Vayedaber

Guittine

Daf 2a

הָיָה כָתוּב בּוֹ מַתָּנָה. וְאָמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם. מֵאַחַר שֶׁעֱרָרוֹ בָטֵל אֶצֶל הַגֵּט עֱרָרוֹ בָטֵל אֶצֶל הַמַּתָּנָה. 1b אוֹ מֵאַחַר שֶׁעֱרָרוֹ בָטֵל אֶצֶל הַגֵּט עֱרָרוֹ קַייָם אֶצֶל הַמַּתָּנָה. תַּנִּינָן דְּבַתֲרָהּ. אֶחָד גִּיטֵּי נָשִׁים וְאֶחָד שִׁיחְרוּרֵי עֲבָדִים שָׁוִין בְּמוֹלִיךְ וּבְמֵבִיא. הָיָה כָתוּב בּוֹ מַתָּנָה. וְאָמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נִתְחַתֵּם. מֵאַחַר שֶׁעֱרָרוֹ בָטֵל אֶצֶל הַגֵּט עֱרָרוֹ קַייָם אֶצֶל הַמַּתָּנָה. אוֹ מֵאַחַר שֶׁעֱרָרוֹ קַייָם אֶצֶל הַמַּתָּנָה עֱרָרוֹ קַייָם אֶצֶל הַגֵּט. כָּתַב כָּל נְכָסָיו לְעַבְדּוֹ. אַתְּ אָמַר. הוּא גִיטּוֹ הוּא מַתָּנָתוֹ. מַה אַתְּ עֲבַד לָהּ. בְּגֵט הוּא וְעֱרָרוֹ בָטֵל אוֹ בַמַּתָּנָה הוּא וְעֱרָרוֹ קַייָם. וְייָבֹא כְהָדָא. כָּתַב כָּל נְכָסָיו לִשְׁנֵי בְנֵי אָדָם כְּאַחַת וְהָיוּ עֵדִים כְּשֵׁירִין לָזֶה וּפְסוּלִין לָזֶה. רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי אִמִּי. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ. חַד אָמַר. מֵאַחַר שֶׁהֵן פְסוּלִין לָזֶה פְּסוּלִין לָזֶה. וְחָרָנָה אָמַר. כְּשֵׁירִין לָזֶה וּפְסוּלִין לָזֶה. 2a רִבִּי מָנָא לֹא מְפָרֵשׁ. רִבִּי אָבִין מְפָרֵשׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מֵאַחַר שֶׁהֵן פְסוּלִין לָזֶה פְּסוּלִין לָזֶה. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. כְּשֵׁירִין לָזֶה וּפְסוּלִין לָזֶה. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן. מָה הַשְּׁנַיִם נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָסוּל עֵדוּתָן בְּטֵילָה אַף הַשְּׁלֹשָׁה נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָסוּל עֵדוּתָן בְּטֵילָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי חְנַנְיָה חֲבֵרִין דְּרַבָּנִין וְרַבָּנִין. חַד אָמַר. יְאוּת אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. וְחָרָנָה אָמַר. לֹא אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. מָאן דְּאָמַר. יְאוּת אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. נַעֲשֵׂית עֵדוּת אַחַת וּבְאִישׁ אֶחָד כְּעֵדוּת שֶׁבָּֽטְלָה מִקְצָתָהּ בָּֽטְלָה כוּלָּהּ. וּמָאן דְּאָמַר. לֹא אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר יְאוּת. נַעֲשֶׂה כִּשְׁתֵּי כִיתֵּי עֵדִים כְּשֵׁרִין לָזֶה וּפְסוּלִין לָזֶה.

