Guittine
Daf 25a
משנה: הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם אַייְלוֹנִית רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא יַחֲזִיר וַחֲכָמִים אוֹמרִים יַחֲזִיר. נִישֵּׂאת לְאַחֵר וְהָיוּ לָהּ בָנִים מִמֶּנּוּ וְהִיא תוֹבַעַת כְּתוּבָּתָהּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לָהּ שְׁתִיקוּתֵיךְ יָפָה מִדִּיבָּרֵיךְ.
Traduction
Celui qui a répudié sa femme parce qu’elle est d’une stérilité évidente ne pourra pas la reprendre, selon R. Juda; les autres sages le permettent. Si après avoir épousé un autre dont elle a des fils elle réclame au 1er mari le douaire, (auquel elle n’avait pas droit comme femme stérile répudiée), selon R. Juda, le mari peut lui dire: ''Il valait mieux te taire que de parler inconsidérément (148)Si j'avais su avoir à te restituer ton douaire, je ne t'aurais pas répudiée: et l'acte de divorce devenant nul, les enfants seront nés illégitimes''.
Pnei Moshe non traduit
מתני' רבי יהודה אומר לא יחזיר. בבבלי מפרש אע''ג דלעיל לא חייש ר''י לקילקולא התם משום דקסבר כר''א דאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין בצריך חקירת חכם ובשאינו צריך חקירת חכם סבר לה כרבי מאיר שאין יכול לומר אלו הייתי יודע כו' שהיה לו להפר אבל הכא חייש לקילקולא שמא תנשא לאחר ויאמר אלו הייתי יודע שהוא כן אפילו היו נותנים לי מאה מנה לא הייתי מגרשך ולפיכך אמרו חכמים לא יחזיר ואף הוא נותן לה גט גמור משעה ראשונה:
וחכמים אומרים יחזיר. ואע''ג דהתם חיישי לקילקולא חכמים דהכא היינו ר''מ דקסבר בעינן תנאי כפול והכא במאי עסקינן דלא כפליה לתנאיה שלא אמר לה הוי יודעת שמשום איילונית אני מוציאך ואם אין את איילונית לא יהא גט דהשתא הוי גט אפילו אינה איילונית ולא יכול לומר לה כן:
והיא תובעת כתובתה. שהאיילונית אין לה כתובה ועכשיו שנמצאת שאינה איילונית תובעת כתובתה:
שתיקותיך יפה מדבוריך. שיאמר אלו ידעתי שסופי ליתן ליך כתובה לא גרשתיך ונמצא גט בטל ובניה ממזרים והלכה כרבי יהודה:
משנה: הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שֶׁם רַע לֹא יַחֲזִיר מִשּׁוּם נֶדֶר לֹא יַחֲזִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כָּל נֶדֶר שֶׁיָּֽדְעוּ בוֹ הָרַבִּים לֹא יַחֲזִיר וְשֶׁלֹּא יָֽדְעוּ בוֹ הָרַבִּים יַחֲזִיר. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל נֶדֶר שֶׁצָּרִיךְ חֲקִירַת חָכָם 25a לֹא יַחֲזִיר וְשֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ חֲקִירַת חָכָם יַחֲזִיר. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר לֹא אָֽסְרוּ זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי זֶה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה מַעֲשֶׂה בְּצַיְדָּן בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ קוֹנָם שֶׁאֵינִי מְגָֽרְשָׁךְ וְגֵרְשָׁהּ וְהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים שֶׁיַּחֲזִירֶנָּה מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם.
