Guittine
Daf 5a
הלכה: רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. מֵרְקַם וְלַמִּזְרַח כול'. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְצִיפּוֹרָייָא. אַתּוּן אָֽמְרִין בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אַף הַמֵּבִיא מִבָּבֵל לְכָאן אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם. וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁהוּא צָרִיךְ. דְּהִיא מַתְנִיתָא. 5a רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. מֵרְקַם וְלַמִּזְרַח וּרְקַם כְּמִזְרַח. וַאֲפִילוּ תֵימַר. חֲלוּקִין עַל רִבִּי יְהוּדָה שֶׁאֵין רְקַם כַּמִּזְרַח. שֶׁמָּא מִבָּבֵל לְכָאן. רַב אָמַר. עָשִׂינוּ עַצְמֵינוּ כְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַגִיטִּין. וּשְׁמוּאֵל אָמַר. אֲפִילוּ מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה. בְּעָא קוֹמֵי מִיחְזוֹר בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ כַּהֲנָא. וּמַה נַעֲשֶׂה לָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁנִּישְּׂאוּ. אָמַר לֵיהּ. וּמַה בְיָדָךְ. דְּהוּא סְבַר כְּהָדָא דְרִבִּי דְּתַנֵּי. הַמֵּבִיא גֵּט מִמְּדִינַת הַיָּם לֹא נִכְתַּב לְפָנָיו וְלֹא נֶחְתַּם לְפָנָיו. תֵצֵא בִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר דָּבָר. דִּבְרֵי רִבִּי. אֲבָל חֲכָמִים לֹא הוֹדוּ לַדָּבָר.
Traduction
R. Yohanan dit aux gens de Sephoris: vous prétendez au nom de R. Hanina que même le messager qui apporte de Babylone en cette ville un acte de divorce n’a pas besoin d’attester l’avoir vu libeller et signer (15)Il est d'avis qu'à ce sujet Babel est considéré comme palestinien Cf (Yebamot 1, 2), tandis que je prétends qu’il est nécessaire de le dire, conformément à l’avis de la Mishna: ''Selon R. Juda, on considère comme extérieur ce qui est à l’Est de Reqem, et Reqem elle-même est considérée comme à l’Est de la Terre-sainte'' (c’est donc que Babylone, au Nord de la Palestine, est considérée comme extérieure). En admettant même qu’ils adoptent l’avis opposé à celui de R. Juda (celui de R. Meir), savoir que Reqem n’est pas considérée comme sise à l’Est (en dehors), ni Acco au Nord (et que ces localités sont considérées comme étant à l’intérieur), on ne saurait l’admettre pour le transport lointain de Babel jusqu’ici (donc, ladite formule sera exigible). Rav dit: nous nous considérons comme palestiniens pour la rédaction des actes de divorce (et la formule en question n’est pas exigible pour nous, qui sommes au courant). Selon Samuel au contraire, même d’une localité voisine d’une autre (en Babylonie), le messager du divorce est tenu d’attester sa rédaction.Rav voulut renoncer à l’avis qu’il y avait exprimé. -Mais alors, lui dit Cahana, que faire à l’égard des premières femmes, celles qui (avant ta renonciation) se sont remariées sur la simple remise du divorce, sans la formule? - En réalité, lui répliqua-t-il, que penses-tu décider au point de vue pratique d’un fait accompli? (Est-ce qu’alors, à défaut de l’énoncé de la formule, le mariage accomplis serait illégal)? -Oui, répondit Cahana, il est de l’avis conforme à celui qu’a exprimé R. Meir (16)Ci-après (8, 5): celui qui apporte d’outre-mer un acte de divorce sans attester l’avoir vu libeller et signer se trouve accomplir incomplètement sa mission, et la femme devra se séparer (le cas échéant) du second mari, en vertu de l’une des treize raisons prévues (17)''J, (Yebamot 10, 2) où il est dit: '''' l'amende imposée à la femme qui doit quitter le mari se reporte sur 13 objets ''''''; tel est l’avis de Rabbi; les autres sages ne l’adoptent pas (et ils exigent la remise devant témoins avec la formule d’attestation).
