Vayedaber

Kidouchine

Daf 20b

אִמּוֹ שֶׁלְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בָּאָת וְאָֽמְרָה וְקָֽבְלָה עָלָיו לְרַבּוֹתֵינוּ. אָֽמְרָה. גְּעוּרוּ בְיִשְׁמָעֵאל בְּנִי שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בִּי כָבוֹד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְכַּרְכְּמוּ פְנֵיהֶן שֶׁלְּרַבּוֹתֵינוּ. אָֽמְרִין. אֵיפְשָׁר לֵית רִבִּי יִשְׁמָעֵאל נוֹהֵג בִּכְבוֹד אֲבוֹתָיו. אָֽמְרוּ לָהּ. מַה עֲבִיד לֵיךְ. 20b אָֽמְרָה. כַּד נְפִיק מִבֵּית וַועֲדָה אֲנָא בְּעָיָא מִשְׁזְגָא רִיגְלוֹי וּמִישְׁתֵּי מֵהֶן וְלָא שְׁבַק לִי. אָֽמְרִין. הוֹאִיל וְהוּא רְצוֹנָהּ הוּא כִיבּוּדָהּ.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

אמרה. זה הדבר הוא עושה לי כשהוא יוצא מבית המדרש ובא לביתו ורוצה אני מחמת חשק אהבתו לרחוץ רגליו ולשתות המים ואינו מניחני ואמרו לו חכמים הואיל והוא רצונה יניחנה לעשות כן ובענין זה הוא מקיים כיבודה:

אָמַר רִבִּי מָנָא. וְיֵאוּת אִילֵּין טְחוֹנָייָא אָֽמְרִין. כָּל בַּר נַשׁ וּבַר נַשׁ זִכְווָתֵיהּ גַּו קוּפָּתֵיהּ. אִימֵּיהּ דְּרִבִּי טַרְפוֹן אָֽמְרָה לוֹן אָכֵין וַאֲגִיבוּנְתָהּ אָכֵין. אִימֵּיהּ דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אֲמַר לוֹן אָכֵן וַאֲגִיבוּנָהּ אָכֵן. רִבִּי זְעִירָא הֲוָה מִצְטָעֵר וַאֲמַר. הַלְּוַאי הֲוָה לִי אַבָּא וְאִימָּא דְּאוֹקְרִינוֹן וְאִירַת גַּן עֵדֶן. כַּד שְׁמַע אִילֵּין תְּרֵין אוּלְפָּנָייָא אֲמַר. בְּרִיךְ רַחְמָנָא דְּלֵית לִי לָא אַבָּא וְלָא אִימָּא. לָא כְּרִבִּי טַרְפוֹן הֲוִינָא יְכִיל עֲבִיד וְלָא כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל הֲוִינָא מְקַבְּלָה עֲלָי. אָמַר רִבִּי אָבוּן. פָּטוּר אֲנִי מִכִּבּוּד אָב וְאֵם. אָֽמְרִין. כַּד עָֽבְרָת אִימֵּיהּ מַייִת אָבוֹהִי. כַּד יְלִדְּתֵיהּ מֵיתָת.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

ויאות אילין טחונייא אמרין. יפה הם אומרים אלו הטוחנים קמח כל אדם זכותו בתוך קופתו הוא ולפי זכותו ומזלו יוציא הקמח מהרחיים אם מעט ואם הרבה ודרך משל הוא שהכל תלוי במזל וכן הכא אמו של רבי טרפון אמרה לחכמים כן שהוא נוהג בכבודה יותר מדאי והשיבו לה שעדיין לא הגיע לחצי הכיבוד ואמו של ר' ישמעאל אמרה לחכמים כן והשיבוהו למעט בכבודה כל כך וזהו כבודה:

כד שמע אילין תרי אולפנייא. אלו שתי הברייתות והמעשים של רבי טרפון ושל רבי ישמעאל:

פטור אני מכיבוד אב ואם. דרך הודיה אמרה כן כרבי זעירא שלא היה לו לא אב ולא אם לפי שכשעברתו אמו מת אביו וכשילדתו מתה אמו:

יֵשׁ שֶׁהוּא מַאֲכִיל אֶת אָבִיו פְּטוּמוֹת וְיוֹרֵשׁ גְּהִנָּם. וְיֵשׁ שֶׁהוּא כוֹדְנוֹ לָרֵחַיִם וְיוֹרֵשׁ גַּן עֵדֶן. כֵּיצַד הוּא מַאֲכִיל אֶת אָבִיו פְּטוּמוֹת וְיוֹרֵשׁ גְּהִנָּם. חַד בַּר נַשׁ הֲוָה מַייכִל לְאָבוֹי תַּרְנְגוֹלִין פְּטִימָן. חַד זְמָן אֲמַר לֵיהּ אָבוֹי. בְּרִי. אִילֵּין מְנָן לָךְ. אֲמַר לֵיהּ. סַבָּא סַבָּא. אֲכוֹל וַאֲדִישׁ. דִּכְלָבָייָא אָֽכְלִין וּמַדְּשִׁין. נִמְצָא מַאֲכִיל אֶת אָבִיו פְּטוּמוֹת וְיוֹרֵשׁ גְּהִנָּם. כֵּיצַד כּוֹדְנוֹ בָּרֵחַייִם וְיוֹרֵשׁ גַּן עֵדֶן. חַד בַּר נַשׁ הֲוָה טְחִין בְּרֵיחָייָא. אֲתַת מִצְווְתָא לַטְּחוֹנִייָא. אֲמַר לֵיהּ. אַבָּא. עוּל וּטְחוֹן תַּחְתָּיי. אִין מָטַת מְבַזְּייָה טַב לִי אֲנָא וְלָא אַתְּ. אִין מָטַת מִילְקִי טַב לִי אֲנָא וְלָא אַתְּ. נִמְצָא כּוֹדְנוֹ לָרֵחַיִים וְיוֹרֵשׁ גַּן עֵדֶן.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

כודנו. קושרו לרחיים ומטחינו ויורש גן עדן לפי שלכבודו הוא עושה כדמפרש ואזיל וזה מאכילו פטומות ויורש גיהנם לפי שמבזהו בדבריו ומראה שעינו צרה ורעה בו:

אכול ואדיש. ושתוק כמו שהכלבים אוכלין ושותקין:

אתא מצוותא. בא ציווי המלך אל הטוחנים שהיה דרכם ליתן מכל בית איש אחד לטחון לעבודת המלך וא''ל לאביו בא וטחון אתה בבית תחתי ואני אלך תחתיך לעבודת המלך:

אין מטת. שאם יבאו לבזות או להכות כדרך השוטרים והרודים בעושי מלאכה טוב שיבוזו או יכו אותי ולא אותך:

אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוֹ וְנֶאֱמַר אֶת י֙י אֱלֹהֶיךָ תִירָא. הִקִּישׁ מוֹרָא אָב וָאֵם לְמוֹרָא הַמָּקוֹם. נֶאֱמַר וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת. וְנֶאֱמַר אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֵטְאוֹ. הִקִּישׁ קִילְלַת אָב וָאֵם לְקִלְלַת הַמָּקוֹם. אֲבָל אֵי אֶיפְשָׁר לוֹמַר מַכֶּה כְּלַפֵּי לְמַעֲלָה. וְכֵן בְּדִין מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלָשְׁתָּן שׁוּתָפִין בּוֹ.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

אבל אי אפשר לומר מכה כלפי מעלה. כלומר אבל בהכאה לא מצינו היקש לפי שאי אפשר לומר כן כלפי מעלה:

וכן בדין. שיוקשו במורא וכיבוד למקום מפני ששלשתן שותפין בו הקב''ה ואביו ואמו:

אֵי זֶהוּ מוֹרָא. לֹא יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ. וְלֹא מְדַבֵּר בִּמְקוֹמוֹ. וְלֹא סוֹתֵר אֶת דְּבָרָיו. אֵי זֶהוּ הַכִּיבּוּד. מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה מַלְבִּישׁ וּמַנְעִיל מַכְנִיס וּמוֹצִיא. מִן דְּמַאן חוּנָא בַּר חִייָא אָמַר.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

חונה בר חייה אמר. כמו אמר מר דלעיל אמר חונה בר חייה משל זקן וקאמר הש''ס מילתיה דר' חייא בר בא פליגא על חונה בר חייא:

מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה בַּר בָּא פְלִיגָא. דְּאָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. תַּנִּי רִבִּי יוּדָן בַּר בְּרַתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי. דְּתַנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי. גָּדוֹל הוּא כִּיבּוּד אָב וָאֵם שֶׁהֶעֱדִיפוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִכְּבוֹדוֹ. נֶאֱמַר כָּאן כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן כַּבֵּד אֶת י֙י מֵהוֹנֶךָ. בַּמֶּה אַתְּ מְכַבְּדוֹ מֵהוֹנְךָ. מַפְרִישׁ לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵיאָה. מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי וּמַעֲשֵׂר עָנִי וְחַלָּה. וְעוֹשֶׂה סוֹכָּה וְלוּלָב שׁוֹפָר וּתְפִילִין וְצִיצִּית. מַאֲכִיל אֶת הָרְעֵיבִים וּמַשְׁקֶה אֶת הַצְּמֵיאִים. אִם יֵשׁ לָךְ אַתְּ חַייָב בְּכָל אֵילוּ. וְאִם אֵין לָךְ אֵין אַתְּ חַייָב בְּאַחַת מֵהֶן. אֲבָל כְּשֶׁהוּא בָּא אֵצֶל כִּיבּוּד אָב וְאֵם בֵּין שֶׁיֵּשׁ לָךְ בֵּין שֶׁאֵין לָךְ כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ. אֲפִילוּ אַתְּ מְסַבֵּב עַל הַפְּתָחִים.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

שהעדיפו הקב''ה יותר מכבודו. שבכבודו נאמר מהונך משמע אם יש לך אבל בכיבוד אב ואם נאמר כבד את אביך ואת אמך סתם ואפי' אין לו צריך לסבב על הפתחים ולכבדם:

Kidouchine

Daf 21a

רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר כֲּהָנָא. כְּתִיב אוֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס נָעוּ מַעְגְּלוֹתֶיהָ וְלֹא תֵדָע. טִילְטֵל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁלְּעוֹשֵׂי מִצְוֹת כְּדֵי שֶׁיְּהוּ עוֹשִׂין אוֹתָם בֶּאֱמוּנָה. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יִצְחָק. כְּתִיב מִכָּל מִשְׁמָר נְצוֹר לִבֶּךָ כִּי מִמֶּנּוּ תוֹצְאוֹת חַיִּים. מִכָּל מַה שֶׁאָמַרְתִּי לָךְ בַּתּוֹרָה תִּשְׁמוֹר. שֶׁאֵין אַתְּ יוֹדֵעַ מֵאֵי זֶה מֵהֶן יוֹצֵא לְךָ חַיִּים. אָמַר רִבִּי אַבָּא בַּר כֲּהָנָא. הִשְׁוָה הַכָּתוּב מִצְוָה קַלָּה שֶׁבְּקַלּוֹת לְמִצְוָה חֲמוּרָה מִן הַחֲמוּרוֹת. מִצְוָה קַלָּה שֶׁבְּקַלּוֹת זוֹ שִׁילּוּחַ הַקַּן. וּמִצְוָה חֲמוּרָה שֶׁבַּחֲמוּרוֹת זוֹ הִיא כִּיבּוּד אָב וְאֵם. וּבִשְׁתֵּיהֶן כְּתִיב וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים. אָמַר רִבִּי אָבוּן. מָה אִם דָּבָר שֶׁהוּא כִפְרִיעַת הַחוֹב כְּתִיב בּוֹ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּלְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךְ. דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חִסָּרוֹן כִּיס וְסִיכּוּן נְפָשׁוֹת לֹא כָּל שֶׁכֵּן. אָמַר רִבִּי לֵוִי וְהַהִיא דְּרַבָּנָא 21a גָּדוֹל הוּא דָּבָר שֶׁהוּא כִפְרִיעַת חוֹב מִדָּבָר שֶׁאֵינוֹ כִפְרִיעַת חוֹב. תַּנִּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי אוֹמֵר. כְּשֵׁם שֶׁמַּתַּן שְׂכָרָן שָׁוֶה כָּךְ פּוּרְעָנוּתָן שָׁוֶה. עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבוּס לִקֲּהַת אֵם. עַיִן שֶׁהִלְעִיגָה עַל כִּיבּוּד אָב וְאֵם וּבִיזָּת לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים יִקְּרָוּהָ עוֹרְבֵי נַחַל. יָבוֹא עוֹרֵב שֶׁהוּא אַכְזָרִי וְיִקְּרֶינָּה וְלֹא יֶהֱנֶה מִמֶּנָּה. וְיֹאכְלוּהָ בְּנֵי נֶשֶׁר. יָבוֹא נֶשֶׁר שֶׁהוּא רַחֲמָן וְיֹאכְלֶנָּה וְיֶהֱנֶה מִמֶּנָּה.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

טילטל הקב''ה. נטל הקב''ה פירוש מתן שכרן מהן ולא הודיע אותם כדי שלא יהא שוקל ומפלס במצות ולומר מצוה זו שכרה הרבה ושל זו אינו כל כך:

כדי שיהו עושים אותם באמונה. כל מצוה ומצוה שתזדמן לידו יעשנה שאינו יודע מאי זו יהיה לו שכר הרבה:

מכל מה שאמרתי לך בתורה. ונצטוית תשמור מלזלזל ומלהתעצל בה לו' זו מצוה קלה היא שאין אתה יודע מאיזה מהן יוצא לך תוצאות חיים לפי שיש מצוה שמתן שכרה בצידה ויש לעתיד ופעמים שהקב''ה ישלם שכר כפי צורך השעה:

ובשתיהן כתיב הארכת ימים. ללמד שאין קצבה בשכר מצוה ולפעמים אתה רואה מצוה קלה ושכרה מרובה:

מה אם דבר שהוא כפריעת חוב. ממצות כבד גופה אנו למדין כמה גדול שכר המצות דמה מצוה זו שהיא כפריעת חוב לאדם שכל מה שיעשה לאביו ולאמו אינו אלא כפרעון חוב שגמלוהו הטובה בלידתו וגידולו ולמודו וכתיב בה שכר גדול כזה שאר מצות שיש בהן חסרון כיס כגון תרומות ומעשרות וכיוצא בהן וסכנת נפשות כגון מילה וכיוצא בה לא כל שכן לשכר. גדול ביותר:

אמר רבי לוי וההיא דרבנין. וחד מרבנן עמו ולא הוזכר שמו:

גדול דבר שהוא כפריעת חוב. כלומר דפליגי על ר' אבון וס''ל דדבר שהוא כפריעת חוב יותר גדול הוא מדבר שאינו כפריעת חוב ועל דרך שאמרו גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה והטעם לפי שהמצווה על הדבר דואג ומצטער תמיד פן יעבור אבל שאינו מצווה אם ירצה יניח ולא יעשנה וה''נ כן בפריעת תוב לבו דואג ביותר ומצטער שמחויב בדבר לעשותו גם מפני החוב שעליו אבל בשארי מצות איננו מצטער כ''א מפני יראת המקום:

כשם שמתן שכרן שוה. מצות כיבוד אב ואם ושילוח הקן כשם ששוין הן במתן שכרן כך פורענותן שוה כדדריש מקרא:

ותבוז לקהת אם כמו לקחת בחילוף האותיות שביזה במצות שילוח האם:

יבוא עורב שהוא אכזרי. על בניו כדאיתא במדרש תנחומא על פסוק מי יכין לעורב צידו כשהעורב מוליד ילדיו לבנים הם ואומר הזכר להנקבה עוף אחר בא עליך ומואסים ומניחים אותם והקב''ה מזמן להם ומוציא מצואתם יתושים ופורחין עליהן ואוכלים אותן ומשם הן משחירין:

יבא נשר. שהוא רחמן כמה שדרשו חכמינו ז''ל בפסוק על גוזליו ירחף ועונש העורב דקאמר הוא נגד האכזריות שמתנהג בכיבוד אב ואם ועונש הנשר נגד שלא רצה לרחם ולשלוח האם:

רִבִּי יַנַּאי וְרִבִּי יוֹנָתָן הֲווֹן יְתִיבִין. אֲתָא חַד בַּר נַשׁ וּנְשַׁק רִיגְלוֹי דְּרִבִּי יוֹנָתָן. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יַנַּאי. מַה טִיבוּ הוּא שְׁלִם לָךְ מִן יוֹמוֹי. אֲמַר לֵיהּ. חַד זְמָן אֲתָא קְבָל לִי עַל בְּרֵיהּ דִּיזוֹנִינֵיהּ. וַאֲמְרִית לֵיהּ. אֵיזִיל צוֹר כְּנִישְׁתָּא עֲלוֹי וּבְזִיתֵיהּ. וַאֲמַר לֵיהּ. וְלָמָּה לָא כְפִתוּנֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. וְכוֹפִין. אֲמַר לֵיהּ. וַאֲדַיִין אַתְּ לְזוֹ. אָמַר לוֹן. חָזַר בֵּיהּ רִבִּי יוֹנָתָן וְקָֽבְעָהּ שְׁמוּעָה מִשְּׁמֵיהּ. אֲתָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. שֶׁכּוֹפִין אֶת הַבֵּן לָזוּן אֶת הָאָב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הַלְּוַאי הַוְייָן כָּל שְׁמוּעָתַי בַּרְייָן לִי כְּהָדָא שֶׁכּוֹפִין אֶת הַבֵּן לָזוּן אֶת הָאָב.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

מה טיבו הוא. של זה שמשלם לך היום הכבוד הזה:

חד זמן אתא קבל לי. על בנו שיזונו ונתתי לו עצה ואמרתי לו לך ואסוף עליו אנשים בבית הכנסת ותבזהו להוכיחו על פניו ומתוך כך יתרצה לזון אותך:

וא''ל. ר' ינאי ולמה לא כפית הבן שיזון אותו בע''כ:

אמר ליה וכופין. בתמיה הא כיבוד משל אב:

אמר ליה. ר' ינאי ואדיין את לזו וכי עדיין הדבר נסתפק בעיניך וצריך אתה לזה דפשיטא דכופין:

אמרון חזר ביה ר' יונתן וקבעה שמועה משמיה. דר' ינאי שכופין על מצות כיבוד וכן העיד רבי יעקב משם ר' יונתן דס''ל דכופין:

אֵי זוֹ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמָן גְּרָמָא. כְּגוֹן סוּכָּה וְשׁוֹפָר וְלוּלָב וּתְפִילִּין. וְאֵי זוֹ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמָן גְּרָמָא. כְּגוֹן אֲבֵידָה וְשִׁלּוּחַ הַקַּן וּמַעֲקֶה וְצִיצִית. רִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר אֶת הַנָּשִׁים מִן הַצִּיצִית שֶׁהוּא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמָן גְּרָמָא. אָמַר לָהֶן רִבִּי שִׁמְעוֹן. אֵין אַתֶּם מוֹדִין לִי שֶׁהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמָן גְּרָמָא. שֶׁהֲרֵי כְסוּת לַיְלָה פָּטוּר מִן הַצִּיצִית. אָמַר רִבִּי הִילָא. טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מְיוּחָדוֹת לוֹ לְיוֹם וּלְלַיְלָה שֶׁהִיא חַייֶבֶת בְּצִיצִית.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

ותפילין. שאינו נוהג בשבתות וי''ט שהן גופן אות:

אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. פִּסְחָן שֶׁלְּנָשִׁים רְשׁוּת וְדוֹחִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. פִּסְחָן שֶׁלְּנָשִׁים וְשֶׁלָּעֲבָדִים רְשׁוּת. כָּל שֶׁכֵּן דּוֹחִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת. מַצָּתָן מָהוּ. אָמַר לֵיהּ. חוֹבָה. רִבִּי זְעִירָה אָמַר. מַחֲלוֹקֶת. רִבִּי הִילָא אָמַר. דִּבְרֵי הַכֹּל. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְדֵין וּמַתְנִיתָא מְסַייְעָה לְדֵין. מַתְנִיתָא מְסַייְעָה לְרִבִּי זְעִירָא. חֲזֶרֶת מַצָּה וּפֶסַח לַיְלָה הָרִאשׁוֹן חוֹבָה וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים רְשׁוּת. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְרִבִּי הִילָא. נֶאֱמַר לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ. וְנֶאֱמַר שִׁבְעַת יָמִים תֹאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עוֹנִי. אֶת שֶׁהוּא בְּבַל תֹאכַל חָמֵץ הֵרִי הוּא בְּקוּם אֲכוֹל מַצָּה. וְנָשִׁים הֲרֵי הֵן בְּבַל תֹאכַל חָמֵץ הֲרִי הֵן בְּקוּם אֲכוֹל מַצָּה. וְהָא תַנִּינָן. כָּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא הָאֲנָשִׁים חַייָבִין וְהַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת. אָמַר רִבִּי מָנָא. הוּא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהִיא בָאָה מִכֹּחַ בְּלֹא תַעֲשֶׂה.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

פסחן של נשים. בראשון רשות ואפ''ה דוחין עליו את השבת:

רשות כל שכן דוחק עליו את השבת. בתמיה אם פסחן רשות הוא וכי היאך דוחין את השבת. א''נ כיני שאין דוחין מיתפרשא אם רשות הוא פשיטא לן שאין דוחין:

מצתן מהו. אם הוקשה מצה לפסח או לא:

ר' זעירא אמר מחלוקת. ולמ''ד לקמן פסח חובה מצה נמי חובה ולמאן דאמר רשות מצה נמי רשות:

מתני' מסייעא לר' זעירא. דקתני חזרת מצה ופסח לילה הראשון חובה אלמא למ''ד פסח חובה מצה נמי חובה דהא דמצה בלילה הראשון חובה נפקא ליה מדכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו הכתוב קבעו עליו חובה ומאן דמיחייב בפסח מתחייב נמי במצה ולמ''ד פסחן רשות מצתן נמי רשות:

מתני' מסייע לר' הילא. דלד''ה מצה חובה דנפקא לן מהיקישא דהאי קרא כל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו באכילת מצה:

והא תנינן מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות. ואי תימא דבמצו' חייבין א''כ נילף לכל מצות עשה שהזמן גרמא ממצה:

אמר ר' מנא. שנייא הכא דחומר הוא מצות עשה שהיא באה מכח בל''ת דכתיב בהאי קרא לא תאכל עליו חמץ והלכך הכא הוא דגלי קרא כל שישנו בבל תאכל כו' ולא ילפינן שאר מצות עשה שהזמן גרמא מינה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source