Kidouchine
Daf 47a
משנה: מִי שֶׁנָּתַן רְשׁוּת לִשְׁלוּחוֹ לְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ וְהָלַךְ הוּא וְקִידְּשָׁהּ אִם שֶׁלּוֹ קָֽדְמוּ קִידּוּשָׁיו קִידּוּשִׁין וְאִם שֶׁלִּשְׁלוּחוֹ קָדַם קִידּוּשָׁיו קִידּוּשִׁין וְאִם אֵינוֹ יָדוּעַ שְׁנֵיהֶן נוֹתְנִין גֵּט וְאִם רָצוּ אֶחָד נוֹתֵן גֵּט וְאֶחָד כּוֹנֵס. וְכֵן הַאִשָּׁה שֶׁנָּֽתְנָה רְשׁוּת לִשְׁלוּחָהּ לְקַדְּשָׁהּ וְהָֽלְכָה וְקִידְּשָׁהּ אֶת עַצְמָהּ אִם שֶׁלָּהּ קָֽדְמוּ קִידּוּשֶׁיהָ קִידּוּשִׁין וְאִם שֶׁלִּשְׁלוּחָהּ קָדַם קִידּוּשָׁיו קִידּוּשִׁין וְאִם אֵינוֹ יָדוּעַ שְׁנֵיהֶן נוֹתְנִין 47a גֵּט וְאִם רָצוּ אֶחָד נוֹתֵן גֵּט וְאֶחָד כּוֹנֵס.
Traduction
Si un père charge quelqu’un de marier sa fille à un tiers, puis il la marie lui-même à un autre; ce mariage sera valable s’il a lieu le premier; mais si celui du délégué est antérieur, il sera le premier valable. Lorsqu’on ignore quel est le 1er, les deux fiancés enverront un acte de divorce, sauf s’ils s’entendent à ce que l’un divorce, et l’autre peut l’épouser. De même une femme donne à un délégué l’ordre de la marier (par procuration), puis elle va se marier à un autre, ce mariage est valable s’il a lieu le premier; mais si celui du délégué est antérieur, il sera le premier valable. Lorsqu’on ignore quel est le premier, les 2 fiancés enverront le divorce, sauf s’ils s’entendent à ce que l’un divorce, et l’autre peut l’épouser.
Pnei Moshe non traduit
מתני' שניהם נותנים גט. אם באת לינשא לאחר:
וכן האשה שנתנה רשות לשלוחה. אצטריך תנא לאשמעינן רישא וסיפא דאי אשמעינן רישא באב שעשה שליח לקדש את בתו ה''א אב דקים ליה ביוחסין וכשמצא מיוחס זה קדשה לו הוא דאמרינן דבטל את השליחות אבל אתתא דלא קים לה ביוחסין אע''ג דקדשה את עצמה לא סמכה על קדושיה ולא בטלה את השליח דסברה דלמא משכח שליח אדם מיוחס מזה ואי אשמעינן בדידה הוי אמינא משום דאתתא דייקא ומנסבה כי קדשה עצמה בטלה את השליח אבל אב דלא קפיד על בתו אם תנשא לבעל כל דהו לא בטליה לשליחות השליח והא דקדים וקידשה סבר דילמא לא משכח שליח למי צריכא:
משנה: אִשָּׁה נָשָׂאתִי בִּמְדִינַת הַיָּם הֲרֵי הִיא זוֹ וְאֵילּוּ בָנֶיהָ מֵבִיא רְאָיָה עַל הָאִשָּׁה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה עַל בָּנֶיהָ. מֵתָה וְאֵילּוּ בָנֶיהָ צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה עַל הָאִשָּׁה וְעַל הַבָּנִים.