Pnei Moshe non traduit
גמ' לצפוריי'. לאנשי ציפורי אתון אמרין בשם רבי חנינא גרסינן וכן הוא ביבמות פ''ק הלכה ב':
אף המביא מבבל לכאן אינו צריך. דרבי חנינא סבר כרב דאמר לקמן בבל כארץ ישראל לגיטין:
ואני אומר שהוא צריך. כדמוכח ממתני' דר' יהודה אומר רקם כמזרח רישא דמילתא נקט וכן כולה וקתני מעכו לצפון ועכו כצפון ובבל בצפונה של א''י קיימא אלמא דצריך:
ואפילו תימר חלוקין על ר''י. דהרי ר''מ חולק במתני':
שאין רקם כמזרח. כמו וכו' הוא כלומר שאין עכו כצפון אלא כא''י:
שמא מבבל לכאן. בתמיה כלומר דאף ר''מ לא קאמר אלא על עכו דמקרבא שמא מבבל דמרחקא לכאן. ובבבלי דף ו' בעי ר' ירמיה כה''ג וקאמר הוא מותיב והוא מפרק לה לבר מבבל:
עשינו עצמינו כא''י לגיטין. רב היה מקובל כך הואיל וגמירי התם ובקיאין ושכיחי מתיבת' דאזלה ממקום למקום:
אפי' משכונה לשכונה. בבבל צריך לומר ולאו דוקא משכונה לשכונה אלא ממקום למקום קאמר כדקאמר טעמא התם דבני מתיבתא בגירסייהו טרידי:
בעא קימי מיחזור ביה. בעא רב לחזור בו והרשב''א ז''ל גריס בהדיא בעא רב מיחזור ביה. ומה נעשה.לנשים הראשונות שנישאו בגיטן ולא הצריכו לומר בפ''נ ובפ''נ:
ומה בידך. את מה סבור דקאמרת ומה נעשה כלומר מה כוונתך אם דעתך לפסול אפילו בדיעבד במקום שצריך לומר ולא אמר וקאמר באמת כן הוא לכהנא:
דהוא סבר כהדא דרבי כו'. ובבבלי גריס ר''מ וכן הוא בהזורק:
תצא בשלשה עשר. דבר שמנו חכמים בפ' האשה שהלכה וכן בהזורק דלא נעשה כתיקון חכמים והיינו דקאמר מה נעשה לראשונות לדידך שאתה מוציא לעז לפסלן:
אבל חכמים לא הודו לדבר. אלא יטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה בפני שנים ויאמר בפ''נ ובפ''נ:
הַכֹּל מוֹדִין שֶׁאִם בָּא וְעִירֵר עֱרָרוֹ בָטֵל. עַד כְּדוֹן בְּשֶׁעִירֵר מִשֶּׁנִּישֵּׂאת. עִירֵר עַד שֶׁלֹּא נִישֵּׂאת וְנִישֵּׂאת. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהֵבִיא אֶת הַגֵּט לִפְנֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אָמַר לֵיהּ. מְנַיִין אַתְּ. אָמַר לֵיהּ. מִכְּפַר סִמַיי שֶׁבְּתְחוּם עַכּוֹ. אָמַר לֵיהּ. אַף אַתְּ צָרִיךְ לוֹמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם. וְאַל תִּזָּקֵק לָעֵדִים. וּכְשֶׁיָּצָא אָמַר לוֹ רִבְּוּ אִילַעִאי. רִבִּי. וַהֲלֹא כְּפַר סִמַיי מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא קְרוּבָה לְצִיפּוֹרִין יוֹתֵר מֵעַכּוֹ. אָמַר לֵיהּ. הוֹאִיל וְיָצָא הַמַּעֲשֶׂה בְהֵיתֵר יָצָא. מָהוּ הוֹאִיל וְיָצָא הַמַּעֲשֶׂה בְהֵיתֵר יָצָא. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. שֶׁאִם בָּא וְעִירֵר עֱרָרוֹ בָטֵל. אִילּוּ הַמֵּבִיא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁמָּא הוּא צָרִיךְ לוֹמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נִתְחַתֵּם. הֲוֵי לֹא שַׁנְייָה. הוּא עֶרֶר מִשֶׁנִּישֵּׂאת הוּא עֶרֶר עַד שֶׁלֹּא נִישֵּׂאת וְנִישֵּׂאת.
