הלכה: רִבִּי נְהוֹרַיי אוֹמֵר. מַנִּיחַ אֲנִי כָּל אוּמָנִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְאֵינִי מְלַמֵּד אֶת בְּנִי אֶלָּא תוֹרָה. שֶׁכָּל אוּמָנוּת אֵינוֹ עוֹמֶדֶת לוֹ לְאָדָם אֶלָּא בִּימֵי נַעֲרוּת בִּזְמַן שֶׁכּוֹחוֹ עָלָיו. אֲבָל אִם בָּא לִידֵי חוֹלִי אוֹ נִכְנַס לִידֵי זִקְנָה אוֹ לְמִידָּה שֶׁלִייִסּוּרִין וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה הֲרֵי הוּא מֵת בְּרָעָב. אֲבָל הַתּוֹרָה אֵינָהּ כֵּן אֶלָּא מְכַבְּדַתּוּ וּמְשַׁמְּרַתּוּ מִכָּל רַע בְּנַעֲרוּתוֹ. וְנוֹתֶנֶת לוֹ אַחֲרִית וְתִקְוָה בְּזִקְנוּתוֹ. בְּנַעֲרוּתוֹ מַה הוּא אוֹמֵר. וְקוֹיֵי י֨י יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיעָפוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיגָּעוּ. וּבְזִקְנוּתוֹ מַה הוּא אוֹמֵר. עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁינִים וְרַעֲנַנִים יִהְיוּ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאָבִינוּ 48b אַבְרָהָם שֶׁשִּׁימֵּר אֶת הַתּוֹרָה עַד שֶׁלֹּא בָאָת לָעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקוֹלִי וַיִּשְׁמוֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַיי חֻקּוֹתַיי וְתוֹרוֹתָיי. אַף גִּידְּלוֹ וּבֵירְכוֹ בְּנַעֲרוּתוֹ וְנָתַן לוֹ אַחֲרִית וְתִקְוָה בְּזִקְנוּתוֹ. בְּנַעֲרוּתוֹ מַהוּ אוֹמֵר. וְאַבְרָהָם כָּבֵד מְאוֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב. וּבְזִקְנוּתוֹ מַהוּ אוֹמֵר. וְאַבְרָחָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַי֨י בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל.

רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי כֹהֵן בְּשֵׁם רַב. אָסוּר לָדוּר בְּעִיר שֶׁאֵין בָּהּ לֹא רוֹפֵא וְלֹא מֶרְחָץ וְלֹא בֵית דִּין מַכִּין וְחוֹבְשִׁין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אַף אָסוּר לָדוּר בְּעִיר שֶׁאֵין בָּהּ גִּינּוֹנִיתָא שֶׁל יָרָק. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי כֹהֵן בְּשֵׁם רַב. עָתִיד אָדָם לִיתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל מַה שֶׁרָאָת עֵינוֹ וְלֹא אָכַל. רִבִּי לָֽעְזָר חֲשַׁשׁ לְהָדָא שְׁמוּעָתָא וּמַצְמִית לֵיהּ פְּרִיטִין וַאֲכִיל בְּהוֹן מִכָּל מִילָּה חָדָא בְשַׁתָּא.