Traduction
Si le mari déclare avoir épousé une femme au-delà des mers, qu’il présente avec ses enfants, il est tenu de prouver son assertion pour la femme, non pour les enfants. S’il dit qu’elle est morte en laissant les enfants qu’il montre, il est tenu de prouver son assertion pour la femme et pour les enfants.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מביא ראיה על האשה. שהיא מיוחסת ואינו מביא ראיה על הבנים שהרי כרוכין אחריה:
מתה ואלו בני'. ואין כאן שום הוכחה מביא ראיה על האשה שהיתה מיותסת ועל הבני' שמאותה אשה היו:
משנה: מִי שֶׁיָּצָא הוּא וְאִשְׁתּוֹ לִמְדִינַת הַיָּם וּבָא הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְאָמַר אִשָּׁה שֶׁיָּצָאת עִמִּי לִמְדִינַת הַיָּם הֲרֵי הִיא זוֹ וְאֵילּוּ בָנֶיהָ אֵינוֹ צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָייָה לֹא עַל הָאִשָּׁה וְלֹא עַל הַבָּנִים. מֵתָה וְאֵילּוּ בָנֶיהָ צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָייָה עַל הַבָּנִים וְאֵינוֹ מֵבִיא רְאָייָה עַל הָאִשָּׁה.
Traduction
Si un homme fait un voyage d’outre-mer avec sa femme, et il revient avec femme et enfants, en déclarant que la femme partie avec lui en voyage est bien celle qu’il ramène et dont voici les enfants, il n’a pas besoin de fournir d’autre preuve d’identité, ni pour la femme ni pour les enfants. S’il annonce qu’elle est morte et que ce sont là ses enfants, il est tenu de le prouver pour les enfants, non pour le décès de la mère.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אינו צריך להביא ראיה לא על האשה. שהיא מיוחסת שכבר בדקוה כשנשאה:
ולא על הבנים. מוקי לה בבבלי בקטנים וכרוכי' אחריה דבחזקת אמן הן ואינם צריכין לייחס ע''י עדים:
מתה ואלו בניה מביא ראיה על הבנים. שהיו בני אותה האשה:
ואינו מביא ראיה על האשה. שהיתה מיוחסת לפי שכבר בדקו אחריה כשנשאה כאן. ר' אבהו בשם ר' יוחנן איש ואשתו עשו אותן כשני עדים. להיות נאמנין על בניהן דחזקה אין האשה שותקת על בני חבירתה ולומר בניה הם:
הלכה: וְכֵן הַאִשָּׁה שֶׁנָּֽתְנָה רְשׁוּת כול'. וְלֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אָדָם מְבַטֵּל שְׁלִיחוּתוֹ בִּדְבָרִים. פָּתַר לָהּ. מִשּׁוּם חוּמְרָא דַעֲרָיוֹת. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן שָׁמַע לָהּ מִן דְּבַתְרָה. וְכֵן הַאִשָּׁה שֶׁנָּֽתְנָה רְשׁוּת לִשְׁלוּחָהּ לְקַדְּשָׁהּ וְהָֽלְכָה הִיא וְקִידְּשָׁהּ אֶת עַצְמָהּ. וְלֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אָדָם מְבַטֵּל שְׁלִיחוּתוֹ בִּדְבָרִים. פָּתַר לָהּ. מִשּׁוּם חוּמְרָא הוּא בָעֲרָיוֹת.
Traduction
Notre Mishna n’est-elle pas opposée à l’avis de R. Yohanan, qui dit (265)J., (Gitin 4, 1), commenc..: l’homme peut annuler son message verbal par de nouvelles paroles (contraires)? -Non, car on peut répliquer qu’il y a là une gravité spéciale en raison du crime possible d’adultère (266)En cas de rupture douteuse, suivie d'un autre mariage, ce dernier serait illégal.. R. Yossé b. R. Aboun réfère l’objection à la fin de la Mishna: ''De même, une femme donne à un délégué l’ordre de la marier, puis elle va se marier à un autre, ce mariage est valable s’il a lieu le premier''. Or, n’est-ce pas contraire à l’avis de R. Yohanan, qui dit: l’homme peut annuler son message verbal par de nouvelles paroles? On peut répondre à cela qu’il y a cette distinction à noter qu’il faut éviter la possibilité grave de l’adultère.
