Vayedaber

Kidouchine

Daf 36a

36a כְּהָדָא חֲזָרָייָה סָֽמְכוֹן לִתְנָאֵי קְרָייָה גַבֵּי זְבוּנָה. קְרַן זְבוּנָה וָאֲזַל לֵיהּ. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא אָמַר. אִין פְרִיטִין אִינּוּן אִינּוּן פָּֽשְׁעִין. אִין דֵּינָרִין אִינּוּן כֵּינִי אוֹרְחָא דִזְבוּנָה מְדַדָּייָה.

Traduction

Ainsi, des colporteurs emportant des marchandises à condition avaient eu pour répondant un marchand; mais celui-ci, ayant fait de mauvaises affaires, se trouva criblé de dettes et dut s’enfuir. On soumit le fait à R. Mena (pour savoir à qui incombe le déficit), et il dit: s’il s’agit d’une dette minime, les créanciers ont eu tort de ne pas la réclamer de suite (et les colporteurs n’en sont pas responsables); mais s’il s’agit d’une dette importante (202)Littéralement: non de Prouta, mais de dinars., dont il est d’usage de différer le paiement, les premiers débiteurs en sont responsables.

Pnei Moshe non traduit

כהדא חזריי'. הם החוזרים בעיירו' ולוקחין סחורה מהתגרים והמחום לתנאי קרייה הם המוכרים להם שעוה בתנאי ובהקפה אצל הסוחר לשלם להן עבורן. א''נ תנאי קרייה יושבי הכרכים הנותנים להם סחורה בתנאי הקפה:

קרן זבונה ואזיל ליה. נקרן ונתדלדל אותו הסוחר מחמת חובותיו ונעשה בורח:

אין פריטין אינון. אם החוב הוא דבר מועט הן פשעו שלא גבו מידו עד שהעני ופטורין החזרייה מהן:

אין דינרין אינון. ואם היה חוב גדול של דינרים כן דרך הסוחר להיות מדדה ומשמיט עצמו מלשלם ולדחות מדחי אל דחי ומיירי שבאותו שעה שהמחום אצלו לא היה בידו כלום ולא פשעו התגרים וחייבין החוזרין לשלם להם:

חַד בַּר נַשׁ קָם עִם חַבְרֵיהּ בְּשׁוּקָא. אֲמַר לֵיהּ. הַב לִי קִיתוֹנָה דְאִית לִי גַּבָּךְ. אֲמַר לֵיהּ. הַב לִי דֵּינָרָא דְאִית לִי גַּבָּךְ. אֲמַר לֵיהּ. הַב לִי קִיתוֹנָא וְסַב דֵּינָרָא. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. אֲמַר לֵיהּ. אַתְּ אוֹדֵית לֵיהּ בְּדֵינָרָא וְהוּא לֹא אוֹדֵי לָךְ בְּקִיתוֹנָא. אֵיזִיל וָהַב לֵיהּ דֵּינָרָא. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. מוֹדֵי רִבִּי אִימִּי דּוּ אָמַר בְּשֶׁהַדִּין לֹא כֵן אֶלָּא בְדִיל דְּלָא יִכְפּוֹר בְּקִיתוֹנָה לֹא חִייֵב.

Traduction

Un homme ayant rencontré son prochain sur la voie publique lui dit: Donne-moi le lin citwn que tu as de moi auprès de toi. Rends-moi mon dinar que tu as de moi sur toi, répond le prochain. -Non, réplique le premier, rends-moi d’abord le lin, puis tu pourras prendre le dinar (d’où contestation, l’interpellé prétendant n’avoir rien en dépôt). Le fait contesté fut soumis à R. Mena, qui dit: Tu reconnais devoir le dinar à ton prochain, mais lui nie te devoir le lin; va et donne-lui le dinar dû (sauf à lui imposer le serment pour le lin réclamé). R. Jacob b. Aha dit: R. Mena a reconnu depuis lors que son jugement énoncé n’est pas tout à fait équitable (en raison des probabilités qu’en équivalence de ce dinar le prochain lui doit un dépôt), mais il s’est exprimé ainsi dans l’espoir que le détenteur du dinar avouera n’avoir aucun droit sur le lin réclamé.

Pnei Moshe non traduit

הב לי קיתונא. כמו כיתונא:

את אודית לי בדינרא. אתה הוא שהודית לו בדינר אבל הוא לא הודה לך בפשתן שהרי לא אמר תן לי הדינר וקח את הפשתן וא''כ תן לו את הדינר והוא ישבע לך על הפשתן:

מודי ר' מנא גרסינן דאמר בשהדין לא כן. כלומר מודה הוא במה שאמר שהדין לא כן שהרי זה מוחזק הוא בדינר והדין הוא שבעל הדינר ישבע שיש לו ביד כנגדו מהפשתן כפי תביעתו ועל השאר ישבע בעל הפשתן:

אלא בדיל דלא יכפור כו'. כלומר שלא אמר לו כן אלא בשביל שאפשר ע''י זה יודה בעל הדינר שאין זה חייב לו כלום מהפשתן:

חַד בַּר נַשׁ הֲוָה חַייָב לְחַבְרֵיהּ מֵאָה דֵינָרִין בְּקַרְטֵיס. שָׁלַח חַמְשִׁין גַּבֵּי שְׁלִיחָה. אֲמַר לֵיהּ. אִין לָא יְהַב לָךְ קַרְטֵיסָא לֹא תִתֵּן לֵיהּ כְּלוּם. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי. אָמַר. אֵיזִיל הַב וָאֲנָן יָֽדְעִין. הַגַּע עַצְמָךְ דָּמַר רִבִּי אִימִּי עוֹשִׂין לוֹ מוֹדַע בֵּית דִּין. דְּזָכָה לְחַבְרֵיהּ. רַבָּנִין דְּהָכָא אָֽמְרִין. דְּזָכָה זָכָה.

