מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. הָיָה הַחֶנְווָנִי חֵרֵשׁ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעִירָא לֹא חָשַׁשׁ. שֶׁאֵין שְׁלִיחוּת לְחֵרֵשׁ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי הִילָא חָשַׁשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
מה נפק מן ביניהון. דר' זעירא ור' הילא התם היה החנוני חרש איכא בינייהו דעל דעתיה דר' זעירא דמשום שליחות הוא ואין כאן חשש שאין שליחות לחרש אבל על דעתיה דר' הילא יש כאן חשש שהרי החרש יכול לזכות לאחרים:
26a אוֹף הָכָא עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעִירָא הַבַּעַל נַעֲשֶׂה שְׁלוּחוֹ שֶׁלָּאִשָּׁה לְזַכּוֹת לְעָנִי. אָמַר רִבִּי הִילָא. הֶעָנִי זִכֶּה לָאִשָׁה מִשֶׁלְּבַעֲלָהּ וְחוֹזֵר וְזוֹכֶה לְעַצְמוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
אוף הכא. הא דר' יוחנן שפיר אתיא או כר''ז או כר' אילא דלר''ז אמרינן הבעל נעשה שלוחו של אשה לזכות לעני ובההיא הנאה דקעביד שליחותה מיתקדשה ולמאי דאמר ר' הילא התם ה''נ העני זכה לאשה משל בעלה שמקבל ממנו בשבילה וחוזר הוא וזוכה לעצמו:
הָיָה הַפּוֹעֵל חֵרֵשׁ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי הִילָא לֹא חָשַׁשׁ. שֶׁאֵין זְכִיּוּת לְחֵרֵשׁ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעִירָא חָשַׁשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
היה הפועל חרש. ואם הפועל חרש נמי איכא בינייהו ולר' הילא אין כאן חשש שאין החנוני יכול לזכותו שאין זכות לחרש מאחרים ועל דעתיה דר' זעירא יש כאן חשש שהחנוני שליחותו של בעל הבית הוא עושה ולא מיקרי זכות מאחרים ואף בשביל החרש יכול לעשות שליחותו ונמצא דהוי כאלו בעה''ב מאכילו:
חָטַף הַסֶּלַע מִיָּדָהּ וּנְתָנוֹ לָהּ. בִּשְׁעַת מַתָּנָה אָמַר לָהּ. הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי. הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. בַּמֶּה קִידְּשָׁהּ. רִבִּי חַגַּיי בְשֶׁם רִבִּי פְדָת. רוֹצָה הִיא שֶׁתִּהְיֶה מְקוּדֶּשֶׁת לוֹ וְיהֵא חַייָב לָהּ סֶלַע. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אִילּוּ אִיתְמַר כֵּלִי יְאוּת. סֶלַע דַּרְכָּהּ לְהִתְחַלֵּף.
Pnei Moshe (non traduit)
במה קידשה. הלא שלה הוא:
רוצה היא שתהיה מקודשת לו. בההיא הנא' שיהא חיוב לה סלע אחר ומתמה ר' יוסי עלה אילו איתמר כלי יאות קאמרת שנוכל לומר דניחא לה שיתן לה כלי אחר בחילוף כלי שלה שדרכו של כלי להתחלף איכא דניחא ליה בהאי ואיכא דניחא לי' בהאי אלא סלע דרכה להתחלף בתמיה מאי שנא סלע זה מאחר ומה הנא' דקא מטי לידה:
כִּינְסִי לִי סֶלַע זוֹ. וּבִשְׁעַת מַתָּנָה אָמַר לָהּ. הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי. הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. אִם מִשֶׁנְּתָנָהּ לָהּ. רָצָת מְקוּדֶּשֶׁת לֹא רָצָת אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. הֵילָךְ סֶלַע זוֹ שֶׁאֲנִי חַייָב לָךְ. וּבִשְׁעַת מַתָּנָה אָמַר לָהּ. הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי. רָצָת מְקוּדֶּשֶׁת. וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. אִם מִשֶׁבָּאָת לְתוֹךְ יָדָהּ אָמַרה לָהּ. הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי. אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶן רוֹצִין אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה. יְטִילֶנּוּ מִמֶּנָּה וְיַחֲזוֹר וְיִתְּנֶינּוּ לָהּ וְיֹאמַר לָהּ. הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי. הִתְקַדְּשִׁי לִי בִּמְנָא זוֹ. וְנִמְצָא חָסֵר דֵּינָר. אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. הָיָה בָוֹ דֵּינָר רַע הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. וְהוּא שֶׁיַּחֲלִיף. הָיָה מוֹנֶה רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וּמַשְׁלִיךְ לְתוֹךְ יָדָהּ יְכוֹלָה הִיא שֶׁתַּחֲזוֹר בָּהּ עַד שָׁעָה שֶׁיַּשְׁלִים. רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר. מְקוּדֶּשֶׁת בָרִאשׁוֹן וְהַשְּׁאָר עַל תְּנַאי. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לִכְשֶׁיַּשְׁלִים. אָמַר דֵּין חָזַר בֵּיהּ רִבִּי יוֹחָנָן.
