משנה: הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי לְאַחַר שֶׁאֶתְגַּייֵר אוֹ לְאַחַר שְׁתִּתְגַּייְרִי לְאַחַר שֶׁאֶשְׁתַּחְרֵר אוֹ לְאַחַר שֶׁתִּשְׁתַּחְרְרִי לְאַחַר שֶׁיָּמוּת בַּעֲלֵיךְ אוֹ לְאַחַר שֶׁתָּמוּת אֲחוֹתֵיךְ לְאַחַר שֶׁיַּחֲלוֹץ לֵיךְ יְבָמֵיךְ אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. וְכֵן הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ אִם יָֽלְדָה אִשְׁתְּךָ נְקֵיבָה הֲרֵי הִיא מְקוּדֶּשֶׁת לִי לֹא אָמַר כְּלוּם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' לאחר שיחלוץ ליך יבמיך. בגמרא מוקי לה כרבי עקיבה דאמר אין קידושין תופסין ביבמה ואינה הלכה:
אינה מקודשת. דהוי דבר שלא בא לעולם:
הלכה: הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי כול'. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. מַה בֵּינָהּ לָאוֹמֵר. הֲרֵי זוֹ תְרוּמָה עַל הַמְחוּבָּרִין הַלָּלוּ שֶׁיִּתָּלֵישׁוּ. אָמַר לוֹן. תַּמָּן יֵשׁ בְּיָדוֹ לִתְלוֹשׁ בְּרַם הָכָא אֵין בְיָדוֹ לְשַׁחְרֵר. הָתִיב רִבִּי פֶס. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָֽיְתָה שִׁפְחָתוֹ. אָמַר רִבִּי בָּא בָּר מָמָל. לִכְשֶׁתִּשְׁתַּחְרֵר נִתְלֵית בְּדַעַת אַחֶרֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' מה בינה. מה בין משנתינו לאחר שתשתחרר להאומר הרי זו תרומה על פירות המחוברין לאחר שיתלשו דקיימא לן אין תורמין מן התלוש על המחובר ואם אמר לאחר שיתלשו דבריו קיימין ובמתני' מאי טעמא לא אמר כלום:
תמן יש בידו לתלוש. וכל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי אבל הכא אין בידו לשחרר שפחה זו:
התיב רבי פס. על זה הגע עצמך שהיתה שפחתו ובידו לשחררה:
אמר רבי בא בר ממל. אף על פי כן אינה מקודשת דכשתשתחרר נתלית בדעת אחרת כמי שיש לה דעת אחרת היא דמעיקרא שפחה והשתא בת חורין ואין לך מחוסר מעשה גדול מזה:
דֵּלֹמָא. רִבִּי דּוֹסִתַּי בֵּירִבִּי יַנַּאי וְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּיפֶּר נַחְתּוֹן לְגָבֵיה לַחֲבֵרָיָא תַּמָּן. אִיתְאֲמַר עֲלֵיהוֹן לִשְׁנָא בִּישָׁא. הֲווֹן בְּעַייָן דְּלָא יְהִיוְייָן כְּלוּם. אֲתוֹן בָּעֵיי מִיפְקָא מִינְּהוֹן. אָֽמְרִין לוֹן. כְּבָר זָֽבְנוֹן. אָֽמְרִין לוֹן. וּמִנָּן. אָֽמְרִין לוֹן. מִנָּן בְּעֵי תְקִמִינוֹן טָבאוֹת. אָֽמְרִין לוֹן. שׁוֹמְרֵי חִינָּם אֲנַחְנוּ. אַזְלוֹן לְגַבֵּי רִבִּי דּוֹסִתַּי בֵּירִבִּי יַנַּאי. אֲמַר לוֹן. 36b אָהֶן הוּא כוּלָּהּ. נַסְבּוֹן לְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּיפֶּר וְכַפְתּוֹן וְאַפְקוֹן מִינֵּיהּ. כַּד סַלְקוֹן לְהָכָא אֲתַא לְגַבֵּי אֲבוֹי. אֲמַר לֵיהּ. חֲמִי מָה עֲבַד לִי בְּרָךְ. אֲמַר לֵיהּ. מָה עֲבַד לָךְ. אֲמַר לֵיהּ. אִילּוּ אַשְׁוֵי עִימִּי לָא הֲווֹן מַפְקָה מִינָן כְּלוּם. אֲמַר לֵיהּ. מָה עַבְדָּת כֵּן. אֲמַר לֵיהּ. רָאִיתִי אוֹתָן בֵּית דִּין שָׁוֶה וְכוֹבָעֵיהֶן אַמָּה וּמַדְבְּרִין מַחַצִיִין וְיוֹסֵה אָחִי כָּפוֹת וּרְצוּעָה עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת. וְאָמַרְתִּי. שֶׁמָּא דוֹסִתַּי אַחֵר יֵשׁ לְאַבָּא. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. הָדָא דְאַתְּ אֲמַר בְּהַהוּא דְלָא יְכִיל מִיקְמָה גַּרְמֵיהּ טַבָּיוֹת. בְּרַם הַהוּא דִּיכִיל מִיקְמָה גַּרְמֵיהּ טַבָּאוּת נְסַב לוֹן מִן דֵּין וִיהַב לְדֵין וְיִמְחוֹל שְׁטָר לְחַבְרֵיהּ. רִבִּי חֲנָנָיָה וְרִבִּי מָנָא. חַד אָמַר מְחִיל. וָחָרָנָה אָמַר. לָא מְחִיל עַד דַּחֲזַר לֵיהּ שְׁטָרָא.
אָמַר רִבִּי יַנַּאי. נִימְנוּ שְׁלֹשִׁים וְכַמָּה זְקֵינִים. מְנַיִין שֶׁאֵין קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין בִּיבָמָה. תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר. שֶׁלֹּא יְהֵא בָּהּ הֲוָייָה לְזָר. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. וְלָאו מַתְנִיתָה הִיא. אוֹ לְאַחַר שֶׁיַּחֲלוֹץ לֵיךְ יְבָמֵיךְ. אֵינֶהּ מְקוּדֶּשֶׁת. וַהֲוָה רִבִּי יַנַּאי מְקַלֶּס לֵיהּ. הַזָּלִים זָהָב מִכִּיס. בְּנִי אַל יָלִיזוּ מֵעֵינֶיךָ. חֲכַם בְּנִי וְשַׂמַּח לִבִּי וְאָשִׁיבָה חוֹרְפִי דָבָר. תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד. יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֵף לֶקַח וגו'. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בָּתַר כָּל אִילֵּין קִילּוּסַייָא יְכוֹל הוּא פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי עֲקִיבָה. דְּרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. יֵשׁ מַמְזֵר בִּיבָמָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר רבי ינאי כו'. מפורש בפ''ק דיבמות:
חִזְקִיָּה אָמַר. פְּדָייָן חָֽזְרוּ לִקְדוּשָׁתָן. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. פְּדָייָן פְּדוּיִין. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין לָהֶן פִּדְיוֹן. פָּתַר לָהּ. לִכְשֶׁקָּצֵצוּ אֵין לָהֶן פִּדְיוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מָאן דְאָמַר חִזְקִיָּה בְּשֶׁפְּדָייָן הוּא. אֲבָל אִם פְּדָייָן אַחֵר פָּֽקְעָה מֵהֶן קְדוּשָׁתָן. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. תַּמָּן הוּא אוֹמֵר. פְּדָייָן אַחֵר פָּֽקְעָה מֵהֶן קְדוּשָׁתָן. וְהָכָא הוּא אָמַר. נִישֵּׂאת לְאַחֵר לֹא פָֽקְעוּ מִמֶּנָּהּ קִידּוּשִׁין. לֹא צְרִיכָא דְלֹא כְּשֶׁנָּתַן לָהּ שְׁתֵּי פְרוּטוֹת. אַחַת מִכְּבָר וְאַחַת לִכְשֶׁיְּגָֽרְשֶׁהָ מָהוּ.
