Yoma
Daf 6b
משנה: מָֽסְרוּ לוֹ זְקֵנִים מִזּקְנֵי בֵּית דּין קוֹרִין לְפָנָיו בְּסֵדֶר הַיּוֹם וְאוֹמְרִים לוֹ אִישִׁי כֹּהֵן גָּדוֹל קְרָא אַתָּה בְּפִיךָ שֶׁמָּא שָׁכַחְתָּ אוֹ שֶׁמָּא לֹא לָמַדְתָּ. עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שַׁחֲרִית מַעֲמִידִין אוֹתוֹ בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח וּמַעֲבִירִין לְפָנָיו פָּרִים וְאֵילִים וּכְבָשִׂים כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מַכִּיר וְרָגִיל בָּעֲבוֹדָה׃
Traduction
On lui assignait comme compagnons des vieillards parmi les anciens du tribunal, qui lui luisaient, pendant cet intervalle de temps, la section biblique concernant la solennité du Kippour. Ils disaient: ''ô notre maître, grand pontife, lis toi-même ces passages, de crainte de les oublier, ou peut être même ne les as-tu pas encore appris''. La veille du Kippour au matin, on le plaçait à la porte Orientale du temple, faisant passer devant lui des taureaux, des béliers, des agneaux, pour qu’au lendemain il puisse sans hésiter reconnaître chaque victime destinée au culte.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מסרו לו זקנים מזקני בית דין וקורין לפניו. באלו שבעת ימים:
בסדר היום. בעבודתו ובסידורו הכתוב בפ' אחרי מות ובפירושו:
אישי. אדוני:
או שמא לא למדת. בגמרא קאמר שזה הוא במקדש שני בזמן שהיו מעמידים כ''ג שאינם מהוגנין כדאמר לעיל בהלכה א' דאלו במקדש ראשון לא היו מעמידין אלא הגדול שבכהנים בחכמה וכו':
כדי שיהא מכיר. שיתבונן בבהמות העוברות לפניו לתת אל לבו בהלכות סדר היום:
הלכה: שֶׁמָּא שָׁכַחְתָּ אוֹ שֶׁמָּא לֹא לָמַדְתָּ. לֹא כֵן תַּנֵּי. וְהַכֹּהֵן֩ הַגָּד֨וֹל מֵֽאֶחָ֜יו. שֶׁתְּהֵא גְדוּלָּתוֹ מֵאֶחָיו. אֲֽשֶׁר יוּצַ֥ק עַל רֹאשׁ֣וֹ ׀ שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙. רִבִּי אוֹמֵר. בְּנוֹי בְעוֹשֶׁר בְחָכְמָה וּבְמַרְאֶה. אָמַר רִבִּר יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. כָּאן בָּרִאשׁוֹן וְכָאן בַּשֵּׁינִי.
Traduction
Comment admettre l’hypothèse qu’il ait oublié, ou pas appris? N’a-t-on pas enseigné que, par l’expression biblique (Lv 21, 10) le plus grand pontife de ses frères, on entend qu’au besoin il devra tirer de ses frères une supériorité financière (dussent-ils l’enrichir); et par les termes suivants, sur la tête de qui l’on a versé de l’huile d’onction, on entend, selon Rabbi, qu’il doit dominer les autres cohanim (51)Tossefta ˆ ce, ch. 1Ê; Torath Cohanim, section Em™r. par les ornements, par la force, par la richesse, par la sagesse, par un bel aspect? Toutes ces qualités étaient bien exigibles, dit R. Yossé b. R. Aboun, lors de l’existence du premier temple, non sous le second temple.
