תַּמָּן תַּנִּינָן. הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְבָנָיו צָרִיךְ שֶׁיִּכְתּוֹב. מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אֵינוֹ צָרִיךְ. מַה טַעֲמָא שֶׁלְּרִבִּי יוֹסֵי. זְמַנּוֹ שֶׁלַּשְׁטָר מוֹכִיחַ עָלָיו. חֲבֵרַייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵינָהּ איסרטה. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵינָהּ כְּגִיטִּין אֵינָהּ כְּמַתָּנָה. אָמַר רִבִּי אִילָא. בְּמַתָּנָה. מִכֵּינָן שֶׁאָמַר. מֵהַיּוֹם. מַתָּנָה גְמוּרָה הִיא. לְאֵי זֶה דָבָר כָּתַב בָּהּ. לְאַחַר מִיתָה. לְשַׁייֵר לוֹ אֲכִילַת פֵּירוֹת. וּבְגִיטִּין. מִכֵּיוָן שֶׁכָּתַב. מֵהַיּוֹם. בַּגֵּט. כָּרוּת הוּא. לְאֵי זֶה דָבָר כָּתַב בָּהּ. לְאַחַר מִיתָה. לְשַׁייֵר לוֹ אֲגוּפָה. אָמַר רִבִּי בִּיְבוֹן בַּר כַּהֲנָא קוֹמֵי רִבִּי אִילַי. לְשַׁייֵר לוֹ מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ. אָמַר לֵיהּ. לֹא מָצִינוּ אִשָּׁה נְשׂוּאָה לָזֶה וּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלָּזֶה. וַהֲוָה רִבִּי זְעִירָא מְקַלֵּס לֵיהּ וְצָווַח לֵיהּ. בְּנֵייהָ דְאוֹרָיְתָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מקלס ליה. היה משבחו וקוראו מביני ומקיימי התורה הוא זה שהוטב טעמו בעיניו:
לא מצינו כו'. אלא ודאי דחזרה היא:
ר' בון. הקשה קומי ר' אילא אלמה לא שייך שיורא בגט אימא לשייר לו מעשה ידיה כתב לה כן שאע''פ שתנשא לאחר מעשה ידיה יהיה שלי:
ובגיטין. אבל בגט מכיון שכתב בה מהיום גט כרות וגמור הוא וא''כ לאיזה דבר כתב בה לאחר מיתה על כרחך לשייר לו גופה וא''כ חזרה הויא דלא שייך בגט שיורא:
מתנה גמורה היא. לגוף הקרקע ולאיזה דבר כתב בה לאחר מיתה לשייר לו אכילת פירות כל זמן שהוא קיים ושייכא בה שפיר לומר דלאחר מיתה שיורא הוי ולא חזרה:
רבי זעירא. אמר כן השיב לו אינה כגיטין אינה כמתנה כלומר לא כגיטין המתנה ולא המתנה כגט והיינו הך ובלישנא בעלמא פליגי ומפרש ר' אילא טעמא:
חברייא אמרין בשם ר' יוחנן אינה איסרטה. כלומר דחברייא אמרי דכן השיב לו ר' יוחנן לא זו הדרך של גט במתנה:
מהיום ולאחר מיתה מתנתו מתנה מהיום ולאחר מיתה אינו גט. כלומר ששאל לו מאי שנא דבמתנה כ''ע מודים אם כתב לו מהיום ולאחר מיתה דהוי מתנה ומ''ש בגט דתנן במתני' מהיום ולאחר מיתה אינו גט:
חסר כאן בספרי הדפוס והגהתי כמו שהוא בפרק יש נוחלין:
רבי יוסי אמר אינו צריך. לכתוב מהיום כדמפרש טעמא דזמנו של שטר מוכיח עליו דאי לאו דהקנה לו גוף הקרקע מהיום למה כתב הזמן בשטר מתנה:
צריך שיכתוב מהיום. יהא קנוי לו גוף הקרקע ולאחר מיתה אף הפירות דאי לאו הכי לא נתן לו כלום דאין מתנה לאחר מיתה:
תמן תנינן. פ' יש נוחלין:
מֵהַיּוֹם אִם מַתִּי. מֵעַכְשָׁיו אִם מַתִּי. הֲרֵי זֶה גֵּט. מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מוֹתִי. אֵינוֹ גֵט. אָמַר רִבִּי יוּדָן. רַבָּנִין וְרַבּוֹתֵינוּ. מְתִיבִין רַבּוֹתֵינוּ לְרַבָּנִין. לָמָּה אַתּוּן אָֽמְרִין. הֲרֵי זֶה גֵט. בְּגִין דְּאָמַר. אִם. וְהָא סִיפָא וְאִם. וְאַתּוּן אָֽמְרִין. אֵינוֹ גֵט. אֶלָּא בְגִין דְּאָמַר. מֵהַיּוֹם. אוֹף אֲנָן כֵּן אִית לָן מֵהַיּוֹם עִיקָּר. 41a מְתִיב רִבִּי לְרַבָּנִין. לָמָּה אַתּוּן אָֽמְרִין. אֵינוֹ גֵט. בְּגִין דְּאָמַר. מֵהַיּוֹם. וְהָא רֵישָָׁא מֵהַיּוֹם. וְאַתּוּן אָֽמְרִין. הֲרֵי זֶה גֵט. אֶלָּא בְּגִין דְּאָמַר. אִם. אוֹף אֲנָא אִית לִי אִם עִיקָּר. תַּמָּן מַחְלִפִין. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְרַב תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. דִּבְרֵי רִבִּי תַּמָּן דְּהוּא רַבָּנִין דְּהָכָא. מִכֵּיוָן שֶׁאָמַר. מֵהַיּוֹם. כְּמִי שֶׁאָמַר. עַל מְנָת. רִבִּי זְעִירָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. עַל מְנָת אִם מַתִּי אוֹ עַל מְנָת לְאַחַר מִיתָה. אָמַר לֵיהּ. עַל מְנָת אִם מַתִּי. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. דִּבְרֵי רִבִּי הָכָא דְּהוּא רַבָּנִין דְּתַּמָּן. מִכֵּיוָן שֶׁאָמַר. מֵהַיּוֹם. כְּמִי שֶׁאָמַר. לְאַחַר מִיתָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
דברי ר' תמן דהוא רבנן דהכא. דהתם קאמר אליבא דרבי במהיום ולאחר מיתה ה''ז גט דכיון שאמר מהיום כמי שאמר על מנת דמי דתנאה הוי ואע''פ שאמר נמי לאחר מיתה הוי כאומר על מנת אם מתי כדמפרש ליה ר' יסא לר' זעירא והשתא לא קשיא להו לרבנן מסיפא דמתני' דבאמת פליגי עלה וס''ל דמהיום ולאחר מיתה ה''ז גט דתנאה הוי ולא מספקא להו בחזרה כלל:
דברי ר' הכא דהוא רבנין דתמן. ר' בא קאי לתרץ קושי' דרבנן לרבי דאקשו ליה לעיל ממציעתא דמהיום עיקר וקאמר רבי ס''ל כרבנן דתמן דמהיום לאו כלום הוא דכלאחר מיתה משמע כדפרישית לעיל מהיום יתחיל כו' וא''כ ע''כ אם עיקר הוא:
רבנין ורבותינו. נושאין ומתנין ומקשין אלו לאלו:
התיבין רבנין לרביתינו גרסינן. וה''פ לשיטתא דהאי תלמודא למה אתון אמרין באם מתי הרי זה גט:
בגין דאמר אם. כלומר שאתם סוברים דאם מתי כמעכשיו דמי וא''כ קשה והא סיפא דרישא דהיינו מציעתא דקתני מהיום אם מתי ה''ז גט ומשמע דוקא באמר מהיום הא אם מתי לחוד כלאחר מיתה הוא והיינו דקאמרי ואתון אמרין אינו גט כלומר הא אתם מודים בזה דאם מתי לחודיה לאו כלום הוא:
אלא בגין דאמר מהיום. סיומא דמילתא היא כלומר ודאי הא דקתצי במציעתא ה''ז גט טעמא דקאמר מהיום:
אוף אנן כן אית לן מהיום עיקר. כלומר וא''כ הרי לך דעיקרא דמילתא בשביל שאמר מהיום וכן אנחנו סוברים וברישא דלא אמר מהיום אינו גט:
מתיב רבי דהיינו רבותינו לרבנין. ומסיפא דסיפא דמתני' מותיב להו ואיפכא דייק:
למה אתון אמרין אינו גט. במהיום ולאחר מיתה דקתני אינו גט:
בגין דאמר מהיום. דקסבר מהיום כלאחר מיתה כלומר מהיום יתחיל ולא יגמור עד לאחר מיתה ואין גט לאחר מיתה וכדלקמן וא''כ קשה והא רישא דסיפא והיינו נמי מציעתא דקתני מהיום אם מתי ה''ז גט וא''כ הא אתון אמרין במהיום דלאו כלאחר מיתה הוא אלא ודאי טעמא בגין דאמר מר אם מתי ומשום הכי אמרינן ודאי דעתו היה מעכשיו דאי מהיום ולאחר מיתה קאמר למה ליה למימר אם מתי וא''כ ש''מ דאם מתי הוא עיקר:
אוף אנא אית לי אם עיקר. וא''כ ברישא באם מתי לחוד נמי ה''ז גט דכמעכשיו דמי:
תמן מחלפין. כלומר דהכא משמע דרבי ס''ל מהיום כלאחר מיתה ורבנן נמי מודו ליה בהא והילכך מקשי להו מסיפא טעמא דאמר נמי אם כדפרישי' אבל התם בבבל מחלפין שיטתייהו דר' ורבנן כדמפרש ואזיל ולא קשיא מידי:
משנה: זֶה גִּיטֵּיךְ מֵהַיּוֹם אִם מַתִּי מֵחוֹלִי זֶה וְעָמַד וְהוֹלֵךְ בַּשּׁוּק וְחָלָה וָמֵת אוֹמְדִין אוֹתוֹ אִם מַחֲמַת חוֹלִי הָרִאשׁוֹן מֵת הֲרֵי זֶה גֵט וְאִם לָאו אֵינוֹ גֵט. לֹא תִתְייַחֵד עִמּוֹ אֶלָּא בִפְנֵי עֵדִים אֲפִילוּ עֶבֶד אֲפִילוּ שִׁפְחָה חוּץ מִשִּׁפְחָתָהּ מִפְּנֵי שֶׁלִּיבָּהּ גַּס בְּשִׁפְחָתָהּ. וּמַה הִיא בְאוֹתָן הַיָּמִים. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּאֵשֶׁת אִישׁ לְכָל דָּבָר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מגורשת ואינה מגורשת. דמספקא ליה לר' יוסי אי מהיום ממש קאמר והרי היא כפנויה או מעת שאני בעולם קאמר והוי א''א עד סמוך למיתתו והלכה כר' יוסי וכדמפרשינן בגמ':
כא''א לכל דבר. דקסבר ר' יהודה שדעתו לאחר הגט כל מה שיכול רק שיחול שעה אחת סמוך למיתתו ולפיכך הרי היא כא''א לכל דבר וס''ל לר' יהודה דטעמא דלא תתייחד עמו לאו משום חששא דקידושין דהרי עדיין אינה מגורשת אלא דטעמא משום גט ישן היא וגזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה:
ומה היא באותן הימים. מהיום שאמר עד שעה שימות מה היא:
לא תתייחד עמו. זה שאמר לה מהיום אם מתי לא תתייחד עמו שמא יבא עליה ותהא צריכה גט שני דחיישינן שמא בעל לשם קידושין:
מתני' אם מחמת חולי הראשון מת ה''ז גט. ואפי' הלך בלא משענת ואם ניתק מחולי לחולי ולא הלך בשוק ה''ז גט ואינו צריך אומד:
41b אַף בְגֵט שִׁחְרוּר כֵּן. הֲרֵי גֵּט שִׁחְרוּרָךְ מֵעַכְשָׁיו לְאַחַר ל֗ יוֹם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי הֲרֵי זֶה גֵּט. עַל דַּטְתִּין דְּרַבָנִין אֵינוֹ גֵּט. אַף בְּהֶבְקֵר כֵּן. שָׂדִי מוּבְקֶרֶת מֵעַכְשָׁיו לְאַחַר ל֗ יוֹם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מוּבְקֶרֶת. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָנִין אֵינָהּ מוּבְקֶרֶת. אַף בְּהֶקְדֵּשׁ כֵּן. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי. אֲמִירָתִי לַגְּבוֹהַּ כִּמְסִירָתִי לְהֶדְיוֹט. אַף בְּקִידּוּשִׁין כֵּן. אַשְׁכָּח תַּנֵּי. רִבִּי אוֹמֵר. מְקוּדֶּשֶׁת קִידּוּשִׁין גְּמוּרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אשכח. מצינו ברייתא בהדיא דתני לרבי דמקודשת קידושין גמורין לראשון דתנאה הויא ומדקאמר רבי אומר ש''מ דפליגי בה רבנן:
אף בקידושין כן. אם אמר לאשה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר שלשים יום ובא אחר וקידשה בתוך ל' יום אם כגיטין דמיא ופליגי בה או כהקדש דמיא:
אף בהקדש כן. לשון בעיא היא אם פליגי בהקדש נמי באומ' ה''ז הקדש מעכשיו ולאחר ל' יום וקאמר דלא היא דבהקדש לא שייך חזרה דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט וכ''ע מודים בה:
אף בהבקר כן. כלו' בהבקר נמי לא שייך שיורא שאי אפשר שתהא גוף הקרקע מופקרת ופירות לבעלים:
ע''ד דרבנין. דמספקא להו אם חורה הויא או לא כדפרישית במתניתין וה''נ אינו גט שיחרור:
על דעתיה דרבי. והוא רבי דתמן דקאמר לעיל דמהיום ולאחר מיתה תנאה הוי דהאומר מהיום כאומר על מנת הוא וה''נ ה''ז גט:
אף בגט שיחרור כן. אפלוגתא דרבי ורבנן דלעיל קאי דשייכא פלוגתייהו גם בגט שיחרור אם אמר לו ה''ז גט שיחרורך מעכשיו ולאחר ל' יום:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source