Pnei Moshe non traduit
גמ' גרסינן הכא הא דכתוב בספרי הדפוס לקמן ולית הדא כו' ונתחלפו הסוגיות בטעות:
ולית הדא פליגא על ר' יוחנן. דאמר בפ' השולח אדם מבטל שליחותו בדברים דקסבר אתי דיבור ומבטל דיבור ובמתני' קתני אם שלו קדמו קדושיו קדושין דמשמע דוקא שעשה מעשה וקדשה לאחר הא לאו הכי אינו יכול לחזור מהשליחות דאין יכול לבטל שליחותו בדברים וקשיא לר' יוחנן:
פתר לה. ר' יוחנן המתני' משום חומרא דעריות חיישינן לקדושי השליח ואינו יכול לבטל שליחותו שלא בפניו. שמע לה מן דבתרה. תני להאי קושיא ופירקא אסיפא:
הלכה: מִי שֶׁיָּצָא הוּא וְאִשְׁתּוֹ לִמְדִינַת הַיָּם כול'. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ עָשׂוּ אוֹתָן כִּשְׁנֵי עֵדִים. חֲזָקָה אֵין אִשָּׁה שׁוֹתֶקֶת עַל בְּנֵי חֲבֵירָתָהּ. רִבִּי אָבוּן שָׁמַע לָהּ מִן דְּבַתְרָה. אִשָּׁה נָשָׂאתִי בִּמְדִינַת הַיָּם הֲרֵי זוֹ וְאֵילּוּ בָנֶיהָ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ עָשׂוּ אוֹתָן כִּשְׁנֵי עֵדִים. חֲזָקָה אֵין אִשָּׁה שׁוֹתֶקֶת עַל בְּנֵי חֲבֵירָתָהּ.
Traduction
R. Abahou dit au nom de R. Yohanan: on croit le mari et la femme, car on les considère comme 2 témoins, par présomption que la femme ne se taira pas sur les enfants d’une compagne (en disant qu’ils sont les siens). R. Aboun le rapporte à la fin (§ 10) de la Mishna: ''Si le mari déclare avoir épousé une femme au-delà des mers qu’il présente avec ses enfants, il devra le prouver etc.''. Or, R. Abahou dit au nom de R. Yohanan: on croit le mari et la femme, car on les considère comme 2 témoins, par présomption que la femme ne se taira pas sur les enfants de sa compagne.
Pnei Moshe non traduit
גמ' ר' אבון שמע לה מן דבתרה. אסיפא הוא דמתני לה אשה נשאתי כו' מביא ראיה על האשה ולא על הבנים דעשו אותן כשני עדים:
הלכה: מִי שֶׁנָּתַן רְשׁוּת לִשְׁלוּחוֹ כול'. תַּנֵּי. אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁבָּאוּ מִמְדִינַת הַיָּם. הוּא אוֹמֵר. אִשְׁתִּי הִיא. וְהִיא אוֹמֶרֶת. בַּעֲלִי הוּא. אֵין הוֹרְגִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ. הוּחְזְקוּ. הוֹרְגִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ. עַד כַּמָּה הִיא חֲזָקָה. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי בָּא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם. תַּמָּן תַּנִּינָן. תִּינּוֹק שֶׁנִּמְצָא בְיַד הָעִיסָּה וּבָצֵק בְּיָדוֹ. רִבִּי מֵאִיר מְטָהֵר וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. שֶׁדֶּרֶךְ תִּינּוֹק לְטַפֵּחַ בָּעִיסָּה. וְשׂוֹרְפִין עַל הַחֲזָקוֹת. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הוֹרְגִין עַל הַחֲזָקוֹת. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אֵין הוֹרְגִין עַל הַחֲזָקוֹת. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהוֹרְגִין עַל הַחֲזָקוֹת. מַה פְלִיגִין. בַּשְּׂרֵיפָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הוֹרְגִין עַל הַחֲזָקוֹת וְאֵין שׁוֹרְפִין עַל הַחֲזָקוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. כְּשֵׁם שֶׁהוֹרְגִין עַל הַחֲזָקוֹת כָּךְ שׂוֹרְפִין עַל הַחֲזָקוֹת. וּמְנַיִין שֶׁהוֹרְגִין עַל הַחֲזָקוֹת. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. כָּתוּב וּמַכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת. וְכִי דָבָר בָּרִיא הוּא שֶׁזֶּה הוּא אָבִיו. וַהֲלֹא חֲזָקָה הִיא שֶׁהוּא אָבִיו. וְאַתְּ אָמַר. הוֹרְגִין. אַף הָכָא הוֹרְגִין.