Traduction
Celui qui répudie sa femme pour avoir entendu exprimer à son sujet un bruit fâcheux (peut-être calomniateur) ne pourra plus la reprendre, et il en est de même s’il l’a repoussée parce qu’elle avait prononcé un vœu à la légère. R. Juda dit: s’il s’agit d’un vœu dont beaucoup de personnes ont connaissance, le mari ne pourra pas reprendre la femme répudiée; mais si ce n’est pas à la connaissance de plusieurs personnes, le mari peut la reprendre. R. Meir dit: pour tout vœu qui exige l’investigation d’un sage, le mari ne pourra pas la reprendre; lorsque cette investigation n’est pas nécessaire, le mari peut revenir sur sa détermination. R. Eléazar ajoute (143)Cf, (Ketubot 7, 9): les sages n’ont défendu le premier cas qu’à cause du dernier (144)En cas d'enquête du savant, nul préjudice ne peut arriver à la femme Ceci n'est à craindre que lorsqu'il n'y a pas d'enquête, le mari peut alors arguer que s'il avait su pouvoir annuler le vœu de sa femme, il ne l'aurait pas répudiée. Sur ce, R. Yossé b. Juda raconta qu’à Sidon quelqu’un dit à sa femme: ''que tout me soit interdit, si je ne te répudie pas'', et bien qu’il l’eût en effet répudiée, les sages lui permirent de la reprendre. D’ordinaire, cette reprise est interdite, par précepte d’utilité publique.
Pnei Moshe non traduit
מתני' משום שם רע. שיצא עליה לעז זנות:
משום נדר. שנדרה והוא אומר אי אפשי באשה נדרנית:
לא יחזיר. ואפילו נמצאו הדברים שקר או שהנדר בטל שהתירו חכם כדמפרש טעמא בגמ' שמא תלך ותנשא לאחר וימצאו הדברים בדאין ובנדר יתירנו החכם והיא לא תהיה פרוצה בנדרים ויאמר אלו הייתי יודע שהוא כך אפילו היו נותנים לי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל ובניה ממזרים ולפיכך אומרים לו הוי יודע שהמוציא אשתו משום שם רע ומשום נדר לא יחזיר עולמית ומתוך שהוא יודע שהוא כן הוא מגרש לה גירושין גמורים ולא מצי תו לקלקלה:
ר' יהודה. סבר טעמא דאמור רבנן המוציא משום שם רע ומשום נדר לא יחזיר כדי שלא תהיינה בנות ישראל פרוצים בעריות ובנדרים והילכך קאמר נדר שידעו בו רבים עשרה מישראל או יותר איכא פריצותא טפי וקנסוה ולא יחזיר ושלא ידעו בו רבים ליכא פריצותא כולי האי ולא קנסוה:
כל נדר שצריך חקירת חכם לא יחזיר. דר''מ סבר טעמא משום קלקולא הילכך נדר שאינו יכול להפר אלא שהחכם מתירו הוא דיכול לקלקל את הגט ויאמר אלו הייתי יודע שחכם יכול להתיר לא הייתי מגרשה אבל שאינו צריך חקירת חכם אלא הוא יכול להפר לא הוצרכו חכמים לאסור עליו מלהחזירה לפי שאינו יכול לחלחלה ולומר אלו הייתי יודע כו' שהרי נדר פתוח הוא והיה לו להפר ולא הפר:
לא אסרו זה. שצריך חקירת חכם אלא מפני זה שאינו צריך דבצריך לא היה לנו לחוש לקלקולא לפי שאינו יכול לומר אלו הייתי יודע שחכם יכול להתיר לא הייתי מגרש דאנן סהדי שאעפ''כ היה מגרשה שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב''ד לילך ולשאול על נדרה אלא מפני שאינו צריך חקירת חכם והבעל יכול להפר אסרו את כלן שלא יאמר אלו הייתי יודע שהייתי יכול להפר לא הייתי מגרשה וכן הלכה וכת''ק דקאמר סתמא לא יחזיר ואפי' לא ידעו בו רבים:
א''ר יוסי. בבבלי מפרש דחסורי מחסרא והכי קתני בד''א כשנדרה היא אבל נדר הוא שיגרשנה וגירשה יחזיר דמהו דתימא ליגזור משום דר' נתן דאמר הנודר כאלו בנה במה והמקיימו כאלו הקריב עליה קרבן והאי כיון דקיים נדריה נקנסיה מלהחזיר קמ''ל:
ואמר ר' יוסי בר' יהודה מעשה נמי בצידן באחד שאמר לאשתו קונם אם איני מגרשיך וגירשה והתירו לו חכמים שיחזירנה:
מפני תיקון העולם. כלומר טעמא מאי אמרו חכמים המגרש אשתו משום נדר לא יחזירנה מפני תיקון העולם דחיישינן לקלקולא והא לא שייך אלא משום נדר דידה אבל כשנדר הוא שאין כאן משום תיקון העולם התירו לחזור והלכה כרבי יוסי:
הלכה: הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שֶׁם רַע כול'. וְתַנֵּי. מִפְּנֵי מַה אָֽמְרוּ חֲכָמִים. הַמּוֹצִיא מִשּׁוּם שֶׁם רַע לֹא יַחֲזִיר. שֶׁהֲרֵי הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שֶׁם רַע וְהָֽלְכָה וְנִישֵּׂאת לְאַחֵר וְיָֽלְדָה מִמֶּנּוּ בָנִים. לְאַחַר זְמָן נִמְצְאוּ הַדְּבָרִים בְּדֻאִים. אָמַר. אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהַדְּבָרִים בְּדֻאִים אִילּוּ הָיָה אָדָם נוֹתֵן לִי בְאִשְׁתִּי מֵאָה מְנָה לֹא הָיִיתִי מְגָֽרְשָׁהּ. וְנִמְצָא גֵּט בָּטֵל וּבָנֶיהָ מַמְזֵירִים. וּמִתּוֹךְ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאִם הוּא מְגָֽרְשָׁהּ שֶׁהִיא אֲסוּרָה לַחֲזוֹר לוֹ אַף הוּא נוֹתֵן לָהּ גֵּט שָׁלֵם מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה.
Traduction
On a enseigné (145)''Tossefta à ce traité, ch 3; cf ci-après, 8'': pourquoi les sages ont-ils dit que ''celui qui répudie sa femme pour avoir entendu exprimer sur elle un bruit calomniateur ne pourra plus la reprendre''? C’est qu’après une telle répudiation, la femme a pu contracter une autre union et avoir des enfants issus de ce second mariage; lorsqu’au bout de quelque temps le premier mari reconnaît la fausseté de la calomnie, il peut s’écrier: ''Si j’avais su que la calomnie est fausse, je n’aurais pas répudié ma femme, m’eut-on encore donné cent Maneh pour me séparer d’elle''. A la suite de ces paroles, le divorce se trouverait annulé, et par la nullité conséquente du second mariage, les enfants issus de la seconde union seraient illégitimes; tandis que si le mari sait qu’après avoir répudié la femme dans ces conditions il ne pourra plus la reprendre, il lui donnera dès le premier abord un divorce complet (sans restriction fâcheuse pour l’avenir).
Pnei Moshe non traduit
גמ' ותני כו'. כדפרישית במתני':
הלכה: הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם אַייְלוֹנִית כול'. תַּנֵּי. מִפְּנֵי מַה אָֽמְרוּ. הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם אַייְלוֹנִית לֹא יַחֲזִיר. שֶׁהֲרֵי הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם אַייְלוֹנִית וְהָֽלְכָה וְנִישֵּׂאת לְאַחֵר וְיָֽלְדָה מִמֶּנּוּ בָּנִים. וְאָמַר. אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאִשְׁתִּי יוֹלֶדֶת אִילּוּ הָיָה אָדָם נוֹתֵן לִי בְאִשְׁתִּי מֵאָה מְנָה לֹא הָיִיתִי מְגָֽרְשָׁהּ. וְנִמְצָא גֵּט בָּטֵל וְהַוְולָד מַמְזֵר. וּמִתּוֹךְ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאִם הוּא מְגָֽרְשָׁהּ שֶׁהִיא אֲסוּרָה לַחֲזוֹר לוֹ אַף הוּא נוֹתֵן לָהּ גֵּט שָׁלֵם מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. תֵּדַע לָךְ שֶׁעִילָּה הָיָה רוֹצֶה לְגֵרְשָׁהּ. שֶׁהֲרֵי כַּמָּה נָשִׁים נְשׂוּאִין אַייְלוֹנִיּוֹת וְעַל יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לָהֶן נַחַת רוּחַ מֵהֶן מְקַייְמִין אוֹתָן.
