הלכה: הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה כול'. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מִסְתַּבְּרָא דְּלָא יְהַוֵּי רִבִּי מֵאִיר פְּלִיג הָכָא. אָמַר רִבִּי מָנָא. כָּל גַּרְמֵיהּ אָֽמְרָה דְּהוּא פְלִיג. מָה אִין תַּמָּן שֶׁבכלום גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת אַתְּ אָמַר. רִבִּי מֵאִיר פְּלִיג. כָָּאן שֶׁבכלום גְּדוֹלוֹת אֶצֶל קְטַנּוֹת וכלום קְטַנּוֹת אֶצֶל גְּדוֹלוֹת לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיְּהֵא רִבִּי מֵאִיר פְּלִיג.
Pnei Moshe (non traduit)
מוציאין את הודאי מפני הספק. אפי' הכי מוציאין ממנו אחותה שהיא נשוא' ודאי מפני הספק שמא לאחותה קדש בתחלה ואף על פי שקדם עצמו אסורה זו עליו מספק:
הגע עצמך שהיה חבר. והיה יודע דין זה שחייב ליתן גט וקנס וקדם עצמו והלך ונשא את אחותה מהו:
וכופין אותו ליתן קנס. כלומר ואם מעצמו נתן לה גט כופין אותו ליתן כתובתה מקנסא ולא מדינא:
גמ' מפתים אותו ליתן גט. אהיא אומרת לא קדשת אלא אותי קאי וכן בקדשתני דלעיל אבל אין לכופו ליתן גט דלא ניחא ליה ליתסור בקרובותיה משום אחות גרושתו:
כאן שבכלום. הכא בספק דמתני' שאין כאן ספק אלא גדולות אצל קטנות שאינו אלא ספק אחד אם הגדולה קדש או הקטנה קדש לא כל שכן דר' מאיר פליג ימחמיר בספק לאסרו בקרובות קטנה:
כל גרמיה אמרה. כל עצמו של דבר ע''כ אתה אומר דר' מאיר פליג:
גמ' מסתברא דלא יהוי ר''מ פליג אהכא. אסיפא דמתני' קאי קדשתיך והיא אומרת לא קדשת אלא בתי דקתני מותר בקרובו' קטנה ומסתבר' דאפילו ר' מאיר דמחמיר בספק קדושין דקאמר במתני' דלעיל כולן אסורות כו' מספק מודי בהא שאין אמה נאמנת על הבת ולא מחמרינן לאסרו בקרובותיה מספק:
מה אין תמן שבכלו'. כלום קרי להספק דמספקא לך כלום זו קדש או זו וכלומר מה אם התם שיש כאן ספקות הרבה גדולות וקטנות דבכל כת יש גדולות וקטנות ואיכא למימר דכולי האי לא מחית אינש נפשיה לספיקא ולקרא כל הכת הראשונה גדולות לגבי השני' ובכת שניה גופה לאסור כלן חוץ מן הקטנה שבהן דכולן גדולות אצלה ואפ''ה מחמיר ר' מאיר בספק:
משנה: 39b הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה קִידַּשְׁתִּיךְ וְהִיא אוֹמֶרֶת לֹא קִידַּשְׁתַּנִי הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ וְהִיא מוּתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו. הִיא אוֹמֶרֶת קִידַּשְׁתַּנִי וְהוּא אוֹמֵר לֹא קִידַּשְׁתִּיךְ הִיא אֲסוּרָה בִּקְרוֹבָיו וְהוּא מוּתָּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ. קִידַּשְׁתִּיךְ וְהִיא אוֹמֶרֶת לֹא קִידַּשְׁתָּ אֶלָּא בִתִּי הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹת הַגְּדוֹלָה וּגְדוֹלָה מוּתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו. הוּא מוּתָּר בִּקְרוֹבוֹת קְטַנָּה וּקְטַנָּה מוּתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' קידשתי את בתך כו'. איידי דתני להני בבי דלעיל תני נמי להא ואע''פ שהיא משנה שאינה צריכה ובכל הני דהיא אומרת קדשתני מבקשים ממנו ליתן גט כדי להתירה כדקאמר בגמרא ואם מעצמו נתן גט כופין אותו ליתן כתובה:
קדשתיך והיא אומרת לא קדשת אלא בתי. דלא תימא מאחר שהאב נאמן על בתו מן התורה תהא האם נאמנת על בתה מדרבנן קמ''ל דאינה נאמנת:
מתני' האומר לאשה קדשתיך כו'. אצטריך תנא לאשמועינן באומר קדשתיך ובאומרת קדשתני דאי אשמועינן באומר לאשה קדשתיך שהוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ה''א דינא הוא דלא מיתסרא איהי בקרוביו דאיהו שקורי קא משקר דגברא לא איכפת ליה אם אוסר עצמו חנם בקרובותיה ומשקר ואומר קדשתיך אע''פ שלא קדשה אבל איהי כי אמרה קדשתני דאסרה נפשה אכולי עלמא עד שיתן לה גט אי לאו דקים לה לא הוי אמרה וס''ד דנתסר איהו על פיה בקרובותיה ואפילו יהב לה גט קמ''ל:
הלכה: קִידַּשְׁתִּי אֶת בִּתֵּךְ כול'. רַב חוּנָא אָמַר. מְפַתִּים אוֹתוֹ לִיתֵּן גֵּט וְכוֹפִין אוֹתוֹ לִיתֵּן קְנָס. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיָה חָבֵר וְהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁחַייָב גֵּט וּקְנָס וְהָלַךְ וְנָשָׂא אֶת אֲחוֹתָהּ. מוֹצִיאִין אֶת הַוַודַּאי מִפְּנֵי הַסָּפֵק.
