משנה: אֵין נִפְרָעִין מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִין בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ נְכָסִין בְּנֵי חוֹרִין וַאֲפִילוּ הֵן זִיבּוּרִית. אֵין נִפְרָעִין מִנִּכְסֵי יְתוֹמִין אֶלָּא מִן הַזִּיבּוּרִית.
Pnei Moshe (non traduit)
לא ישבע מפני תיקון העולם. שאם אתה אומר ישבע אין לך אדם שמטפל במציאה להחזירה:
והמוציא מציאה. והחזירה והבעלים אומרים שלא החזיר כולה:
מפני תיקון העולם. דכל הני דברים שאין להם קצבה הם ולא ידע הלוקח כמה ולא מצי מזדהר:
ולמזון האשה והבנות. דתנאי כתובה הוא ואת תהא יתבה בביתי ומיתזנא מנכסי בנן נוקבין די יהוון ליכי מנאי יהוון יתבן בביתי ומיתזנן מנכסי וכשבאות לגבות מזונותיהן אינן גובין אלא מנכסים בני חורין ולא ממשועבדים:
ולשבח קרקעות. וכן אם לוי הלוקח השביח הקרקע בנטיעת האילנות או בזבל וכיוצא בזה ושמעון הנגזל טרפה עם השבח חוזר וגובה השבח מבני חורין של הנגזל ולא ממשועבדין:
מתני' אין מוציאין לאכילת פירו'. כדמפרש בגמרא ראובן שגזל שדה משמעון והיא מלאה פירות ואכל הפירות ומכר השדה ללוי ובא שמעון כנגזל וטרפה מלוי וחוזר לוי הלוקח על ראובן וגובה הקרן ממשועבדים של ראובן ושמעון הנגזל גובה פירותיו מבני חורין של ראובן:
אין נפרעין מנכסי יתומין אלא מן הזיבורית. מפרש טעמא בבבלי משום דלא מסיק אדעתיה דמלוה דמית לוה ונפלו נכסי קמי יתמי דליהוי נעילת דלת והילכך מסיק התם דאפי' יתומים גדולים וכן הנזקין אע''ג דמדאורייתא הן בעידית דהאי תנא סבר דמדאורייתא בדניזק שיימינן ומשום תיקון העולם תיקנו בדמזיק כדקאמר הכא לעיל וגבי יתמה אוקמוה אדאורייתא:
מתני' אין נפרעין מנכסים משועבדים. כגון לוה שמכר בינונית שלו שהיא משועבדת לבעל חוב אין הב''ח יכול לטרוף אותה מהלוקח אם נשאר אצל הלוה נכסים בני חורין ואע''פ שאינן אלא זיבורית:
וּכְתוּבַּת אִשָּׁה בַּזִּיבּוּרִית. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מְנָה מָאתַיִם. אֲבַל כְּתוּבַּת אֶלֶף דֵּינָר גּוֹבָה בַּבֵּינוֹנִית. וְרִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אֲפִילוּ כְתוּבַּת אֶלֶף דֵּינָר אֵינָהּ גּוֹבָה אֶלָּא מִן הִזִּיבּוּרִית. וְאַתְייָן אִילֵּין פְּלוּגְוָותָא כְּאִילֵּין פְּלוּגְוָותָא. כָּל זְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית אָבִיהָ גּוֹבָה כְתוּבָּתָהּ לְעוֹלָם. כָּל זְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית בַּעֲלָהּ גּוֹבָה כְתוּבָּתָהּ עַד 27b עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה. רִבִּי סִימוֹן אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא כְתוּבַּת מְנָה מָאתַיִם. אֲבַל הָֽיְתָה כְּתוּבָּתָהּ אֶלֶף דֵּינָר גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ לְעוֹלָם. אָתָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוּ כְתוּבָּה שֶׁלְּאֶלֶף דֵּינָר אֵינוֹ גּוֹבָה אֶלָּא עַד עֶשׂרִים וְחָמֵש שָׁנָה. וְאַתְייָא דְּרִבִּי יוֹסֵי כְרִבִּי יוֹחָנָן וּדְרִבִּי יִרְמְיָה כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְבָנָיו וְכָתַב לְאִשְׁתּוֹ קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא אִבְּדָה כְתוּבָתָהּ. רַב אָמַר. בְּמוֹכֵר עַל יָדָהּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר בִּמְחַלֵּק לְפָנֶיהָ. רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר מִקּוּלֵּי כְּתוּבָה שָׁנוּ כָָּאן. וְתַנֵּי בַּר קַפָּרָא. מִקּוּלֵּי כְּתוּבָה שָׁנוּ. אָמַר רִבִּי בָּא. טַעְמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא לֹא סוֹף דָּבָר בִּכְתוּבַּת מְנָה מָאתַיִם. אֶלָּא אֲפִילוּ כְּתוּבָּה שֶׁלְּאֶלֶף דֵּינָר מִקּוּלֵּי כְּתוּבָה שָׁנוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
וכתובת אשה בזיבורית כו'. סוגיא זו כתובה בסוף פ' הנושא ושם פירשתי ע''ש:
הלכה: אֵין נִפְרָעִין מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִין כול'. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא. מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶן קִיצְבָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מפני שאין להם קצבה. היינו מפני תיקון העולם דקתני כדפרישית במתני':
גמ' רבי יוחנן בשם ר' ינאי כו'. סוגיא זו כתובה פ' הכותב ושם פירשתי ע''ש:
משנה: אֵין מוֹצִיאִין לַאֲכִילַת פֵּירוֹת וְלִשְׁבָח קַרְקָעוֹת וְלִמְזוֹן הָאִשָּׁה וְהַבָּנוֹת מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִין מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם.
Pnei Moshe (non traduit)
לא ישבע מפני תיקון העולם. שאם אתה אומר ישבע אין לך אדם שמטפל במציאה להחזירה:
והמוציא מציאה. והחזירה והבעלים אומרים שלא החזיר כולה:
מפני תיקון העולם. דכל הני דברים שאין להם קצבה הם ולא ידע הלוקח כמה ולא מצי מזדהר:
ולמזון האשה והבנות. דתנאי כתובה הוא ואת תהא יתבה בביתי ומיתזנא מנכסי בנן נוקבין די יהוון ליכי מנאי יהוון יתבן בביתי ומיתזנן מנכסי וכשבאות לגבות מזונותיהן אינן גובין אלא מנכסים בני חורין ולא ממשועבדים:
ולשבח קרקעות. וכן אם לוי הלוקח השביח הקרקע בנטיעת האילנות או בזבל וכיוצא בזה ושמעון הנגזל טרפה עם השבח חוזר וגובה השבח מבני חורין של הנגזל ולא ממשועבדין:
מתני' אין מוציאין לאכילת פירו'. כדמפרש בגמרא ראובן שגזל שדה משמעון והיא מלאה פירות ואכל הפירות ומכר השדה ללוי ובא שמעון כנגזל וטרפה מלוי וחוזר לוי הלוקח על ראובן וגובה הקרן ממשועבדים של ראובן ושמעון הנגזל גובה פירותיו מבני חורין של ראובן:
אין נפרעין מנכסי יתומין אלא מן הזיבורית. מפרש טעמא בבבלי משום דלא מסיק אדעתיה דמלוה דמית לוה ונפלו נכסי קמי יתמי דליהוי נעילת דלת והילכך מסיק התם דאפי' יתומים גדולים וכן הנזקין אע''ג דמדאורייתא הן בעידית דהאי תנא סבר דמדאורייתא בדניזק שיימינן ומשום תיקון העולם תיקנו בדמזיק כדקאמר הכא לעיל וגבי יתמה אוקמוה אדאורייתא:
מתני' אין נפרעין מנכסים משועבדים. כגון לוה שמכר בינונית שלו שהיא משועבדת לבעל חוב אין הב''ח יכול לטרוף אותה מהלוקח אם נשאר אצל הלוה נכסים בני חורין ואע''פ שאינן אלא זיבורית:
הלכה: אֵין מוֹצִיאִין לַאֲכִילַת פֵּירוֹת כול'. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. אֵין נִפְרָעִין מִנִּכְסֵי יְתוֹמִין קְטַנִּים אֶלָּא בִשְׁטָר שֶׁהָרִיבִּית אוֹכֶלֶת בּוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אַף לִכְתוּבַּת אִשָּׁה. אָמַר רִבִּי אִימִּי. מִפְּנֵי מְזוֹנוֹת. אָמַר רִבִּי מַתַּנְייָה. מָאן חָשׁ לִמְזוֹנוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. בַּמִּגְבָּה הַדָּבָר תָּלוּי. מַאי כְדוֹן. מִפְּנֵי חֵינָה. כְּדֵי שֶׁיְּהוּ קוֹפְצִין הַכֹּל עָלֶיהָ לִישָּׂאֶנָּה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אַף לִגְזֵילָה וְלַנִּיזָקִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אַף אֲנָן תַּנִּינָן תַּרְתֵּיהוֹן. לִגְזֵילָה מִן הָדָא. אִם יִהְיֶה דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֲחֵרָיוּת חַייָבִין לְשַׁלֵּם. לַנִּיזָקִין מִן הָדָא. וְאֵין נִפְרָעִין מִנִּכְסֵי יְתוֹמִין אֶלָּא מִן הַזִּיבּוּרִית. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אֵין נִפְרָעִין מִנִּיכְסֵי יְתוֹמִין לַנִּיזָּקִין אֶלָּא מִן הַזִּיבּוּרִית. וְהָתַנֵּי. עָמַד הַבֶּן תַּחַת הָאָב. הַנִיזָּקִין שָׁמִין לָהֶן בָּעִדִּית וּבַעֲלֵי הַחוֹב בַּבֵּינוֹנִית וּכְתֻבָּת אִשָּׁה בַּזִיבּוּרִית. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. כָּאן בְּיָתוֹם גָּדוֹל כָּאן בְּיָתוֹם קָטָן.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מפני שאין להם קצבה. היינו מפני תיקון העולם דקתני כדפרישית במתני':
גמ' רבי יוחנן בשם ר' ינאי כו'. סוגיא זו כתובה פ' הכותב ושם פירשתי ע''ש:
רְאוּבֵן שֶׁגָּזַל שָׂדֶה מִשִּׁמְעוֹן וּמְכָרָהּ לְלֵוִי. וְלֹא הִסְפִּיק לִכְתּוֹב טָרְפּוֹ עַד שֶׁמֵּת. דְּמָאן הִיא. רַב הוּנָה וְחִייָה בְּרֵיהּ דְּרַב. חַד אָמַר. אִם כָּתַב שְׁטָר טָרְפּוֹ. שֶׁלְּרְאוּבֵן. וְאִם לָאו. שֶׁלְּלֵוִי הִיא. וְחָרָנָה אָמַר. הִיא כָתַב הִיא לֹא כָתַב שֶׁלְּלֵוִי הִיא. אָמַר רִבִּי מָנָא. מִסְתַּבְּרָה דְּלֹא דִּרְאוּבֵן. דִּיכִיל לְמֵימַר לֵיהּ. מִילָּה דְּלָא דִידִי זְבָנִית לָךְ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לֹא מִסְתַּבְּרָה דְּלֹא דְלֵוִי. דִּרְאוּבֵן יְכִיל לְמֵימַר לֵיהּ. הַאי דְלָא קוֹמֵיךְ אָקוּם לִזְבִינֵיהּ טָבִי אַתְּ.
