וְהֵרִ֣ים. וְאֵין וְהֵרִ֣ים אֶלָּא 9b בְשֶׁשִּׁייֵר. אֲשֶׁ֨ר תֹּאכַ֥ל. אֵין אֲכִילָה אֶלָּא בִכְזַיִת. הָיָה בְכוּלֹּו כְזַיִת. לִיטּוֹל מִקְצָתוֹ אֵין אַתְּ יָכוֹל שֶׁאֵין בוֹ כְזַיִת. לִיטּוֹל אֶת כּוּלּוֹ אֵין אַתְּ יָכוֹל שֶׁאֵין כָּאן שִׁיּוּר. וְהֵרִ֣ים אֲשֶׁ֨ר תֹּאכַ֥ל הָאֵ֛שׁ. יָכוֹל עֵצִים. תַּלְמוּד לוֹמַר עוֹלָה. אִי עוֹלָה יָכוֹל אֵיבָרֵי עוֹלָה. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁ֨ר תֹּאכַ֥ל הָאֵ֛שׁ. הָא כֵיצַד. חו̇תֶה מִן הַמְאוּכָּלו̇ת הַפְּנִימִיּו̇ת וְיו̇רֵד. מִצְוָה לְהַקְדִּים אֵשׁ לָעֵצִים. שֶׁנֶּאֱמַר וְעָרְֽכ֥וּ עֵצִ֖ים עַל הָאֵֽשׁ׃. קִידֵּם עֵצִים לָאֵשׁ. סִידֵּר עַד שֶׁלֹּא תָרַם מַשְׁחִיל וְתוֹרֵם מְפָרֵק וְתוֹרֵם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והרים. השתא דריש לקרא דתרומת הדשן דכתיב והרים את הדשן אשר תאכל האש את העולה על המזבח:
והרים אין והרים אלא בששייר. דלשון הרמה לא שייך אלא במקצת ושייר במקצתו:
אשר תאכל אין אכילה אלא בכזית. שצריך שלא יהיה בהרמה פחות מכזית:
היה בכולו כזית. בכל הדשן שישנו שם היאך יעשה ליטול מקצתו וכו':
והרים כתיב. וצריך שישייר מקצתו כדלעיל ונשאר השאלה בלא פשיטותא:
אשר תאכל האש יכול עצים. שירים הדשן מאשר אכל האש להעצים:
ת''ל עולה. ולא משל העצים:
אי עולה יכול אברי עולה. שהן עדיין שלימים ולא נתאכלו ירים אותן:
ת''ל אשר תאכל האש הא כיצד וכו'. שצריך לחתות מהמאוכלות הפנימיות של אברי העולה ויורד להשימו אצל המזבח:
מצוה להקדים אש לעצים וכו'. באש של הדיוט שמביאין קאמר כדדרשינן מהכתוב ונתנו בני אהרן הכהנים אש על המזבח שאע''פ שהאש ירדה מן השמים מצוה להביא אש. מן ההדיוט ואותו האש מצוה להקדימו להעצים של המערכה:
קידם עצים לאש וכו'. או שסידר את העצים עד שלא תרם הדשן:
משחיל. מושך העצים להצד או מפרק העצים מעט מעט ותורם לפי שהרמת הדשן תחלת עבודה היא:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. חִילְפַיי שָׁאַל. קוֹמֶץ שֶׁנְּתָנוֹ עַל גַּבֵּי מַעֲרֶכֶת לַיְלָה מָה הֵן. [רִבִּי יִוְמְיָה אָמַר. חִילְפַיי שָׁאַל. אֵימֳרִין שֶׁנְּתָנָן עַל גַּבֵּי מַעֲרֶכֶת לַיְלָה מָה הֵן. וְלָאו מַתְנִיתָה הִיא. אֵין לָךְ קוֹדֵם לְתָמִיד שֶׁלְשַׁחַר אֶלָּא קְטוֹרֶת בִּלְבַד. מַתְנִיתָה לְמִצְוָה. מַה צְרִיכָה לִיהּ לְעִיכּוּב. צִיץ מָהוּ שֶׁיְּרַצֶּה עַל טּוּמְאַת יָדַיִם. יָדַיִים מָהוּ שֶׁיִּפָּֽסְלוּ מִשֵּׁם יוֹצֵא. וְלָאו מַתְנִיתָה הִיא. קִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וְנִיטְמוּ מַטְבִּילָן וְהֵן טְהוֹרוֹת. יָצָא לֹא נִפְסְלוּ מִשֵּׁם יוֹצֵא. וְאַתְיָא כְמָאן דְּאָמַר. אֵין הַלִּינָּה פוֹסֶלֶת בַּיָּדַיִם. מַה צְרִיכָה לֵיהּ. [בְּרַם הָכָא] כְמָאן דְּאָמַר. לִינָּה טוֹסֶלֶת בַּיָּדַיִם. יָדַיִם מָהוּ שֶׁיִּפָּֽסְלוּ מִשֵּׁם מְחוּסָּר זְמַן. וְלָאו מַתְנִיתָה הִיא. קִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו הַיּוֹם לַעֲבוֹדַת שֶׁלְמָחָר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ידים מהו שיפסלו משום מחוסר זמן. להאי מ''ד דס''ל אין הלינה פוסלת בידים קא מיבעיא ליה דאת''ל דאין הלינה פוסלת היינו אם קידש בלילה לעבודת מחר אין העמוד השחר העושה לינה פוסל דאין הלינה פוסלת בהן אלא אם קידש היום לצורך עבודת מחר מהו שיפסלו משום מחוסר זמן ופשיט ליה ולאו מתני' היא דתנינן בברייתא בהדיא קידש ידיו ורגליו היום לצורך עבודת מחר הוי קידוש למ''ד אין הלינה פוסלת בידים דמחוסר זמן נמי לא פסיל בהו:
חילפיי שאל קומץ של מנחה. שהיא מעבודת היום שנתנו ע''ג מערכת לילה שלא סידר עדיין מערכת עבודת יום מה הן. ור' ירמיה קאמר דעוד שאל חילפיי אימורין של תמיד שחר שנתנן ע''ג מערכת לילה מה הן:
ולאו מתניתא היא. ומה זו שאלה הא בהדיא תני בברייתא אין לך קודם בהקטרה לאברי תמיד של שחר אלא קטרת בלבד וכדתנינן בברייתא דסדר המערכה קטרת קודמת לאברים ואם סידרן במערכת לילה נמצא שהן קודמין לקטרת של שחר שלא נקטר הקטרת עד שסידרו מערכה שניה על המזבח שממנה לוקחין אש במחתה להקטיר קטרת ואותה המערכה שניה היתה אחר סידור המערכה גדולה בכל יום כדשנינו בפ''ב דתמיד:
מתניתא למצוה. כי צריכא ליה לחילפיי מהו לעיכוב ולא איפשיטא:
ציץ מהו שירצה על טומאת ידים. אם לאחר שקידש ידיו ורגליו נטמאו ידיו וכגון שנגעו בטומאה דרבנן כאותה ששנינו הפגול והנותר מטמאין את הידים ולא נטמא גופו מהו דמרצה הציץ על זה. ועוד בעי ידים מהו שיפסלו משום יוצא אם לאחר שקדש ידיו ורגליו יצא לחוץ מהו שיפסלו משום יוצא דאיכא היסח הדעת:
ולאו מתניתא היא. דתנינן בברייתא בהדיא קידש ידיו ורגליו ונטמאו מטבילן והן טהורות וא''כ לא צריך ריצוי ציץ וכן אם יצא לא נפסלו משום יוצא:
ואתיא כמ''ד וכו'. כלומר דמהדר ליה דמהאי ברייתא לאו ראיה דאיכא למימר אתיא כמ''ד אין הלינה פוסלת בידים. ופלוגתא דרבי ור''א בר''ש לקמן היא ולר''א בר''ש דס''ל אין הלינה פוסלת הני נמי לא פסלי:
מה צריכה ליה. כי קא מיבעיא ליה ברם הכא לאידך מ''ד והוא רבי דס''ל לינה פוסלת בידים אם יוצא נמי פוסלת:
[רִבִּי חִייָה בַּר יוֹסֵף פָתַר מַתְנִיתָה. קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו בַּיּוֹם אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַדְּשָׁן בַּלַּיְלָה בִּשְׁייֵרֵי עֲבוֹדוֹת. אֲבָל בַּתְּחִילַּת עֲבוֹדוֹת צָרִיךְ לְקַדְּשָׁן בַּיּוֹם. דִּבְרֵי רִבִּי. רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֲפִילוּ עָסוּק בָּעֲבוֹדָה כָּל שְׁלֹשָׁה אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. שֶׁאֵין הַלִּינָּה פוֹסֶלֶת בַּיָּדַיִם בִּשְׁיֵירֵי עֲבוֹדוֹת. אֲבָל בַּתְּחִילַּת עֲבוֹדוֹת צָרִיךְ.]