Pnei Moshe (non traduit)
אמרין. בני הישיבה חזר בו ר' יוחנן כדמוכח מדלקמן:
ר' יוחנן אמר לכשישלים. תנאו הוא דמקודשת ואם בא אחר וקדשה מקודם שישלים מקודשת לשני:
רבי אלעזר אומר מקודשת בראשון. כיון דנתן לה דינר ראשון מקודשת מעכשיו והשאר הוא על תנאי שצריך שישלים תנאו דכיון דיהיב לה דינר כאומר על מנת שישלים תנאו והאומר על מנת כאומר מעכשיו דמי:
היה מונה ראשון ראשון. שהיה מנה שלם בידו והי' מונה לה דינר דינר יכולה היא לחזור בה כ''ז שלא השלים אבל משהשלים מקודשת:
ונמצא חסר דינר אינה מקודשת. דדעתה אכולה מנה:
יטלנו ממנה ויחזור ויתננו לה. שצריך שתתרצה בשעת מתן מעות ותאמר אין בפי' הואיל ושלה הוא:
הילך סלע זו שאני חייב לך. הואיל ושלה הוא אפי' בשעת מתנה רצת דאמרה אין מקודשת לא רצת שלא אמרה אין בפי' אלא אישתיקה אינה מקודשת דיכולה למימר אין שקלי ודידי שקלי:
רצת. דאמרה אין מקודשת:
לא רצת. שלא אמרה בפירוש אין אלא שתקה אינה מקודשת דשתיקה דלאחר מעות לאו כלום היא דלא איכפת לה מימר קאמרה מעיקרא לאו אדעתא דהכי קבילתיה ולכך שתקה:
כינסי לי סלע זו. בפקדון ובשעת מתן מעות אמר לה הרי את מקודשת לי ה''ז מקודשת אפי' לא אמרה בפירוש אין דאמרינן מדשתקה ודאי נתרצית לו:
אם משנתנה לה. אמר לה:
חַד בַּר נַשׁ עֵרָבוֹנָא יְהִיב לְחַבְרֵיהּ וְכָפַר בָּהּ חַבְרֵיהּ. רִבִּי בָּא וְרִבִּי הִילָא וְרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא תְּלָתֵיהוֹן אָֽמְרִין. זֶרַע פִּשְׁתָּן הָיָה וּמִקְצַת דָּמִים נָתַן לָהּ. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר. אוֹ יִתֵּן לוֹ בְכָל מִקְחוֹ אוֹ יִמְסוֹר אוֹתוֹ לְמִי שֶׁפָּרַע. רִבִּי חִייָה בַּר יוֹסֵף אָמַר. אוֹ יִתֵּן לוֹ בְכָל עֵרָבוֹנָוֹ אוֹ יִמְסוֹר אוֹתוֹ לְמִי שֶׁפָּרַע. מוֹדֶה רִבִּי חִייָה בַּר יוֹסֵף לְרִבִּי יוֹחָנָן בְּמִקַּח שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהִיקָּנוֹת חֶצְייָם כְּגוֹן פָּרָה וְטַלִּית. וּאִשָּׁה דַּרְכָּהּ לְהִיקָּנוֹת חֶצְייָן. רִבִּי חַגַּיי וְרִבִּי יוּדָן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. מִקַּח דַּרְכּוֹ לְהִיקָּנוֹת חֶצְייָן וּאִשָּׁה אֵין דַּרְכָּהּ לְהִיקָּנוֹת חֶצְייָן.