Traduction
On a enseigné: si l’homme et la femme viennent d’outre-mer, il dit qu’elle est sa femme, et elle le confirme, on ne tuera pas pour cela un autre homme qui cohabiterait avec elle; mais s’il y a présomption d’union, le crime d’adultère sera passible de mort. Combien de temps faudra-t-il pour constituer la présomption? R. Yona, R. Aba, R. Hiya, au nom de R. Yohanan, disent: un espace de 30 jours. On a enseigné ailleurs (267)Toharot 3, 8.: l’enfant trouvé près de la pâte, ayant un morceau en main (soupçonné d’être entaché au contact des femmes menstruées), laissera pourtant la pâte pure, selon l’avis de R. Meir; les autres sages la déclarent impure, car souvent les enfants la touchent. Mais suffit-il d’une présomption pour brûler l’oblation devenue impure par doute? (Il faut donc la déclarer pure). R. Yossé dit au nom de R. Zeira qu’il y a discussion entre R. Yohanan et R. Simon b. Levi: le 1er est d’avis d’appliquer la pénalité de la mort par présomption; le 2e n’est pas de cet avis. Or, dit R. Yossé b. R. Aboun, au nom de R. Zeira, tous s’accordent à appliquer cette pénalité s’il y a présomption; ils discutent pour savoir si de même on brûlera l’oblation: le 1er applique la pénalité de la mort pour la présomption d’union, mais n’est pas d’avis de brûler l’oblation en cas de doute; le 2e établit l’analogie entre les 2 présomptions. Et d’où sait-on que la présomption suffit à entraîner la peine de mort? R. Samuel, fils de R. Yossé b. Aboun, le déduit de ces mots (Ex 21, 15): Celui qui frappe son père ou sa mère mourra; or, ce n’est pas une chose visible à tous qu’un parent a été frappé, c’est une simple présomption, et elle entraîne la peine de mort; de même ici la présomption entraîne cette pénalité.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני איש ואשה שבאו ממדינת הם כו' אין הורגין עליהן. להבא עלי' משום אשת איש דשמא מכחישין הן. עד שלשים יום. אם הוחזק באשתו שלשים יום חזקה היא והורגין עליה:
תמן תנינן. פ''ג דטהרות תינוק שנמצא בצדי העיסה ואותו תינוק ודאי טמא הוא כדאמר בתוספתא מפ''מ אמרו ותינוק טמא שדרך נשים נדות מגפפות ומנשקות אותו:
ר''מ מטהר. את העיסה דר' מאיר לטעמיה דחייש למיעוטא דרוב התינוקות מטפחין בעיסה ומיעוט אין מטפחין ועיסה זו בחזקת טהרה עומדת סמוך מיעוטא לחזקה ואיתרע ליה רובא ולפיכך תולין שאדם טהור נטלו מן העיסה ונתן ביד התינוק:
וחכמים מטמאין. דאזלינן בתר רוב התינוקות המטפחין בעיסה והתינוק בעצמו נטלו:
ושורפין על החזקות. לשון שאלה היא לחכמים דמטמאין אם שורפין את התרומ' על החזקה זו שחזקת התינוקות מטפחין:
ר' יוסי בשם ר' זעירא איתפלגון רבי יוחנן ורשב''ל. קס''ד דר' יוסי אם סומכין על החזקה שהיא אשת איש ולדון דיני נפשות כל שכן שסומכין על החזקה לשרוף את התרומה והלכך תלי בפלוגתייהו דר' יוחנן ור''ל ולמ''ד אין הורגין אין שורפין:
ר' יוסי בר' בון בשם ר' זעירא. קאמר דלא היא דלא תלינן בהא ופלוגתייהו נמי לא כך שנינו אלא בשריפה גופה הוא דפליגי וכ''ע מודים שהורגין על החזקות כדילפינן לקמן מקרא:
מה פליגין בשריפה. אם שורפין תרומה על החזקה ר' יוחנן סבירא ליה אע''פ שהורגין אין שורפין תרומה על החזקה והא דחכמים מטמאין לתלות הוא אבל לא לשרוף וטעמא דמקילינן בשריפת תרומה יותר מדיני נפשות משום דיש כאן חזקת טהרת עיסה העומדת נגד חזקת התינוקות מטפחין:
והלא חזקה היא שהוא אביו. אינו אלא חזקה שהוא אביו והורגין עלי' וכן בעלמא הורגין על החזקה:
אִשָּׁה נָשָׂאתִי בִּמְדִינַת הַיָּם. תַּנֵּי. הֵבִיא רְאָייָה עַל הַגְּדוֹלִים יָבִיא רְאָייָה עַל הַקְּטַנִּים. לְיֵי דֵא מִילָּה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. אֲנִי אוֹמֵר שֶׁמָּה נִתְגָּֽרְשָׁה בֵּינְתַּיִם.