Traduction
Tous reconnaissent que si le mari oppose une objection au divorce qui avait été envoyé de sa part à la femme, la contestation n’a pas d’effet dirimant. On sait ainsi ce qu’il en est, et la contestation est nulle une fois que la femme s’est remariée en vertu de ce divorce; mais si la contestation a été formulée par le mari avant le mariage (en temps opportun) et que, malgré cela, la femme se marie, quelle sera la règle? (Dira-t-on que, puisque le mari s’y prend à temps, il n’a en vue que la vérité)? On peut résoudre cette question à l’aide du fait suivant (18)Tossefta à ce traité, ch 1: Il arriva à quelqu’un de remettre un acte de divorce à une femme en présence de R. Ismaël. -D’où es-tu, demanda ce dernier au messager? -Du village de Simea dans le voisinage d’Acco. -Toi aussi, lui dit R. Ismaël, tu es tenu d’ajouter, en remettant l’acte, l’avoir vu libeller et signer; après quoi, il ne sera plus nécessaire d’avoir recours aux témoins en cas de contestation par le mari sur la valeur de l’acte. Lorsque l’envoyé fut sorti, R. Ilaï dit à R. Ismaël: Maître, le village de Simea n’est-il pas de la Palestine, puisqu’il est plus proche de Sephoris que d’Acco? -C’est vrai, répondit-il; mais comme le fait a été conclu d’une façon permise, il faut le laisser tel. -Qu’est-ce que l’on entend pas cette solution ''à l’état permis''? -Cela signifie, dit R. Zeira, que si le mari veut alors opposer une objection à la validité du divorce, sa contestation sera nulle. Or, certainement, le message du divorce l’apportant d’une localité de la Palestine à une autre du même pays n’a pas besoin d’attester l’avoir vu libeller et signer (la contestation qui serait alors soulevée deviendrait aussitôt nulle, bien qu’elle soit antérieure au mariage); donc, il n’y a pas de distinction entre la contestation produite après le mariage de la femme répudiée, ou avant son mariage.
Pnei Moshe non traduit
הכל מודים שאם בא כו'. כלומר אפילו במקום שאינו צריך כגון בא''י ואם אמר בפ''נ ובפ''נ מהני מיהת שאם בא הבעל וערער עררו בטל:
עד כדון. לא שמענו דאין הבעל יכול לערער אלא משנישאת בגט זה ואין בדבריו כלום:
עירער עד שלא נשאת ונשאת. מאי אם אמרינן הואיל ובא לערער מקודם שנשאת לא נתכוין לקלקלה ודילמא קושטא קאמר:
נישמעינה. לזה מן הדא מעשה כו':
ואל יזזקק לעדים. כשתאמר בפ''נ ובפ''נ לא תיזקק לעדים אח''כ אם יבא ערעור:
שאם בא וערער עירעורו בטל. והיינו דקאמר שיצא בהיתר שלא יועיל עירעור הבעל והשתא מסיק למילתיה אילו המביא כו' דודאי אינו צריך וקאמר דמהני לבטל עירער הבעל והתם עד שלא נישאת הוה:
הוי. ש''מ דאין חילוק ואפילו עד שלא נשאת אין בערערו כלום:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָדָא בַּר עַתְלַיי בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. הֲלָכָה כְרִבִּי מֵאִיר בְּגִיטִּין. וַהֲוָה רִבִּי זְעִירָא מִסְתַּכֵּל בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ. לָמָּה אַתְּ מִסְתַּכֵּל בִּי. דִּיתֵמַר הֲלָכָה כְמִי שֶׁהוּא מֵיקַל בְּדִבְרֵי סוֹפְרִין. סָֽבְרִין מֵימַר בְּיָחִיד אֶצֶל יָחִיד. אֲבָל בְּיָחִיד אֶצֶל חֲכָמִים לֹא. וְהָכָא אֲפִילוּ יָחִיד אֶצֶל חֲכָמִים.
Traduction
– R. Jacob b. Ada b. Athalia dit au nom de R. Eléazar que l’avis de R. Meir (dans la Mishna) au sujet des divorces sert de règle. Sur quoi, R. Zeira le regarda (pour lui exprimer son étonnement). -Pourquoi me regardes-tu ainsi, demanda R. Jacob b. Ada? -C’est qu’il est dit, répondit R. Zeira, que l’avis de moins sévère en fait de décisions rabbiniques doit l’emporter; en outre, on conçoit qu’en cas d’avis isolé opposé à celui d’un autre homme isolé, celui qui est le plus facile à suivre en cette question soit adopté, tandis qu’en cas d’opposition d’un avis isolé à celui des autres sages, ce dernier l’emportera en tous cas; on ne saurait donc admettre ici que l’avis isolé, lequel comporte en même temps plus de sévérité que celui de ses interlocuteurs, puisse être adopté.
