רב דהוי אמתלא ונאמנת:

היום אמרה כו'. שואלין אותה מפני מה אתמול אמרת כן והיום כן ואם אמר' מפני כת של פריצים ובני אדם שאינן מהוגנין נזדמנו לי להזדוג ומפני כך אמרתי א''א אני מכיון דנתנה אמתלא לדבריה נאמנת:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source