Traduction

⁠— Un homme devait à son prochain cent dinars sur contrat (charta); il envoya au créancier 50 dinars par un messager, avec ordre de ne rien donner du tout s’il ne reçoit pas en échange l’acte de créance. Le fait fut soumis à R. Imi, qui se prononça ainsi: Va, et remets au débiteur le contrat de dette; nous attestons qu’il reste te devoir 50 autres dinars. Mais qu’adviendra-t-il de ce qui reste dû si R. Imi meurt? On établira un acte de constatation par le tribunal, comme quoi le créancier a été forcé de rendre le contrat, avant d’être complètement payé; or, selon l’avis des rabbins d’ici, si l’on acquiert pour son prochain (lorsqu’un tiers reçoit de l’argent du débiteur pour le créancier), l’acquisition sera définitive, et le montant ne pourra plus être rendu. - (203)Suit un passage traduit en (Gitin 1, 5).

Pnei Moshe non traduit

בקרטיס. בשטר חוב ושלח לו חמשים דינרין וצוה להשליח שאם לא יחזיר לו השטר של כל המאה דינרין לא יתן לו כלום:

אתא עובדא קומי רבי אמי. בא המלוה לפניו ושאלו מה יעשה ואמר לו תן לו השטר ואנו יודעים שיש לך עדיין חמשים דינרים בידו וע''פ הכרח החזרת לו השטר. הגע עצמך דמת ר' אימי. כלומר דפריך על שאמר ואנן ידעין ואם רבי אימי ימות ומשני עושין לו כתב מודעא מהב''ד שבאונס החזירו שהרי אנן ידעין מאונסו:

דזכה לחבריה. מי שזכה בשביל חבירו שקיבל מעות מבעל חובו בשבילו ורוצה הלוה לחזור וליקח מידו:

דזכה זכה. מה שזכה זכה ואינו רשאי להחזירו ועל זה מייתי האי עובדא דרבי דוסתי שהחזיר מתוך הפחד והאונס ובכה''ג פטור הוא וכתובה היא לעיל סוף פ''ג דגיטין ושם פירשתי ע''ש:

Kidouchine

Daf 36b

משנה: הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי לְאַחַר שֶׁאֶתְגַּייֵר אוֹ לְאַחַר שְׁתִּתְגַּייְרִי לְאַחַר שֶׁאֶשְׁתַּחְרֵר אוֹ לְאַחַר שֶׁתִּשְׁתַּחְרְרִי לְאַחַר שֶׁיָּמוּת בַּעֲלֵיךְ אוֹ לְאַחַר שֶׁתָּמוּת אֲחוֹתֵיךְ לְאַחַר שֶׁיַּחֲלוֹץ לֵיךְ יְבָמֵיךְ אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. וְכֵן הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ אִם יָֽלְדָה אִשְׁתְּךָ נְקֵיבָה הֲרֵי הִיא מְקוּדֶּשֶׁת לִי לֹא אָמַר כְּלוּם.

Traduction

Si l’on dit à une femme: ''tu me seras consacrée après ma conversion, ou après la tienne'', ou ''après mon affranchissement, ou après le tien'', ou ''après la mort de ton mari, ou après la mort de ta sœur'', ou ''après que tu auras déchaussé le beau-frère dont tu dépends'', toutes conditions primordiales, l’engagement est nul (sans base). De même si quelqu’un dit à son prochain: ''j’engage d’avance la fille que ta femme mettra au monde'', ce n’est pas une consécration réelle. Cependant, ces paroles ont leur valeur au cas où il est reconnu que la femme est enceinte; lorsqu’alors elle enfante une fille, la consécration sera réelle (201)Cette dernière phrase, restituée d'après le texte du Talmud Babli, manque dans les éditions du T. Jérusalémite, qui ont suivi cette de Venise..

Pnei Moshe non traduit

מתני' לאחר שיחלוץ ליך יבמיך. בגמרא מוקי לה כרבי עקיבה דאמר אין קידושין תופסין ביבמה ואינה הלכה:

אינה מקודשת. דהוי דבר שלא בא לעולם:

הלכה: הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי כול'. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. מַה בֵּינָהּ לָאוֹמֵר. הֲרֵי זוֹ תְרוּמָה עַל הַמְחוּבָּרִין הַלָּלוּ שֶׁיִּתָּלֵישׁוּ. אָמַר לוֹן. תַּמָּן יֵשׁ בְּיָדוֹ לִתְלוֹשׁ בְּרַם הָכָא אֵין בְיָדוֹ לְשַׁחְרֵר. הָתִיב רִבִּי פֶס. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָֽיְתָה שִׁפְחָתוֹ. אָמַר רִבִּי בָּא בָּר מָמָל. לִכְשֶׁתִּשְׁתַּחְרֵר נִתְלֵית בְּדַעַת אַחֶרֶת.

