Vayedaber

Kidouchine

Daf 42a

42a אִילֵּין בְּנוֹת בַּרְזִיליי לְשֵׁם שָׁמַיִם נִתְגַיירוּ אוֹ שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם נִתְגַּייְרוּ. אִין תֵּימַר. לְשֵׁם שָׁמַיִם נִתְגַיירוּ. יֹאכְלוּ בְקָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים. וְאִין תֵּימַר. שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם נִתְגַיירוּ. אֲפִילוּ בְקָדְשֵׁי הַגְּבוּל לֹא יֹאכְלוּ. אֲפִילוּ תֵימַר. לְשׁוּם שָׁמַיִם נִתְגַיירוּ. וְגִיּוֹרֶת לֹא כְזוֹנָה הִיא אֶצֶל כְּהוּנָּה. פָּתַר לָהּ. לֹא הָיוּ בָנוֹת אֶלָּא בְּנוֹת בָּנוֹת. וְאִין מִבְּנוֹת בָּנוֹת כְּיִשְׂרָאֵל הֵם. וּכְרִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. גִּיּוֹרֶת שֶׁנִּתְגַּייְרָה פָּחוֹת מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. לֹא הָיָה בָהּ דַּעַת לִטְבּוֹל אוֹ מִשֶּׁהִטְבִּילָה אוֹתָהּ מִכֵּיוָן שֶׁהִיא חוֹזֶרֶת וְטוֹבֶלֶת לְשֵׁם קְדוּשַּׁת יִשְׂרָאֵל כָּל אַחַת גִּיּוֹרֶת הִיא וְגִיּיוֹרֶת כְּזוֹנָה הִיא אֶצֶל הַכְּהוּנָּה.

Traduction

⁠— Quant aux ''fils de Barzilaï'' (du même verset), cause du rejet du sacerdoce, se sont-ils convertis au judaïsme par conviction, ou non? Or, dans la première hypothèse, ces Cohanim auraient dû pouvoir manger même des saintetés supérieures, et dans l’hypothèse contraire, ils ne devraient pas même avoir la faculté de manger des saintetés secondaires, illimitées par l’espace (telle que l’oblation)? A quoi bon parler de ces distinctions du motif de conversion? Lors même qu’elle s’est convertie par suite de conviction religieuse, est-ce qu’une prosélyte n’égale pas une prostituée pour l’inaptitude au sacerdoce? -On peut répondre qu’il s’agit des filles de ces converties, qui épousèrent les Cohanim en question (237)La défectuosité de naissance est ainsi presqu'annulée.. -Mais alors elles devraient être considérées comme de vraies israélites (sans nulle tache)? R. Simon n’a pas songé de suite au but religieux, en faisant prendre à l’enfant le bain légal. Or, on voit qu’en le lui faisant prendre elle n’y pensait pas, puisqu’elle renouvelle plus tard ce bain dans un but d’édification religieuse; ceci indique la conversion tardive (238)Le défaut originaire est insignifiant et n'empêche pas de manger l'oblation., de sorte qu’une telle personne sera considérée à l’égal d’une prostituée pour l’inaptitude à épouser un Cohen.

Pnei Moshe non traduit

אילין בנות ברזיליי. דכתיב בהאי קרא ומבני הכהנים בני חביה בני הקוץ בני ברזלי אשר לקח מבנות ברזילי הגלעדי אשה ויקרא על שמם אלה בקשו כתבם המתייחשים ולא נמצאו ויגאלו מן הכהונה ובעי הש''ס אלו הבנות שבשבילן נגאלו מן הכהונה מפני מה נתגיירו אם לשם שמים אפי' בקדשי הקדשים יאכלו ואמאי נתגאלו מן הכהונה ואם שלא לש''ש אפי' בתרומה לא יאכלו:

אפי' תימר. כמו ולטעמיך מאי אריא שלא לש''ש אפי' תימא דלשם שמים נתגיירו וגיורת לא כזונה היא אצל כהונה דהרי גיורת אסורה לכהן משום זונה וא''כ הבנים חללים הן ופסולין מן התרומה:

פתר לה. כלומר אלא לא קשיא דפתר לה קרא בבנות בנות שהבנות נתגיירו עם בנותיהן הקטנות והם לקחו בנות הבנות:

ואין מבנות בנות. הוא שלקחו הרי כישראל גמורות הן וכר''ש דר''ש אמר גיורת שנתגיירה פחותה מבת ג' שנים ויום א' כשרה לכהונה וא''כ אמאי נתגאלו מן הכהונה אפי' לקדשי קדשים כשרים הן:

לא היה בה דעת לטבול. לעולם בבנות בנות והא דנגאלו מן הכהונה לא קשיא דבתחלה לא היה בה דעת לטבול:

או משהטבילה אותה. כלומר או ודאי משהטבילה אותה אמה בתחלה שלא לדעת היתה:

מכיון שהיא חוזרת וטובלת לשם קדושת ישראל. וכין כשנתגדלה וחוזרת וטובלת לשם קדושת ישראל לנדותה כגיורת הויא כדאמרינן לעיל דלשם קדושת ישראל כגרות הוי וגיורת כזונה היא אצל הכהונה ולפיכך נתגאלו מן הכהונה והשתא ל''ק דאפילו בקדשי הגבול לא יאכלו דכיון דמדרבנן בעלמא הוא כולי האי לא גזרו בתרומה דרבנן:

הַמִּתְגַּייֵר לְשֵׁם אַהֲבָה וְכֵן אִישׁ מִפְּנֵי אִשָּׁה וְכֵן אִשָּׁה מִפְּנֵי אִישׁ וְכֵן גֵּירֵי שׁוּלְחַן מְלָכִים וְכֵן גֵּירֵי אֲרָיוֹת וְכֵן גֵּירֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָן. רַב אָמַר. הֲלָכָה גֵּרִים הֵן וְאֵין דּוֹחִין אוֹתָן כְּדֶרֶךְ שֶׁדּוֹחִין אֶת הַגֵּרִים תְּחִילָּה. אֲבָל מְקַבְּלִין אוֹתָן וּצְרִיכִין קֵירוּב פָּנִים שֶׁמָּא גִייְרוּ לְשֵׁם.

Traduction

Celui qui se convertit par amitié pour un juif, ou par amour pour une femme, ou si c’est une femme par amour pour un homme, ou les prosélytes des tables royales (de faveur), ou les prosélytes des lions (par peur), ou ceux de Mardochée et Esther (par le fait de leur victoire), ne seront pas accueillis (239)Ces néophytes sont suspects de n'avoir adopté le judaïsme que mus par des intérêts mondains, dit M. J. Derenbourg, Essai, etc., p. 228.. Selon Rav, ce sont toujours des prosélytes, et une fois convertis on ne les repoussera plus, quoi qu’on fasse en principe; on devra les accueillir et leur montrer bon visage, dans l’hypothèse que la conversion a eu lieu par conviction religieuse.

Pnei Moshe non traduit

המתגייר לשם אהבה. לשם הטובה:

וכן גירי אריות. כגון אלו הכותים:

אין מקבלין אותן. דשמא מפני הטובה או מפני הפחד מתגיירין:

הלכה גרים הן. אעפ''כ כלן גרים הן בדיעבד ואין דוחין אותן כדרך שדוחין את הגרים תחלה שאומרים להן מה ראית להתגייר כדאמרי' בפ' החולץ אבל אלו משנתגיירו מקבלין אותן בקירוב פנים שמא גייר לש''ש:

גֵּירֵי עַל שֵׁם וְכָל הַנִּבְדָּל מִטּוּמְאַת גּוֹיֵי הָאָרֶץ אֲלֵיהֶם. חֲרוּרֵי עַל שֵׁם וְכָל הַנְּתִינִים וגו'. מַמְזֵירֵי. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. כְּתִיב. וְאֵלֶּה הָעוֹלִים מִתֵּל מֶלַח תֵּל חַרְשָׁא. מִתֵּל מֶלַח זוֹ בָּבֶל. תֵּל חַרְשָׁא אֵילּוּ שְׁתוּקֵי וָאֲסוּפֵי. כְּרוּב אֵילּוּ הַמַּמְזֵירִין. רוּבִּין אֵילּוּ שֶׁהִלְּכוּ אַחַר עֵינֵיהֶן. אַדּוֹן. שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים. אֵין דִּין וְאֵין אָדוֹן. רִבִּי חִזְקִיָּה מַפִּיק לִישְׁנֵיהּ. אֵילּוּ שֶׁהִלְּכוּ אַחַר עֵינֵיהֶן וְאָֽמְרוּ. אֵין דִּין וְאֵין דַּייָן. וָאִימֵּר שֶׁהִימְּרוּ לָאֵל בְּמַעֲשֵׂיהֶן הָרָעִים. רִבִּי אַבּוּן בְשֵׁם רִבִּי פִינְחָס. פִּירְסְמוּ עַצְמָן כְּאִימְרָא בְחָלוּק. רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רְאוּיִים הָיוּ לֵיעָשׂוֹת תֵּל מֶלַח אֶלָּא שֶׁשָּֽׁתְקָה לָהֶן מִידַּת הַדִּין. תֵּל חַרְשָׁא.

