Vayedaber

רִבִּי זְעִירָא בְּעָא מִינֵּיהּ דְּרִבִּי מָנָא. כְּמַה דְּתֵימַר. עַד שֶׁיָּֽרְכִין בְּרֹאשׁוֹ שָׁלֹשׁ פְעָמִים. אָמַר לֵיהּ. לִשְׁמִיעַת הַקּוֹל פַּעַם אַחַת. לְהַרְכָּנַת הָרֹאשׁ שְׁלֹשָׁה פְעָמִים. וְדִכְווָתָהּ עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹלוֹ שְׁלֹשָׁה פְעָמִים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

לשמיעת הקול פעם אחת. הא לא קשיא דאע''ג דאמרינן הרכנת הראש מהני כשמיעת הקול מ''מ לא לגמרן דמיין להדדי דלשמיעת הקול סגי בפעם אחת אבל להרכנת הראש לא הוי סימן הניכר עד ג' פעמים:

כמה דתימר עד שירכין בראשו ג' פעמי' ודכוותה. נמי נימא בשמיע' הקול צריך ג''פ דהא לדידך הרכנת הראש הוי כשמיעת הקול:

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. 39b חֲלוּקִין עַל [הַשּׁוֹנֶה הַזֶּה]. אָֽמְרִין וְהָא מַתְנִיתִין פְלִיגָא. נִתְחָרֵשׁ הוּא אוֹ נִשְּׁתַּטֶּה אֵינוֹ מוֹצִיא עוֹלָמִית. וְיִכְתּוֹב וִיקַייְמוּ אֲחֵרִים כְּתַב יָדוֹ. קִייְמָנֵיהּ בִּשְׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִכְתּוֹב. הָתִיב רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. וְהָא מַתְנִיתָא פְלִיגָא. הֲרֵי שֶׁכָּתַב בִּכְתַב יָדוֹ. אָמַר לַסּוֹפֵר וְכָתַב וְלָעֵדִים וְחָֽתְמוּ. אַף עַל פִּי שֶׁכָּֽתְבוּהוּ וְחָֽתְמוּהוּ וְנָֽתְנוּהוּ לוֹ וְחָזַר וּנְתָנוֹ לָהּ אֵינוֹ גֵט. אָמַר רִבִּי יוֹסֶי. אֱמֹר דְּבַתְרָהּ. וְלֵית הָדָא פְלִיגָא. אֵינוֹ גֵט עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ קוֹלוֹ. אָמַר לַסּוֹפֵר. כְּתוֹב. וְלָעֵדִים חֲתוֹמוּ. סוֹף דָּבָר עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹלוֹ. וְלֹא אֲפִילוּ הִרְכִּין בְּרֹאשׁוֹ. וְאַתְּ אָמַר לֵית כָּאן. אָמַר רִבִּי מָנָא אִית כָּן. הִיא שְׁמִיעַת הַקּוֹל הִיא הַרְכָנַת רֹאשׁ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

א''ר מנא אית כן. לעולם האי ברייתא דוקא היא ומהרכנת הראש לא קשיא דהיא שמיעת הקול היא הרכנת הראש ועד שישמעו את קולו דקאמר הרכנת הראש נמי בכלל דחדא היא כדקתני במתניתין אבל לעולם כתיבת יד לא מהני ופליגא אדרשב''ג:

ואת אמר לית כן אוף הכא לית כן גרסינן וכן הוא בתרומות. כלומר ועל כרחך דאמר' עד שישמעו את קולו לאו דוקא וה''נ הא דקתני כתב בכתב ידו משבשתא היא דכתב ידו מהני:

אמור דבתרה ולית הדא פליגא. כלומר ע''כ האי ברייתא לאו דוקא היא דהא קתני התם בסופו אינו גט עד שישמעו את קולו שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו וקשיא סוף דבר עד שישמעו את קולו בתמיה ולא אפילו הרכין בראשו מהני כדקתני במתניתין גבי נשתתק דהרכנת הראש מהני:

