רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב חִסְדָּא. שְׁלֹשָׁה הֵן שֶׁהֵן נֶאֱמָנִין עַל אָתָר. חַיָּה וּשְׁייָרָה וְהַמְטָהֶרֶת חֲבֵרוֹתֶיהָ. חַיָּה. וַתִּקַּח הַמְייַלֶּדֶת וִתִּקְשֹׁר עַל שָׁנִי לֵאמֹר זֶה יָצָא רִאשׁוֹנָה. וּשְׁייָרָה. כְּהַהִיא דְאָמַר רִבִּי אַבָּא אַחֲוֵי דִיהוּדָה בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רַב. תִּינּוֹק כָּל זְמַן שֶׁהוּא מוּשְׁלָךְ לַשּׁוּק אוֹ אָבִיו אוֹ אִמּוֹ מֵעִידִין עָלָיו. נֶאֱסַף מִן הַשּׁוּק צָרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים. אָבִיו וְאִמּוֹ כִּשְׁנֵי עֵדִים הֵן. וְהַמְטָהֶרֶת חֲבֵרוֹתֶיהָ. כְּהַהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. שָׁלֹשׁ נָשִים יְשֵׁינוֹת בְּמִיטָּה אַחַת. נִמְצָא דָם תַּחַת אַחַת מֵהֶן כּוּלָּן טְמֵיאוֹת. בָּֽדְקָה אַחַת מֵהֶן וְנִמְצֵאת טְמֵיאָה הִיא טְמֵיאָה וּשְׁתַּיִם טְהוֹרוֹת. אָמַר רִבִּי בָּא. וּבִלְבַד מֵעֵת לָעֵת.
Pnei Moshe (non traduit)
ובלבד מעת לעת. משעה שנמצא הדם תולין בזו לטהר חברותיה אבל לאחר מעת לעת אין תולין בה:
כולן טמאות. ובמושלבות ודבוקות זו בזו ואין ידוע מאיזו מהן נמצא:
והמטהרת חברותיה. מחמת שאומרת על עצמ' טמאה היא מטהרת חברותיה כהא דתנינן בפ''ט דנדה:
ושיירה. עוברת ומצאו תינוק מושלך וכשהוא בשוק הוא דא' מהן נאמן:
חיה. נאמנת לומר זה יצא ראשון:
שלשה הן שהן נאמנין על אתר. דוקא לאלתר הוא דנאמנין אבל לאחר זמן לא:
אַחֲוֵי דְּרִבִּי יְהוּדָה בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי. תִּינּוֹק כָּל זְמַן שֶׁהוּא מוּשְׁלָךְ בַּשּׁוּק אוֹ אָבִיו אוֹ אִמּוֹ 44a מֵעִידִין עָלָיו. נֶאֱסַף מִן הַשּׁוּק צָרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים. אָבִיו וְאִמּוֹ כִּשְׁנֵי עֵדִים הֵן. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּתִינּוֹק שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּיעַ. אֲבָל בְּתִינּוֹק שֶׁהוּא מַרְגִּיעַ צָרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים. וְאָבִיו וְאִמּוֹ כִּשְׁתֵּי עֵדִים הֵן. וְאַתְייָא כְּהַהִיא דְּאָמַר רִבִּי יַנַּאי. עֲגָלִים וְסַייָחִין הַמְקַפְּצִין אֵין לָהֶן חֲזָקָה.