Traduction

⁠— ''Les prosélytes'' viennent de l’exil, selon ces mots (Esd 6, 21): Par ceux qui s’étaient retirés vers eux purifiés des impuretés des nations de la terre, etc. Ainsi ''les affranchis'', selon ces mots (ibid. 2, 58): tous les serviteurs etc.; ''les bâtards'', selon les mots, dit R. Simon (Ne 7, 61): Voici ceux qui montèrent de Tel Melah, de Tel Harsha, etc.; or, la première localité vise Babel; la seconde, les ''gens de père inconnu, ou les enfants trouvés''. Puis (ib.): De kroub; ce mot désigne les bâtards, car des gens nombreux (Rav) suivirent le penchant de leurs yeux (et s’unirent à des femmes impropres). D’Addon; ce terme se réfère à ceux qui supposent qu’il n’y a pas de justice (EN DIN), ni de Seigneur (Adôn). C’est à R. Hiskia que revient cette déduction de langage (d’analogie entre Addon et Adôn). Enfin, d’Immer (ibid.) désigne ceux qui se sont révoltés (himmer) contre Dieu, par leurs mauvaises actions. R. Aboun dit au nom de R. Pinhas: Ils se font remarquer comme la frange d’un vêtement (240)Par des manières recherchées, ils veulent attirer sur eux l'attention du public, explique M. Schuhl, Sentences, p. 421.. R. Levi dit au nom de R. Simon b. Lakish: les gens en question étaient dignes de devenir un Tel Melah (monceau de sel); seulement, le principe de la justice sévère se tut, et devint un Tel-Harsha (le mont du silence). ''

Pnei Moshe non traduit

גירי. קתני במתני' על שם דכתיב התם וכל הנבדל וגו':

מתל מלח זו בבל. שעתידה לחרב ולהיות כתל מלח:

תל חרשא אלו שתוקי ואסופי. מלשון מחריש לדעת כדאמרי' שקורא לאבא ואמא משתקתו ואסופי לא נפקא לן מהכא ואפשר מלשון תל דריש שהוא כתל ומקום הפקר שאין לו בעלים. ובבבלי דריש אסופי מדכתיב ולא יכלו להגיד בית אבותם:

כרוב אלו הממזרין. לשון רובין כדמתרגמינן כרובים כרביא בחורים הללו שהלכו אחר עיניהן ולזנות עם נשי חביריהן:

ר' חזקיה מפיק. לה בהאי לישנא אדון שהיו אומרים אין דין ואין דיין:

פירסמו עצמן. בזנותן בבניהן הממזרים כאימרא הניכרת בשפת החלוק:

רבי לוי. דריש לקרא הכי ראוים היו ליעשות תל מלח כסדום מפני מעשיהן אלא ששתקה להם מדת הדין וזהו תל חרשא:

Kidouchine

Daf 42b

תַּנֵּי. רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. עַל שֵׁם וַיִּתְּנֵם יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא חוֹטְבֵי עֵצִים וְשׁוֹאֲבֵי מַיִם לָעֵדָה. נִיחָא לָעֵדָה. וּלְמִזְבֵּחַ י֙י. אֶלָּא תְּלָייָן יְהוֹשֻׁעַ בַּדּוֹפָן. אָמַר. אֲנִי לֹא מְקָֽרְבָן וְלֹא מְרָחֲקָן. אֶלָּא בְּמִי שֶׁהוּא עָתִיד לִבְנוֹת אֶת בֵּית הַבְּחִירָה וְאֶת שֶׁדַּעְתּוֹ לְקָרֵב יְקָרֵב לְרַחֵק יְרַחֵק. בָּא דָּוִד וְרִיחֲקָן. שֶׁנֶּאֱמַר. וְהַגִּבְעוֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. וְלָמָּה רִיחֲקָן. עַל שֵׁם וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָּוִד שָׁלֹשׁ שָׁנִים שָׁנָה אַחַר שָׁנָה. אָמַר דָּוִד. בָּעֲוֹן אַרְבָּעָה דְבָרִים הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִים. בָּעֲוֹן עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְגִילּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים 42b וּפוֹסְקִין צְדָקָה בָּרַבִּים וְאֵינָן נוֹתְנִין. בָּעֲוֹן עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה מְנַיִין. הִשָּֽׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וגו'. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. וְחָרָה אַף י֙י בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וגו'. בָּעֲוֹן מְגַלֵּי עֲרָיוֹת מְנַיִין. וַתַּחֲנִיפִי אֶרֶץ בְּזִימּוֹתַיִיךְ וּבְרָעָתֵךְ. מַהוּ עוֹנְשׁוֹ שֶׁלְּדָבָר. וַיִּמָֽנְעוּ רְבִיבִים וּמַלְקוֹשׁ לֹא הָיָה וגו'. בָּעֲוֹן שׁוֹפְכֵי דָמִים מְנַיִין. כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ. בָּעֲוֹן פּוֹסְקֵי צְדָקָה בָּרַבִּים וְאֵינָן נוֹתְנִין מְנַיִין. נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִין אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר. בָּדַק דָּוִד בְּכָל דּוֹרוֹ וְלֹא מָצָא אֶחָד מֵהֶן. הִתְחִיל שׁוֹאֵל בְּאוּרִים וְתוּמִּים. הָדָא הוּא דִכְתִיב וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת פְּנֵי י֙י בְּאוּרִים וְתוּמִּים. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. כְּתִיב בַּקְּשׁוּ אֶת י֙י כָּל עַנְוֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ פָּעָלוּ. מָהוּ אֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ פָּעָלוּ. שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּפָעֳלוֹ כְּאַחַת. וַיֹּאמֶר י֙י עַל שָׁאוּל וְעַל בֵּית הַדָּמִים. עַל שָׁאוּל שֶׁלֹּא עֲשִׂיתֶם עִמּוֹ חֶסֶד. וְעַל בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעוֹנִים. שָׁלַח דָּוִד וְקָרָא לָהֶם. מַה לָכֶם וּלְבֵית שָׁאוּל. אָֽמְרִין לֵיהּ. עַל אֲשֶׁר הֵמִית מִמֶּנּוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים. שְׁנֵי חוֹטְבֵי עֵצִים וּשְׁנֵי שׁוֹאֲבֵי מַיִם וַחַזָּן וְסוֹפֵר וְשַׁמָּשׁ. אֲמַר לוֹן. מָה אַתּוּן בְּעוּ כְדוֹן. אָֽמְרוּ לֵיהּ. יוּתַּן לָנוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁם מִבָּנָיו וְהוֹקַעֲנוּם לַי֙י בְּגִבְעַת שָׁאוּל בְּחִיר י֙י. אָמַר לוֹן. וּמָה הֲנָייָה לְכוֹן וְאִינּוּן מִתְקַטְּלִין. סְבוּ לְכוֹן כְּסַף וּדְהַב. וַהֲיוֹן אָֽמְרִין. אֵין לָנוּ כֶסֶף עִם שָׁאוּל וְעִם בֵּיתוֹ. אָמַר. דִּילְמָא דְּאִינּוּן בְּהַתִּין פְּלָגוֹן מִן פְּלַג. נְסַב כָּל חַד מִינְּהוֹן וַהֲוָה מְפַייֵס לֵיהּ קוֹמֵי גַרְמֵיהּ וַהֲוָה אֲמַר לֵיהּ. מָה הֲנָייָה אִית לָךְ דְּאִינּוּן מִתְקַטְּלִין. סַב לָךְ דְּהַב וּכְסַף. וְהוּא אָמַר. אֵין לָנוּ כֶסֶף עִם שָׁאוּל וְעִם בֵּיתוֹ. אֵין לִי כְּתִיב. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר דָּוִד. שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת נָתַן הַקָּדוֹשׁ לְיִשְׂרָאֵל. רַחֲמָנִין וּבוֹייְשָׁנִין וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים. רַחֲמָנִין מְנַיִין. וְנתַן לְךָ רַחֲמִים. בּוֹייְשָׁנִין מְנַיִיִן. וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם. זֶה סֵימָן לְבוֹייְשָׁן שֶׁאֵינוֹ חוֹטֵא. וְכָל שֶׁאֵין לוֹ בוֹשֶׁת פָּנִים דָּבָר בָּרִיא שֶׁלֹּא עָֽמְדוּ אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי. וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים מְנַיִין. וְשָׁמַר י֙י אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד. וְאֵילּוּ אֵין בָּהֶן אֶחָד מֵהֶן. מִיַּד עָמַד וְרִיחֲקָן. שֶׁנֶּאֱמַר וְהַגִּבְעוֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. אַף עֶזְרָא רִיחֲקָן. שֶׁנֶּאֱמַר וְהַנְּתִינִים יוֹשְׁבִים בָּעוֹפֶל. אַף לְעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַחֲקָן. דִּכְתִיב והעובר את העיר יאבדוהו.