תַּמָּן תַּנִינָן. הֲרֵי נְטִיעוֹת הָאֵילּוּ קָרְבָּן אִם אֵינָן נִקְצָצוֹת. טַלִּית זוֹ קָרְבָּן אִם אֵינָהּ נִשְׂרֶפֶת. וְנִשְׂרְפָה. לְמַפְרֵיעָן קָֽדְשׁוּ. מָעַל. אִין תֵּימַר. מִיכָּן וְלָבֹא. לֹא מָעַל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תמן תנינן. בפרק ארבעה נדרים ושם מפורש היטב ע''ש:
דְּלֹמָא. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּא וְרִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא הֲווֹן יְתִיבִין. אָֽמְרִין. נֵימָא חָדָא מִילָּה בְקִידּוּשִׁין. הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה הֵא לֵיךְ פְּרוּטָה זוֹ שֶׁתְּקַדְּשִׁי לִי לִכְשֶׁאֲגָֽרְשֵׁךְ. מָהוּ. גָחֲכוֹן וְקָמוּן לְהוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְלָמָּה גָחֲכוֹן. לֹא אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. לִכְשֶׁתִּשְׁתַּחְרֵר נִתְלֵית בְּדַעַת אַחֶרֶת. 37a וְהָכָא לִכְשֶׁתִּתְגָּרֵשׁ נִתְלֵית בְּדַעַת אַחֶרֶת. אִין אַתְּ בְּעָא מַקְשָׁייָא הָכֵן קְשִׁי. חַד בַּר נַשׁ הֲוָה אֲזִיל מְקַדְּשָׁא חָדָא אִיתָא. קְדָמֵיהּ חַבְרֵיהּ וַאֲמַר לָהּ. הֲוֵי יָֽדְעָה דְּהָהֵן גָּבְרָא דְּהוּא אֲזַל מְקַדֵּשְׁתִּיךְ דַּעְתֵּיהּ בִּישָׁא. עָתִיד הוּא מִישְׁבַּק לִיךְ. אֶלָּא הֵא לִיךְ פְּרוּטָה זוֹ שֶׁתִּתְקַדְּשִׁי בָהּ לִי לִכְשֶׁאֲגָֽרְשָׁךְ. מָהוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אין את בעי מקשייה. ואם יש לך לשאול ולהסתפק הי' לו להשואל להקשות כמעשה הזה שהאחד הלך לקדש לו אשה אחת וקדם חבירו אצלה ואמר לה הוי ידעת שזה האיש דעתו רע וקשה ואין את יכולה לסובלו ובודאי עתיד הוא לגרשך אלא הא ליך פרוטה זו שתתקדשי לי בה לאחר שיגרשך זה מהו ובהא הוא דמספקא לן טפי משום דהשתא פנוי' היא ויש לה יד לקדש עצמה וכדמסיק לא צריכה הא דקמיבעיא לי' אלא בשנתן לה שתי פרוטות בא' אמר לה תתקדש לי מכבר מעכשיו ובאחת לאחר שתגרשך כלומר דלהאי בעיא דמיא שהרי יש כאן לשאול מי נימא הואיל ועכשיו יש לה יד לקדש עצמה ומיגו דתפסי בה השתא תפסי בה נמי קידושין לאחר זמן או דלמא לא שנא דמכל מקום אחר שתתקדש בפרוטה ראשונה מחוסרת מעשה היא עד שלא יחולו קדושי שניים וה''נ בהאי עובדא איכא למיבעי מי נימא הואיל ואמר לה קודם שקדשה זה חלו קדושין לכשיגרשה או דלמא לא שנא:
אמר רבי יוסי ולמה גחכון. טעמא מפרש למה שחקו דמי לא א''ר בא בר ממל בשפחה אינה מקודשת דלכשתשתחרר נתלית בדעת אחרת והכא נמי כשתתגרש נתלית בדעת אחרת שהרי אין בידו לקדשה:
לכשאגרשך מהו. אם חלו הקדושין הואיל ובידו לגרשה ושחקו מזה ועמדו והלכו להם:
דלמא. מעשה ברבי הושעיא רבה ורבי יודן נשיאה שהיו יושבין ואמרו נימא חדא מלתא מקדושין ושאל אחד לפניהם שאלה זו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source