Pnei Moshe (non traduit)
מוציאין את הודאי מפני הספק. אפי' הכי מוציאין ממנו אחותה שהיא נשוא' ודאי מפני הספק שמא לאחותה קדש בתחלה ואף על פי שקדם עצמו אסורה זו עליו מספק:
הגע עצמך שהיה חבר. והיה יודע דין זה שחייב ליתן גט וקנס וקדם עצמו והלך ונשא את אחותה מהו:
וכופין אותו ליתן קנס. כלומר ואם מעצמו נתן לה גט כופין אותו ליתן כתובתה מקנסא ולא מדינא:
גמ' מפתים אותו ליתן גט. אהיא אומרת לא קדשת אלא אותי קאי וכן בקדשתני דלעיל אבל אין לכופו ליתן גט דלא ניחא ליה ליתסור בקרובותיה משום אחות גרושתו:
כאן שבכלום. הכא בספק דמתני' שאין כאן ספק אלא גדולות אצל קטנות שאינו אלא ספק אחד אם הגדולה קדש או הקטנה קדש לא כל שכן דר' מאיר פליג ימחמיר בספק לאסרו בקרובות קטנה:
כל גרמיה אמרה. כל עצמו של דבר ע''כ אתה אומר דר' מאיר פליג:
גמ' מסתברא דלא יהוי ר''מ פליג אהכא. אסיפא דמתני' קאי קדשתיך והיא אומרת לא קדשת אלא בתי דקתני מותר בקרובו' קטנה ומסתבר' דאפילו ר' מאיר דמחמיר בספק קדושין דקאמר במתני' דלעיל כולן אסורות כו' מספק מודי בהא שאין אמה נאמנת על הבת ולא מחמרינן לאסרו בקרובותיה מספק:
מה אין תמן שבכלו'. כלום קרי להספק דמספקא לך כלום זו קדש או זו וכלומר מה אם התם שיש כאן ספקות הרבה גדולות וקטנות דבכל כת יש גדולות וקטנות ואיכא למימר דכולי האי לא מחית אינש נפשיה לספיקא ולקרא כל הכת הראשונה גדולות לגבי השני' ובכת שניה גופה לאסור כלן חוץ מן הקטנה שבהן דכולן גדולות אצלה ואפ''ה מחמיר ר' מאיר בספק:
משנה: קִידַּשְׁתִּי אֶת בִּתֵּךְ וְהִיא אוֹמֶרֶת לֹא קִידַּשְׁתָּ אֶלָּא אוֹתִי הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹת קְטַנָּה וּקְטַנָּה מוּתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו. הוּא מוּתָּר בִּקְרוֹבוֹת גְּדוֹלָה וּגְּדוֹלָה אֲסוּרָה בִּקְרוֹבָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' קידשתי את בתך כו'. איידי דתני להני בבי דלעיל תני נמי להא ואע''פ שהיא משנה שאינה צריכה ובכל הני דהיא אומרת קדשתני מבקשים ממנו ליתן גט כדי להתירה כדקאמר בגמרא ואם מעצמו נתן גט כופין אותו ליתן כתובה:
קדשתיך והיא אומרת לא קדשת אלא בתי. דלא תימא מאחר שהאב נאמן על בתו מן התורה תהא האם נאמנת על בתה מדרבנן קמ''ל דאינה נאמנת:
מתני' האומר לאשה קדשתיך כו'. אצטריך תנא לאשמועינן באומר קדשתיך ובאומרת קדשתני דאי אשמועינן באומר לאשה קדשתיך שהוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ה''א דינא הוא דלא מיתסרא איהי בקרוביו דאיהו שקורי קא משקר דגברא לא איכפת ליה אם אוסר עצמו חנם בקרובותיה ומשקר ואומר קדשתיך אע''פ שלא קדשה אבל איהי כי אמרה קדשתני דאסרה נפשה אכולי עלמא עד שיתן לה גט אי לאו דקים לה לא הוי אמרה וס''ד דנתסר איהו על פיה בקרובותיה ואפילו יהב לה גט קמ''ל:
חַד גִּיּוּר אֲתַא לְגַבֵּי רִבִּי יוֹסֵא. אֲמַר לֵיהּ. מָהוּ מִינְסוֹב מַמְזֶרְתָּא. אֲמַר לֵיהּ. שָׁרֵי. חֲזַר וַאֲתַא לְגַבֵּי רִבִּי יוּדָה. אֲמַר לֵיהּ. שָׁרֵי. אֶלָּא הֲוֵי יְדַע דִּבְנוֹי דְּהַהוּא גַבְרָא מַמְזֵירִין קוֹמֵי שְׁמַייָא. חֲזַר וַאֲתַא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. אֲמַר לֵיהּ. הֲוֵית יְדַע דְּהוּא כֵן וְלָמָּה שְׁרִית לִי מִן קַדְמִיתָא. אֲמַר לֵיהּ. מַה דִשְׁאַלְתְּ לִי אֲגִיבוֹנָךְ. אֲמַר רִבִּי יוֹסֵה. הָהֵן גִּיּוֹרָא מְדַמֵּי לְעִמְרָא גּוּפְנָא. אִין בְּעִית לְמִיתנֵיהּ בְּעִמְרָא שָׁרֵי. בְּכִיתְנָא שָׁרֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