Traduction

Les serviteurs arrivent de là'', puisqu’il est dit (Jos 9, 27): Josué les donna en ce jour à la communauté et à l’autel comme coupeurs de bois et puiseurs d’eau. On comprend l’utilité de ces deux services pour la communauté; en quoi servaient-ils l’autel de Dieu? Josué les suspendit pour ainsi dire (les Guibéonites) au pied du mur (de l’autel), et dans son hésitation il dit (241)Cf. J., (Sanhedrin 6, 9) ( 23c).: Je ne les éloigne, ni les rapproche; cela dépend du futur constructeur du Temple, et il rapprochera les uns, à son gré, ou les écartera. Aussi, David vint et les éloigna, comme il est dit (2S 21, 2): Les Guibéonites ne sont pas des enfants d’Israël. Pourquoi David les éloigna-t-il? Parce qu’il est dit (ibid. 1): Il y eut une famine au temps de David durant trois ans de suite; d’une année à l’autre, David recula sa décision à cet égard (sans trouver quelle est la cause, ou le péché, suscitant ce malheur) - (242)Suit un passage traduit en (Taanit 3, 3)..

Pnei Moshe non traduit

על שם ויתנם יהושע. אנתינים קאי דלכך נקראו נתינים:

ניחא לעדה. שנתנם לחוטבי עצים ולשואבי מים:

ולמזבח ה'. מאי היא:

אלא תליין יהושע בדופן. כלומר תלאן ברפיון ורמז הוא עד שיבא דוד ועתיד לבנות המזבח לבית הבחירה שדוד בנה היסודות כדאמרי' בסוכה בשעה שכרה דוד השיתין והוא ירחק או יקרב אתכם:

ולמה ריחקן על שם. דכתיב ויהי רעב בימי דוד וגו' ובדק בשנים אלו למצוא העון לתלות ולא מצא:

שהוא עושה משפט ופעלו כאחת. שתבע משפטן של הגבעונים ומזכיר טובה ופעולתו של שאול דכתיב אל שאול ואל בית הדמים:

שלא עשיתם עמו חסד. שלא נספד כהלכ':

דילמא דאינון בהתין. שמא מתביישין הן קצתם בפני קצתם ליטול כסף בפניהן ולקח כל א' בפני עצמו לפייסו ולא נתפייסו והיינו דכתיב אין לי כסף וגו':

שלש מתנות טובות. עיקרי ויסודי המדות:

והנתינים יושבי' בעופל. היו נבדלי' ממחנה ישראל להיות עם בפני עצמן א''נ עופל לשון אופל ובמחשך מעשיהם שהם מרוחקים מישראל:

והעובד עיר יעבדוהו. הנתינים שהוא עובד העיר שניתנו לחוטבי עצים ולשואבי מים ישארו בעבדותן ובריחוקן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source