Traduction
On a enseigné (au sujet de la preuve imposée): tout en fournissant la preuve pour les grands, on doit la fournir aussi pour les petits. Pourquoi cela? C’est que, dit R. Yona, il est à craindre qu’elle ait été répudiée entre la naissance des grands et celle des petits (ces derniers pourraient être d’un autre).
Pnei Moshe non traduit
תני הביא ראיה על הגדולים. אסיפא דמתני' קאי מתה ואלו בניה צריך להביא ראיה על האשה ועל הבנים ואם הביא ראיה על הגדולים אע''פ כן צריך להביא ראיה על הקטנים כדמפרש ואזיל:
ליידא מילה. לאיזה דבר קאמרת שצריך ראיה עוד על הקטנים הרי כבר הביא ראיה על אשה זו ואלו הם בניה:
אמר רבי יונה. היינו טעמא אף על פי שהביא ראיה שאשתו היתה ואלו הגדולים בניה הם אני אומר שמא נתגרשה בנתיים אחר שילדה הגדולים נתגרשה ממנו ואין אלו הקטנים ממנה והלכך צריך להביא ראיה על כלן שהם בניה:
Kidouchine
Daf 47b
משנה: 47b לא יִתְייַחֵד אִישׁ אֶחָד עִם שְׁתֵּי נָשִׁים אֲבָל אִשָּׁה אַחַת מִתְייַחֶדֶת עִם שְׁתֵּי אֲנָשִׁים. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִתְייַחֵד עִם שְׁתֵּי ‌‌‌‌נָשִׁים בִּזְמַן שֶׁאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ וְיָשֵׁן עִמָּהֶן בְּפוּנְדָקִי מִפְּנֵי שֶׁאִשְׁתּוֹ מְשַׁמְּרַתּוּ. מִתְיַחֵד אָדָם עִם אִמּוֹ וְעִם בִּתּוֹ וְיָשֵׁן עִמָּהֶן בְּקֵירוּב בָּשָׂר. וְאִם הִגְדִּילוּ זֶה יָשֵׁן בִּכְסוּתוֹ וְזֶה יָשֵׁן בִּכְסוּתוֹ. וְלֹא יִלְמַד רַוָוק סוֹפְרִים וְלֹא תִלְמַד אִשָּׁה סוֹפְרִים. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אַף מִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה לֹא יִלְמַד סוֹפְרִים. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא יִרְעֶה רַוָוק אֶת הַבְּהֵמָה. וְלֹא יִישְׁנוּ שְׁנֵי רַוָוקִים בְּטַלִּית אַחַת וַחֲכָמִים מַתִּירִים. כָּל שֶׁאִסְקוֹ עִם הַנָּשִׁים לֹא יִתְייַחֵד עִם הַנָּשִׁים לְעוֹלָם. וְלֹא יִלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ אוּמָּנוּת בֵּין הַנָּשִׁים. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לְעוֹלָם יִשְׁתַּדֵּל אָדָם לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ אוּמָּנוּת נְקִייָה וְיִתְפַּלֵּל לְמִי שֶׁהָעוֹשֶׁר שֶׁלּוֹ שֶׁאֵין לָךְ אוּמָּנוּת שֶׁאֵין בָּהּ עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת. שֶׁאֵין עֲנִיּוּת מִן. הָאוּמָּנוּת וְאֵין עֲשִׁירוּת מִן הָאוּמָּנוּת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ חַיָּה וָעוֹף שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אוּמָּנוּת וְהֵן מִתְפַּרְנְסִין שֶׁלֹּא בְצַעַר וַהֲלֹא לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא לְשַׁמְּשֵׁנִי וְכָךְ מִתְפַּרְנְסִין שֶׁלֹּא בְצַעַר. וַאֲנִי נִבְרֵאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת קוֹנִי אֵינוֹ דִין שֶׁאֶתְפַּרְנֵס שֶׁלֹּא בְצַעַר אֶלָּא שֶׁהֲרֵיעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂיי וְקִפַּחְתִּי אֶת פַּרְנָסָתִי. אַבָּא גּוֹרְיוֹן אִישׁ צַיידָן אוֹמֵר מַשּׁוּם אַבָּא שָׁאוּל. לֹא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ חַמָּר גַּמָּל סַפָּר סַפָּן קַדָּר רוֹעֶה וְחֶנְוָונִי שֶׁאוּמְנָתָן אוּמָנוּת לִיסְטִין. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ הַחַמָּרִין רוּבָּן רְשָׁעִים. הַגַּמָּלִין רוּבָּן כְּשֵׁירִים. הַסַּפָּנִין רוּבָּן חֲסִידִים. טוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים לְגֵיהִנָּם. כָּשֵׁר שֶׁבַּטַּבָּחִים שׁוּתָפוֹ שֶׁלַּעֲמָלֵק.
