Kidouchine
Daf 9a
תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. כֵּיצַד הוּא מְייָעֲדָהּ. אוֹמֵר לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם. הֲרֵי אַתְּ מְיוּעֶדֶת לִי. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה בְּסוֹף נוֹתֵן לָהּ כֶּסֶף לְיִיעוּדִים. עַל דַּעְתּוֹן דְּרַבָּנִין מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה נִיתַּן כֶּסֶף לְיִיעוּדִים. מַה נַפְקָא מִבֵּינֵיהוֹן. מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ. מָאן דְּאָמַר. בְּסוֹף נָתַן לָהּ כֶּסֶף שֶׁלְּיִיעוּדִים. מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלְּבַעֲלָהּ. מָאן דְּאָמַר. מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה נִיתַּן כֶּסֶף לְיִיעוּדִים. מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלְּאָבִיהָ. אֲפִילוּ כְמָאן דְּאָמַר. מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה נִיתַּן כֶּסֶף לְיִיעוּדִים. 9a מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלְּבַעֲלָהּ. נַעֲשֶׂה כְּאוֹמֵר לְאִשָּׁה. הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁמַּעֲשֵׂה יָדַייִךְ שֶׁלִּי.
Traduction
Or, R. Oshia a enseigné: Comment opère-t-on cette destination en mariage? Le maître dira à la fille devant deux témoins qu’il se la destine. Selon l’opinion de R. Yossé b. R. Juda, le maître lui donnera l’argent (qui lui reste d’elle) à la fin du temps de service, et avec le montant il se la destinera. Selon l’avis des autres sages, dès le premier moment de l’acquisition, l’argent remis à la fille sert aussi à l’acquérir en mariage. Entre ces deux explications, quelle est la différence pratique? Elle est relative au travail manuel de cette fille: d’après la première explication, disant que le maître donnera l’argent à la fille pour la fin du temps de service, le produit du travail effectué par elle au dernier moment appartient au mari; d’après la seconde explication, disant que, dès le premier moment de l’acquisition, l’argent remis à la fille sert aussi à l’acquérir en mariage, le produit du travail effectué par elle au dernier moment revient au père (dont elle dépend encore à ce moment de transition). Toutefois, on peut dire, même d’après cette seconde explication, que le produit du travail manuel effectué par cette fille à la fin des six ans appartiendra au mari; car si le maître est censé dire à cette femme qu’il la consacre à la condition de prendre pour lui le produit de son travail dès l’instant qui suit le mariage (de même ici, en raison de l’argent remis en principe, celui-ci sert à la fois pour le mariage et pour l’attribution maritale du gain de la femme).
Pnei Moshe non traduit
על דעתיה דרבי יוסי ברבי יהודה כו'. כדפרישית:
מה נפקא מביניהון. עוד לדינא:
מעשה ידיה. שהיא עושה אחר שש מאחר היעוד איכא בינייהו:
הָיָה נָשׂוּי אֶת אֲחוֹתָהּ וּמֵתָה. מָאן דְּאָמַר. בְּסוֹף נִיתַּן כֶּסֶף לְיִיעוּדִים. צְרִיכָה כֶסֶף אַחֵר. וּמָאן דְּאָמַר. מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה נִיתַּן כֶּסֶף לְיִיעוּדִים. אֵינָהּ צְרִיכָה כֶסֶף אַחֵר. אֲפִילוּ כְּמָאן דְּאָמַר. מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה נִיתַּן כֶּסֶף לְיִיעוּדִים צְרִיכָה כֶסֶף אַחֵר. לָמָּה. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁאֵין קִידּוּשִׁין תוֹפְסִין בָּעֲרָיוֹת.
Traduction
Si après avoir été marié à la sœur de cette fille esclave (de sorte que cette dernière est interdite) ladite sœur meurt, le maître récupère la faculté de se destiner l’esclave en question; en ce cas, selon la première explication, disant que le maître donnera l’argent à la fille vers la fin du temps de service, le maître qui reprend le droit de se la destiner devra lui remettre une nouvelle somme d’argent en vue du mariage; d’après la seconde explication, disant que dès le premier moment l’argent remis à la fille sert aussi à l’acquérir en mariage, le maître n’aura plus besoin de lui remettre une nouvelle somme (par mesure rétroactive). Toutefois, même d’après cette seconde explication, le maître devra dans ce cas remettre à la fille une nouvelle somme d’argent. Pourquoi? Parce que tous s’accordent à déclarer que la consécration d’une personne, dont la relation est illicite, devient nulle (seulement après le décès de ladite sœur, l’esclave, étant libre, pourra être épousée).