Traduction
On a enseigné: aux termes de la Mishna, ''celui qui a répudié sa femme parce qu’elle est d’une stérilité évidente ne pourra pas la reprendre''. C’est qu’après une telle répudiation la femme a pu contracter une autre union et avoir des enfants issus de ce second mariage; après ce fait (en opposition complète avec la présomption de stérilité), le premier mari peut s’écrier: ''Si j’avais su que ma femme puisse enfanter, je ne l’aurais pas répudiée, m’eut-on encore donné cent maneh pour me séparer d’elle''. A la suite de ces paroles, le divorce se trouverait annulé, et par suite de la nullité de la seconde union, les enfants issus de là seraient illégitimes; tandis que si le mari sait qu’après avoir répudié la femme dans ces conditions il ne pourra plus la reprendre, il lui donnera dès le premier abord un divorce complet (sans restriction fâcheuse pour l’avenir). – Quant à l’avis contraire des autres sages, dit R. Zeira, il est basé sur ce qu’évidemment le mari cherchait un prétexte pour répudier sa femme; car bien des femmes ainsi constituées se marient, et par la satisfaction qu’elles donnent au mari, celui-ci les garde pour épouse.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני כו'. כדפרישית במתניתין:
תדע לך. טעמא דרבנן מפרש שבודאי באמת היה רוצה לגרשה שהרי כמה נשים יש שהן איילוניות ומקיימין אותן שלפעמים מוצא קורת רוח מהן וליכא למיחש שיאמר כו':
תַּנֵּי. מִפְּנֵי מַה אָֽמְרוּ. הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם נֵדֶר לֹא יַחֲזִיר. שֶׁהֲרֵי הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם נֵדֶר וְהָֽלְכָה וְנִישֵּׂאת לְאַחֵר וְיָֽלְדָה מִמֶּנּוּ וְנִמְצָא נֵדֶר בָּטֵל. אָמַר. אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהָיָה הַנֵּדֶר בָּטֵל אִילּוּ הָיָה אָדָם נוֹתֵן לִי בְאִשְׁתִּי מֵאָה מְנָה לֹא הָיִיתִי מְגָֽרְשָׁהּ. וְנִמְצָא גֵּט בָּטֵל וְהַוְולָד מַמְזֵר. וּמִתּוֹךְ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאִם הוּא מְגָֽרְשָׁהּ שֶׁהִיא אֲסוּרָה לַחֲזוֹר לוֹ אַף הוּא נוֹתֵן לָהּ גֵּט שָׁלֵם מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. תֵּדַע לָךְ שֶׁעִילָּה הָיָה רוֹצֶה לְגֵרְשָׁהּ. שֶׁהֲרֵי נֵדֶר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ חֲקִירַת חָכָם הָיָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. תֵּדַע לָךְ שֶׁעִילָּה הָיָה רוֹצֶה לְגֵרְשָׁהּ. שֶׁהֲרֵי נֵדֶר שֶׁלֹּא יָֽדְעוּ בוֹ רַבִּים הָיָה. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. לֹא אָֽסְרוּ זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי זֶה. בְּדִין הָיָה שֶׁאֲפִילוּ נֵדֶר שֶׁהוּא צָרִיךְ חֲקִירַת חָכָם יַחֲזִיר. שֶׁהַזָּקֵן עוֹקֵר אֶת הַנֵּדֶר מֵעִיקָּרוֹ. מִפְּנֵי מַה אֶֽסְרוּ נֵדֶר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ חֲקִירַת חָכָם. מִפְּנֵי נֵדֶר שֶׁצָּרִיךְ חֲקִירַת חָכָם.