Traduction

Si à l’acte de divorce une donation se trouve jointe, confirmée par le messager qui atteste l’avoir vu libeller et signer, est-ce qu’à ce dernier sujet la contestation soulevée par le mari est annulée pour la donation, comme elle l’est déjà pour le divorce (le cas échéant), ou bien est-elle seulement nulle pour le divorce, et maintenue pour la donation? De même, il a été enseigné plus loin (1,4): ''Soit qu’il s’agisse de divorce, soit d’acte d’affranchissement des esclaves, la règle est exactement la même, aussi bien pour l’expédier de là que pour l’y apporter'', et, comme en ces cas l’attestation du libellé et de la signature est exigible (sans que le maître puisse soulever un objection contre ce témoignage), est-ce qu’en cas de donation écrite jointe à cet acte, la contestation soulevée ensuite par l’auteur de l’acte est non recevable? De même, encore, si quelqu’un a légué par écrit tous ces biens à son esclave (5)Cf (Pea 3, 9), et ce dernier apporte lui-même l’acte qui le concerne, auquel cas l’esclave reprend pour ainsi dire possession de lui-même, le considère-t-on (en cas de contestation du maître) comme apportant un acte de divorce, pour lequel l’objection soulevée par le mari reste sans valeur, ou comme un acte de donation sur laquelle le maître peut revenir? C’est une question conforme à la discussion émise au sujet du legs fait à deux hommes simultanément – (6)''Suit un passage traduit ci-dessus, (Ketubot 11, 5); cf (Makot 1, 12)''.

Pnei Moshe non traduit

היה כתוב בו מתנה. בעיא היא אם כתב לה מתנה עם הגט ובא הבעל וערער מאי מי נימא הואיל והמתנה עם הגט כגט דמיא וערעורו בטל נמי אצל המתנה:

או מאחר שבטל כו'. כלומר אפילו שערעורו בטל הוא אצל הגט וטעמא משום שהאמינו לשליח דוקא בגט הקלו משום עיגונא אבל במתנה שעמו צריך קיום בחותמיו כשאר שטרות:

תנינן דבתרא. כלומר וכן נמי הא דתנינן לקמן אחד כו' ושיחרורי עבדים שוין במוליך ובמביא שצריך לומר בפ''נ ובפ''נ והאמינו חכמים לשליח ושוב לא יכול האדון לערער ובעי נמי כה''ג אם כתוב בו מתנה מאי:

מאחר כו'. כלומר אפי' בטל הוא אצל הגט שיחרור מכל מקום אצל המתנה קיים הוא או לא:

או מאחר שערערו קיים כו'. כלומר אי נמי איפכא דמי אמרינן מאחר שהערער קיים אצל המתנה שעם הגט קיים הוא נמי לענין הגט:

כתב. וכן נמי איכא למיבעי בכה''ג אם כתב כל נכסיו לעבדו דקי''ל דהוא גיטו הוא מתנתו דזכה בנכסים וזכה לעצמו כדתנן פ''ג דפיאה הכותב כל נכסיו לעבדו יצא בן חורין ומה את עבד לה לענין אם העבד עצמו הביא גיטו ומתנתו כאחד ולא נתקיים בחותמיו והאדון מערער:

כגט הוא. כלומר כגט שיחרור דיינין ליה ואם אמר בפ''נ ובפ''נ הואיל וא''צ לקיים לענין הגט והערער בטל בטל נמי אצל המתנה או דילמא איפכא הגט כמתנה הוא וערערו קיים אצל שניהם עד שיתקיים בחותמיו:

וייבא כהדא. וקאמר הש''ס דאתיא כהאי פלוגתא דפליגי בכותב כל נכסיו לשני בני אדם כו' וגרסינן לה בכתובת פ' אלמנה ושם פירשתי וע''ש וכלומר למ''ד שאם כתב בשטר אחד דנעשית כעדות אחת ובטלה מקצתה בטלה כולה וכן הכא נמי הואיל ובשטר א' הן והמתנה לאו כלים היא עד שיתקיים בחותמיו ה''נ גיטו לאו כלום הוא ולמ''ד כב' כיתי עדים הן ה''נ כן אע''פ שהן בשטר א' לא אמרינן מדבטל אצל זה בטל אצל זה ונכסים לא קנה אבל הוא עצמו קנה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source