Pnei Moshe (non traduit)
תריהון אמרין. דכך הוא הדין במקח לא קנה אלא כנגד ערבונו שדרכו להיקנות לחציו ואפילו פרה וטלית כגון פרה עומדת לשחיטה שיכול למכרה לחצייה וכן טלית א''נ שראוי' לשניהם ולהיו' שותפין בה אבל אשה אין דרכה להקנות לחצאין שאינה ראויה לשני' וד''ה קנה כולה:
ואשה דרכה להיקנות חציין. השתא מסיק לה דמהא שמעינן שחזר בו ר' יוחנן דכי דרכה של אשה להיקנות לחציי' אלא ודאי כיון שנתן לה מקצת הדמים קנה אותה ואינה יכולה לחזור דבהא אפי' ר' חייה בר יוסף מודה לר' יוחנן:
במקח שאין דרכו להקנות חציים כגון פרה וטלית. שאין דרכם למכור וליקח לחציים בהא מודה כיון שקיבל המקצת קנה כולה:
ר' חייא בר יוסף. פליג וקאמר שלא קנה בכל מקחו אלא כנגד ערבונו בלבד ואו שיתן לו בכל ערבונו והיינו כנגד דמים שקבל או יקבל מי שפרע:
אתא עובדא קומי ר' יוחנן. שחזר בו המוכר ובאו לפני ר' יוחנן ואמר או יתן לו זרע פשתן בכל מקחו שכבר נתחייב לו במקצת הדמים שקיבל או יקבל עליו מי שפרע כדין החוזר בו אחר נתינת הדמים:
תלתיהון אמרין. לא כך היה המעשה אלא שנתן לו מקצת הדמים על זרע פשתן שלקח ממנו:
חד בר נש. נתן משכון לחבירו על המקח שלקח ממנו וכפר ביה חבריה בערבונו:
משנה: הַמְקַדֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה עַל מְנָת שֶׁאֵין עָלֶיהָ נְדָרִים וְנִמְצְאוּ עָלֶיהָ נְדָרִים אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. כְּנָסָהּ סְתָם וְנִמְצְאוּ עָלֶיהָ נְדָרִים תֵּצֵא שֶׁלֹּא בַּכְּתוּבָּה. שֶׁכָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בַּכֹּהֲנִים פּוֹסְלִין בַּנָּשִׁים.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' והלך וקדשה במקום אחר אינה מקודשת. דדוקא קא''ל במקום פלוני שיש לו שם אוהבים ואם בא אדם לומר דברים עלי בפניהם ימחו בידו:
הרי היא במקום פלוני. מראה מקום הוא לו ואין זה תנאי:
מתני' כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים (אינה מקודשת.) אבל מכל מקום בעיא גט מספק כיון דלא פי' דילמא דעתיה נמי אנדרנית:
אע''פ שאמרה בלבי היתה להתקדש. דדברים שבלב אינם דברים:
שפחה מגודלת. שמגדלת הבנים פי' אחר גודלת קולעת שער הנשים:
רבי שמעון אומר אם הטעה לשבח הרי זה מקודשת. לא פליג ר''ש אלא בשבח דממון דמסתמא ניחא לה בשבח אבל לא בשבח דיוחסין כדמפ' בגמרא ואין הלכה כר''ש:
מתני' התקדשי לי בכוס זה של יין כו' אינה מקודשת. דאיכא דניחא לה בהא ואיכא דניחא לה בהא:
הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. אוֹף רִבִּי לָֽעְזָר מוֹדֶה בָהּ. שֶׁאֵינוֹ אֶלֵּא כְמַרְאֶה לָהּ מָקוֹם. אוֹף רַבָּנִין מוֹדֵיי בָהּ. שֶׁאֵינוֹ אֶלֵּא כְמַרְאֶה לָהּ מָקוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