Traduction
Un homme ne doit pas s’isoler avec 2 femmes (étrangères) mais une femme peut rester seule avec 2 hommes. R. Simon dit: même un homme peut s’isoler avec 2 femmes, lorsqu’une des deux est sa femme légitime; il peut même dormir avec elles dans une auberge, parce que sa femme le surveille. Un homme peut s’isoler avec sa mère, ou avec sa fille, même dormir en se trouvant près d’elles. Si le fils ou la fille ont grandi, chacun devra garder ses vêtements en se couchant. Nul célibataire, homme ou femme, ne devra exercer la profession d’instituteur (268)Par les fréquentes relations avec les mères, il y aurait à craindre des suites fâcheuses.. R. Eliézer dit: si l’on n’a pas sa femme auprès de soi (même marié), on ne devra pas exercer l’enseignement. R. Juda dit: un célibataire ne devra pas exercer le métier de pâtre, et 2 célibataires ne devront pas dormir sous le même manteau; les autres sages le permettent (ne craignent pas de relation contre nature). Celui qui par profession a affaire aux femmes ne devra pas s’isoler avec elles (de crainte d’inconduite); aussi, est-il bon de ne pas enseigner à son fils une telle profession). R. Meir dit: Il faut toujours tâcher d’apprendre à son fils un métier convenable (ou facile), puis prier celui qui a en son pouvoir la richesse, car il n’y a pas de métier qui ne puisse laisser l’ouvrier pauvre ou l’enrichir; ni la pauvreté, ni la richesse ne dépend du métier [tout dépend du mérite de l’ouvrier (269)Les mots entre [ ] manquent au texte Jérusalémite.]. R. Simon b. Eléazar dit: -As-tu jamais vu un quadrupède sauvage ou un oiseau exercer un métier? Cependant ils se nourrissent sans souci. Or, les animaux n’ont été créés que pour me servir (pour être utiles aux hommes), et moi j’ai été créé pour servir mon Créateur; ne serait-il pas juste que je me nourrisse sans souci? Mais j’ai commis des actes mauvais, et j’ai perdu mon droit à la nourriture. Abba Goryon, habitant de Sidon, dit au nom d’Abba Saül: On ne doit pas apprendre à son fils le métier d’ânier, ou de chamelier, de potier, de marin, de berger, de boutiquier, car ce sont des métiers de brigands. R. Judah dit au nom d’Abba Gorya: La plupart des âniers sont méchants; les chameliers sont en général d’honnêtes gens; la plupart des marins sont des hommes pieux. Le meilleurs des guérisseurs ira dans l’enfer (270)On parle ici des guérisseurs qui ne savent rien, dit