גְּזַר דִּין נְפַק. צִיפּוֹר בַּת אַבְשָׁלוֹם. רִבִּי סִימוֹן וְרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר בָּא. אֲנָא וְרַבּוֹתֵינוּ גָּבִינוּ לָהּ מִן הַמְטַלְטְלִין כְּמִנְהַג מְקוֹמָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גזר דין נפק. הוציאה אשה אחת ציפור בת אבשלום פסק דין והיה כתוב בו ר' סימון כו' גבינו לה למזונות מן המטלטלין כמנהג מקומה שנהגו שם לגבות למזון האשה והבנות מן המטלטלין:
מָהוּ לִגְבוֹת פַּרְנָסָה מִן הַמְשׁוּעֲבָדִין. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. רִבִּי יוֹחָנָן לֹא גָבֵי. מָאן גָּבֵי. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי אִילָא גָבֵיי. רִבִּי יָסָא אִיתְפְּקַד מְדַל דְּיַתְמִין וַהֲווּ תַמָּן בְּעַייָן פַּרְנָסָה. אָעִיל עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אֶלְעָזָר וְקוֹמֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יָקִים. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יָקִים. לֹא מוּטָּב שֶׁיִּתְפַּרְנְסוּ מִשֶּׁלָּאֲבִיהֶן וְלֹא מִן הַצְּדָקָה. 28b אָמַר לֵיהּ רִבִּי לָֽעְזָר. רִבִּי. אִילּוּ יָבוֹאוּ לִפְנֵי רַבּוֹתֵינוּ אֵין רַבּוֹתֵינוּ נוֹגְעִין בּוֹ. וְאָנוּ עוֹשִׂין בּוֹ מַעֲשֶׂה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אֲנָא יְהִיב. וְאִין קָמוּן יַתְמִין וְעָֽרְרִין אֲנָא יְהִיב לוֹן. אֲפִילוּ כֵן קָמוּן וְעָֽרְרוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מהו לגבות פרנסה. של הבנות לנדוניא אם לגבות ממשועבדין הואיל וקצובין הן וקאמר ר' זעירא דפליגי בה כו' והאי סוגיא איתא פ' מציאת האשה הלכה ו' ושם פירשתי:
רַב הֲוָה כְתִיב לְרִבִּי עַבְּרוֹן עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי חִייָה רַבָּה. וָהֲוָה רִבִּי חִייָה כְתִיב בֵּינֵי שִׁיטַּייָא. עָֽמְדוּ הַיְּתוֹמִין וּמָֽכְרוּ. גּוֹבִין מִן הַפַּרְנָסָה וְאֵין גּוֹבִין מִן הַמְזוֹנוֹת. עָֽמְדוּ וְשִׁיעְבְּדוּ. הַשִׁיעְבּוּד הַזֶּה אֵינִי יוֹדֵעַ מָהוּ. תַּנָּא לֵוִי. אֶחָד שִׁיעְבּוּד הָאָב וְאֶחָד שִׁיעְבּוּד הַבֵּן גּוֹבִין מִן הַפַּרְנָסָה וְאֵין גּוֹבִין מִן הַמְזוֹנוֹת. אָמַר רִבִּי אַבָּא. לֵית כָּאן בְּשִׁיעְבּוּד הָאָב אֶלָּא בְשִׁיעְבּוּד הַבֵּן. אִם בְּשִׁיעְבּוּד הָאָב. אִם בְּחַיֵּי הָאָב אֵינוֹ גוֹבֶה לֹא כָּל שֶׁכֵּן לְאַחַר מִיתַת הָאָב. רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. נִישְּׂאוּ הַבָּנוֹת אַלְמָנָה נִיזּוֹנֶת מֵהֶן. רִבִּי בָּא כְדִידֵיהּ וְרִבִּי יוּדָה כְדִידֵיהּ. דְּאַחְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חַגַּיי. אֲפִילוּ מֵתוּ אַלְמָנָה נִיזּוֹנֶת מֵהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בדידיה. נכדו ור' יודה נכד אחותו של ר''י בר''ח אמרו בשם ר''י בר''ח אפילו מתו הבנות וירשן הבעל אלמנה ניזונית מהן:
בדידי'. מלשון בדי עורו מבדיו וענפיו והיותר נראה דבריריה גרסי' כמו בר בריה וקיצור לשון הוא כדרך הש''ס הזה:
רב הוה כתיב לרבי. כתב לו אגרת של שאלות:
והוה ר''ח כתיב. ליה תשובה בין השיטין כך:
עמדו היתומים ומכרו. הנכסים גובין מן הפרנסה כלומר בשביל פרנסת הבנות גובין ממשועבדים ואין גובין מן הלקוחות בשביל מזונותיהן:
עמדו ושיעבדו. כך היה לשון השאלה וע''ז השיב לו ר''ח הא דלעיל והשתא מפרש לה הש''ס השיעבוד הזה איני יודע מהו כלומר מי שיעבד אם דוקא היתומין או אפי' כששיעבד האב:
אחד שיעבוד האב ואחד שיעבוד הבן. במשמע והיינו דנקט שיעבדו דאפי' שיעבד האב הנכסים בחייו גובין מהן לפרנסה:
לית כאן בשיעבוד האב. לא מיירי כלל בשיעבוד האב אלא בשיעבוד הבן הוא דגובין ושיעבדו איתומים קאי:
אם בשיעבוד האב. דאי ס''ד בשיעבוד האב קשיא אם בחיי האב אינו גובה לפרנסת הבנות מן הלקוחות לאחר מיתת אב לכ''ש אלא בשיעבוד הבן ה''ט דגובין דמיד כשמת האב חל על הנכסים חיוב פרנסה שלהן קודם ששיעבדו:
נישאו הבנות אלמנה ניזונת מהן. דאע''ג דאמור רבנן בעל בנכסי אשתו לוקח הוי ואין מוציאין למזון האשה והבנות ממשועבדין הכא לגבי אלמנה שויוהו רבנן כיורש:
עברון על דעתיה דר''ח רבה. עברו הכתבי' לפני ר' חייה א''נ שרבי הרא' בעצמו לפניו להגיד דעתו בזה:
בְּנֵי בָנִים מָה הֵן. רִבִּי מָנָא אָמַר. בְּנֵי בָנִים הֲרֵי הֵן כְּבָנִים. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. אֵין בְּנֵי בָנִים כְּבָנִים. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן וְרִבִּי מַתַּנְייָה הֲווֹן יָֽתְבִין. סָֽבְרִין מֵימַר. הִיא בְּנֵי בָנִים שֶׁכָּאן הִיא בָנִים שֶׁלְּהַלָּן. אָמַר לוֹן רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. בְּנֵי בָנִים קָֽפְצָה עֲלֵיהֶן יְרוּשַׁת תּוֹרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בני בנים מה הן. לענין פרנסת הבנות קא מיבעיא ליה אם מתו האחין והיא גובה מן הבנים שלהן מאי אם כבעלת חוב שלהן היא כמו של אביהן או לא ונפקא מינה לענין בינונית ושלא בשבועה:
בני בנים הרי הן כבנים. כי היכי דגובה מן האחין מבינונית ושלא בשבועה דב''ח שלהן היא כך מבניהם:
אין בני בנים כבנים. ומהן אינה גובה אלא זיבורית ובשבועה כדמפרש טעמא לקמיה:
היא בני בנים של הלן. כלומר כמו בעלמא בני בנים הרי הן כבנים לענין ירושה ולכל מילי וה''נ כן ואמאי אמרת אינן כבנים:
בני בנים קפצה עליהן ירושת תורה. כלומר שאני הכא דהרי הבת בעלת חוב של הבנים היא ואין כאן בא לפרוע מנכסי יתומין והילכך גובה בבינונית ושלא בשבועה אבל מהבנים שלהן דהן יורשין ירושת תורה משל אביהן ולאו ב''ח שלהן היא אלא שפורעין חוב אביהן הילכך מהן לא תגבה אלא זיבורית ובשבועה כדין הבא ליפרע מנכסי יתומין:
תַּמָּן תַּנִּינָן. מְנָה לְאַבָּא בְּיָדָךְ אֵין לָךְ בְּיָדִי אֶלָּא חֲמִישִׁים דֵּינָרִין. פָּטוּר. מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְמֵשִיב אֲבֵידָה. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. תַּקָּנָה תִיקְּנוּ בוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁתִיקְּנוּ בַּמְצִיאָה. דְּתַנִּינָן. הַמּוֹצֵא מְצִיאָה לֹא יִשְׁבַּע מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם. אָמַר רִבִּי בָּא. מַתְנִיתָא בְּשֶׁאָמַר לוֹ. שְׁנֵי שְׁוָורִים מָצָאתָ לִי. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ. שְׁנֵי שְׁוָורִים מָצָאתִי לָךְ וְהֶחֱזִרְתִּי לָךְ אֶת שְׁנֵיהֶן. וְהוּא אוֹמֵר לוֹ. לֹא הֶחֱזַרְתָּ לִי אֶלָּא אַחַת. לֹא בָזֶה תִיקְּנוּ. רִבִּי פְּדָת בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בָּזֶה תִיקְּנוּ. אֲבָל בָּרִאשׁוֹנָה דְּבַר תּוֹרָה הִיא. כְּהָדָא דְתַנֵּי. יָכוֹל אָמַר לוֹ. שְׁנֵי שְׁוָורִים מָצָאתָ לִי. וְהוּא אָמַר. לֹא מָצָאתִי אֶלָּא אֶחָד. יָכוֹל יְהֵא חַייָב. תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹ מָצָא אֲבֵידָה וְכִחֵשׁ בָּהּ. פְּרָט לָזֶה שֶׁלֹּא כִיחֵשׁ. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ. עוֹמֵד הָיִיתִי בְּרֹאשׁ גַּגִּי וּרְאִיתִיךָ מוֹשֵׁךְ שְׁנֵי שְׁוָורִים קְשׁוּרִין. שְׁנֵי שְׁוָורִים קְשׁוּרִים מַשַׁכְתָּ לִי. וְהוּא אוֹמֵר. לֹא מָשַׁכְתִּי אֶלָּא אֶחָד. לֹא בָזֶה תִיקְּנוּ. וְדִכְוָותָהּ. עוֹמֵד הָיִיתִי עַל אַבָּא בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ וְטָעַנְךָ מְנָה וְהוֹדֵיתָה לוֹ. וְהוּא אוֹמֵר. לֹא הוֹדֵיתִי אֶלָּא חֲמִשִּׁים. לֹא בָזֶה תִיקְּנוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני'. דקאמר' המוצי' מציאה לא ישבע:
תמן תנינן. ריש פ' שבועת הדיינין:
מפני שהוא כמשיב אבידה. שהרי היה יכול לכפור בו הכל דבבנו אדם מעיז ומדלא העיז משיב אבידה הוי ופטור משבוע':
כדרך שתיקנו במציאה. במתני' לא ישבע מפני תיקון העולם וה''נ בהא דכמציאה הויא:
בשאמר לו שני שיורים מצאתי לי. שלי והלא טוען לא מצאתי אלא אחד הילכך פטור משבועה דטענת בעל המציאה שמא הוא:
לא בזה תיקנו. שיהא פטור משבועה שהרי זה טוענו ודאי לא החזרת לי אלא אחד:
בזה תיקנו. בטוענין בחזרה בזה הוא דצריך תקנה וטעמא דמ''מ מפני תיקון העולם איכא שלא ימנעו מלהחזיר אבידה אבל בראשונה שחלוקין במציאה הן מדבר תורה הוא פטור ולא צריך תקנת חכמים להא:
כהדא דתני. דפטור הוא מן התורה:
פרט לזה שלא כיחש. בה לגמרי ומודי מקצת נמי לא הוי שהרי זה טוענו שמא:
אבל. אם חלוקין בכה''ג שזה אומר ראיתיך מושך שני שוורים קשורים שלי והוא אומר לא משכתי אלא אחד בכה''ג לא תיקנו לפטרו משבועה דלא שייך כאן מפני תיקון העולם:
לא בזה תיקנו. דכיון שאומר אני הייתי במעמד כשהודית לאבא בשעת מיתתו שוב אינו יכול להעיז וטענת ודאי היא:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בַּתְּחִילָּה אֵין מַעֲמִידִין אֶפִּיטְרוֹפּוֹס לִיתוֹמִין לְחוֹב לָהֶן אֶלָּא לְזַכּוֹת לָהֶן. וְאִם חָבוּ חָבוּ. רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה אָמַר. בֵּין בַּתְּחִילָּה בֵין בַּסּוֹף אֵין מַעֲמִידִין בֵּין לְזַכּוֹת בֵּין לְחוֹבָה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. מַעֲמִידִין לָהֶן אֶפִּיטְרוֹפּוֹס. שַׁנְייָא הִיא בְשׁוֹר שֶׁלֹּא יֵלֵךְ וְיַזִּיק. הִזִּיק. מִשֶּׁל מִי מְשַׁלְּמִין. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מִשֶּׁל יְתוֹמִין. רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה אָמַר. מִשֶּׁל אֶפִּיטְרוֹפּוֹס. וַאֲפִילוּ דְּלָא יִסְבּוֹר רִבִּי יוֹחָנָן כֵּן לֵית מִילְּתֵיהּ אֲמַר כֵּן. לֹא. דְּהוּא אָמַר לַּבְּסוֹף. אִם חָבוּ חָבוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בתחילה אין מעמידין אפטרופוס. לירד לדין בשביל היתומים אם חובתן הוא אלא בתחילה מעמידין לזכות להן:
ואם חבו חבו. אם נתחייבו אח''כ מתוך טענותיהם נתחייבו:
בין לזכות בין לחובה. כלומר אפי' על מנת לזכות אין מעמידין ואם נתחייבו אין היתומים נפסדין:
מתני'. דפ' שור שנגח ד' וה' פליגא על ר' יוסי ב''ח דקתני התם שור של חש''ו שנגח מעמידין להם אפטרופוס ומעידין בפני האפטרופוס ואם נתחייבו נתחייבו:
שנייה היא בשור. דהתם טעמא שמעמידין שלא ילך ויזיק ויהיה לו שמירה ע''י האפטרופוס:
הזיק. שור של היתומין שיש להן אפוטרופוס משל מי משתלם:
ואפי' דלא יסבור ר' יוחנן כן. כלומר אפי' לא אמר בהדיא כן לאו מכללא דמילתיה דלעיל שמעינן לה דסבר משל יתומין דהא אמר מעמידין כו' ולבסוף אם חבו חבו אלמא משל היתומים הוא החיוב וההפסד:
הלכה: יְתוֹמִים שֶׁסָּֽמְכוּ אֶצֶל בַּעַל הַבַּיִת כול'. אַתֶּם פְּרָט לְשׁוּתָפִין. אַתֶּם פְּרָט לָאֶפִּיטְרוֹפּוֹס. אַתֶּם פְּרָט לְתוֹרֵם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. אַתֶּם פְּרָט לְשׁוּתָפִין. וְהָֽתַנִּינָן הַשּׁוּתָפִין שֶׁתָּֽרְמוּ. אֶלָּא כָּאן בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה כָּאן בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר. כְּלוּם לָֽמְדוּ תְרוּמָה גְדוֹלָה לֹא מִתְּרוּמַת מַעֲשֵׂר. אֶלָּא כָּאן לַהֲלָכָה כָּאן לְמַעֲשֶׂה. אַתֶּם פְּרָט לָאֶפִּיטְרוֹפּוֹס. וְהָתַנְיָא יְתוֹמִים שֶׁסָּֽמְכוּ אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת אוֹ שֶׁמִּינֶּה לָהֶן אֲבִיהֶן אֶפִּיטְרוֹפּוֹס חַייָב לְעַשֵּׂר פֵּירוֹתֵיהֶן. חֲבֵרַייָא אָֽמְרִין. כָּאן לְאֶפִּיטְרוֹפִּין לְעוֹלָם כָּאן לְאֶפִּיטְרוֹפִּין לְשָׁעָה. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי. אִם בְּאֶפִּיטְרוֹפִּין לְעוֹלָם. וְדָא דְתַנֵּי. מוֹכֵר הוּא עֲבָדִים אֲבָל לֹא קַרְקָעוֹת. אֶלָּא כָן בְּיָתוֹם גָּדוֹל כָּאן בְּיָתוֹם קָטָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אלא כאן להלכה. לכתחילה אין לשותף לתרום על של חבירו והתם בתרומות למעשר קאמר שאם תרמו בדיעבד תרומתן תרומה:
כאן. במתני' מיירי שנתמנו אפיטרופין לעולם חייב לעשר פירותיהן:
כאן לאפטרופין לשעה. אינו תורם:
אם באפיטרופין לעולם. היא מתני' קשיא ודא דתני עלה בברייתא:
מוכר הוא. אפוטרופוס עבדים שלהן למזונות או כדי ליקח שדות אבל לא קרקעות ואם הוא אפטרופוס לעולם אמאי אין לו רשות למכור קרקעות:
אלא כאן ביתום גדול. אינו תורם הואיל ויש לו דעת לעצמו אסור לתרום שלא מדעתו ומתני' ביתום קטן:
ופריך כלום למדו תרומה גדולה לא מתרומת מעשר. כלומר דהא בהאי פרשתא כתיב ונחשב לכם תרומתכם ואמרינן בכמה דוכתי בשתי תרומות הכתוב מדבר א' תרומה גדולה וא' תרומת מעשר מה תרומת מעשר ניטלת באומד ובמחשבה אף תרומה גדולה וא''כ נילף נמי להא:
כאן בתרומת מעשר. דהאי קרא בתרומת מעשר כתיב כן תרימו גם אתם וגו':
כאן בתרומה גדולה. השותפין תורמין:
והתנינן השותפין שתרמו. תרומתן תרומה:
גמ' אתם. בתרומה כתיב כן תרימו גם אתם ודרשינן אתם ולא שותפין שאין השותף יכול לתרום על חלק חבירו שלא מדעתו ולא אפטרופוס ולא התורם שאינו שלו וזו ואצ''ל זו קתני:
משנה: 29a יְתוֹמִים שֶׁסָּֽמְכוּ אֶצֶל בַּעַל הַבַּיִת אוֹ שֶׁמִּינָּה לָהֶן אֲבִיהֶן אֶפִּיטְרוֹפּוֹס חַייָב לְעַשֵּׂר פֵּירוֹתֵיהֶן. אֶפִּיטְרוֹפּוֹס שֶׁמִּינָּהוּ אֲבִי הַיְּתוֹמִים יִשָּׁבֵעַ מִינָּהוּ בֵּית דִּין לֹא יִשָּׁבֵעַ. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר חִילּוּף הַדְּבָרִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אבא שאול אומר חלוף הדברים. מינהו ב''ד ישבע דבההיא הנאה דנפק עליה קלא דאינש מהימנא הוא דהא סמכי עליה בי דינא משום שבועה לא אתי לאמנועי מינהו אבי יתומים לא ישבע בטובת חנם עושה לו לטרוח עם בניו ואי רמית עלי' שבועה אתי לאמנועי והלכה כאבא שאול:
מינהו ב''ד לא ישבע. דטובת חנם היא שזה עושה לב''ד לקבל דבריהם ולטרוח חנם ואי רמית שבועה עליה אתי לאמנועי:
שמינהו אבי יתומים ישבע. כשיגדלו היתומים ישבע להן שאין לו בידו כלום משלהן דאי לאו דאית ליה הנאה מיניה לא הוי ליה אפטרופוס ומשום שבועה לא אתי לאמנועי:
אפטרופוס. בלשון רומי קורין לאב פאט''ר ולקטנים פוט''ס. אביהן של קטנים:
מתני' יתומים שסמכו אצל בעל הבית. לעשות מעשיהם על פיו ולא נתמנה להן אפטרופוס אפ''ה כאפוטרופוס הוא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source