Pnei Moshe non traduit
גמ' שמא שכחת. ניחא אלא שמא לא למדת בתמיה:
ולא כן תני. בתוספתא פ''ק:
שתהא גדולתו מאחיו. שאם אין לו עושר גדלהו משל אחיו ומדלא כתיב והכהן המשיח קא דריש:
ר' אומר בנוי וכו'. נוי הוא תואר ובמראה הוא מראה הפנים ומהמשחה קא דריש רמז לאלו החמשה שכך הוא אותיותיו:
כאן בראשון וכו'. כדפרישית במתני':
מַעֲמִידִין אוֹתוֹ בְּשַׁעַרֵי מִזְרָח. אֵיכָן הָיוּ מַעֲמִידִין אוֹתוֹ. מִבִּפְנִים אוֹ מִבַּחוּצ. אִין תֵּימַר. מִבִּפְנִים. כַּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. חָמֵשׁ טְבִילוֹת הָיָה שָׁם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. אַחַת שֶׁלֹּא הָיָה אָדָם נִכְנָס לָעֲזָרָה לָעֲבוֹדָה אֲפִלּוּ טָהוֹר עַד שֶׁיְּהֵא טוֹבֵל. וְאַרְבַּע מַחְמַת יוֹם הַכִּיפּוּרִים. אִין תֵּימַר. מִבַּחוּץ. כּוּלְּהוּ מַחְמַת יוֹם הַכִּיפּוּרִים.
Traduction
On le plaçait, est-il dit, près de la porte Orientale''. Etait-ce à l’intérieur de ce point, ou à l’extérieur? Si l’on dit que c’était à l’intérieur, il aurait pu dès la veille (avant de pénétrer à l’intérieur) accomplir le premier des cinq bains exigibles, comme il est dit plus loin (3,3): Il devait se baigner cinq fois en ce jour, dont la première fois parce qu’il est interdit à qui que ce soit d’entrer au parvis, pour célébrer le culte, fut-il pur, sans prendre un bain, et les quatre autres sont inhérents à la solennité du Kippour. Si au contraire il se tenait au dehors de cette porte, tous les cinq bains ont eu lieu en vue de la solennité du Kippour.
Pnei Moshe non traduit
איכן היו מעמידין אותו מבפנים. בעזרה אצל שער המזרח או מבחוץ לעזרה ומפרש ואזיל מה נפקא מינה:
אין תימר מבפנים כהאי דתנינן תמן וכו'. ה''פ דהאי מילתא דלמאי דתנינן לקמן בפרק ג' אין אדם נכנס לעזרה לעבודה אפי' הוא טהור עד שיטבול. אין תימר מבפנים. וכאן הרי לא טבל דהא לא תנן מטבילין ומעמידין אותו וכו' ש''מ דכל שנכנס לעזרה שלא לעבודה כגון הכא אין צריך טבילה דכל הנכנס לעזרה לעבודה בדוקא תנינן ובין דאית ביה חששא דטומאה וכגון ערב יה''כ שחרית דשמא אירע בו טומאה בלילה שלפניו ובין היכא דליכא ביה חששא דטומאה כלל כגון ביה''כ דבלילה שלפניו לא היו מניחין אותו לישן וחששא דטומאה ישנה נמי ליכא דהא כל ז' עביד עבודה וטביל ועביד הערב שמש אפ''ה הכל שוה לדינא הוא דאם נכנס לעבוד עבודה צריך טבילה ושלא לעבודה לא גזרינן מידי וא''צ טבילה וזהו דקאמר כהאי דתנינן וכו' כלומר דלעבודה דוקא הוא וא''כ חמש טבילות דבאותו היום של יה''כ הראשונה מחמת עבודת התמיד היא וכמו בכל יום דתנינן שלא היה אדם נכנס וכו' וארבע מחמת יה''כ בין חילוף בגדים בכל פעם וכדדרשינן מהכתוב ורחץ בשרו וגו':
ואין תימר מבחוץ. היו מעמידין אותו ומטעמא דאכתי לא טבל היום ואע''פ שלא לעבודה היא מ''מ היום צריך טבילה משום חשש טומאה ולא יכנוס לעזרה אם נזכר שיש לו טומאה והשתא דוק מינה דכל היכא דליכא כאן חששא דטומאה כלל א''צ טבילה ואפי' נכנס לעבודה דהא עיקר טעמא דטבילה כדי שיזכור אם יש לו טומאה והשתא טבילה ראשונה של יה''כ דליכא חששא דטומאה ביה כלל לא היתה צריכה אלא דמחמת קדושת יה''כ היא דחמירא א''כ כולהון החמש טבילות מחמת יה''כ היא:
מַעֲבִירִין לְפָנָיו פָּרִים וְאֵילִים וּכְבָשִׂים. וְלָמָּה לֹא אָמַר. שָׂעִיר. אָמַר רִבִּי בָּא קַרְטִיגֵנָא. בְּלֹא כָךְ אֵינוֹ זְקוּק לְהֶעָרוֹת. אַשְׁכַּח תַּנֵּי. וְשָׂעִיר.