Pnei Moshe non traduit
מאן דאמר בסוף. צריך ליתן לה כסף בשביל היעוד א''כ מעשה ידיה של בעלה זה רבה המייעדה ואפילו הוא לאחר שש שהרי הוא עכשיו מקדשה בכסף ייעוד והרי היא כשאר אשה שמעשה ידיה לבעלה:
מאן דאמר משעה ראשונה ניתן כסף של ייעודים. ובזה הוא מייעדה ואם כן מעשה ידיה שלאחר שש של אביה היא שחזרו לרשות אביה שהרי הכסף שנתן לה הוא בשביל מעשה ידיה של ימי העבדות וגזרת הכתוב הוא שיכול לייעדה בו וכשנשלמו ימי עבדותה חוזרת לרשות אביה בזה דלא הויא כנשואה דקיימא לן יעוד ארוסין עושה ולא נשואין:
אפילו כמאן דאמר. ודחי לה הש''ס דאפילו כמאן דאמר משעה ראשונה ניתן כסף לייעודים אפ''ה מעשה ידיה של בעלה מפני שנעשה כאומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שמעשה ידייך שלי מיד לאחר הקידושין ואף על פי שלא נשאה עדיין שמעשה ידיה שלו שהרי התנה עמה בכך וה''נ כן שמתחלה נתן לה בשביל מעשה ידיה ובשביל קידושי יעוד ושוב מעשה ידיה לעולם שלו הן:
היה נשוי את אחותה. והיתה אסורה עליו ומתה אחותה ועכשיו רוצה לייעדה:
מאן דאמר בסוף ניתן כסף לייעודים צריכה כסף אחר. הא לאו דוקא דלהאי מ''ד לעולם צריכה כסף אחר ומשום רבותא דאידך נקטה וכלומר ודאי להאי מ''ד לית דינא ולית דיינא שצריכה כסף אחר אלא למאן דאמר משעה ראשונה ניתן הכסף אתא לאשמעינן דלא תימא הואיל ומשעה ראשונה לא היתה ראויה לו וא''כ כסף הראשון לאו לשם יעוד ניתן קמ''ל דאפילו בכה''ג ס''ל להאי מ''ד שאינה צריכה כסף אחר דמכיון שמתה אחותה נעשה למפרע כסף הראשון כמו שניתן לייעוד:
ודחי הש''ס אפי' כמאן דאמר משעה הראשונה ניתן כסף לייעודים. מודה הוא הכא שצריכה כסף אחר למה דהא כ''ע מודים שאין קידושין תופסין בעריות של חייבי כריתות ואין כאן קדושין כלל משעה ראשונה וליכא למימר לכסף ייעודים ניתנו:
מִיסְבַּר סְבִיר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה. אִילֵּין יִיעוּדִין דְּהָכָא קִידּוּשֵׁי תוֹרָה הֶן. אָמַר רִבִּי אָבוּן. אַתְייָא דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. דְּתַנֵּי. בְּפִיקָּדוֹן שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדָךְ. וְהָֽלְכָה וּמְצָאַתּוּ שֶׁנִּגְנָב אוֹ שֶׁאָבַד. אִם נִשְׁתַּייֵר שָׁם שָׁוֶה פְרוּטָה מְקוּדֶּשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. מִלְוָה שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדָךְ. וְהָֽלְכָה וּמְצָאֲתָהּ שֶׁנִּגְנְבָה אוֹ שֶׁנֶּאֶבְדָה. אֲפִילוּ לֹא נִשְׁתַּייֵר שָׁם שָׁוֶה פְרוּטָה מְקוּדֶּשֶׁת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר. מִלְוָה כְפִקָּדוֹן. אִם נִשְׁתַּייֵר שָׁם שָׁוֶה פְרוּטָה מְקוּדֶּשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. כְּמַה דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר עֲבִיד מִלְוָה כְפִיקָּדוֹן כֵּן רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה עֲבִיד יִיעוּדִים כְּמִלְוָה.