רִבִּי יוֹחָנָן פָתַר מַתְנִיתָה. קִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו בַּיּוֹם (אֵינוֹ) צָרִיךְ לְקַדְּשָׁן בַּלַּיְלָה בֵּין בִּתְחִילַּת עֲבוֹדוֹת בֵּין בִּשְׁיֵרֵי עֲבוֹדוֹת. אֲבָל בַּלַּיְלָה צָרִיךְ לְקַדְּשָׁן בַּיּוֹם. דִּבְרֵי רִבִּי. רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֲפִילוּ עָסוּק בָּעֲבוֹדָה [כָּל שְׁלֹשָׁה] אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. שֶׁאֵין הַלִּינָּה פוֹסֶלֶת בַּיָּדַיִם בֵּין בִּתְחִילַּת עֲבוֹדוֹת בֵּין בִּשְׁיֵירֵי עֲבוֹדוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר''א בר''ש אומר וכו' בשירי עבודות. כלומר מדקאמר אפי' עסוק בעבודה כל שלשה ימים וכו' ש''מ דבדוקא בשירי עבודות הוא דקאמר דכל זמן שהוא עסוק בעבודה אין הלינה פוסלת בהן אבל בתחלת עבודה כלומר שפסק מלעבוד והיום הוא תחלת עבודה א''נ שהן תחלת עבודות של יום כגון זריקת הדם והקטרת הקומץ שהן עבודות של יום אפי' ראב''ש מודה שקידוש הלילה לאו כלום הוא וצריך לקדשן ביום. והשתא ר' חייה בר יוסף כמאן ס''ל דלרבי לעולם הלינה פוסלת בהן ואפי' עסוק בעבודה הוא ולראב''ש מיהת לתחלתו עבודה צריך הוא לקדשן ור' חייה בר יוסף קאמר מכיון שמסר יום ללילה דיו ולדידיה אם הגביהו מן המים אחר תחלת הלילה דיו ונמצא כשהוא מקדש מן הכיור שאינו משוקע בלילה הוא מקדש וא''כ אין הלינה פוסלת כלל בהן וזה דלא כרבי ודלא כר''א בר''ש:
בלילה צריך לקדשן ביום דברי רבי. דס''ל לינה פוסלת לקידוש ידים ורגלים ועמוד השחר עושה לינה:
חִילְפַיי אָמַר. כְּשֵׁם שֶׁאֵין הַלִּינָּה פוֹסֶלֶת בַּיָּדַיִם כָּךְ אֵין הַלִּינָּה פוֹסֶלֶת בַּכִּיּוֹר. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רִבִּי חִילְפַיי. קִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו בַּיּוֹם אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ בַּלַּיְלָה. בַּלַּיְלָה צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ בַּיּוֹם. דִּבְרֵי רִבִּי. רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֲפִילוּ עָסוּק בָּעֲבוֹדָה כָּל שְׁלֹשָׁה אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. שֶׁאֵין הַלִּינָּה פוֹסֶלֶת בַּיָּדַיִם. הָא בַכִּיּוֹר פּוֹסֶלֶת. תַּלְמִידוֹי דְרִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם חִילְפַיי. הָכֵינִי. קִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו כול'. שֶׁאֵין הַלִּינָּה פוֹסֶלֶת בַּיָּדַיִם. הָא בַכִּיּוֹר פּוֹסֶלֶת. וּבִלְבַד מִיּוֹם לַלַּיְלָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' חייה וכו'. נתחלפו השיטות בספרי הדפוס בטעות וכצ''ל. ר' חייה בר יוסף פתר מתניתא קידש ידיו ורגליו ביום א''צ לקדש בלילה בשירי עבודות בלילה צריך לקדשן ביום דברי רבי ר''א בר''ש אומר אפילו