Traduction
On fait passer devant lui, est-il dit, des taureaux, des béliers et des agneaux''. Pourquoi ne parle-t-on pas de bouc? C’est que dit R. Aba de Carthagène, sans la présence de cet animal, le pontife est bien forcé d’y songer, vu que l’animal représente principalement l’expiation. On trouve, aussi un enseignement où le terme bouc est explicitement ajouté.
Pnei Moshe non traduit
מעבירין לפניו וכו' ולמה לא אמר. נמי מעבירין לפניו שעיר שהוא ג''כ מעבודת יה''כ:
בלא כך אינו זקוק להערות. בתמיה הא תנן לקמן בסדר העבודה בפ' הוציאו לו שלאחר שמזה מפר ושעיר לפני ולפנים וכן על הפרוכת שכנגד הארון מבחוץ עירה דם הפר לתוך דם השעיר וכו' ויצא אל המזבח וכו' ומכיון שלבסוף זקוק הוא להערות ולערב שניהן כשהוא רואה היום הפר זכור הוא ג''כ להשעיר ומתבונן בעבודתו וא''צ להעביר לפניו השעיר:
אשכח תני ושעיר. אשכחן חדא ברייתא דתני נמי שהעבירו לפניו אף השעיר:
מְתִיב רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. וְהָא מַתְנִיתָה פְלִיגְא. הָאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי מֵאָה עֶשְׂרוֹנוֹת לַהֲבִיאָן בִּשְׁנֵי כֵלִים. מֵבִיא חֲמִשִּׁים בִּכְלִי אֶחָד וַחֲמִשִּׁים בִּכְלִי אֶחָד. וְאִם הֵבִיא שִׁשִּׁים בִּכְלִי אֶחָד וְאַרְבָּעִים בִּכְלִי אֶחָד יָצָא. אִילּוּ מִי שֶׁאָמַר. הֲרֵי עָלַי מֵאָה עֶשְׂרוֹנוֹת. סְתָם. וְלֹא אָמַר בְּכַמָּה כֵלִים הוּא מֵבִיאָן. וְלֵיידְא מִילְּא אָמַר. לַהֲבִיאָן בִּשְׁנֵי כֵלִים. חֲמִשִּׁים בִּכְלִי אֶחָד וַמִשִּׁים בִּכְלִי אֶחָד. וְתַנֵּי עֲלָהּ. אִם הֵבִיא שִׁשִּׁים בִּכְלִי אֶחָד וְאַרְבָּעִים בִּכְלִי אֶחָד יָצָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. מִכֵּיוָן שֶׁעַד שִׁשִּׁים יְכוֹלִין לִיבָּלֵל כְּמִי שֶׁקָּבַע לֹו שִׁשִּׁים מִשָׁעָה רִאשׁוֹנָה. 6b לֹא צוֹרְכָא דְלֹא אַמַר. הֲרֵי עָלַי שִׁשִּׁים עֶשְׂרוֹנוֹת לַהֲבִיאָן בִּשְׁנֵי כֵלִים. מֵבִיא שְׁלֹשִׁים בִּכְלִי אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים בִּכְלִי אֶחָד. וְאִם הֵבִיא אַרְבָּעִים בִּכְלִי אֶחָד וְעֶשְׂרִים בִּכְלִי אֶחָד יָצָא. אַשְׁכָּח תַּנֵּי כֵן.
