משנה: הֵעִיד רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן גּוּדְגְּדָה עַל הַחַרֶשֶׁת שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ שֶׁהִיא יוֹצְאָה בְגֵט וְעַל קְטַנָּה בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּישֵּׂאת לַכֹּהֵן שֶׁאוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה וְאִם מֵתָה בַּעֲלָהּ יוֹרְשָׁהּ וְעַל הַמָּרִישׁ הַגָּזוּל שֶׁבְּנָאוֹ בַבִּירָה שֶׁיִּטּוֹל אֶת דָּמָיו וְעַל הַחַטָּאת הַגְּזוּלָה שֶׁלֹּא נוֹדְעָה לָרַבִּים שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת מִפְּנֵי תִיקּוּן הַמִּזְבֵּחַ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מפני תיקון המזבח. שלא יהיו כהנים עצבים שאכלו חולין שנשחטו בעזרה ונמצא מזבח בטל שנמנעים מלעבוד עבודה:
שהיא מכפרת. ואין צריך להביא אחרת:
שלא נודעה לרבי'. שהיא גזולה:
מפני תקנת השבים. שאם אתה מצריכו לקעקע בירתו ולהחזיר המריש עצמו ימנע מלעשות תשובה:
מריש. קורה שגזלו ובנאו בבירה בבית גדול שיטול הנגזל את דמיו:
ועל קטנה בת ישראל שנשאת לכהן. והיא יתומה דלא הוו נשואיה אלא מדרבנן:
שאוכלת בתרומה. דרבנן ולא גזרינן תרומה דרבנן אטו תרומה דאורייתא:
מתני' על החרשת שהשיאה אביה. אע''ג דהויא א''א גמורה כגון שהשיאה אביה בקטנותה וקיבל קידושיה כשהיא קטנה אפ''ה היא יוצאת בגט אפי' לאחר שגדלה ופקע כח האב ממנה מקבלת היא את גיטה ואע''ג דלית בה דעת שהאשה מתגרשת בע''כ הילכך לא בעינן דעתה:
רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב. וְהוּא שֶׁעִירֵב. נִּיסֵּךְ וְעִירְבְּבָהּ. בַּתְּחִילָּה וְהוּא חַייָב מִיתָה וְלִבְּסוֹף בַּתַּשְׁלוּמִין. הָתִיב רִבִּי אַבָּא. 30b הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ וְשִׁיבֵּר אֶת הַצְּלוֹחִית. כַּתְּחִילָּה הוּא חַייָב מִיתָה וְלִבְּסוֹף בַּתַּשְׁלוּמִין. מָתִיב רִבִּי יוֹסֵי. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהִדְלִיק גְּדִישׁוֹ שֶׁלַּחֲבֵירוֹ בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. בַּתְּחִילָּה הוּא חַייָב מִיתָה וְלִבְּסוֹף בַּתַּשְׁלוּמִין. הַמְטַמֵּא וְהַמְדַמֵּעַ וְהַמְנַסֵּךְ בְּשׁוֹגֵג פָּטוּר. בְמֵזִיד חַייָב. וְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִשּׁוּם קְנָס.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
רב הונא בשם רב. אמנסך דמתניתין קאי דמפרש ליה והוא שעירב כלומר דהיינו מערב דאי מנסך ממש קם ליה בדרבה מיניה:
ניסך ועירבבה. אם בשעה שניסך לע''ז עירבבה גם כן ביין אחר אם חייב בתשלומין או לא וקאמר בתחילה כו' כלומר דחייב דאין מיתה ותשלומין באין כאחד מיקרי דבתחילה כשניסך חייב מיתה ולבסוף כשעירב חייב בתשלומין:
הגע עצמך שהרג את הנפש ושיבר את הצלוחית. כאחד וכגון שזרק עליו צלוחית והרגו ומחמת כן נשבר הצלוחית וה''נ נימא דחייב דחיוב מיתה בתחילה הוא כשזרקו עליו ואח''כ בא עליו חיוב התשלומין ואנן קי''ל דפטור:
הגע עצמך. שהדליק גדישו של חבירו בשבת גרסינן. דקי''ל בפ' המניח דפטור מפני שנידון בנפשו. א''נ ביה''כ כר' נחוניה בן הקנה שהיה עושה יה''כ כשבת לתשלומין. ואמאי ה''נ נימא בתחילה כשהתחיל להדליק הגדי' בא עליו חיוב מיתה וההפסד של חבירו בא אח''כ אלא לאו ש''מ דכמיתה ותשלומין באין כאחד חשבינן ליה וה''נ לא שנא דפטור מתשלומין אם יש כאן חיוב מיתה:
המטמא כו'. וזו נמי הוכחה היא דע''כ לאו מנסך ממש מפרשינן לה מדחשיב להו להני תלתא במתני' וקאמר ר''י דחיובא משום קנסא הוא וש''מ דמנסך נמי דומיא דהני הוי דליכא חיוב מיתה בהו אלא תשלומין משום קנס וה''ה למנסך:
הלכה: הֵעִיד רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן גּוּדְגְּדָה כול'. רִבִּי חֲנִינָה בָעֵי קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי. נִרְאִין דְּבָרָיו בְּפִיקַּחַת שֶׁיֵּשׁ לָהּ דַּעַת שֶׁהִיא יּוֹצָא בֵּין לְדַעַת בֵּין שֶׁלֹּא לְדַעַת. וְחֵרֶשֶׁת שֶׁאֵין לָהּ דַּעַת לֹא תֵצֵא אֶלָּא לְדַעַת. וְלֹא עֵדוּת הִיא. אַף אָבִיו כְּיוֹצֵא בָהּ. וּמוֹסִיפִין עַל הָעֵדוּת. רִבִּי חֲנִינָה סָבַר. בְּפִיקַּחַת שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ וְאִמָּהּ. רִבִּי יוֹסֵי סְבַר מֵימַר בִּקְטַנָּה שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ וְאִמָּהּ וְנִתְגָּֽרְשָׁה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' ר' חנינא בעי כו'. גרסינן לה ביבמות פ' חרש ושם מפורש ע''ש:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מַה טַעַם אָֽמְרוּ. קְטַנָּה בַּת יִשְׂרָאֵל אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה. מִפְּנֵי שֶׁיְּהוּ הַכֹּל קוֹפְצִים עָלֶיהָ לִישָּׂא מִפְּנֵי חִינָּה. אָמַר רִבִּי שַׁמַּי. וְהוּא שֶׁתְּהֵא יוֹדַעַת לִשְׁמוֹר קִידּוּשִּׁין. אָמַר רִבִּי אִימִּי. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. נִישֵּׂאת לַכֹּהֵן תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. מִן מַה דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִפְּנֵי חִינָּה. הָדָא אָֽמְרָה. אֲפִילוּ לֹא יוֹדַעַת לִשְׁמוֹר קִידּוּשֶׁיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' אמרה כן. דתנן בפ' יוצא דופן בת ג' שנים ויום אחד מתקדשת בביאה כו' נישאת לכהן תאכל בתרומה והתם ע''כ ע''י אביה מיירי וקתני נישאת דמשמע מעצמה אלא לאו ש''מ דאקידושין קאי שהיא יודעת בעצמה לשמור קידושי'. והיותר נראה דגרסינן להא בתר להאי דר' חנניה דפליג על ר' שמי וקאמר דאדרבה מן מה דאמר ר' יוחנן טעמא מפני חינה ש''מ דאף שאינה יודעת לשמור דזיל בתר טעמא ועלה קאמר ר' אימי מתני' אמרה כן דהתם בבת ג' ויום א' קאמר ומשמע אע''פ שאינה יודעת לשמור:
והוא. שיהא בה דעת שתהא יודעת לשמור קידושיה:
מפני חינה. כלומר שחכמים תיקנו נשואין לקטנה והילכך תיקנו נמי שתהא אוכלה בתרומה כדי שיהא לה חן להנשא שידעו שנשואיה נשואין גמורין ויהיו קופצין עליה לישא אותה:
רַב הַמְנוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אַסִּי. קְטַנָּה אֵין לָהּ חוּפָּה שֶׁתֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. אָמַר רִבִּי אִמִּי. 31a מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. נִישֵּׂאת לַכֹּהֵן תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. רִבִּי אָבִין בָּעֵי. בְּשֶׁנִּכְנְסָה לַחוּפָּה וְלֹא נִבְעֲלָה וּשְׁלָחָהּ לְבֵית אָבִיהָ וְהִגְדִּילָה. מָהוּ שֶׁתֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. עַל גַּב חוּפָּתָהּ הָרִאשׁוֹנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אין לה חופה שתאכל בתרומה. אין חופה מאכילתה בתרומה כ''ז שלא נבעלה:
מתני' אמרה כן. דקתני נישאת לכהן דוקא נישאת מדלא קתני נכנסה לחופה:
והגדילה מהו שתאכל בתרומה. מחמת חופתה שנכנסה בעודה קטנה מי אמרינן הואיל ועכשיו הגדילה אוכלת או לא:
נישמעינה מן הדא. ברייתא דקתני בהדיא אוכלת ע''ג חופתה הראשונה אע''פ שלא נבעלה משהגדילה:
גָּזַל מָרִישׁ וּבְנָאוֹ בַּבִּירָה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים. יְקַעְקֵעַ כָּל הַבִּירָה וְיִתְּנֶנּוּ לוֹ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. נוֹתֵן לוֹ דָמָיו בְּשָׁווְיוֹ מִפְּנֵי תַקָּנַת הַשָּׁבִין. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. מַה פְלִיגִין. בְּשֶׁגְּזָלוֹ מְשׁוּפֶּה. אֲבָל אִם גְּזָלוֹ וְשִׁיפָּהוּ דָּמִים הוּא חַייָב לוֹ. גְּזָלוֹ וְשִׁיפָּהוּ עַל גַּב מְקוֹמוֹ מַהוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הַיּוֹרֵד לְתוֹךְ חוֹרְבָה שֶׁלַּחֲבֵירוֹ וּבְנָייָהּ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת שָׁמִין לוֹ וְיָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה. בִּיקֵּשׁ לִיטּוֹל עֵצָיו וַאֲבָנָיו אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִשּׁוּם רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב בָּעֵי. אִילּוּ הַפּוֹרֵק חֲבִילָתוֹ לְתוֹךְ חוֹרְבָתוֹ שֶׁלַּחֲבֵירוֹ וְהָלַךְ לִיטְּלָהּ שֶׁמָּא אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. וְלֹא שְׁמִיעַ דְּאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי מִשּׁוּם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מִשּׁוּם יִישׁוּב. יְאוּת אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. הֲוִינָא סְבַר מֵימַר. מַה פְלִיגִין. בָּאָרֶץ. אֲבָל בְּחוּצָה לָאָרֶץ לֹא. מִן מַה דְאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא מִשּׁוּם יִישׁוּב. הָדָא אָֽמְרָה. הִיא בָאָרֶץ הִיא בְחוּצָה לָאָרֶץ. בִּיקֵּשׁ לִיטּוֹל עֵצָיו וַאֲבָנָיו מָהוּ. אוֹמְרִים לוֹ. הַמְתֵּן עַד שֶׁיִּדּוֹר בְּתוֹכָהּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר. נוֹתְנִין לוֹ מִיַּד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
נותנין לו מיד מעותיו:
ע''ג מקומו. שלא הסיעהו ממקומו אלא במקום שהיה שם שיפיהו מהו אם קנה ונוטל המריש ונותן לו דמיו:
בשגזלו משופה. שכבר מתוקן הוא לבנין אבל אם גזלו ושיפה הוא קנאו בשינוי ודמים הוא שחייב לו:
עד שידור בתוכה. ואז ישלם לך שוויין:
נישמעינה מן הדא. ברייתא היורד כו' וידו על התחתונה שאם השבח יתר על ההוצאה אין לו אלא הוצאה ואם ההוצאה יתירה על השבח אין לו אלא כשיעור שבח:
אין שומעין לו. וה''נ במריש אם שיפהו במקומו ולא בנאו בבירה אין שומעין לי ליטול:
אלו הפורק. על הא דקאמר ביקש ליטול עציו ואבניו אין שומעין לו פריך ואמאי מי לא הוי כאילו פורק חבילתו לתוך חרבתו של חבירו דודאי נוטל את שלו:
וקאמר הש''ס ולא שמיע ליה כו'. דה''ט משום יישוב כלומר כי היכי דלא תיכחוש ארעיה שהנוטל עצים ואבנים מתוך הבנין מקלקל הוא את היסוד ונמצא זה מפסיד:
יאות. שפיר הוא דקאמר ר' יוסי דהוי סבר מימר דמה פליגין התם אם שומעין לו או לאו דוקא בארץ דקס''ד משום יישוב א''י הוא:
מן מה דאמר ר' יעקב משום יישוב. סתמא ש''מ בין בארץ בין בח''ל דטעמא משום כחשא דארעא הוא:
ביקש ליטול עציו ואבניו. כלומר שכר מעותיהן דהא ליטלן ממש אין שומעין לו:
מהו. שחייב לשלם מיד:
עוּלָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל. בְּדִין הֲוָה אֲפִילוּ [] נוֹדְעָה לָרַבִּים לֹא תְכַפֵּר. לָמָּה אָֽמְרוּ תְכַפֵּר. שֶׁלֹּא יְהֵא הַמִּזְבֵּחַ שָׁמֵם. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. בְּדִין הֲוָה אֲפִילוּ נוֹדְעָה לָרַבִּים תְּכַפֵּר. לָמָּה אָֽמְרוּ לֹא תְכַפֵּר. שֶׁלֹּא יְהֵא מִזְבֵּחַ מְקַבֵּל גְּזֵילוֹת. וְכַמָּה הֵם רַבִּים. רִבִּי גּוֹרְיוֹן בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ. שְׁלֹשָׁה בְנֵי אָדָם. רִבִּי אָבִין בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וַהֲבֵאתֵם גָּזוּל אֶת הַפִּסֵּחַ וְאֶת הַחוֹלֶה. מַּה פִּסֵּחַ וְחוֹלֶה בְּגָלוּי אַף כֹּל בְּגָלוּי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בדין הוא אפילו לא נודעה לרבים לא תכפר. חטאת הגזולה דמתני' דס''ל יאוש כדי לא קני:
שלא יהא המזבח שמם. מן קרבנות ומפני תיקון המזבח אהא דמכפרת קאי כדפרישית במתני':
בדין הוה דאפי' נודעה לרבים תכפר. דס''ל יאוש כדי קני:
שלא יהא המזבח מקבל גזילות. כלומר שלא יאמרו המזבח מקבל גזילות ומפני תיקון המזבח אדיוקא קאי:
מה פסח וחולה בגלוי. הוא אף כל מה שבגלוי ונודע הוא דאינו מכפר:
משנה: לֹא הָיָה סִיקָרִיקִין בִּיהוּדָה בַּהֲרוּגֵי הַמִּלְחָמָה. מֵהֲרוּגֵי הַמִּלְחָמָה וְאֵילָךְ יֵשׁ בָּהּ סִיקָרִיקִין. כֵּיצַד. לָקַח מִסִּיקָרִיקִין וְחָזַר וְלָקַח מִבַּעַל הַבַּיִת מִקְחוֹ בָטֵל. מִבַּעַל הַבַּיִת וְחָזַר וְלָקַח מִסִּיקָרִיקִין מִקְחוֹ קַייָם. לָקַח מִן הָאִישׁ וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִשָּׁה מִקְחוֹ בָטֵל מִן הָאִשָּׁה וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִישׁ מִקְחוֹ קַייָם. זוֹ מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה. בֵּית דִּין שֶׁלְּאַחֲרֵיהֶן אָֽמְרוּ נוֹתֵן לַבְּעָלִים רְבִיעַ. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁאֵין בְּיָדָן לִיקַּח אֲבָל יֵשׁ בְּיָדָן לִיקַּח הֶן קוֹדְמִין לְכָל אָדָם. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ הוֹשִיב בֵּית דִּין וְנִמְנוּ שֶׁאִם שָׁהֲתָ בִּפְנֵי הַסִּיקָּרִיקִין שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ כָּל הַקּוֹדֵם לִיקַּח יִקַּח וְנוֹתֵן לַבְּעָלִים רְבִיעַ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' לא היה סיקריקון ביהוד'. סיקריקון עכו''ם הורג נפשות ונותן לו קרקע כדי שלא יהרגנו ולשון סיקריקון שא קרקע והניחני. כלומר שלא דנו דין סיקריקון לומר שהקונה קרקע של ישראל מיד עכו''ם רוצח יהיה חייב לדון עם הבעלים:
בהרוגי מלחמה. בשעה שהיתה הגזירה קשה על ישראל ליהרג במלחמה שהלוקח ממנו באותו שעה היה מקחו קיים ולא היה צריך לדון עם ישראל בעל הקרקע משום דאגב אונסיה הוה גמר ומקני לסקריקון. וקי''ל תליוה וזבין זביניה זבינא ובגמרא מפרש מאי שנא ביהודה דנקט:
מהרוגי מלחמה ואילך. שלא היתה הגזירה ליהרג דנו דין סיקריקין לומר שהקונה ממנו יעשה דין עם הבעלים כמו שמפורש במשנה לקמן:
מקחו בטל. דאמרינן מיראה עבד:
לקח מן האיש. קרקע המיוחדת לכתובת אשתו או שכתוב בכתובה או שהכניסה לו שום בכתיבתה וכ''ש שאר נכסים דאי לא עבדה ליה אומר לה עיניך נתת בגירושין ובמיתה:
מקחו בטל. דאמרה נחת רוח עשיתי לבעלי:
ניתן לבעלים רביע. ששיערו דסיקריקון מתוך שבחנם באה לידו מוזל גביה רבעא:
אימתי. אמרינן דהקרקע נשארת אצל הלוקח אלא שנותן רביע לבעלים:
בזמן שאין בידם ליקח. שלא היה ביד הבעלים ליקח בשעה שלקח הלוקח מסקריקון:
אבל אם יש בידן ליקח. בשעה שלקחה ליקח:
הן קודמין לכל אדם. אע''פ שקדם הלוקח וקנה הבעלים מסלקין אותו כל זמן שירצו:
לפני סיקריקון. ברשותו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source