עסוק בעבודה כל שלשה א''צ לקדש ידיו ורגליו שאין הלינה פוסלת בידים בין בתחלת עבודות בין בשירי עבודות. ר' יוחנן פתר מתניתא קידש ידיו ורגליו ביום א''צ לקדשן בלילה (בשירי עבודות אבל בתחלת עבודה) הכתוב כאן ט''ס הוא וכצ''ל בלילה צריך לקדשן ביום דברי רבי ר''א בר''ש אומר אפי' עסוק בעבודה כל שלשה א''צ לקדש ידיו ורגליו בשירי עבודות אבל בתחלת עבודה צריך. ולפ''ז ניחא דכל חד וחד פתר למאי דס''ל ולר' חייה בר יוסף דמפרש לר''א בר''ש דבין בשירי עבודות ובין בתחלת עבודות א''צ לקדש לפי שאין הלינה פוסלת כלל בידים ואיהו ס''ל כר''א בר''ש ור' יוחנן פתר כדס''ד מעיקרא דלר''א בר''ש דוקא בשירי עבודות א''צ לקדש אבל בתחלת עבודות צריך לקדש והשתא בתחלת עבודות לכ''ע צריך לקדש וכן ס''ל לר' יוחנן:
חילפיי אמר וכו' כך אין הלינה פוסלת בכיור. אפילו לא היה משוקע כלל במים אין הלינה פוסלת בו:
מתניתא פליגא על ר' חילפיי קידש וכו' שאין הלינה פוסלת בידים. קתני מיהת בידים אין הא בכיור פוסלת ואפי' לר''א בר''ש וקשיא על ר' חילפיי:
תלמידוי דר' יוחנן בשם חילפיי הכיני. כך היה שמו מכונה וכך הוא בהלכה דלקמן בשם ר' חילפיי הכיני:
קידש ידיו ורגליו וכו' שאין הלינה פוסלת בידים הא בכיור פוסלת. כלומר דתלמידוי דר' יוחנן לא אמרי בשם ר' חילפיי כדאמר מעיקרא כשם וכו' אלא כדדייקינן דדוקא בידים אינה פוסלת הא בכיור פוסלת הלינה:
ובלבד מיום ללילה. כלומר והא דדייקינן דבכיור פוסלת וצריך שיהא משוקע במים ובלבד שיהא משוקע מבעוד יום ומיום ללילה דבהא סגי אבל אינו צריך שיהא משוקע במים כל הלילה וזהו כדר' חייה בר יוסף דקאמר מכיון שמסר מיום ללילה דיו ופתר להברייתא כדפתר לה ר' חייה בר יוסף וכר''א בר''ש וכדלעיל:
מַה בֵין בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת לַכֶּבֶשׁ בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת לַמִּזְבֵּחַ. מִן מַה דְתַנִּינָן. מַעֲשֶׂה שֶׁהָיוּ שְׁנַיִם שָׁוִין רָצִין וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ. הָדָא אָֽמְרָה. בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת לַמִּזְבֵּחַ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. בְּפֵירוּשׁ תַּנִּי לָהּ רִבִּי חִייָה. כָּל הַקּוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת [לַמִּזְבֵּחַ] זָכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' מה. ושואל הש''ס מה הן הד' אמות דתנינן לעיל כל הקודם את חבירו לתוך ד' אמות זכה:
אם בין. בתוך ד' אמות הסמוכות להכבש ובין בתוך ד' אמות הסמוכות להמזבח שוין הן או לא:
מן מה דתנינן. הכא במתני' מעשה וכו' ש''מ שהיו שניהם [שוין] במרוצתן בשכבר עלו בכבש ולקדם לתוך ד''א א''כ הדא אמרה ד' אמות שאמרו בתוך ד' אמות הסמוכות למזבח הן:
בפירוש תני לה ר' חייה וכו'. ולא צריך למידק מלישנא דמתני':