Pnei Moshe non traduit
הלכה כר''מ בגיטין. דאמר כל שלא נעשה כתיקון חכמים יוציא והולד ממזר:
והוה ר' זעירא מסתכל ביה. כמתמיה על דבריו:
למה את מסתכל בי. והשיב לו ר''ז דאיתמר הלכ' כמי שהוא מיקל בד''ס:
סברין מימרין כו'. כלומר ועוד כמוסיף תמה הוא דאנן סברין לומר דביחיד אצל יחיד הלכה כדברי המיקל בדברי סופרים אבל ביחיד אצל רבים אפי' בדרבנן לקולא לא והכא יחיד אצל חכמים הוא ואתה מחמיר כדברי היחיד:
Guittine
Daf 5b
משנה: הַמֵּבִיא גֵט בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם. אִם יֵשׁ עָלָיו עוֹרְרִים יִתְקַייֵם בְּחוֹתְמָיו. הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם וְאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם אִם יֵשׁ עָלָיו עֵדִים יִתְקַייֵם בְּחוֹתְמָיו. אֶחָד גִיטֵּי נָשִׁים וְאֶחָד שִׁיחֲרוּרֵי עֲבָדִים שָׁוִין לַמּוֹלִיךְ וְלַמֵּבִיא. וְזוֹ אֶחָד מִן הַדְּרָכִים שֶׁשָּׁווּ גִיטֵּי נָשִׁים לְשִׁיחֲרוּרֵי עֲבָדִים.
Traduction
Celui qui apporte un acte de divorce en Palestine même, n’a pas besoin de déclarer que cet acte a été écrit et signé devant lui; si des contestations s’élèvent contre l’acte, on le maintient, et l’on se rapporte aux signataires. Si quelqu’un rapporte un tel acte d’outre-mer sans pouvoir dire qu’il a été écrit et signé en sa présence, on s’en tiendra aux signataires si l’acte est attesté par des témoins (ou légalisé). Soit qu’il s’agisse du divorce, soit d’actes d’affranchissement des esclaves, la règle est exactement la même, aussi bien pour l’expédier de là que pour l’y’ apporter. C’est un des points pour lesquels les actes du divorce égalent ceux de l’affranchissement.
Pnei Moshe non traduit
מתני' המביא גט בא''י א''צ שיאמר. דגמירי' ושכיחי שיירות:
אם יש עליו עוררים. שהבעל מערער שהוא מזויף:
יתקיים בחותמיו. אם יעידו העדים על חתימת ידן או עדים אחרים יכירו חתימתן כשר:
. ואינו יכול שיאמר. כגון שנתנו לה כשהוא פקח ולא הספיק לומר בפ''נ ובפ''נ עד שנתחרש:
שוין במוליך ובמביא. שהמביא גט שיחרור צריך לומר בפ''נ ובפ''נ:
רִבִּי חִייָה רִבִּי בָּא אָמַר. 5b הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ לְעַכּוֹ יָצָא לְחֵירוּת. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָבוּהּ דְּרִבִּי יוּדָן בָּעֵי. וַאֲפִילוּ מֵעַכּוֹ לְעַכּוֹ. וְאַתְייָא כַּיי דָּמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אִמִּי. מִן תְּרֵין עוֹבְדוֹי דְרִבִּי אֲנָן יָֽלְפִין. עַכּוֹ יֵשׁ בָּהּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְיֵשׁ בָּהּ חוּצָה לָאָרֶץ. רִבִּי הֲוָה בְעַכּוֹ. חָֽמְתוּן אָֽכְלוּן פִּיתָּה נְקִייָא. אָמַר לוֹן. מַה אַתּוּן לָתִין. אָֽמְרוּ לֵיהּ. תַּלְמִיד אֶחָד בָּא לְכָאן וְהוֹרָה לָנוּ עַל מֵי בֵּיצִים שֶׁאֵינָן מַכְשִּׁירִין. וַאֲנָן שְׁלָקִין בֵּיעִין וְלָתֶן בְּמֵיהוֹן. סָֽבְרִין מֵימַר מֵי שְׁלָק שֶׁלְּבֵּיצִים. וְלֹא אָמַר אֶלָּא שֶׁלְּבֵיצִים עַצְמָן. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי. מֵאוֹתָהּ שָׁעָה גָֽזְרוּ שֶׁלֹּא יְהֵא תַלְמִיד מוֹרֶה הוֹרַייָה. רִבִּי חונה בְשֵׁם רִבִּי הוּנָה אָמַר. תַּלְמִיד שֶׁהוֹרָה אֲפִילוּ כַהֲלָכָה אֵין הוֹרָייָתוֹ הוֹרַייָה.