Traduction
Est-ce à dire que, selon l’opinion de R. Yossé b. R. Juda, la destination d’une telle fille, pour être épousée par le maître, équivaut à tout autre mariage légal? R. Aboun répond que l’avis de R. Yossé b. R. Juda est conforme à celui de R. Simon b. Eléazar, dans cet enseignement (42)''Voir ci-après, 2, 1 ( 62b); Tossefta à ce traité, ch. 1.'': Si quelqu’un dit à une femme: ''Sois-moi consacrée en mariage par le dépôt que tu as de moi en main'', puis elle va vérifier le dépôt et trouve qu’il a été volé ou égaré, la consécration sera seulement valable s’il lui reste de vers elle la valeur d’une prouta (qui effectue l’acquisition); si non, l’union n’est pas valable. S’il lui dit: ''Sois-moi consacrée par le prêt que tu as de moi en main'', puis elle va le vérifier et trouve que ce prêt a été volé ou égaré, elle sera consacrée lors même qu’il ne lui reste plus la valeur d’une prouta (comme elle est responsable de cette dette, c’est comme si elle avait reçu le montant à cette heure). R. Simon b. Eléazar dit au nom de R. Meir: un prêt est considéré à l’égal d’un dépôt, et s’il reste à la femme la valeur d’une prouta du dépôt, elle sera consacrée en mariage; si non, elle ne le sera pas. Or, comme R. Simon b. Eléazar établit une analogie entre le prêt et le dépôt, de même R. Yossé b. R. Juda compare au prêt la destination d’une fille par son maître pour devenir son épouse (voilà pourquoi, sur la somme que cette fille a reçue en principe pour l’acquisition, il devra lui rester au moins la valeur d’une Prouta, pour la destination au mariage). – (43)Suit une page traduite en (Yebamot 10, 7).
Pnei Moshe non traduit
מיסבר סביר ר' יוסי ברבי יהודה. בעיא היא אם ס''ל לר' יוסי ברבי יהודה אילין ייעודין דהכא שמייעדה עכשיו בסוף שש כשאר קידושי תורה הן ולא אמרינן שהתחילו מתחלת שש וגמרו עכשיו ולפיכך קאמר עד שיהא במעשה ידיה כדי שוה פרוטה שתתקדש בו בשעה שהקדושין תלין:
אתייא דרבי יוסי ברבי יהודה כרבי שמעון בן אלעזר. דס''ל במלוה עד שישתייר בה שוה פרוטה וה''נ ביעוד אליבא דר' יוסי בר' יהודה:
דתני. האומר לאשה התקדשי לי בפקדון שיש לי בידך:
אם נשתייר שם שוה פרוטה מקודשת. דהואיל והפקדון שלו הוא וצריך שתקבל בשעת הקידושין ולפיכך עד שיהא שם כדי שוה פרוטה:
מלוה שיש לי בידך. התקדשי לי בהנאת מחילת מלוה זו אפילו לא נשתייר שם שוה פרוטה מקודשת דהא מכל מקום כל הנאה שלה שהיתה צריכה לשלם לו וכמו שמקבלת עכשיו דמיא:
כן ר' יוסי ברבי יהודה עביד ייעודים כמלוה. שמעות הראשונים שקבלה כמלוה הן וחוב עליה להשתעבד בשבילן ועכשיו כשמייעדה בהן צריך שתהא בהן כדי שו''פ:
וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה. לִבְנוֹ מְייַעֲדָהּ. אֵינוֹ מְייַעֲדָהּ לְאָחִיו. וְייִעֲדֶינָּהּ לְאָחִיו מִקַּל וָחוֹמֶר. מַה אִם הַבֶּן שֶׁאֵינוֹ קָם תַּחְתָּיו לַחֲלִיצָה וּלְיִיבּוּם הֲרֵי הוּא מְייָעֲדָהּ לוֹ. אָחִיו שֶׁהוּא קָם תַּחְתָּיו לַחֲלִיצָה וּלְיִיבּוּם אֵינוֹ דִין שֶׁייָעֲדֶינָּה לוֹ. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בְּבֶן שֶׁהוּא קָם תַּחְתָּיו בִּשְׂדֵה אֲחוּזָה. תֹּאמַר בְּאָחִיו שֶׁאֵינוֹ קָם תַּחְתָּיו בִּשְׂדֵה אֲחוּזָה דִין הוּא שֶׁייָעֲדֶנָּה לוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה. לִבְנוֹ הוּא מְייָעֲדָהּ וְאֵינוֹ מְייָעֲדָהּ לְאָחִיו.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
ואם לבנו ייעדנה. סוגיא זו עד כלב בן יפונה כתובה לעיל פרק האשה רבה ושם תמצא מפורש היטב:
וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה. וְאֵינוֹ מְייָעֲדָהּ לְבֶן בְּנוֹ. שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בְּעָא קוֹמֵה רִבִּי זְעִירָא. בְּפָרֲשַׁת נְחָלוֹת אַתְּ עֲבִיד בֶּן בֵּן כְּבֵן וְהָכָא לֵית אַתְּ עֲבִיד בֶּן בֵּן כְּבֵן. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. מָאן דְּאָמַר לִי הָדָא מִילְּתָה אֲנָא מַשְׁקֶי לֵיהּ קוֹנְדִּיטוֹן. הָתִיב רִבִּי נָחוּם. הֲרֵי פָרֲשַׁת נְחָלוֹת. הֲרֵי עָשִׂיתָה אָח כְּבֵן וּשְׁאָר כָּל הַקְּרוֹבִין כְּבֵן אַתְּ עוֹשֶׂה בֶּן בֵּן כְּבֵן. וְכָאן שֶׁלֹּא עָשִׂיתָ אָח כְּבֵן וּשְׁאָר כָּל הַקְּרוֹבִין כְּבֵן אֵין אַתְּ עוֹשֶׂה בֶּן בֵּן כְּבֵן. מְתִיבִין רַבָּנִין דְּקַיסָרִין. הֲרֵי פָרֲשַׁת הַטּוּמְאָה. הֲרֵי עָשִׂיתָ אָח כְּבֵן וּשְׁאָר כָּל הַקְּרוֹבִין כְּבֵן. וְאֵין אַתְּ עוֹשֶׂה בֶּן בֵּן כְּבֵן. אָֽמְרִין. אֲזִיל קוֹנְדִּיטוֹן.