Traduction
D’autre part, on a enseigné: il a été dit aussi que ''si le mari a repoussé sa femme parce qu’elle avait prononcé un vœu à la légère, il ne pourra pas la reprendre''. C’est qu’après une telle répudiation la femme a pu contracter une autre union et avoir des enfants issus de ce second mariage; lorsqu’après un laps de temps le premier mari s’aperçoit de la nullité du vœu, il peut s’écrier: ''Si j’avais connu la nullité du vœu, je n’aurais pas répudié ma femme, m’eut-on encore donné cent Maneh pour me séparer d’elle''. A la suite de ces paroles, le divorce se trouverait annulé, et par suite de la nullité de la seconde union, les enfants issus de là seraient illégitimes; tandis que si le mari sait qu’après avoir répudié la femme dans ces conditions, il ne pourra plus la reprendre, il lui donnera dès le premier abord un divorce complet (sans restriction fâcheuse pour l’avenir). Quant à l’avis exprimé par R. Meir dans notre Mishna, R. Zeira dit: le mari n’a dû certes chercher qu’un prétexte à répudier sa femme, puisqu’il s’agit d’un vœu pour lequel il n’est pas besoin de l’investigation d’un sage (le mari pouvait donc l’annuler). De même (sur l’avis de R. Juda dans la Mishna), R. Zeira dit: il semble prouvé que le mari a dû seulement chercher un prétexte à répudier sa femme, car il s’agissait d’un vœu qui n’était pas connu de beaucoup de personnes (et le mari avait la faculté de l’annuler). Or, R. Eléazar dit que l’on a défendu un cas à cause d’un autre analogue (146)''J, (Ketubot 7, 9) (t 8, p 98); (Qidushin 2, 5) ( 62c)''. En réalité, il serait juste que, même à cause d’un vœu exigeant l’enquête d’un savant, le mari puisse reprendre sa femme, car l’intervention d’un sage fait disparaître (147)J, (Nedarim 6, 8) le principe même du vœu (comme si celui-ci n’avait jamais existé); seulement, on a interdit la reprise de la femme à la suite d’un vœu qui n’exige pas cette enquête, à cause du vœu qui l’exige.
Pnei Moshe non traduit
תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה אטעמא דר''מ קמהדר כלומר בודאי עילה מצא לה ורוצה לגרשה באמת שהיה יכול להפר ולא שייך כאן אילו הייתי יודע כו':
תדע לך כו'. אטעמא דרבי יהודה קאי כדפרישית במתניתין:
בדין היה כו'. כדפרישית במתניתין:
Guittine
Daf 25b
משנה: הַמּוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ וְאֶת בָּנָיו לַגּוֹיִם אֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ אֲבָל פּוֹדִין אֶת הַבָּנִים לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן. הַמּוֹכֵר אֶת שָׂדֵהוּ לַגּוֹי וְחָזַר וּלְקָחָהּ מִמֶּנּוּ יִשְׂרָאֵל הַלּוֹקֵחַ מֵבִיא בִּיכּוּרִים מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם.