מַהוּ הִצְבִּיעוּ. הוּצִיאוּ אֶצְבַּע. הוֹצִיאוּ אַחַת מוֹנִין לוֹ. שְׁתַּיִם מוֹנִין לֹו. שָׁלשׁ אֵין מוֹנִין לוֹ. מָהוּ אֵין מוֹנִין. כָּל עִיקָּר. אֵין מוֹנִין לוֹ אֶת הַיְּתֵירָה. אַרְבַּע הַמְמוּנֶה מַכֶּה אוֹתוֹ בַפַקִּיעַ וּבָטֵל הַפַּיִיס.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ארבע. אם הוציא ד' אצבעות:
ובטל הפייס. הזה עד שיחזרו ויוציאו כולן כדין:
בפקיע. ברצועה:
מהו אין מונין. לו דקתני אם אין מונין אותו כל עיקר ומשום קנסא שהוציא ביותר או דילמא אין מונין לו את היתירה שהוציא אבל שתים מונין לו ולא איפשיטא:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן תְּחִילַּת עֲבוֹדָה שֶׁלְמָחָר הִיא. וְצָרִיךְ לְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַכִּיּוֹר הַמְשׁוקַּע בַמַּיִם. רִבִּי חִייָה בַּר יוֹסֵף אָמַר. מִכֵּיוָן שֶׁמָּסַר יוֹם לַלַּיְלָה דַּייוֹ. חֲבֵרָייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. 10a מִשֶּׁהוּ מַגְבִּיהוֹ הוּא מַשְׁקִיעוֹ. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רִבִּי חִייָה בַּר יוֹסֵף. קִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו בַּיּוֹם אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַדְּשָׁן בַּלַּיְלָה. בַּלַּיְלָה צָרִיךְ לְקַדְּשָׁן בַּיּוֹם. דִּבְרֵי רִבִּי. רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֲפִילוּ עָסוּק בָּעֲבוֹדָה כָּל שְׁלֹשָׁה אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. שֶׁאֵין הַלִּינָּה פוֹסֶלֶת בַּיָּדַיִם בִּשְׁיֵירֵי עֲבוֹדוֹת. אֲבָל בַּתְּחִילַּת עֲבוֹדוֹת צָרִיךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
א''ר יוחנן וכו'. מילתא באנפי נפשה היא דפליגי ר' יוחנן ור' חייה בר יוסף בענין קידוש ומדייק עלה מהאי פלוגתא דתנאי לקמן:
תרומת הדשן תחלת עבודה של מחר וכו'. כלומר דר' יוחנן ס''ל דהכיור היה משוקע במים כל הלילה עד שהגיע הזמן של תרומת הדשן שהוא תחלת עבודה של מחר והיה מקדש וידיו ורגליו מן הכיור המשוקע במים כל הלילה:
ר' חייה בר יוסף אמר וכו'. כלומר שלא היה צריך להיות הכיור משוקע במים כל הלילה אלא מכיון שמסר היום ללילה דיו ומשקעו בסוף היום להיות משוקע בתחלת הלילה ושוב א''צ ולתמן מפרש פלוגתייהו:
חברייא בשם ר' יוחנן. אמרי דהכי קאמר ר' יוחנן משהוא מגביהו מן המים לצורך קידוש ידים ורגלים לתרומת הדשן הוא חוזר ומשקיעו כדי שלא יעבור עליו עמוד השחר בלא שיקוע:
מתניתא פליגא על ר' חייא בר יוסף. ברייתא ששנינו בתוספתא פ''ק דמכלתין וכן בפ''ק דמנחות דפליגי רבי וראב''ש בקידוש ידים ורגלים קשיא למאי דאמר ר' חייה בר יוסף דאיהו כמאן ס''ל כדלקמן. קידש ידיו ורגליו ביום א''צ לקדשן בלילה. לצורך אברים ופדרים שנתותרו שהן כשרים להקטירם בלילה והן נקראין שירי עבודות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source