Traduction
vide
Kidouchine
Daf 9b
וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה. לְדַעַת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן לְדַעַת. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. 9b אִית כָּאן כְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבְדוֹמָא. אֲפִילוּ תֵימָא אִית כָּאן כְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה. וְלֹא קָטָן הוּא. וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה. לְדַעַת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מְייָעֲדָהּ בֵּין לִבְנוֹ גָדוֹל בֵּין לִבְנוֹ קָטָן בֵּין לְדַעַת בֵּין שֶׁלֹּא לְדַעַת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אֵינוֹ מְייָעֲדָהּ אֶלָּא לִבְנוֹ גָדוֹל. וּבִלְבַד לְדַעַת.
Traduction
vide
בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד עוֹשֶׂה אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ דּוּ פָתַר לָהּ בְּנִישּׂוּאִין תְּהֵא פְטוּרָה מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִיבּוּם. וְתַנִּינָן נָשָׂא אִשָּׁה וּמֵת הֲרֵי זוֹ פְטוּרָה. אָמַר רִבִּי אָבוּן. אַתְייָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יוּדָה. דְּתַנֵּי. בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וְעַד בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת הֲרֵי זוֹ שׁוּמָא. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. הֲרֵי אֵילּוּ סֵימָנִין. רִבִּי יַעֲקֹב בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. וְהֵן שֶׁעָֽמְדוּ בוֹ בִשְׁעַת סֵימָנִין.
Traduction
vide
רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי. עָֽמְדוּ בוֹ בִשְׁעַת סֵימָנִין. לְמַפְרֵיעוֹ הוּא נַעֲשֶׂה אִישׁ אוֹ מִכָּן וְלָבֹא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אָבוּן. פְּשִׁיטָא לֵיהּ לְמַפְרֵיעוֹ הוּא נַעֲשֶׂה אִישׁ כָּל שֶׁכֵּן לָבֹא. דּוּ פָתַר לָהּ הָדָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יוּדָה. וְלָמָּה לֵית רִבִּי יוֹסֵי פָּתַר הָדָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה. אָמַר רִבִּי מָנָא. דְּהוּא צְרִיכָה לֵיהּ. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי קוֹמִי. עָֽמְדוּ לוֹ בִשְׁעַת סֵימָנִין. לְמַפְרֵיעוֹ הוּא נַעֲשֶׂה אִישׁ אוֹ מִכָּן וְלָבֹא. נִיחָא אַלְמָנָה. וּגְרוּשָׁה. תִּיפְתָּר שֶׁבָּא עָלֶיהָ מִשֶּׁהִגְדִּיל. נָתַן לָהּ גֵּט. חֲלִיצָה. תִּיפְתָּר שֶׁבָּא עָלֶיהָ וָמֵת וְחָֽלְצוּ לָהּ אַחִים וְעַל יָדָם הִיא נַעֲשֵׂית חֲלוּצָה. מֵעַתָּה אֲפִילוּ פָּחוֹת מִבֶּן תֵּשַׁע. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבְדוֹמָא. וְכֵינִי. אֶלָּא בְגִין דְּתַנָּא כּוּלְהוֹן תֵּשַׁע. תַּנָּא אַף הוּא עִמְּהוֹן.
Traduction
vide
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source