le Dr Rabbinowicz (Législation, 1, 425), et qui spéculent sur la vie de leurs semblables., et le plus honnête des bouchers est l’associé d’Amalek (271)Symbole de la cruauté. Dans la pensée de R. Juda, le métier de tuer les animaux rend cruel.. R. Nehoraï dit: Je laisse de côté tous les métiers du monde, et je n’enseigne à mon enfant que la Tora, la science dont on mange les fruits dans ce monde-ci, et dont le capital reste entier pour le monde futur. Les autres métiers ne sont pas aussi bons; on devient malade ou vieux, ou en ayant d’autres maux, on ne peut pas travailler, on meurt de faim. Mais la Tora met l’homme en sa jeunesse à l’abri de tout mal, et donne de l’espoir pour la vieillesse. Or, de la jeunesse il est dit (Is 40, 31): Ceux qui espèrent en Dieu renouvelleront leurs forces. De la vieillesse il est dit (Ps 92, 9): ils produiront des fruits même ne la vieillesse. De même il est dit du patriarche Abraham (Gn 24, 1): Abraham étant âgé, Dieu le bénit en tout. Nous trouvons que notre ancêtre Abraham accomplit toute la loi avant qu’elle fût promulguée, comme il est dit (ibid. 27, 5): Parce qu’Abraham a entendu ma voix, qu’il a observé mes recommandations, mes préceptes, mes règles, mes lois.
Pnei Moshe non traduit
מתני' לא יתייחד איש אחד עם שתי נשים. מפני שדעתן קלה ושתיהן נוחות להתפתות:
אבל אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים. שהאחד בוש מחבירו:
בזמן שאשתו עמו. מותר להתייחד מפני שאשתו משמרתו וכן הלכה אבל בלאו הכי אסור להתייחד אשה אחת עם שני אנשים וכל שכן איש אחד עם שתי נשים אלא אם כן היו נשים צרות או יבמות או אשה ובת בעלה או אשה וחמותה מפני ששונאות זו את זו ואין מחפות זו על זו וכן עם אשה שיש עמה תינוקת שיודעת טעם ביאה ואינה מוסרת עצמה להביאה שהיא מתייראת מפניה שמא תראה ותגיד ומותר להתייחד עם הבהמה ועם הזכור שלא נחשדו ישראל על הזכור ועל הבהמה:
ואם הגדילו זה ישן בכסותו כו'. והוא שתהיה הבת מי''ב שנה ויום אחד והבן מי''ג שנים ויום אחד ובזמן שהיא בושה לעמוד לפניו ערומה אפי' בפחות מכאן ישנים הוא בבגדו והיא בבגדה:
רווק. פנוי בלא אשה לא ילמד סופרים לא ירגיל עצמו להיות מן הסופרים מלמדי תינוקות מפני אמותיהן של תנוקות שמצויות אצלו להביא בניהן אל הספר:
ולא תלמוד אשה סופרים. לא תרגיל עצמה להיות ממלמדי תינוקות מפני אביהם שבאים אצלה להביא את בניהם:
אף מי שאין לו אשה. אע''פ שאינו פנוי ויש לו אשה אלא שאינה שרויה עמו לא ילמד סופרים ואין הלכה כר' אליעזר:
וחכמי' מתירין. והלכה כחכמים שלא נחשדו ישראל על הזכור ועל הבהמה:
כל שעסקו עם הנשים. שמלאכת אומנותו נעשית לנשי' והנשים צריכות לו:
לא יתייחד עם הנשים לעולם. ואפי' עם הרבה נשים לפי שלבן גס בו ומחפות עליו ואלו אינש אחרינא עם שתי נשים תנן ולא שלש וארבע שפיר דמי:
ויתפלל לפני מי שהעושר שלו. ואל יאמר בלבו אומנות זו אינה מעשרת אלא יבקש רחמים למי שהעושר שלו:
חמר גמל ספן. שכל אלו אומנות. לסטות לפי שלנין בדרכים ונכנסים ולוקטים פירות ועצים מן הכרמים ועוד שנשכרים לבני אדם ומעבירין על תנאם:
רועה. בהמות שלו שמעביר הבהמות לרעות בשדה אחרים:
חנוני. מלומד באונאה להטיל מים ביין וצרורות בחטין:
ר' יהודה אומר. משמו של אבא שאול:
החמרין רובן רשעים. מפני לסטיות:
הגמלין רובן כשרים. שפורשים למדבריות למקום גדודי חיות ולסטים ויראים לנפשם ומשברין לבם למקום:
הספנים רובן חסידים. שפורשים למקום הסכנה ותמיד הם ברעדה יותר מן הגמלין:
טוב שברופאים לגיהנם. אינו ירא מן החולי ומאכלו מאכל בריאים ואיני משבר לבו למקום ופעמים שהורג נפשות ויש בידו לרפאות העני ואינו מרפא:
כשר שבטבחים שותפו של עמלק. לפי שספיקי טרפות באות לידו וחס על ממונו ומאכילן ועוד שהוא אכזרי כעמלק:
הלכה: לא יִתְייַחֵד אִישׁ אֶחָד עִם שְׁתֵּי יָשִׁים כול'. אָמַר רִבִּי אָבִין. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בִּכְשֵׁירִין. אֲבָל בִּפְרוּצִין לא תִתְייַחֵד אֲפִילוּ בְּמֵאָה אִישׁ. תַּנֵּי. בֶּן יוֹמוֹ שֶׁמֵּת הֲרֵי הוּא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וּלְכָל קְרוֹבָיוּ כְּחָתָן שָׁלֵם. לֹא סוֹף דָּבָר בֶּן יוֹמוֹ חַי אֶלָּא אֲפִילוּ יָצָא רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ בַּחַייִם. וְיוֹצֵא בַּחֵיק וְנִקְבַּר בְּאִשָּׁה אַחַת וּבִשְׁנֵי אֲנָשִׁים. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. אַף בְּאִישׁ אֶחָד וּבִשְׁתֵּי נָשִׁים. מִסְתַּבְּרָא רִבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֵיי לְאַבָּא שָׁאוּל. אַבָּא שָׁאוּל לֹא מוֹדֵי לְרִבִּי שִׁמְעוֹן. שֶׁאֵין יֶצֶר הָרָע מָצוּי בְּבֵית הַקְּבָרוֹת.
Traduction
R. Abin dit: c’est vrai qu’une femme peut rester seule avec 2 hommes s’ils sont de tenue modeste, non avec des débauchés, fussent-ils cent. On a enseigné (272)B., Nida 44.: un enfant d’un jour qui meurt est tenu comme un véritable enfant pour le deuil de son père, de sa mère et de tous ses parents; et n’eut-il pas vécu un jour, dès que la tête et la majeure partie du corps ont été au monde un instant vivantes, ce n’est pas un avorton. On l’emportera dans les bras (sans bière) pour l’enterrer, par une femme et 2 hommes (sans craindre l’effet d’une telle réunion). Aba Saül dit: les obsèques pourront se faire aussi par un homme et 2 femmes. Il est logique que R. Simon (de notre Mishna) adopte l’avis d’Aba Saül, non que celui-ci adopte l’avis de R. Simon, car on ne suppose pas de mauvais penchant s’exerçant au cimetière
Pnei Moshe non traduit
גמ' בד''א בכשירין. אשה מתייחדת עם ב' אנשים:
כחתן שלם. להיו' מתאבלין עליו:
אלא אפי' יצא ראשו ורובו בחיים. לאו כנפל הוא ומתאבלין עליו. ובפ' יוצא דופן מוקי לה בדקים ליה שכלו חדשיו:
ויוצא בחיק. ולא במטה ולא בכליבה:
ונקבר באשה אחת ובשני אנשים. דאין בזה משום יחוד כת''ק דמתני':
מסתברא ר''ש. דקאמר במתני' אף באיש אחד עם ב' נשים אין בו משום יחוד מסתברא הוא דמודי לאבא שאול דנקבר באיש אחד וב' נשים דהא אפי' בעלמא ס''ל אין כאן יחוד אבל אבא שאול לא מודיי לר''ש דס''ל בעלמא יש בו משום יחוד והכא טעמא שאין יצה''ר מצוי בבית הקברות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source