Traduction
⁠—Mais, objecta R. Aba b. Mamal, est-ce qu’il n’y a pas un enseignement (49)Tossefta ˆ Menahot ch. 12. qui s’oppose à cette explication? Si quelqu’un a fait le vœu d’offrir cent dixièmes de farine, à apporter en deux vases, il en remettra 50 dans chaque vase, en deux parts égales, et s’il en a remis 60 dans un vase et 40 dans l’autre, le devoir est également rempli. Or, on prescrit en principe le partage en deux parts égales, car s’il avait simplement émis le vœu d’offrir cent parts, sans rien dire de plus, il pourrait certes employer autant de vases qu’il voudrait; mais, puisqu’il a précisé et parlé de deux vases, il devra en mettre 50 dans chacun; et pourtant l’on ajoute à la suite qu’en cas de partage inégal, de 60 d’une part et 40 de l’autre, l’offre est agréée. N’en résulte-t-il pas que la moitié précise n’est pas obligatoire? Ceci ne prouve rien, dit R. Yossé b. R. Aboun, puisqu’un vase peut contenir un maximum de 60 parts pouvant être pétries ensemble, cela équivaut à une assignation de 60 parts faite dès le principe (tandis que, pour d’autres objets, une stricte division en deux parts est exigible). Il n’y a pas d’objection à tirer de là, sauf si l’on s’était exprimé ainsi: celui qui fait vœu d’apporter 60 parts en 2 vases l’offrira par moitiés de 30 parts dans chacun; si cependant il a mis 40 parts dans l’un et 20 dans l’autre, le devoir est considéré comme accompli (en ce cas, l’objection eût été bien fondée, puisqu’au besoin un seul vase pouvait contenir le tout, les 60 parts). On trouve, en effet, un enseignement qui s’exprime ainsi, qu’en cas de fait accompli d’un partage inégal de 60 parts en 40 et 20, l’action reste valable (c’est donc opposé à l’avis de Rabbi).
Pnei Moshe non traduit
והא מתניתא פליגא. תוספתא היא בפ' י''ב דמנחות האומר הרי עלי מאה עשרונות למנחה ולהביאן בשני כלים מביא חמשים וכו':
אילו מי שאמר וכו'. כלומר דמפרש טעמא ומפני מה הוא מביא מחצה בכלי זה ומחצה בכלי זה משום דאלו אמר הרי עלי ק' עשרונות סתם ולא אמר יותר ודאי בכמה כלים כפי שירצה הוא מביאן ולאיזה דבר פרט ואמר בשני כלים אלא להביאן מחצה על מחצה הלכך יבא חמשים וכו':
ותני עלה וכו'. כלו' אפ''ה תני מלה בסיפא שאם הביא ששים בכלי אחד וארבעים בכלי אחד יצא וקשיא לרבי דהרי כאן פרט בשני כלים ואפילו הכי קתני דאף על פי שלא הביא מחצה על מחצה יצא:
אמר רבי יוסי ברבי בון וכו'. שאני הכא דמכיון שעד ששים יכולין הן לבלול בכלי אחד כדתנינן בפרק י''ב דמנחות עד ששים יכולין להבלל הרי זה כמי שקבע לו ששים בכלי אחד משעה ראשונה דמסתמא דעתו היה להביא בכלי אחד מהן כל כך שיכולין להבלל בו:
לא צורכא דלא וכו'. מסקנת דבריר' יוסי בר' בון הן כלומר לא צריכא לך להקשות מכאן אלא אי הוה תני הכי אמר הרי עלי ששים עשרונות להביאן בשני כלים כו' יצא ושפיר היא דמצית למידק שאפי' פרט בשני כלים אפ''ה קתני יצא דהכא ליכא טעמא דבילה אבל השתא דאיכא טעמא דבילה לא מצית למידק עלה דרבי:
אשכח תני כן. מצינו חדא ברייתא דתני הכי דאפי' בכה''ג יצא בדיעבד וא''כ פליגא עליה דרבי. רבי חנניה חברין דרבנן בעי. על הא דמותיב מברייתא דעשרונות וכי למדין אנו מדת הדין והוא ענין ממון מעשרון שהיא ענין קרבנות. וקאמר הש''ס אין דאשכח תנא והוא למד מדת הדין ממדת עשרון:
רִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרוֹן דְּרַבָּנִין בָעֵי. לְמֵידִין מִידַּת הַדִּין מֵעִישָּׁרוֹן. [אַשְׁכָּח תַּנֵּי. וְהוּא לָמַד מִידַּת הַדִּין מֵעִישָּׁרוֹן.] אָמַר רִבִּי אָבוּן. בִּלְבַד שֶׁלֹּא יְבִיאֵם בִּשְׁלֹשָׁה כֵלִים. [רִבִּי בְּא בַּר מָמָל אָמַר. אֲפִילוּ בְּכַמָּה כֵלִים.]
Traduction
⁠—Mais, objecta R. Hanania, compagnon des rabbins, est-ce que l’on peut tirer une déduction relative à une question d’argent (comme celle du partage) d’un détail de célébration du culte, comme celui des dîmes de farine? -Oui, fut-il répondu; on trouve qu’une telle déduction a été enseignée. R. Aboun ajoute: il est permis de distribuer en parts inégales les 60 dîmes de farine, à condition de ne pas les répartir en trois vases; selon R. Aba b. Mamal, on peut employer à cet effet un nombre quelconque de vases.
Pnei Moshe non traduit
א''ר אבין. הא דקתני אם הביא שלשים בכלי אחד וכו' יצא ובלבד שלא יביאם בג' כלים:
ר' בא בר ממל אפי' בכמה כלים. דמכיון דליכא הכא טעמא דבילה אפי' הביא בכמה כלים יצא:
רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יְבוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. בְּכָל יוֹם כֹּהֵן גָּדוֹל מִתְלַבֵּשׁ בְּכֵלָיו וּבָא וּמַקְרִיב תָּמִיד שֶׁלְשַׁחַר. אִם יֵשׁ שָׁם נְדָרִים וּנְדָבוֹת הוּא מַקְרִיבָן וְהוֹלֵךְ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּבָא וּמַקְרִיב תָּמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבָּיִם וּבָא וְלָן בִּלִשְׁכַּת פַּלְהֶדְרִין. רִבִּי עוּקְּבָּה בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לֹא הָיָה עוֹשֶׂה כֵן אֶלָּא בַשַּׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים.
Traduction
R. Yossé b. R. Aboun dit au nom de R. Josué b. Levi (50)Jér. (Hagiga 2, 4) ( 78b).: pendant chacun des 7 jours préliminaires, le grand pontife revêt son costume officiel (de 8 objets); il va et vient, offre le sacrifice quotidien du matin, présente les vœux et offrandes volontaires (le cas échéant), va chez lui, retourne au Temple offrir le sacrifice quotidien du soir, puis reste pour passer la nuit dans la cellule des assesseurs. R. Ouqba dit au nom de R. Josué b. Levi qu’il s’agit seulement ainsi aux jours de Shabat ou des fêtes (afin d’en rehausser la solennité).