הרי שכתב בכתב ידו אמר לסופר וכתב. כלומר שבכתב ידו ציוה לסופר כתוב ולעדים חתומו ה''ז אינו כלום אלמא כתב ידו לא מהני שצריך שיאמר בעצמו לסופר כתוב ולעדים חתומו וקשיא על דרשב''ג דאמר דאיכא תקנתא בחרש בכתב ידו:

והא מתני' פליגא. ואכתי האי ברייתא פליגא על דרשב''ג דשמעינן מינה דכתב ידו לאו כלום הוא:

קיימיניה. ממתני' לא קשיא דהתם איכא לאוקמי בשאינו יודע לכתוב מיירי:

אמרין. קושיא היא והא מתני' בהדיא פליגא עליה דקתני בפ' חרש נתחרש אינו מוציא עולמית ואמאי ויכתוב ויקיימו אחרים כתב ידו:

חלוקין על השונה הזה גרסינן. וכן הוא בתרומות חלוקין חביריו על רשב''ג בזה:

אָמַר רִבִּי יוּדָן. בְּאוֹמֵר. כָּךְ וְכָךְ עָשִׂיתִי. בְּרַם הָכָא בְּאוֹמֵר. כָּךְ וְכָךְ עֲשׂוּ. רִבִּי בִּנְיָמִין בַּר לֵוִי בָּעֵי. מַה אֲנָן קַייָמִין. אִם יֵשׁ בּוֹ דַעַת לָבֹא יֵשׁ בּוֹ דַּעַת לְשֶׁעָבַר. אֵין בּוֹ דַעַת לָבֹא. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי. בְּחֵרֵשׁ אֲנָן קַייָמִין. וְאֵין שְׁלִיחוּת לְחֵרֵשׁ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. בְּבָרִיא אֲנָן קַייָמִין. לָמָּה אֵינוֹ גֵט. אֲנִי אוֹמֵר. מִתְעַסֵּק בִשְׁטָרוֹתָיו. וְתַנֵּי כֵן. בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים. בִּזְמָן שֶׁנִּשְׁתַּתֶּק מִתּוֹךְ בּוּרְייוֹ. אֲבָל אִם נִשְׁתַּתֵּק מִתּוֹךְ חוֹלְייוֹ דַּייוֹ פַּעַם אַחַת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

דיו פעם אחת. דאין כאן חשש שמתעסק בשטרותיו היה שהרי חולה היה. ובתוספתא פ''ה גריס היה חולה ומשותק בודקין אותו ג''פ:

ותני. בברייתא כן בד''א דצריך ג' פעמים:

למה אינו גט. עד שיבדקו אותו ג' פעמים שאני אומר מתעסק בשטרותיו היה הואיל ובריא היה מקודם ואפשר שזה זמן מועט שמתעסק בשטרות אחרים היה ועל זה כוונתו כשהרכין בראשו והילכך בודקין אותו ג' פעמים עד שיבינו כוונתו דלשם גט הוא:

רבי יוסי ברבי בון אמר בבריא. שנשתתק אנן קיימין אבל בחרש לא מהני רמיזה:

ואין שליחות לחרש. כלומר וכי אין שליחות נמי לחרש בכה''ג דס''ל חרש מוציא ברמיזה:

בחרש אנן קיימין. על מתניתין קאי הא דקתני נשתתק בודקין אותו ג' פעמים אפילו היה חרש שאינו שומע מתחילה ונשתתק מהני גביה בדיקה:

רבי בנימן בר לוי בעי על זה דמה אנן קיימין ממ''נ אם יש בו דעת כו' דמאי שנא לשעבר מלהבא אלא לא שנא:

אמר רבי יודן תמן באומר גרסינן וכן הוא בתרומות. והתם קאי דלעיל מינה מקשי מגיטין לתרומות וקאמר רבי יודן שאני תרומות דהתם הסימן על שלעבר הוא כך וכך עשיתי ולא מהני הרכנת הראש ברם הכא בגיטין להבא הוא כך וכך עשו ומהני:

משנה: זֶה גִּיטֵּיךְ אִם מַתִּי זֶה גִּיטֵּיךְ אִם מַתִּי מֵחוֹלִי זֶה זֶה גִּיטֵּךְ לְאַחַר מִיתָתִי לֹא אָמַר כְּלוּם. מֵהַיּוֹם אִם מַתִּי מֵעַכְשָׁיו אִם מַתִּי הֲרֵי זֶה גֵּט. מֵהַיּוֹם לְאַחַר מִיתָתִי אֵינוֹ גֵט וְאִם מֵת חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' זה גיטיך אם מתי. משמע לכשאמות ואין גט לאחר מיתה:

מחולי זה. משמע מחולי זה ואילך וכיון שמת מתוך החולי נמצא שאין הגט חל אלא לאחר מיתה:

מהיום אם מתי. דאם מתי שתי לשונות משמע משמע כמעכשיו ומשמע כלאחר מיתה אמר מהיום כמאן דאמר לה מעכשיו דמי לא אמר מהיום כמאן דאמר לה לאחר מיתה דמי:

מהיום ולאחר מיתתי. מספקא לן אי תנאה הוי מהיום אם אמות וכיון שמת נתקיים התנאי ונמצא שהוא גט משעת נתינתו או חזרה הוי שחזר בו ממאי דאמר מהיום ואמר לאחר מיתה יהא גט ואינו כלום כיון דלא אמר מהיום אם מתי:

חולצת. שמא אינו גט ולא מתייבמת שמא גט הוא והויא לה גרושת אחיו וקיימ' עלי' באיסור כרת:

הדי הגט בטל. דמילי לא מימסרן לשליח:

נִיחָא לָעֵדִים וְחָֽתְמוּ לַסּוֹפֵר וְכָתַב. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל דְּרִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. כָּתַב טָּרְפּוֹ בַטּוֹפֶס כָּשֵׁר. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי יְהוּדָה. דְּרִבִּי יְהוּדָה פוֹסֵל בְּטוֹפְסִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ופריך אמתניתין ניחא הא דפסול באמר להן והן אמרו לעדים וחתמו דלאו כלום הוא שלא שמעו מפי הבעל:

לסופר וכתב לית הדא פליגי על רבי יוחנן. אלא הא דפוסל בכתיבת הגט שכתב הסופר ולא שמע מפי הבעל וא''כ ש''מ דמתניתין פליגא על ר''י דמכשיר לעיל בפ''ג אפי' כתב הסופר התורף בטופס הגט שיהא מוכן בידו וכדפרי' שם דאאת מותרת קאי וה''נ לא יהא אלא טופס הגט ביד הסופר ואמאי פסול:

פתר לה. רבי יוחנן למתניתין כרבי יהודה דהתם דפוסל בטופסי גיטין כדמפרש שם טעמא:

הלכה: אָֽמְרוּ לוֹ נִכְתּוֹב גֵּט לְאִשְׁתָּךְ כול'. אָמַר לִשְׁנַיִם. אִמְרוּ לִפְלוֹנִי שֶׁיִּכְתּוֹב וְלִפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי שֶׁיַּחְתֹּמוּ. רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. מַעֲשֶׂה הָיָה בִימֵי רִבִּי וְאָמַר. לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בְּיִשְׂרָאֵל. שְׁמוּאֵל אָמַר. יֵעָשֶׂה וְיֵעָשֶׂה. רַב יִרְמְיָה שָׁאַל לִשְׁמוּאֵל. אָמַר לִשְׁנַיִם. אִמְרוּ לִפְלוֹנִי שֶׁיִּכְתּוֹב וְאַתֶּם חֲתוֹמוּ. אָמַר לֵיהּ. הֲרֵי זֶה גֵט אֶלָּא שֶׁהַדָּבָר צָרִיךְ תַּלְמוּד. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. תַּמָן הוּא אָמַר. יֵעָשֶׂה וְיֵעָשֶׂה. וְהָכָא הוּא אָמַר אָכֵן. שַׁנְייָא הִיא שֶׁשִּׁינּוּ אֶת עֵדוּתָן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואתם חתומו. והן לא חתמו בעצמן אלא אמרו לאחרים וחתמו דלקמן מהו:

צריך תלמוד. שאין הדבר ברור לנו אם כשר הוא או לא:

מחלפה שיטתיה דשמואל. דהא לעיל מכשיר באומר אמרו אפילו לכתחילה ומכ''ש באומר להן חתמו אתם דאין כאן חשש שמא תשכור עדים שהרי אין חותמין אא''כ שמעו מפי הבעל:

שניא היא. הכא ששנו את עדותן כדפרישית דמיירי שהם לא חתמו בעצמן אלא ציוו לאחרים לחתום:

יעשה ויעשה. דלא חייש להא ומכשיר באומר אמרו ואפילו לכתחילה:

לא יעשה כן בישראל. דחיישינן שמא תשכור עדים לכך שיאמרו בשם הבעל לסופר לכתוב ולעדים לחתום:

גמ' אמרו לפלוני שיכתוב ולפ' ולפ' שיחתמו. מהו משום דממתניתין לא שמענו אלא באומר להן כתובו והן מעצמן אמרו לסופר שיכתוב ולעדים שיחתמו והילכך הגט בטל דמתני' רבי יוסי היא דאמר בסוף פ' התקבל אפי' אמר לב''ד הגדול כו' צריך שיכתבו בעצמן משום דמילי לא מימסרן לשליח ולפיכך קא מיבעיא ליה אם אמר להן בפירוש אמרו אתם לפלוגי כו' מאי מי נימא דבכה''ג אפילו רבי יוסי מודה דהרי עשאן שלוחין לכך:

משנה: אָֽמְרוּ לוֹ נִכְתּוֹב גֵּט לְאִשְׁתָּךְ. אָמַר לָהֶם כְּתֹבוּ אָֽמְרוּ לַסּוֹפֵר וְכָתַב לָעֵדִים וְחָֽתְמוּ. אַף עַל פִּי שֶׁכְּתָבוּהוּ וַחֲתָמוּהוּ וּנְתָנוּהוּ לוֹ וְחָזַר וּנְתָנוֹ לָהּ הֲרֵי זֶה גֵּט בָּטֵל עַד שֶׁיֹּאמַר לַסּוֹפֵר כְּתוֹב וְלָעֵדִים חֲתוֹמוּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' זה גיטיך אם מתי. משמע לכשאמות ואין גט לאחר מיתה:

מחולי זה. משמע מחולי זה ואילך וכיון שמת מתוך החולי נמצא שאין הגט חל אלא לאחר מיתה:

חולצת. שמא אינו גט ולא מתייבמת שמא גט הוא והויא לה גרושת אחיו וקיימ' עלי' באיסור כרת:

הדי הגט בטל. דמילי לא מימסרן לשליח:

וּבִלְבַד בִּמְסָֽרְגִין לוֹ. 40a נִכְתּוֹב גֵּט לְאִשְׁתָּךְ. וְהוּא אוֹמֵר. הֵין. לְאִמָּךְ. וְהוּא אוֹמֵר. לָאו. לְאִשְׁתָּךְ. וְהוּא אוֹמֵר. הֵין. לְבִתָּךְ. וְהוּא אוֹמֵר. לָאו. לְאִשְׁתָּךְ. וְהוּא אוֹמֵר. הֵין. לַאֲחוֹתָךְ. וְהוּא אוֹמֵר. לָאו. אַף בְּעֵדִיּוֹת כֵּן. אָתָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אַף בְּעֵדִיּוֹת כֵּן. שֶׁאָדָם מֵעִיד עֵדוּתָוֹ מְיוּשָּׁב. אַף בִּנְדָרִינם כֵּן. תַּנֵּי רַב שֵׁשֶׁת. כְּשֵׁם שֶׁבּוֹדְקִין אוֹתוֹ בְגִיטִּין גֹ פְּעָמִים כָּךְ בּוֹדְקִין אוֹתוֹ בִּירוּשׁוֹת וּבְמֶקַח וּמִמְכָּר וּבְמַתָּנוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אף בנדרים כן. במיושב סגי ואנשאל קאי:

אף בעדיות כן. בעיא היא אם לענין עדות מהני נמי בדיקה בהרכנת הראש אם נשתתק ופשיט לה רבי אבהו דאף בעדיות כן:

ובלבד במסרגין לו. הבדיקה צריך שיהא בסירוגין כדמפרש ואזיל נכתוב גט לאשתך כו' שצריך ג' פעמים הן וג' פעמים לאו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source