מודה ר''ש. בשבח יוחסין כדמפרש טעמא לקמיה:
מתניתא אמרה כן כו'. ולא פליג ר''ש דאע''ג דלוי ונמצא כהן לשבח הוא משום דיכולה היא מימר לא הוינא בעייא די רוחיה רבא עלי שישתרר עלי מחמת יחוסו:
ה''ז מקודשת. אסיפא קאי וקאמר דבהא אף ר''א ואף רבנן דפליגי התם בגיטין מודו הכא בקידושין דלכ''ע בסיפא מראה מקום הוא לו:
הלכה: הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ צֵא וְקַדֵּשׁ לִי אִשָּׁה פְלוֹנִית כול'. מַתְנִיתָא דְלָא כְרִבִּי לָֽעְזָר. בְּרַם כְּרִבִּי לָֽעְזָר לְעוֹלָם הִיא מְקוּדֶּשֶׁת עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ. אַל תַּקְדִּישֶׁינָּה לִי אֶלָּא בְמָקוֹם פְּלוֹנִי. וְהָלַךְ וְקִידְּשָׁהּ בֲּמָקוֹם אַחֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
זכה בו ובמה שבתוכו. ואם אמר לה התקדשי לי בו ובמה שבתוכו צריך שיהי' במה שבתוכו שוה פרוטה ולא זכת אלא במה שבתוכו בלבד והכי איתא בתוספת' פ''ב דלא תימא הא דאמר לה במה שבתוכו מפני חשיבות המשקה שבתוכו קאמר ודעתו הי' שתזכה גם בכוס קמ''ל:
גמ' מתני' דלא כר' אליעזר. דפ''ו דגיטין הלכה ג' דאמרינן שם לר''א לעולם מראה מקום הוא לו עד שיאמר אל תגרשנה אלא במקום פלוני וכן בקידושין עד שיאמר אל תקדשנה אלא במקום פלוני:
גמ' בכוס זה. אמר לה התקדשה לי בכוס זה ובמה שבתוכו אם הכוס עם מה שבתוכו שוה פרוטה מתקדשת:
משנה: הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ צֵא וְקַדֵּשׁ לִי אִשָּׁה פְלוֹנִית בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי וְהָלַךְ וְקִידְּשָׁהּ בְּמָקוֹם אַחֵר אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. הֲרֵי הִיא בְמָקוֹם פְּלוֹנִי וְקִידְּשָׁהּ בְּמָקוֹם אַחֵר הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' והלך וקדשה במקום אחר אינה מקודשת. דדוקא קא''ל במקום פלוני שיש לו שם אוהבים ואם בא אדם לומר דברים עלי בפניהם ימחו בידו:
הרי היא במקום פלוני. מראה מקום הוא לו ואין זה תנאי:
מתני' כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים (אינה מקודשת.) אבל מכל מקום בעיא גט מספק כיון דלא פי' דילמא דעתיה נמי אנדרנית:
אע''פ שאמרה בלבי היתה להתקדש. דדברים שבלב אינם דברים:
שפחה מגודלת. שמגדלת הבנים פי' אחר גודלת קולעת שער הנשים:
רבי שמעון אומר אם הטעה לשבח הרי זה מקודשת. לא פליג ר''ש אלא בשבח דממון דמסתמא ניחא לה בשבח אבל לא בשבח דיוחסין כדמפ' בגמרא ואין הלכה כר''ש:
מתני' התקדשי לי בכוס זה של יין כו' אינה מקודשת. דאיכא דניחא לה בהא ואיכא דניחא לה בהא:
נִיחָא כֹּהֵן וְנִמְצָא לֵוִי. לֵוִי וְנִמְצָא כֹהֵן. יְכוֹלָה הִיא מֵימַר. לָא הֲוֵינָא בְעָייָא דִי רוּחֵיהּ רַבָּא עָלַי. בֶּן כָּרַךְ וְנִמְצָא בֶּן עִיר. בֶּן עִיר וְנִמְצָא בֶּן כָּרַךְ. יְכוֹלָה הִיא מֵימַר. בְּעָייָא הֲוֵינָא מִצְטְנָעָא. עַל מְנָת שֶׁבֵּיתִי קָרוֹב לַמֶּרְחָץ וְנִמְצָא רָחוֹק. נִיחָא קָרוֹב וְנִמְצָא רָחוֹק. רָחוֹק וְנִמְצָא קָרוֹב. יְכוֹלָה הִיא מֵימַר. בְּעָייָא הֲוֵינָא מְטַרְפְּסָא אָֽזְלָה מְטַרְפְּסָא אַתְייָא. עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי בַת אוֹ שִׁפְחָה גוֹדֶלֶת. וְאֵין לוֹ. נִיחָא. עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי. וְאֵין לוֹ. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיָה לוֹ בְסוֹף הָעוֹלָם. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. כֵּינִי מַתְנִיתָא. בַּת לְגוֹדְלָתִיךְ וְשִׁפְחָה לְשַׁמְשׁוֹתִיךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
בן עיר ונמצא בן כרך. הרי לשבח הוא וקאמר משום דיכולה היא מימר בעייא הוינא מצטנעא רוצה אני להיות בביתי בצנעה בנחת ומנוחה כדרך בני העיר שאין הרבה בני אדם מצויין שם כמו בכרכין:
רחוק ונמצא קרוב. מ''ט הרי לשבח הוא:
מטרפסא אזלא. רוצה אני להיות מטרפסה והולכת ומטרפס' ובאה ולהתענג בהלוך וטיול:
ה''ג על מנת שאין לו בת או שפחה גודלת ויש לו ניחא. שהרי אנו רואין שיש לו אלא ע''מ שיש לו ואין לו הגע עצמך שהיה לו בסוף העולם ומנין אנו יודעין שאין לו אפשר בסוף העולם יש לו בת או שפחה:
כיני מתניתא. כן המתני' מיירי שאמר לה יש לי בת פה בביתי לגודלתיך לגדל בנייך ושפחה לשמשותיך ונמצא שאין לו:
רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אִם הִטְעָהּ לִשְׁבָח מְקוּדֶּשֶׁת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מוֹדֶה רִבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁאִם הִטְעָהּ לִשְׁבַח יְחָסִים אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן עַל מְנָת שֶׁאֲנִי כֹהֵן וְנִמְצָא לֵוִי.
Pnei Moshe (non traduit)
מודה ר''ש. בשבח יוחסין כדמפרש טעמא לקמיה:
מתניתא אמרה כן כו'. ולא פליג ר''ש דאע''ג דלוי ונמצא כהן לשבח הוא משום דיכולה היא מימר לא הוינא בעייא די רוחיה רבא עלי שישתרר עלי מחמת יחוסו:
ה''ז מקודשת. אסיפא קאי וקאמר דבהא אף ר''א ואף רבנן דפליגי התם בגיטין מודו הכא בקידושין דלכ''ע בסיפא מראה מקום הוא לו:
הלכה: הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּכוֹס זֶה שֶׁלְּיַיִן כול'. בְּכוֹס זֶה. וּבְמַה שֶׁבְּתוֹכוֹ שָׁוֶה פְרוּטָה מִתְקַדֶּשֶׁת. וְאִם לָאו אֵינָהּ מִתְקַדֶּשֶׁת. זְכֵה בוֹ וּבְמַה שֶׁבְּתוֹכוֹ. אִם יֵשׁ בְּמָה שֶׁבְּתוֹכוֹ שָׁוֶה פְרוּטָה מִתְקַדֶּשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מִתְקַדֶּשֶׁת. לֹא זָכָת אֶלָּא בְּמַה שֶׁבְּתוֹכוֹ בִּלְבַד.