Pnei Moshe non traduit
בכל יום. משבעת הפרישה כ''ג מתלבש בכליו וכו' והולך בתוך ביתו ביום דליכא למיחש למידי ובא ומקריב וכו' ולן בלשכת פלהדרין:
רבי עוקבא בשם ריב''ל. קאמר לא היה כ''ג נוהג לעשות כן בכל ימות השנה להתלבש בכליו ולהקריב התמידין אלא בשבתות ובי''ט וא''כ בימי הפרישה בשבת עשה כן:
אִת תַּנָּיֵי תַנֵּי. הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל מִצְחוֹ. אִת תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֲפִילוּ בְזָוִית. מָאן דְּאָמַר. הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל מִצְחוֹ. וְהָיָ֤ה עַל מִצְחוֹ֙ תָּמִ֔יד. וּמָאן דְּאָמַר. אֲפִילוּ בְזָוִית. מִן הָדָא דְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. מָאן דְּאָמַר. הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל מִצְחוֹ. מְסַיּיֵּעַ לְרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מָאן דְּאָמַר. אֲפִילוּ בְזָוִית. מְסַיּיֵּעַ לְרִבִּי עוּקְּבָּה
Traduction
– Selon une version, le frontal a pour but de provoquer le pardon divin s’il est placé sur le front du grand pontife; selon d’autres, l’effet sera le même si cet objet se trouve n’importe où. Le premier avis est justifié par ce qu’il est dit (Ex 28, 38): il sera toujours sur son front; le second se fonde sur ce qui se passe au jour du Kippour (où le grand pontife laisse de côté tout le costume officiel et se revêt de simple lin blanc). Le premier avis confirme ce qu’a dit R. Yossé b. R. Aboun (que, chaque jour, le grand pontife met le costume officiel); le second confirme celui de R. Ouqba (qui est d’un avis opposé).
Pnei Moshe non traduit
אית תניי תני הציץ מרצה על מצחו. בזמן שהוא על מצחו של כ''ג הוא מרצה ואם אינו על מצחו אינו מרצה:
ואית תניי תני אפי'. מונח הוא בזוית מרצה ומפרש לטעמייהו דמר דרש על מצחו תמיד וכתיב ונשא אהרן את עון הקדשים וגו' משמע דוקא בעודו על מצחו. ומר אמר אפי' בזוית מן הדא דיה''כ נלמד שכ''ג משמש עבודת היום בבגדי לבן והציץ מרצה:
מ''ד הציץ מרצה על מצחו. דוקא מסייע לר' יוסי ברבי בון דאמר בכל יום כ''ג מתלבש בכליו וכדי שאם יהיה איזה דבר שצריך ריצוי הציץ יהא מרצה. ומ''ד אפי' מונח בזוית מרצה מסייע לר' עוקבא דאמר לא היה נוהג לעשות כן ולהתלבש בכליו אלא בשבתות וי''ט וא''כ בימות החול במה שצריך ריצוי ציץ מרצה הוא לעולם ואפי' אינו על מצחו:
Yoma
Daf 7a
משנה: מְסָרוּהוּ זִקְנֵי בֵית דִּין לְזִקְנֵי כְהוּנָּה הוֹלִיכּוּהוּ לַעֲלִייַת בֵּית אֶבְטִינָס הִשְׁבִּיעוּהוּ וְנִפְטְרוּ וְהָֽלְכוּ לָהֶם. אָֽמְרוּ לוֹ אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל אָנוּ שְׁלוּחֵי בֵית דִּין וְאַתָּה שְׁלוּחֵנוּ וּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין מַשְׁבִּיעִין אָבוּ עָלֶיךָ בְּמִי שֶׁשִּׁכֵּן שְׁמוֹ בַבַּיִת הַזֶּה שֶׁלֹּא תְשַׁנֶּה דָבָר מִכָּל מַה שֶּׁאָמַרְנוּ לָךְ. הוּא פוֹרֵשׁ וּבוֹכֶה וְהֵן פּוֹרְשִׁין וּבוֹכִין׃
Traduction