Pnei Moshe (non traduit)
ולא הספיק. שמעון הנגזל לכתוב שטר טירפא לטרוף מלוי עד שמת שמעון ונפלה הקרקע בירושה לראובן דמיירי שמתחילה גזלה לאחד ממורישיו:
דמאן הוא. של מי השדה היא עכשיו של ראובן או של לוי ופליגי בה רב הונא וחייה בריה דרב:
אם כתב שטר טרפו. אם כבר היה נכתב שטר טרפא לטרוף מלוי קודם שמת שמעון:
של ראובן. היא דנפלה קמיה בירושה והמכר בטל וראובן מחזיר מעותיו ללוי אבל אם מת שמעון קודם שנכתב שטר הטרפא של לוי היא שהרי עדיין השדה מוחזקת בידו והמכר קיים:
וחרנה אמר. דאין חילוק אלא היא כתב שטר הטרפה היא לא כתב הואיל ועדיין לא נטרפה מידו ושל לוי היא:
מסתברא דלא דראובן. דלא כמו אלא כלומר מן הסברא של ראובן היא דיכול מימר ליה דבר שאינו שלי מכרתי לך בתחילה והמכר בטל ועכשיו שלי היא והילך מעותיך:
ר' יוסי בר' בון. אמר לא מסתברא אלא דלוי ול''ג דראובן:
דיכול. לוי למימר ליה לראובן האי דלא קומיך בתמיה אם השדה עכשיו אינה לפניך הרי שלך היא:
אקים לזביניה טביאת. ואני אקיים המכירה בטוב הואיל ותחת ידי היא שעדיין לא טרפה ממני שמעון:
רְאוּבֵן שֶׁגָּזַל שָׂדֶה מִשִּׁמְעוֹן וּמְכָרָהּ לְלֵוִי וְהָלַךְ לֵוִי וּנְתָנָהּ מַתָּנָה לִיהוּדָה וּבָא שִׁמְעוֹן וּטְרָפָהּ מִיהוּדָה. יְהוּדָה לֹא אָזִיל גַּבֵּי לֵוִי דְּהִיא מַתָּנָה. לֵוִי אָזַל גַּבֵּי רְאוּבֵן דְּהִיא מְכִירָה. וְלֹא מַתָּנָה יְהַבְתִּינָּהּ. יְכִיל הוּא מֵימַר לֵיהּ. בְּעִי הֲוֵינָא מִיתַּן לֵיהּ וִישַׁלֵּם לִי טִיבוּ. רְאוּבֵן גָּזַל שָׂדֶה מִשִּׁמְעוֹן וּנְתָנָהּ מַתָּנָה לְלֵוִי וְהָלַךְ לֵוִי וּמְכָרָהּ לִיהוּדָה וּבָא שִׁמְעוֹן וּטְרָפָהּ מִיהוּדָה. יְהוּדָה אָזַל גַּבֵּי לֵוִי דְּהוּא מְכָרָהּ. לֵוִי לֹא אָזַל גַּבֵּי רְאוּבֵן דְּהִיא מַתָּנָה. דָּמַר רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רַבָּנִין. אֵין שִׁיעְבּוּד לְמַתָּנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
לוי. אבל לוי הלוקת הולך וטורף מראובן הגזלן שמכרה לו:
ולא מתנה יהבתינה. והא ראובן יכול הוא לומר ללוי לא מתנה נתת ליהודה ומה הפסדת בזה:
יכול הוא מימר. משום דלוי יכול לומר לו הייתי רוצה ליתן ליהודה מתנה והוא ישלם לי איזה טובה בעבורה ועכשיו הפסדתי שטרפה הנגזל ממנו:
יהודה אזל גבי לוי. יהודה חוזר על לוי לגבות ממנו לפי שהוא מכרה לו ויש לו אחריות עליו:
לוי. אבל לוי אינו חוזר על ראובן שהרי מתנה היתה בידו דאמר ר' יוסי אין שיעבוד אחריות למתנה שלא נתנה לו אלא כל זמן שלא יטרוף הנגזל:
ראובן כו' ובא שמעון. הנגזל וטרפה מיהודה יהודה ודאי לא אזיל גבי לוי לגבות ממנו כלום שהרי מתנה היתה אצלו ואין למתנה אחריות:
28a גָּזַל שָׂדֶה מִשִּׁמְעוֹן וּמְכָרָהּ לְלֵוִי וּבָא שִׁמְעוֹן וּטְרָפָהּ מִלֵּוִי. לֵוִי גּוֹבֶה מִמְּשׁוּעְבָּדִין שֶׁל רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן גּוֹבֶה אֲכִילַת פֵּירוֹת מִבְּנֵי חוֹרִין שֶׁלְּלֵוִי. עָמַד לֵוִי וְהִשְׁבִּיחַ. לֵוִי גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן מִמְּשׁוּעֲבָדִין שֶׁלְּרְאוּבֵן וְגוֹבֶה אֶת הַשְּׁבָח מִבְּנֵי חוֹרִין שֶׁלְּשִׁמְעוֹן. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. וְהוּא שֶׁקָּדַם מִקְחוֹ שֶׁל זֶה לְשִׁבְחוֹ שֶׁל זֶה. אֲבָל אִם קָדַם שִׁבְחוֹ שֶׁל זֶה לְמִקְחוֹ שֶׁל זֶה לֵוִי גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן אֲפִילוּ מִמְּשׁוּעֲבָדִין שֶׁל שִׁמְעוֹן. אַף בַּאֲכִילַת פֵּירוֹת כָּךְ הִיא עָֽבְדָא. אַפִּיק אַרְבָּעָה דֵינָרִין וְהוּא שְׁבַח אֲשִׁתָּא. לֵוִי גָבֵי אַרְבַּעְתֵּי דֵינָרַייָא מִמְּשׁוּעֲבָדִין שֶׁלְּרְאוּבֵן וְגָבֵי תְּרֵין אוֹחְרָנַייָא מִבְּנֵי חוֹרִין שֶׁלְּשִׁמְעוֹן. רִבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבָּנִין דְּתַמָּן. אֵין לָךְ יוֹרֶד בִּרְשׁוּת וְיָדוֹ לְתַחְתּוֹנָה אֶצֶל שִׁמְעוֹן. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַבָּנִין דְּתַמָּן. אֵין לָךְ יוֹרֶד בִּרְשׁוּת וְיָדוֹ לָעֶלְיוֹנָה אֶצֶל רְאוּבֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
ור' יוסי בר' בון. פליג אהא דקאמר שנוטל מותר השבח על ההוצאה משמעון והא אצל שמעון יורד שלא ברשות הוי ואמאי יהיה ידו על העליונה ליטול השבח המותר מהוצאה כדין היורד ברשות:
אין לך יורד ברשות וידו לתחתונה אצל ראובן גרסי' ובמילתיה דר' יוסי גרסי' אין לך יורד שלא ברשות וידו לעליונה אצל שמעון. כלומר דר' אבין פליג אהא דקאמר דאין לו אלא יציאותיו מראובן ואם אין לו לגבות משמעון המותר יפסיד ואמאי הא אין לך יורד ברשות יותר מזה שלקחו מראובן ואמאי יהיה ידו על תחתונה אצל ראובן דמשוית ליה כדין היורד שלא ברשות ואין לו אלא ההוצאה אם השבח יתירה עליו:
אפיק. ואם הוציא ארבעה דינרין והוא שבח ששה גובה הארבעה ממשועבדים של ראובן הגזלן וכגון דקדם שבחו ללוקח של ראובן ולא לליקח של שמעון כדאמרינן לעיל והשנים אחרים גובה מבני חורין של שמעון:
אפיק ד' דינרין. אדלעיל קמהדר הא דאמרינן השביח לוי הלוקח גובה השבח מבנ''ח של שמעון הנגזל היינו השבח היותר על ההוצאה אבל מה שהוא כנגד ההוצאה גובה מהגזלן:
אף באכילת פירות כך היא עובדא. כן הדין נמי באכילת פורות דהא דאמרינן דהנגזל גובה אכילת פירות מבני חורין בשלא קדם אכילת פירות שאכל הגזלן קודם למקחו של הלוקח שלקח ממנו אבל אם קדמו אכילת פירות למקחו של הלוקח גובה שמעון הנגזל אפילו אכילת פירות מהלוקח של ראובן דכבר נודע וכקצובין ועומדין הן:
לוי גובה את השבח גרסינן. ואפי' ממשועבדין של שמעון מכיון דנודע הוא וקצוב בשעת מכירה:
אבל אם קדם שבחו של זה. וכבר נודע קודם למקחו של לוקח זה מהנגזל:
והוא שקדם מקחו של זה לשבחו של זה. הא דאמרי' שאין זה הלוקח חוזר לגבות השבח ממשועבדים של הנגזל והיינו לוקח שלקח שדה אחת מן הנגזל דוקא שקדם מקחו של לוקח זה שלקח מהנגזל קודם לשבחו של לוקח זה שלקח מהגזלן וכדאמרינן טעמא מפני שהשבח לא היה קצוב בשעת מכירה:
עמד לוי כו'. היינו פירושא דלשבח קרקעות כדפרישית במתני':
ושמעון גובה אכילת פירות מבני חורין של ראובן גרסינן:
גזל. ראובן גזל שדה משמעון כו' לאכילת פירות מפרש לה כדפרישית במתני':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source