אלא הוי ידע דבנוי דההוא גברא ממזירין. דהלך אחר הפגום שבשניהן:
חזר ואתא קומי ר' יוסי. ושאלו אם הדבר כר' יודה והשיבו שהוא כן וא''ל א''כ למה שרית לי קדמיתא היה לך להשיבני כמו רבי יודה:
מה דשאלת לי אגיבונך. לפי שאלתך כך השבתיך שלא שאלתני אלא אם אתה מותר בה ולא על בניך:
ההן גיורא. הגר הזה דומה לצמר גפן שמותר לערבו בצמר ובפשתן כך הגר מותר בממזרת ומותר בכהנת:
רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב. גֵּר וְעֶבֶד מְשׁוּחְרָר וְחָלָל מוּתָּרִין בִּכוֹהֶנֶת. מַאי טַעֲמָה. כְּשֵׁירִין הוּזְהָרוּ עַל הַפְּסוּלוֹת וּפְסוּלוֹת עַל הַכְּשֵׁירִין. אֲבָל לֹא כְשֵׁירוֹת עַל הַפְּסוּלִין וְלֹא פְסוּלִין עַל הַכְּשֵׁירוֹת וְהָא תַאנֵּי. לֹא יִקָּחוּ לֹא יִקָּחוּ. מְלַמֵּד שֶׁאַף הָאִשָּׁה מוּזְהֶרֶת עַל יְדֵי אִישׁ. סָֽבְרִין מֵימַר בִּכְשֵׁירוֹת עַל הַפְּסוּלִין וְאֵינָן אֶלָּא בִפְסוּלוֹת עַל הַכְּשֵׁירִים.
Pnei Moshe (non traduit)
רבי יוסי בי רבי בון בשם רב כו'. כתוב בריש פרק יש מותרות וכפי' קמא דפרישית התם לפי גי' דהכא וע''ש:
הלכה: כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִידּוּשִׁין כול'. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. הֲרֵי גֵר שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת הֲרֵי יֵשׁ קִידּוּשִׁין וְאֵין עֲבֵירָה וְהַווְלָד הוֹלֶךְ אַחַר הָפָּגוּם שֶׁבִּשְׁנֵיהֶן. אָמַר לֵיהּ. בְּכָל מָקוֹם שֶׁשָׁנָה רִבִּי פִּירֵשׁ. וְאֵי זֶה זֶה. זֶה כֹהֶנֶת לְוִייָה וְיִשְׂרָאֵלִית שֶׁנִּישְּׂאוּ לְכֹהֵן לְלֵוִי וּלְיִשְׂרָאֵל. רִבִּי אָבִין שָׁמַע לָהּ מִן דְּבַתְרָהּ. בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִידּוּשִׁים וְאֵין עֲבֵירָה הַווְלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. הֲרֵי גֵר שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת הֲרֵי יֵשׁ קִידּוּשִׁין וְאֵין עֲבֵירָה וְהַווְלָד הוֹלֶךְ אַחַר הָפָּגוּם שֶׁבִּשְׁנֵיהֶן. אָמַר לֵיהּ. כָּל מָקוֹם שֶׁשָׁנָה רִבִּי פִּירֵשׁ. וְאֵי זֶה זֶה. זֶה אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל. גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. וּמַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל. וּבַת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין. וְיִתְבִינֵיהּ. חֲרֵי חָלָל שֶׁנָּשָׂא לְבַת יִשְׂרָאֵל הֲרֵי קִידּוּשִׁין וְאֵין עֲבֵירָה. הַווְלָד הוֹלֶךְ אַחַר הָפָּגוּם שֶׁבִּשְׁנֵיהֶן. הֲרֵי הַמַּחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּישְׂאֵת הֲרֵי קִידּוּשִׁין וְאֵין עֲבֵירָה וְהַווְלָד כָּשֵׁר. דְּאָמַר רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַמַּחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּישְׂאֵת בִּתָּהּ כְּשֵׁרָה לִכְהוּנָּה. הַה טַעַם. הִיא תוֹעֵיבָה וְאֵין בָּנֶיהָ תוֹעֵיבִין.