Pnei Moshe (non traduit)
המקפצין. שיכולין לקפוץ ממקום למקום אין להן חזקה שיהא המחזיק בהן נאמן לטעון טענת חזקה לאלתר דשמא מעצמן באו לביתו כדאמרי' בפרק חזקת הבתים וה''נ הואיל ויכול לדדות צריך ב' עדים עליו שזהו התינוק שהשליכו:
כל זמן שהוא מושלך בשוק. אאסופי קאי:
או אביו או אמו מעידין עליו. דכל זמן שלא נאסף מן השוק אין שם אסופי עליו ואחד מהן מעיד עליו:
נאסף מן השוק. ושם אסופי עליו וצריך שני עדים להעיד עליו ואביו ואמו שניהן נמי כשני עדים כשרים הן לזה:
הדא דאת אמר. דכל זמן שלא נאסף מן השוק אחד מהן מעיד עליו:
בתינוק שאינו מרגיע. שאינו מדדה ממקום למקום ולהיות רגע כאן ורגע כאן אבל בתינוק שהוא יכול להרגיע לעולם צריך ב' עדים עליו ואפי' הוא עדיין בשוק דשמא לא זהו התינוק שמעיד אביו או אמו עליו:
משנה: כָּל הָאֲסוּרִין לָבוֹא בַקָּהָל מוּתָּרִין לָבוֹא זֶה בָזֶה וְרִבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר. רִבִּי אֱלִעֶזֶר אוֹמֵר וַודָּאָן בְּוַדָּאָן מוּתָּר וַדָּאָן בִּסְפֵיקָן וּסְפֵיקָן בְּוַדָּאָן וּסְפֵיקָן בִּסְפֵיקָן אָסוּר. וְאֵילּוּ הֵן הַסְּפֵיקוֹת שְׁתוּקִי אֲסוּפִי וְכוּתִי.
Pnei Moshe (non traduit)
ודאן בספקן. ממזרי ונתיני בשתוקי ואסופי וספיקן בספיקן שתוקי בשתוקית ואסופי באסופית ושתיקי באסופית אף על פי שזה ספק וזה ספק אסור שמא זה כשר וזה פסול והלכה כרבי אליעזר:
ודאן בודאן מותר. כגון ממזרי בנתיני:
ור' יודה אוסר. בבבלי מפרש דה''ק אפי' ר' יהודה שאוסר גר בממזרת הני מילי גר של שאר עכומ''ז שמותר לבא בקהל הוא אסור בממזרת לר' יהודה דס''ל קהל גרים אקרי קהל אבל גר עמוני ומואבי שאסור לבא בקהל מודה ר' יהודה שמותר בממזרת:
מתני' כל האסורין לבא בקהל מותרין לבא זה בזה. ואף על גב דתנינן לה ברישא ממזירי ונתיני כו' מותרין לבא זה בזה הכא קמ''ל כגון גר עמוני ומואבי עם ממזר שתוקי ואסופי:
הלכה: כָּל הָאֲסוּרִין לָבוֹא בַקָּהָל כול'. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. כְּלָלָא. פְּצוּעַ דַּכָּא יִשְׂרָאֵל מוּתָּר לוֹ לִישָּׂא מַמְזֶרֶת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וּבִלְבַד פְּסוּל מִשְׁפָּחָה. הָא פְּסוּל גּוּף לֹא. חֵיילֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי מִן הָדָא. דְאָמַר רִבִּי חִלְקִיָּה רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא פְצוּעַ דַּכָּא יִשְׂרָאֵל. אֲבָל פְּצוּעַ דַּכָּא כֹהֵן כְּמַה דְאַתְּ אָמַר תַּמָּן. כֹּהֵן בָּרוּר אָסוּר לוֹ לִישָּׂא גִיּוֹרֵת. אַף הָכָא יִשְׂרָאֵל בָּרוּר אָסוּר לוֹ לִישָּׂא מַמְזֶרֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' רבי ירמיה אמר כללא כו'. מפור' בפרק הערל בשמעתתא דפצוע דכא ועיין במה שנתבאר שם:
נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. דְּאָמַר רִבִּי אִימִּי תַּנֵּי רִבִּי יַעֲקֹב גְּבוּלָייָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי יִצְחָק בַּר טֶבְלַיי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. מַמְזֵר לֹא יִשָּׂא מַמְזֶרֶת 44b כְּדֵי שֶׁיְכַלּוּ מַמְזֵירִין מִן הָעוֹלָם. וְדִכְוָותָהּ עֲמּוֹנִי לֹא יִשָּׁא עֲמּוֹנִית. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. עַל דְּרַבָּנִין צְרִיכָה. אִין יִסְבּוֹר רִבִּי יְהוּדָה גֵּירִים פְּסוּלִים בִּקְהַל י֙י אִינּוּן. לִישָּׂא עֲמּוֹנִית אֵינוֹ יָכוֹל שֶׁהוּא קְהַל י֙י אֶצְלוֹ. לִישָּׂא מִצְרִית אֵינוֹ יָכוֹל שֶׁהוּא קְהַל י֙י אֶצְלָהּ. אָמַר רִבִּי מִתַּנְייָה. מְשַׁחְרְרִין שִׁפְחָה וּמַשִּׂיאִין לוֹ. וְדִכְוָותָהּ מִצְרִי לֹא יִשָּׂא מִצְרִית. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. תַּנֵּי רִבִּי אַבָּהוּ קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. אָמָר רִבִּי יְהוּדָה. בִּנְיָמִין גֵּר מִצְרִי הָיָה מִתַּלְמִידֵי רִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר. אֲנִי גֵּר מִצְרִי נָשׂוּי גִיּוֹרֶת מִצְרִית. בְּנִי בֶן גֵּר מִצְרִי וַאֲנִי מַשִּׂיאוֹ לְגִיּוֹרֶת מִצְרִית. וְנִמְצָא בֶּן בְּנִי כָשֵׁר לָבֹא בְקָהָל. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָא. לֹא בְנִי. אֶלָּא אַף אַתָּה הַשִּׂיאוֹ לְבַת גִּיּוֹרֶת מִצְרִית כְּדֵי שֶׁיְּהוּ שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת מִיכָּן וּשְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת מִיכָּן.
רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְּרִבִּי לִעֶזֶר דִּבְרֵי חֲכָמִים. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל י֙י. בְּקָהָל בָּרוּר אֵינוֹ בָא. בָּא הוּא בִקְהַל סָפֵק.
תַּמָּן תַּנִּינָן. סָפֵק בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן סָפֵק בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן יוֹצִיא וְהַוְולָד כָּשֵׁר וְחַייָבִין אָשָׁם תָּלוּי. תַּנֵּי. הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר לִהְיוֹת כֹּהֵן וְהַשֵּׁינִי מַמְזֵר בְּסָפֵק. רִבִּי אֱלִעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר. אֵין מַמְזֵר בְּסָפֵק. מוֹדֶה רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב בִּסְפֵק כּוּתִים וּבִסְפֵק חַלָּלִים. כְּהַהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. עֲשָׂרָה יוּחֲסִין עָלוּ מִבָּבֶל. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב שְׁמוֹנֶה. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר תִּשְׁעָה. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִין עֲשָׂרָה.
משנה: הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה כוֹהֶנֶת צָרִיךְ לִבְדוֹק אַחֲרֶיהָ אַרְבַּע אִימָּהוֹת שֶׁהֵן שְׁמוֹנֶה אִמָּהּ וְאֵם אִמָּהּ וְאֵם אֲבִי אִמָּהּ וְאִמָּהּ וּלְוִייָה וְיִשְׂרְאֵלִית מוֹסִיפִין עוֹד אַחַת.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' הנושא אשה כהנת. כהן הבא לישא כהנת:
ארבע אימהות. שתים מצד האב ושתים מצד האם:
שהן שמנה. כל אחת מהן אמה ואם אמה ואלו הן אמה. אם אמה. אם אבי אמה. אם אם אבי אמה. אם אביה. אם אם אביה. אם אבי אביה. אם אם אבי אביה. ובודקין בהם שלא היה באחת מהן מן הפסולות:
ולויה וישראלית. וכהן בא לכנסה:
מוסיפין עוד אחת. אם אחת בכל זוג וזוג כגון אמה ואה אמה ואם אם אמה וכן כלם והא דבדקינן באימהות ולא בדקינן באבות שמא יש פסיל באביה ובאבי אביה משום דדרך האנשים כשמתקוטטין זה עם זה מגנים ביוחסין ואם היה שום פסול מצד האבות היה ידוע ומפורסם אבל הנשים אינן מגנות זו את זו בפסול יחוס אלא בזנות וכי איכא בהו מילתא בפסול יוחסין לית ליה קלא. ולא נאמרה חיוב בדיקה זו אלא משפחה שקרא עליה ערער אבל משפחה שאין בה חשד אינו צריך לבדיקה שכל המשפחות בחזקת כשרות הן עומדות. והאיש בלבד הוא שצריך לבדוק כשבא לישא אשה ממשפחה שיש בה חשד אבל כהנת שבאה להנשא אינה צריכה לבדוק אחר האיש שלא הוזהרו כשרות להנשא לפסולי כהונה ומותרת כהנת לכתחילה להנשא לגר ולחלל וכ''ש לויה וישראלית:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source