Traduction
R. Hiya ou R. Aba dit: un esclave vendu à quelqu’un dans Acco devient libre de ce fait (comme étant vendu au dehors de la Palestine). R. Ismaël, père de R. Judan, demanda s’il en est de même pour une cession faite d’une partie d’Acco à une autre (l’une sise à l’intérieur, l’autre au dehors)? (19)Suit un long passage déjà traduit (Sheviit 6, 1).
Pnei Moshe non traduit
המוכר עבדו לעכו יצא לחירות. כדין המוכר עבדו לח''ל דקי''ל בפ' השולח יצא בן חורין:
ואפילו מעכו לעכו. דאמרי' לקמן עכו חציו בא''י וחציו בח''ל ואם מכר מחצי של א''י לחציו של ח''ל אם נמי כמוכר לח''ל הוי או דילמא הואיל וסתמא קאמר המוכר לעכו יצא לחירות דמשמע אפי' לאותו צד שבא''י א''כ כולה כח''ל מחשבינן לה. א''נ י''ל דרבי ישמעאל דרך תמיה קאמר על ר' חייה אמאי קאמרת לעכו אפי' מעכו לעכו נמי דינא הכי:
ואתייא. הא דר' ישמעאל כהאי דאמר ר' יעקב במס' שביעית דעכו חציו בא''י וחציו בח''ל:
מן תרין עובדוי דרבי. דלקמן שפעם אחד חשיב לה כא''י ופעם כח''ל ש''מ דיש בה משתיהן:
חמתון. ראה אותם אוכלין פת נקיה ביותר ושאל להם במה אתם מלתתין החטין להיות פת יפה ונקיה כל כך ונתכוין לידע אם נשמרו מהכשר לקבל טומאה:
ואנן שלקין ביעין. ומלתתין במים שנתבשלו בהן:
סברין. ומפרש טעותם שהיו סוברין מה שאמר התלמוד מי ביצים מי שלק של ביצים קאמר והוא לא נתכוין אלא המשקה של הביצים עצמן שהוא החלבון דהוו כמי פירות ואינן מכשירין. ובבבלי פ''ק דסנהדרין דף ה' האי עובדא בנוסחא אחרת דקאמר ואינהו סביר מי בצעי' קאמר שטעו בין ביצים לבצעים:
שלא יהא תלמיד מורה הוריי'. אא''כ נטל רשות מרבו כדקאמר התם דכי יהיב ליה רביה רשות מידק דייק כלישני' שלא יטעו השומעין את דבריו וש''מ מהאי עובדא דעכו מא''י היא מדהקפיד על הטהרה ומעובדא דלקמן שמעינן דיש בה נמי מח''ל:
תַּנֵּי. תַּלְמִיד שֶׁהוֹרָה הֲלָכָה לִפְנֵי רַבּוֹ חַייָב מִיתָה. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. לֹא מֵת נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהוֹרוּ הֲלָכָה לִפְנֵי מֹשֶׁה רַבָּן. מַעֲשֶׂה בְּתַלֲמִיד אֶחָד שֶׁהוֹרָה לִפְנֵי רַבּוֹ רִבִּי לִיעֶזֶר. אָמַר לְאִימָּא שָׁלוֹם אִשְׁתּוֹ. אֵינוֹ מוֹצִיא שַׁבָּתוֹ. וְלֹא יָצָאת שַׁבָּתוֹ עַד שֶׁמֵּת. אָֽמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו. רִבִּי נָבִיא אַתָּה. אָמַר לָהֶן. לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי. אֶלָּא כָךְ אֲנִי מְקוּבָּל שֶׁכָּל תַּלְמִיד מוֹרֶה הֲלָכָה לִפְנֵי רַבּוֹ חַייָב מִיתָה. תַּנֵּי אָסוּר לְתַלְמִיד לְהוֹרוֹת הֲלָכָה לִפְנֵי רַבּוֹ עַד שֶׁיְּהֵא רָחוֹק מִמֶּנּוּ שְׁנֵים עָשָׂר מִיל כְּמַחֲנֶה