אֲשֶׁר לֹא יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ. מְלַמֵּד שֶׁאֵינוֹ מְייָעֲדָהּ לוֹ עַד שֶׁיְּהֵא בַּיּוֹם כְּדֵי לִפְדּוֹתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שָׁוֶה פְרוּטָה וּבְגֵירוּעֶיהָ שָׁוֶה פְרוּטָה. דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. מְייָעֵד וְהוֹלֵךְ עַד דִמְדּוּמֵי חַמָּה. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא. הַכֹּל מוֹדִין בְּעֶבֶד עִבְרִי עַד שֶׁיְּהֵא שָׁם שָׁוֶה פְרוּטָה. יְאוּת אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. כֶּסֶף אֵין כָּאן מַעֲשֵׂה יָדַיִם אֵין כָּאן. בְּמַה הוּא מְייָעֲדָהּ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. מְייָעֲדָהּ בִּדְבָרִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מייעדה בדברים וכדתני רבי הושעיא. ואדלקמיה סמיך דעיקר היעוד בכסף ראשונים הוא:
יאות אמר רבי יוסי ברבי יהודה. ומה טעמא דרבנין שהרי כסף אין כאן ומעשה ידיה אין כאן כיון שהוא סמוך לשקיעת החמה ובמה הוא מייעדה:
מייעד והולך. בסוף שש עד דימדומי חמה סמוך לשקיעת החמה דקסברי מעות הראשונים לקידושין ניתנו ויכול הוא לייעדה באותו כסף אם הוא רוצה:
אשר לא יעדה והפדה מלמד שאינו מייעדה לו עד שיהא ביום כדי לפדותה. אם מייעדה הוא בסוף שש צריך שיהא שהות ביום כדי שיהא במה לפדותה שיש עוד במעשה ידיה שהיא יכולה לעשות לו באותו שעה שוה פרוטה ויכול הוא לגרעה שוה פרוטה ומייעדה בזה כדמפרש טעמיה לקמן דסבר ר' יוסי בר' יהודה מעות הראשונים שנתן לה בשעת מכירה לאו לקידושין ניתנו ואינו יכול לייעדה בהן אלא בעבודתה שיש לו עוד בה והלכך צריך שיהא בסוף שש שהות ביום בכדי שתוכל לעשות לו בשוה פרוטה:
וְיָֽצְאָה חִנָּם. אֵילּוּ יְמֵי הַבָּֽגְרוּת. אֵין כָּסֶף. אֵילּוּ הַסֵּימָנִין. וְיֹאמַר בְּאַחַת מֵהֶם. אִילּוּ נֶאֱמַר בְּאַחַת מֵהֶן הָיִיתִי אוֹמֵר. אִם בְּסֵימָנִים הִיא יוֹצְאָה לֹא כָּל שֶׁכֵּן בִּימוֹת הַבֶּגֶר. אִילּוּ כֵן הָיִיתִי אוֹמֵר. הֵן הֵן יְמוֹת הַבֶּגֶר. וְהַדִּין נוֹתֵן. הוֹאִיל וְהִיא יוֹצְאָה מֵרְשׁוּת הָאָב וְיוֹצְאָה מֵרְשׁוּת הָאָדוֹן. מַה מֵרְשׁוּת הָאָב אֵינָהּ יוֹצְאָה אֶלָּא בְסֵימָנִין. אַף מֵרְשׁוּת הָאָדוֹן לֹא תֵצֵא אֶלָּא בְסֵימָנִין. לְפוּם כָּךְ צָרַךְ מֵימַר. וְיָֽצְאָה חִנָּם. אֵילּוּ יְמֵי הַבֶּגֶר. אֵין כָּסֶף. אֵילּוּ הַסֵּימָנִין. 8b אוֹ חֲלִיף. רִבִּי תַנְחוּמָא בְשֵׁם רִבִּי