Traduction

On demanda devant R. Yohanan: d’où vient la distinction entre l’avis de notre Mishna (que l’union subordonnée au fait de la conversion etc. est nulle) et l’opinion qui admet pour valable l’oblation prélevée par celui qui dit: ''ce sera là l’oblation sur des produits adhérents, à valoir après leur détachement du sol''? Pour celle-ci, fut-il répondu, le propriétaire a la faculté de détacher les produits, tandis qu’ici il ne dépend pas de l’homme de rendre la femme libre. Mais, objecta R. Aphas, ne peut-il pas arriver que ce soit sa servante (qu’il dépend de lui d’affranchir)? R. Aba b. Mamal dit: lorsque la femme devient libre, elle ne dépend pour ainsi dire plus du même esprit (elle change alors tellement d’idée, qu’il est impossible de se l’engager d’avance).

Pnei Moshe non traduit

גמ' מה בינה. מה בין משנתינו לאחר שתשתחרר להאומר הרי זו תרומה על פירות המחוברין לאחר שיתלשו דקיימא לן אין תורמין מן התלוש על המחובר ואם אמר לאחר שיתלשו דבריו קיימין ובמתני' מאי טעמא לא אמר כלום:

תמן יש בידו לתלוש. וכל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי אבל הכא אין בידו לשחרר שפחה זו:

התיב רבי פס. על זה הגע עצמך שהיתה שפחתו ובידו לשחררה:

אמר רבי בא בר ממל. אף על פי כן אינה מקודשת דכשתשתחרר נתלית בדעת אחרת כמי שיש לה דעת אחרת היא דמעיקרא שפחה והשתא בת חורין ואין לך מחוסר מעשה גדול מזה:

דֵּלֹמָא. רִבִּי דּוֹסִתַּי בֵּירִבִּי יַנַּאי וְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּיפֶּר נַחְתּוֹן לְגָבֵיה לַחֲבֵרָיָא תַּמָּן. אִיתְאֲמַר עֲלֵיהוֹן לִשְׁנָא בִּישָׁא. הֲווֹן בְּעַייָן דְּלָא יְהִיוְייָן כְּלוּם. אֲתוֹן בָּעֵיי מִיפְקָא מִינְּהוֹן. אָֽמְרִין לוֹן. כְּבָר זָֽבְנוֹן. אָֽמְרִין לוֹן. וּמִנָּן. אָֽמְרִין לוֹן. מִנָּן בְּעֵי תְקִמִינוֹן טָבאוֹת. אָֽמְרִין לוֹן. שׁוֹמְרֵי חִינָּם אֲנַחְנוּ. אַזְלוֹן לְגַבֵּי רִבִּי דּוֹסִתַּי בֵּירִבִּי יַנַּאי. אֲמַר לוֹן. 36b אָהֶן הוּא כוּלָּהּ. נַסְבּוֹן לְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּיפֶּר וְכַפְתּוֹן וְאַפְקוֹן מִינֵּיהּ. כַּד סַלְקוֹן לְהָכָא אֲתַא לְגַבֵּי אֲבוֹי. אֲמַר לֵיהּ. חֲמִי מָה עֲבַד לִי בְּרָךְ. אֲמַר לֵיהּ. מָה עֲבַד לָךְ. אֲמַר לֵיהּ. אִילּוּ אַשְׁוֵי עִימִּי לָא הֲווֹן מַפְקָה מִינָן כְּלוּם. אֲמַר לֵיהּ. מָה עַבְדָּת כֵּן. אֲמַר לֵיהּ. רָאִיתִי אוֹתָן בֵּית דִּין שָׁוֶה וְכוֹבָעֵיהֶן אַמָּה וּמַדְבְּרִין מַחַצִיִין וְיוֹסֵה אָחִי כָּפוֹת וּרְצוּעָה עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת. וְאָמַרְתִּי. שֶׁמָּא דוֹסִתַּי אַחֵר יֵשׁ לְאַבָּא. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. הָדָא דְאַתְּ אֲמַר בְּהַהוּא דְלָא יְכִיל מִיקְמָה גַּרְמֵיהּ טַבָּיוֹת. בְּרַם הַהוּא דִּיכִיל מִיקְמָה גַּרְמֵיהּ טַבָּאוּת נְסַב לוֹן מִן דֵּין וִיהַב לְדֵין וְיִמְחוֹל שְׁטָר לְחַבְרֵיהּ. רִבִּי חֲנָנָיָה וְרִבִּי מָנָא. חַד אָמַר מְחִיל. וָחָרָנָה אָמַר. לָא מְחִיל עַד דַּחֲזַר לֵיהּ שְׁטָרָא.

Traduction

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source