יִשְׂרָאֵל. וּמַה טַעַם. וַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵן מִבֵּית הַיְּשִׁימוֹת עַד אָבֵל הַשִּׁיטִּים בְּעַרְבוֹת מוֹאָב. וְכַמָּה הֵן. שְׁנֵים עָשָׂר מִיל כְּמַחֲנֶה יִשְׂרָאֵל. כְּהָדָא רִבִּי תַנְחוּם בַּר יִרְמְיָה הֲוָה בְחֵפֶר. וַהֲווֹן שְׁאָלִין לֵיהּ וְהוּא מוֹרֶה. אָֽמְרִין לֵיהּ. וְלֹא כֵן אוּלְפָן רִבִּי שֶׁאָסוּר לְתַלְמִיד לְהוֹרוֹת הֲלָכָה לִפְנֵי רַבּוֹ עַד שֶׁיְּהֵא רָחוֹק מִמֶּנּוּ שְׁנֵים עָשָׂר מִיל כְּמַחֲנֶה יִשְׂרָאֵל. וְהָא רִבִּי חָנָא רַבָּךְ יְתִיב בְּצִיפּוֹרִין. אָמַר לוֹן יֵיתִי עָלַי דְלָא יָֽדְעִית. מִן הַהִא שַׁעְתָּא לָא אוֹרֵי.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
תלמיד שהירה הלכה כו'. וכן הוא בבבלי פ' הדר דף ס''ב:
שבתו. ושם גריס שנתו:
י''ב מיל כמחנה ישראל. דכתיב ויחנו וגו' וגמירי די''ב מיל הוה וכתיב ומשה יקח את האהל וגו' והיה כל מבקש ה' יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה ש''מ עד י''ב מיל אסור:
ייתי. יבא עלי אם ידעתי מזה שר' מנא בציפורי:
רִבִּי הֲוָה בְעַכּוֹ. חָמָא חַד בַּר נַשׁ מִכֵּיפְתָא וּלְעֵיל. אֲמַר לֵיהּ. לֵית אַתְּ בְּרֵיהּ דְּפַלָּן כַּהֲנָא וְלֹא הֲוָה אָבוּךְ כֹּהֵן. אָמַר לֵיהּ. עֵינָיו שֶׁלְּאַבָּא הָיוּ גְבוֹהוֹת וְנָשָׂא אִשָׂה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ וְחִילֵּל אוֹתוֹ הָאִישׁ.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
מכיפתא ולעיל. מן הגשר ולהלן שהיה עומד שם:
לית את. וכי אין אתה בנו של פלוני שהיה כהן ואתה עומד בארץ העמים וחכמים גזרו טומאה עליה ומהאי עובדא שמעינן דעכו יש בה מח''ל:
היו גבוהות. שהלך אחר עיניו ונשא אשה גרושה שאינה הוגנת לכהן וממנה נולדתי וחילל אותי. בבלי סנהדרין שם:
עַייָרוֹת שֶׁבִּתְחוּם צִיפּוֹרִין הַסְּמוּכוֹת לְעַכּוֹ. עַייָרוֹת שֶׁבִּתְחוּם עַכּוֹ הַסְּמוּכוֹת לְצִיפּוֹרִין. מַה אַתְּ עֲבַד לוֹן. כְּעַכּוֹ. כְּצִיפּוֹרִין.
Traduction
Les villes du territoire de Sephoris, voisine d’Acco, ou les villes du territoire d’Acco, voisines de Sephoris, sont-elles considérées, sous le rapport du divorce, comme étant d’Acco (au dehors de la Palestine), ou comme étant de Sephoris (à l’intérieur du territoire)? (Question non résolue).
Pnei Moshe non traduit
עיירות שבתחום ציפורין הסמוכות לעכו כו' מה את עבד לון. לענין גיטין אם כעכו נחשבין הואיל ובתחומה הן או כציפורי הואיל וסמוכין לה וכן איפכא וקאמר כעכו כציפורן תחום עכו כעכו וח''ל לענין גיטין הן ותחום ציפורי כציפורי וא''י הן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source