Pnei Moshe (non traduit)
זכה בו ובמה שבתוכו. ואם אמר לה התקדשי לי בו ובמה שבתוכו צריך שיהי' במה שבתוכו שוה פרוטה ולא זכת אלא במה שבתוכו בלבד והכי איתא בתוספת' פ''ב דלא תימא הא דאמר לה במה שבתוכו מפני חשיבות המשקה שבתוכו קאמר ודעתו הי' שתזכה גם בכוס קמ''ל:
גמ' מתני' דלא כר' אליעזר. דפ''ו דגיטין הלכה ג' דאמרינן שם לר''א לעולם מראה מקום הוא לו עד שיאמר אל תגרשנה אלא במקום פלוני וכן בקידושין עד שיאמר אל תקדשנה אלא במקום פלוני:
גמ' בכוס זה. אמר לה התקדשה לי בכוס זה ובמה שבתוכו אם הכוס עם מה שבתוכו שוה פרוטה מתקדשת:
משנה: 26b הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּכוֹס זֶה שֶׁל יַיִן וְנִמְצָא שֶׁל דְּבַשׁ. שֶׁל דְּבַשׁ וְנִמְצָא שֶׁל יַיִן. בְּדֵינָר זֶה שֶׁל כֶּסֶף וְנִמְצָא שֶׁל זָהָב. שֶׁל זָהָב וְנִמְצָא שֶׁל כֶּסֶף. עַל מְנָת שֶׁאֲנִי עָנִי וְנִמְצָא עָשִׁיר. עָשִׁיר וְנִמְצָא עָנִי. אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אִם הִטְעָהּ לִשְׁבָח הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. עַל מְנָת שֶׁאֲנִי כֹהֵן וְנִמְצָא לֵוִי. לֵוִי וְנִמְצָא כֹהֵן. נָתִין וְנִמְצָא מַמְזֵר. מַמְזֵר וְנִמְצָא נָתִין. בֶּן עִיר וְנִמְצָא בֶּן כָּרַךְ. בֶּן כָּרַךְ וְנִמְצָא בֶּן עִיר. עַל מְנָת שֶׁבֵּיתִי קָרוֹב לַמֶּרְחָץ וְנִמְצָא רָחוֹק. רָחוֹק וְנִמְצָא קָרוֹב. עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי בַת אוֹ שִׁפְחָה מְגוּדֶּלֶת וְאֵין לוֹ. עַל מְנָת שֶׁאֵין לִי וְיֵשׁ לוֹ. עַל מְנָת שֶׁאֵין לִי בָנִים וְיֵשׁ לוֹ. עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי וְאֵין לוֹ. וְעַל כּוּלָּם אַף עַל פִּי שֶׁאָֽמְרָה בְּלִבִּי הָֽיְתָה לְהִתְקַדֵּשׁ לוֹ אַף עַל פִּי כֵן אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. וְכֵן הִיא שֶׁהִיטְעַתּוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' והלך וקדשה במקום אחר אינה מקודשת. דדוקא קא''ל במקום פלוני שיש לו שם אוהבים ואם בא אדם לומר דברים עלי בפניהם ימחו בידו:
הרי היא במקום פלוני. מראה מקום הוא לו ואין זה תנאי:
מתני' כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים (אינה מקודשת.) אבל מכל מקום בעיא גט מספק כיון דלא פי' דילמא דעתיה נמי אנדרנית:
אע''פ שאמרה בלבי היתה להתקדש. דדברים שבלב אינם דברים:
שפחה מגודלת. שמגדלת הבנים פי' אחר גודלת קולעת שער הנשים:
רבי שמעון אומר אם הטעה לשבח הרי זה מקודשת. לא פליג ר''ש אלא בשבח דממון דמסתמא ניחא לה בשבח אבל לא בשבח דיוחסין כדמפ' בגמרא ואין הלכה כר''ש:
מתני' התקדשי לי בכוס זה של יין כו' אינה מקודשת. דאיכא דניחא לה בהא ואיכא דניחא לה בהא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source