Pnei Moshe (non traduit)
א''ל בכל מקום ששנה רבי. כללא פירש בצידו ואיזה זה כהנת כו' למעוטי דבהני הוא דהולד הולך אחר הזכר:
שמע לה מן דבתרה. תני לה לקושיא דר''ל אסיפא דקתני בכל מקום שיש קדושין ויש עבירה הוא דהולד הולך אחר הפגום והא גר בממזרת דיש קדושין ואין עבירה ואפ''ה הולד הולך אחר הפגום:
א''ל כל מקום ששנה רבי פירש ואיזה כו'. דבהני הוא דקאימינא דיש קדושין ויש עבירה והולד הולך אחר הפגום ואיכא אחריני דאפי' אין עבירה והולד הולך אחר הפגום:
ויתיביניה. ואמאי לא הקשה לו הרי חלל שנשא בת ישראל הרי קדושין ואין עבירה והולד הולך אחר הפגום כדתנן לקמן בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם:
הרי המחזיר גרושתו משנשאת הרי קדושין ויש עבירה והולד כשר. לכהונה כדאמר ר' יוחנן דדרשינן היא תועבה ואין בניה תועבין ולא משני מידי דחדא מתרתי תלת נקט:
גמ' והולד הולך אחר הפגום שבשניהן. דלעולם הוי הולד ממזר:
משנה: כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִידּוּשִׁין וְאֵין עֲבֵירָה הַוְולָד הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר. וְאֵיזוֹ זוֹ. זוֹ כֹהֶנֶת לְוִייָה וְיִשְׂרָאֵלִית שֶׁנִּישְּׂאֵת לְכֹהֵן לְלֵוִי וּלְיִשְׂרָאֵל. וְכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִידּוּשִׁין וְיֵשׁ עֲבֵירָה הַוְולָד הוֹלֵךְ אַחַר הַפָּגוּם שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם. וְאֵיזוֹ זוֹ. זוֹ אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל בַּת יִשְׂרָאֵל לְנָתִין וּלְמַמְזֵר. וְכָל מִי שֶׁאֵין לָהּ עָלָיו קִידּוּשִׁין אֲבָל יֵשׁ לָהּ קִידּוּשִׁין עַל אֲחֵרִים הַווְלָד מַמְזֵר. וְאֵי זוֹ זוֹ. זוֹ הַבָּא עַל אַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. וְכָל מִי שֶׁאֵין לָהּ לֹא עָלָיו וְלֹא עַל אֲחֵרִים קִידּוּשִׁין הַווְלָד כְּמוֹהָ. וְאֵיזוֹ זוֹ. זוֹ ווְלַד 40a שִׁפְחָה וְנָכְרִית.
Pnei Moshe (non traduit)
ולד שפחה ועכומ''ז. בשפחה כתיב האשה וילדיה תהיה לאדניה ובעכומ''ז כתיב כי יסיר את בנך מאחרי ומדלא כתיב כי תסיר ש''מ ה''ק בתך לא תתן לבנו כי יסיר בעל בתך את בנך אשר תלד לי בתך מאחרי אבל אבתו לא תקח לבנו לא מהדר שאין הבן הבא מן העכומ''ז קרוי בנך אלא בנה:
אחת מכל עריות. של חייבי כריתות:
אחר הפגום שבשניהן. הנולד מפסולי כהונה הולד חלל בן ממזרת לישראל או בן ממזר מישראלית הולד ממזר וכן בנתין ונתינה הולד נתין:
וכל מקום שיש קדושין ויש עבירה. חייבי לאוין שהקדושין תופסין בהן:
מתני' כל מקום שיש קדושין ואין עבירה. שקדושין תופסין בה ואין עבירה בנשיאיה. והאי כללא לאו דוקא שהרי גר שנשא ממזרת יש קדושין ואין עבירה דקהל גרים לא אקרו קהל ואע''פ כן אין הולד הולך אחר הזכר שהולד ממזר אחד גר שנשא ממזרת ואחד ממזר שנשא גיורת:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source