Traduction
On ne rachète pas aux païens celui qui se vend à eux lui-même avec ses fils; mais, après la mort du père, on rachète ses enfants (non responsables de cette cession). Si, après la vente d’un champ à un païen, un israélite le rachète de ce dernier, l’israélite offrira les prémices au Temple; c’est un précepte d’utilité publique (149)Il ne faut pas s'habituer, en Palestine, à céder le sol aux païens, mais s'efforcer de le reprendre en cas d'aliénation.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין פודין אותו. והוא שרגיל בכך כדקאמר בגמרא:
לאחר מיתת אביהן. שלא יטמעו בין העכו''ם:
הלוקח מביא ביכורים. הלוקח הזה שלקחו ממנו מביא ביכורים וכלומר אע''פ שגדלו הפירות ברשות העכו''ם:
מפני תיקון העולם. כלומר שידעו שאין קנין לעכו''ם בא''י קנין גמור וישתדלו בפדיון זה הקרקע מידו לפי שהיא עומדת בקדושתה:
הלכה: הַמּוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ וְאֶת בָּנָיו לַגּוֹיִם כול'. מַתְנִיתָא בְּשֶׁמָּכַר עַצְמוֹ וְשִׁנָּה. אֲבָל אִם מָכַר עַצְמוֹ פַעַם אַחַת פּוֹדִין אוֹתוֹ. וְאִם מָכַר עַצְמוֹ לְלוּדִים אֲפִילוּ פַעַם אַחַת אֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁמָּכַר עַצְמוֹ לְלוּדִים. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. אָמַר. מַה נַעֲשֶׂה מִפְּנֵי חַייָו עָשָׂה.
Traduction
La Mishna ( disant de ''ne pas racheter celui qui s’est vendu lui-même'') parle de celui qui s’est vendu pour la seconde fois; mais, lors d’une première vente, on le rachète. Toutefois, celui qui s’est vendu aux Lydiens (150)En raison de leur gourmandise, les païens de Lydda passaient pour anthropophages, même pour la première fois, ne devra pas être racheté. Ainsi, il est arrivé que quelqu’un s’est vendu à ces gens; on communiqua le fait à R. Abahou, pour savoir ce qu’il décide: que voulez-vous, dit-il? C’est peut être pour se subvenir qu’il a agi ainsi (151)Il faut donc le racheter.
Pnei Moshe non traduit
גמ' ואם מכר עצמו ללודים. אומה שאוכלין בני אדם:
אין פודין אותן. שמסר נפשו למות:
מפני חייו עשה מפני דוחקו שלא היה לו ממה להתפרנס ופודין:
25b רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא יַחֲזִיר. וְאַתְּ אָמַר כֵּן. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן רִבִּי יְהוּדָה אֶלָּא רִבִּי מֵאִיר. וְתַנֵּי כֵן מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר. אוֹמֵר לָהּ. שְׁתִיקוּתֵיךְ יָפָה מִדִּיבָּרֵיךְ.
Traduction
Comment se fait-il que R. Juda, après avoir dit d’abord: ''le mari ne pourra pas la reprendre'', dise à la fin que le mari peut lui dire: ''Il valait mieux te taire que parler inconsidérément''? (Comment cette reprise serait-elle possible)? -En effet, dit R. Yohanan, ce n’est pas le nom de R. Juda qu’il faut lire à cette fin, mais celui de R. Meir. Aussi, l’on a enseigné au nom de R. Meir que le mari peut (en cas de revendication du douaire), objecter à la femme: ''Il valait mieux te taire que parler inconsidérément''.