חוּנָה. אֵין כָּסֶף. בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ כֶּסֶף לָאָב אֵין כֶּסֶף לָאָדוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומשני ר' תנחומא. דמסתברא אין כסף לימי נערות דרשינן דמשמע אין כסף לאדון זה אבל יש כסף לאדון אחר ומאי ניהו אב ובכל מקום שיש כסף לאב והיינו כשהיא עומדת בימי הנערות שהיא ברשות אביה אין כסף לאדון שיוצאה ממנו חנם בסימני נערות לאפוקי ימי בגרות דלא משתמע בהאי קרא שהרי הבוגרת לאו ברשות אביה היא:
או חליף. ונימא איפכא דקרא דויצאה חנם לימי נערות אתא ואין כסף לימי בגרות שהרי הנערות קודמין לבגרות:
הואיל והיא יוצאת מרשות האב ויוצאה מרשות האדון. מה מצינו כשהיא יוצאת מרשות האב אינה יוצאה אלא בסימנין של בגרות דכל זמן שהיא נערה ברשות אביה היא אף מרשות האדון לא תצא אלא בסימנין אלו של בגרות לפום כן צריך מימר תרווייהו:
ומשני אילו כן. אלו לא נאמר אלא חד קרא הייתי אומר הן הן ימות הבגר שבבגרות לבד היא יוצאת ולא בסימני נערות שהדין נותן שיהא כך:
ויאמר באחת מהן. לא ליכתוב קרא אלא חדא אין כסף על ימי הנערות שאילו נאמר באחת מהן בלבד שפיר נמי הוי נפקא לן ימי הבגרות שהייתי אומר אם בסימני נערות היא יוצאה לכ''ש בימות הבגר שאחר ימי הנערות הן:
אין כסף. משמע אין כסף אלא דבר אחר מוציאה אלו הן סימני נערות ולקמיה מפרש לה מ''ט לא דרשינן איפכא:
ויצאה חנם. טעמא דמתני' מפרש יתירה עליו אמה העבריה שיוצאת בסימנין דכתיב ויצאה אלו ימי הבגרות שמוציאה מרשות האדון:
וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה. וְאֵינוֹ מְייָעֲדָהּ לְבֶן בְּנוֹ. שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בְּעָא קוֹמֵה רִבִּי זְעִירָא. בְּפָרֲשַׁת נְחָלוֹת אַתְּ עֲבִיד בֶּן בֵּן כְּבֵן וְהָכָא לֵית אַתְּ עֲבִיד בֶּן בֵּן כְּבֵן. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. מָאן דְּאָמַר לִי הָדָא מִילְּתָה אֲנָא מַשְׁקֶי לֵיהּ קוֹנְדִּיטוֹן. הָתִיב רִבִּי נָחוּם. הֲרֵי פָרֲשַׁת נְחָלוֹת. הֲרֵי עָשִׂיתָה אָח כְּבֵן וּשְׁאָר כָּל הַקְּרוֹבִין כְּבֵן אַתְּ עוֹשֶׂה בֶּן בֵּן כְּבֵן. וְכָאן שֶׁלֹּא עָשִׂיתָ אָח כְּבֵן וּשְׁאָר כָּל הַקְּרוֹבִין כְּבֵן אֵין אַתְּ עוֹשֶׂה בֶּן בֵּן כְּבֵן. מְתִיבִין רַבָּנִין דְּקַיסָרִין. הֲרֵי פָרֲשַׁת הַטּוּמְאָה. הֲרֵי עָשִׂיתָ אָח כְּבֵן וּשְׁאָר כָּל הַקְּרוֹבִין כְּבֵן. וְאֵין אַתְּ עוֹשֶׂה בֶּן בֵּן כְּבֵן. אָֽמְרִין. אֲזִיל קוֹנְדִּיטוֹן.
וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה. לִבְנוֹ מְייַעֲדָהּ. אֵינוֹ מְְייַעֲדָהּ לְאָחִיו. וְייִעֲדֶינָּהּ לְאָחִיו מִקַּל וָחוֹמֶר. מַה אִם הַבֶּן שֶׁאֵינוֹ קָם תַּחְתָּיו לַחֲלִיצָה וּלְיִיבּוּם הֲרֵי הוּא מְייָעֲדָהּ לוֹ. אָחִיו שֶׁהוּא קָם תַּחְתָּיו לַחֲלִיצָה וּלְיִיבּוּם אֵינוֹ דִין שֶׁייָעֲדֶינָּה לוֹ. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בְּבֶן שֶׁהוּא קָם תַּחְתָּיו בִּשְׂדֵה אֲחוּזָה. תֹּאמַר בְּאָחִיו שֶׁאֵינוֹ קָם תַּחְתָּיו בִּשְׂדֵה אֲחוּזָה דִין הוּא שֶׁייָעֲדֶנָּה לוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה. לִבְנוֹ הוּא מְייָעֲדָהּ וְאֵינוֹ מְייָעֲדָהּ לְאָחִיו.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואם לבנו ייעדנה. סוגיא זו עד כלב בן יפונה כתובה לעיל פרק האשה רבה ושם תמצא מפורש היטב:
מִיסְבַּר סְבִיר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה. אִילֵּין יִיעוּדִין דְּהָכָא קִידּוּשֵׁי תוֹרָה הֶן. אָמַר רִבִּי אָבוּן. אַתְייָא דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. דְּתַנֵּי. בְּפִיקָּדוֹן שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדָךְ. וְהָֽלְכָה וּמְצָאַתּוּ שֶׁנִּגְנָב אוֹ שֶׁאָבַד. אִם נִשְׁתַּייֵר שָׁם שָׁוֶה פְרוּטָה מְקוּדֶּשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. מִלְוָה שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדָךְ. וְהָֽלְכָה וּמְצָאֲתָהּ שֶׁנִּגְנְבָה אוֹ שֶׁנֶּאֶבְדָה. אֲפִילוּ לֹא נִשְׁתַּייֵר שָׁם שָׁוֶה פְרוּטָה מְקוּדֶּשֶׁת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר. מִלְוָה כְפִקָּדוֹן. אִם נִשְׁתַּייֵר שָׁם שָׁוֶה פְרוּטָה מְקוּדֶּשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. כְּמַה דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר עֲבִיד מִלְוָה כְפִיקָּדוֹן כֵּן רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה עֲבִיד יִיעוּדִים כְּמִלְוָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כן ר' יוסי ברבי יהודה עביד ייעודים כמלוה. שמעות הראשונים שקבלה כמלוה הן וחוב עליה להשתעבד בשבילן ועכשיו כשמייעדה בהן צריך שתהא בהן כדי שו''פ:
מלוה שיש לי בידך. התקדשי לי בהנאת מחילת מלוה זו אפילו לא נשתייר שם שוה פרוטה מקודשת דהא מכל מקום כל הנאה שלה שהיתה צריכה לשלם לו וכמו שמקבלת עכשיו דמיא:
אם נשתייר שם שוה פרוטה מקודשת. דהואיל והפקדון שלו הוא וצריך שתקבל בשעת הקידושין ולפיכך עד שיהא שם כדי שוה פרוטה:
דתני. האומר לאשה התקדשי לי בפקדון שיש לי בידך:
אתייא דרבי יוסי ברבי יהודה כרבי שמעון בן אלעזר. דס''ל במלוה עד שישתייר בה שוה פרוטה וה''נ ביעוד אליבא דר' יוסי בר' יהודה:
מיסבר סביר ר' יוסי ברבי יהודה. בעיא היא אם ס''ל לר' יוסי ברבי יהודה אילין ייעודין דהכא שמייעדה עכשיו בסוף שש כשאר קידושי תורה הן ולא אמרינן שהתחילו מתחלת שש וגמרו עכשיו ולפיכך קאמר עד שיהא במעשה ידיה כדי שוה פרוטה שתתקדש בו בשעה שהקדושין תלין:
הָיָה נָשׂוּי אֶת אֲחוֹתָהּ וּמֵתָה. מָאן דְּאָמַר. בְּסוֹף נִיתַּן כֶּסֶף לְיִיעוּדִים. צְרִיכָה כֶסֶף אַחֵר. וּמָאן דְּאָמַר. מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה נִיתַּן כֶּסֶף לְיִיעוּדִים. אֵינָהּ צְרִיכָה כֶסֶף אַחֵר. אֲפִילוּ כְּמָאן דְּאָמַר. מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה נִיתַּן כֶּסֶף לְיִיעוּדִים צְרִיכָה כֶסֶף אַחֵר. לָמָּה. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁאֵין קִידּוּשִׁין תוֹפְסִין בָּעֲרָיוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ודחי הש''ס אפי' כמאן דאמר משעה הראשונה ניתן כסף לייעודים. מודה הוא הכא שצריכה כסף אחר למה דהא כ''ע מודים שאין קידושין תופסין בעריות של חייבי כריתות ואין כאן קדושין כלל משעה ראשונה וליכא למימר לכסף ייעודים ניתנו:
מאן דאמר בסוף ניתן כסף לייעודים צריכה כסף אחר. הא לאו דוקא דלהאי מ''ד לעולם צריכה כסף אחר ומשום רבותא דאידך נקטה וכלומר ודאי להאי מ''ד לית דינא ולית דיינא שצריכה כסף אחר אלא למאן דאמר משעה ראשונה ניתן הכסף אתא לאשמעינן דלא תימא הואיל ומשעה ראשונה לא היתה ראויה לו וא''כ כסף הראשון לאו לשם יעוד ניתן קמ''ל דאפילו בכה''ג ס''ל להאי מ''ד שאינה צריכה כסף אחר דמכיון שמתה אחותה נעשה למפרע כסף הראשון כמו שניתן לייעוד:
היה נשוי את אחותה. והיתה אסורה עליו ומתה אחותה ועכשיו רוצה לייעדה:
אפילו כמאן דאמר. ודחי לה הש''ס דאפילו כמאן דאמר משעה ראשונה ניתן כסף לייעודים אפ''ה מעשה ידיה של בעלה מפני שנעשה כאומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שמעשה ידייך שלי מיד לאחר הקידושין ואף על פי שלא נשאה עדיין שמעשה ידיה שלו שהרי התנה עמה בכך וה''נ כן שמתחלה נתן לה בשביל מעשה ידיה ובשביל קידושי יעוד ושוב מעשה ידיה לעולם שלו הן:
מאן דאמר משעה ראשונה ניתן כסף של ייעודים. ובזה הוא מייעדה ואם כן מעשה ידיה שלאחר שש של אביה היא שחזרו לרשות אביה שהרי הכסף שנתן לה הוא בשביל מעשה ידיה של ימי העבדות וגזרת הכתוב הוא שיכול לייעדה בו וכשנשלמו ימי עבדותה חוזרת לרשות אביה בזה דלא הויא כנשואה דקיימא לן יעוד ארוסין עושה ולא נשואין:
מאן דאמר בסוף. צריך ליתן לה כסף בשביל היעוד א''כ מעשה ידיה של בעלה זה רבה המייעדה ואפילו הוא לאחר שש שהרי הוא עכשיו מקדשה בכסף ייעוד והרי היא כשאר אשה שמעשה ידיה לבעלה:
תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. כֵּיצַד הוּא מְייָעֲדָהּ. אוֹמֵר לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם. הֲרֵי אַתְּ מְיוּעֶדֶת לִי. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה בְּסוֹף נוֹתֵן לָהּ כֶּסֶף לְיִיעוּדִים. עַל דַּעְתּוֹן דְּרַבָּנִין מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה נִיתַּן כֶּסֶף לְיִיעוּדִים. מַה נַפְקָא מִבֵּינֵיהוֹן. מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ. מָאן דְּאָמַר. בְּסוֹף נָתַן לָהּ כֶּסֶף שֶׁלְּיִיעוּדִים. מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלְּבַעֲלָהּ. מָאן דְּאָמַר. מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה נִיתַּן כֶּסֶף לְיִיעוּדִים. מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלְּאָבִיהָ. אֲפִילוּ כְמָאן דְּאָמַר. מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה נִיתַּן כֶּסֶף לְיִיעוּדִים. 9a מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלְּבַעֲלָהּ. נַעֲשֶׂה כְּאוֹמֵר לְאִשָּׁה. הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁמַּעֲשֵׂה יָדַייִךְ שֶׁלִּי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מעשה ידיה. שהיא עושה אחר שש מאחר היעוד איכא בינייהו:
מה נפקא מביניהון. עוד לדינא:
על דעתיה דרבי יוסי ברבי יהודה כו'. כדפרישית:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source