Pnei Moshe non traduit
רבי יהודה אומר לא יחזיר ואת אומר כן. אהא דקתני בסיפא אמר רבי יהודה אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך פריך והא ר''י קאמר לא יחזיר וכיון שתקנו חכמים שלא יחזיר ואומרים לו הוי יודע כו' כדמפרש לעיל שהוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה והיכי מצי למימר השתא שתיקותיך יפה מדיבוריך:
לית כאן רבי יהודה. לא גרסינן במתניתין רבי יהודה בהא אלא ר''מ הוא דקאמר לה דס''ל יחזיר אם ירצה ואם לא החזירה ונשאת כו' אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך ותני בברייתא בהדיא כן:
מַתְנִיתִין דְּרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. אֵין קִנְייָן לְגוֹי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְפוֹטְרוֹ מִן הַמַּעֲשְׂרוֹת. רִבִּי יוּדָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִין. יֵשׁ קִנְייָן לְגוֹי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְפוֹטְרוֹ מִן הַמַּעֲשְׂרוֹת. רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ. טַעֲמָא דְּרִבִּי מֵאִיר. וְהִתְנַחַלְתֶּם אוֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחוּזָּה. הֵקִישׁ עֲבָדִים לַאֲחוּזָה. מַה עֲבָדִים אַתֶּם קוֹנִין מֵהֶן וְאֵין הֵן קוֹנִין מִכֶּם. אַף אֲחוּזָה אַתֶּם קוֹנִין מֵהֶן וְהֵן אֵינָן קוֹנִין מִכֶּם. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּי רִבִּי יוֹסֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וְהָא מְסַייְעָא לְרִבִּי מֵאִיר. וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִיתוּת. לְחוֹלְטָנוּת. אָמַר לֵיהּ. כָּל גַּמְרָא אָֽמְרָה דְּהִיא מְסַייעָה לְרִבִּי שִׁמְעוֹן. לֹא תִימָּכֵר. הָא אִם נִמְכְּרָה חֲלוּטָה הִיא. רִבִּי הוּנָא דְּצִיפּוֹרִי אָמַר. הִנְהִיג רִבִּי חֲנִינָא בְצִיפּוֹרִין כְּהָדָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
מתניתין דר''מ היא דר''מ אמר. במסכת דמאי אין קנין לעכו''ם בא''י אם קנה העכו''ם קרקע בארץ אין קנינו קנין להפקיע מקדושתה שלא תתחייב במעשרות וישראל הקונה ממנו צריך לעשר פירותיו ולפיכך הלוקח ממנו מביא ביכורים:
והתנחלתם. בעבדים כנענים כתיב:
ואין הם קונים מכם. שישראל הנמכר לעכו''ם אין גופו קנוי לו כ''א לעבודה אף אחוזה אין להם קנין אלא לפירות ולא להפקיע קדושתן:
והאי. האי קרא מסייע לר''מ דדרשינן היקישא דכתיב והארץ לא תמכר לצמיתות ומתרגמינן לחולטנית שלא תהא נמכרת לחלוטין:
כל גרמה אמרה. אדרבה כל עצמו של המקרא לר''ש הוא דמסייע לי' דמדהזהירה התורה שלא תימכר לחלוטין כלומר שלא תמכר לעכו''ם כ''א לישראל וביובל יצא ש''מ שאם מכרה לעכו''ם מכורה לחלוטין היא:
כהדא דר''ש. דיש קנין וישראל שקנה פירות ממנו פטור מן המעשרות:
רִבִּי זְעוּרָה קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. אַף עַל גַּב דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. אֵין קִנְייָן לְגוֹי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַפְקִיעוֹ מִן הַמַּעֲשְׂרוֹת. מוֹדֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּהּ קִנְייָן נְכָסִים. מָהוּ קִנְייָן נְכָסִים. אָמַר רִבִּי אַבָּא. אֲכִילַת פֵּירוֹת. וְהָתַנִּינָן. הַלּוֹקֵחַ מֵבִיא בִּיכּוּרִים מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם. וְיָבִיא בִּיכּוּרִים דְּבַר תוֹרָה.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
אכילת פירות. כלומר אם ישראל מכר הקרקע לעכו''ם לאכילת פירות יש לו בהן קנין ואם נגמרו בידו פטורין מן המעשרות דלא אמר ר''ט אין קנין אלא אם הקרקע ביד העכו''ם וישראל לקח ממנו לפירות ונגמרו ביד ישראל חייבין במעשרות אבל אם נגמרו ביד העכו''ם ונתמרחו לכ''ע יש קנין דנהי דקרקע לא קני פירות מיהא קני:
והתנינן. אדלעיל קמהדר דמוקמינן למתניתין כר''מ דאמר אין קנין א''כ הא דתנינן הלוקח מביא ביכורים מפני תיקון העולם ויביא ביכורים דבר תורה דהא מד''ת חייב הישראל אם אין קנין לעכו''ם וקשיא אמאי קאמר מפני תיקון העולם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source