Les plus anciens membres du tribunal remettaient le pontife aux mains des plus anciens prêtres, d’où on le conduisait à la chambre de Bet-Abtinos (52)Lˆ, on préparait l'encens sacré, et le pontife s'exerait ˆ le manier.;là, on lui faisait prêter serment de se conformer strictement aux rites traditionnels; après quoi, on se disait adieu et l’on se séparait, en ajoutant: ''O maître et pontife suprême, nous sommes les délégués du tribunal, et toi tu es le nôtre, ainsi que l’envoyé du tribunal; nous te conjurons au nom de Celui qui a fixé sa résidence en cette maison, de ne rien changer de tout ce que nous t’avons dit''. Puis, il se séparait d’eux en pleurant, et eux se retiraient en pleurant.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מסרוהו זקני ב''ד. אותן שקראו לפניו בסדר היום מסרוהו לזקני כהונה:
הוליכוהו לעליית בית אבטינס. כדי ללמדו חפינת הקטרת שנאמר ומלא חפניו קטרת סמים דקה והיה משימו בתוך הכף וכשבא לפני ולפנים להקטיר היה צריך להחזיר הקטרת לתוך חפניו ואוחז שפת הכף בראשי אצבעותיו ומערה הקטרת בגודלו לתוך חפניו עד שמחזירה למלא חפניו כשהיתה וצוברו ע''ג הגחלים וזו היא עבודה קשה שבמקדש:
ונפטרו. זקני ב''ד ובשעת פטירתן משביעין אותו וכו' שלא תשנה ולעשות מעשה הצדוקין וליתן את הקטרת על הגחלים מבחוץ ולהכניס לפנים שהם דורשין כי בענן אראה על הכפרת בענן עשן הקטרת יבא לפנים ואז אראה על הכפרת אבל אין הדבר כן שהרי הכתוב אומר ונתן את הקטרת על האש לפני ה' א''כ למה נאמר כי בענן אראה על הכפרת ללמד שהוא נותן בה מעלה עשן כדקאמר בגמרא:
והוא פורש ובוכה. לפי שחשדוהו לצדוקי:
והן פורשין ובוכין. על שחשדוהו לפי שהחושד בכשרים לוקה בגופו ושמא כשר הוא ואין בלבו כלום:
משנה: 7a כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים לֹא הָיוּ מוֹנְעִין מִמֶּנּוּ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים עִם חֲשֵׁיכָה לֹא הָיוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ לוֹבַל הַרְבֵּה שֶׁהַמַּאֲכָל מֵבִיא אֶת הַשֵּׁינָה׃
Traduction
Pendant les sept jours préliminaires, on ne refusait au pontife ni le manger, ni le boire. Mais à partir de la veille du Kippour vers le soir on ne le laissait pas manger beaucoup, car la satiété provoque le sommeil.
Pnei Moshe non traduit
מתני' כל שבעת ימים לא היו מונעין ממנו מאכל ומשתה. דמהו דתימא דהואיל ועביד עבודה כל ז' ימים ימנעו ממנו שלא יבוא לידי טומאה ולא מצי עביד למחר דבעי הערב שמש קמ''ל דלא חששו כן אלא משום עבודת יה''כ דלא סגי אלא בעבודתו ושאר כל הימים אי לא מצי עביד יעבוד כהן אחר:
לא היו מניחין אותו לוכל הרבה. ואפי' מן המאכלים שאינן מביאים לידי חימום שהמאכל וכו' ושמא יארע לו טומאה ומאכלין המביאין לידי חימום כגון חלב חם וביצים וכו' כדקחשיב בגמרא לא היו מניחין אותו לאכלן כלל עם חשיכה:
הלכה: עַל גַּבֵּי שַׁעַר הַמַּיִם הָייְתָה וְסָמוּךְ לְלִשְׁכָּתוֹ הָייְתָה.
Traduction
La dite chambre, sise près de la porte ''de l’eau'', se trouvait près de la sienne (celle assignée au pontife).
Pnei Moshe non traduit
גמ' על גבי שער המים היתה. אותה עלייה של בית אבטינס וסמוך ללשכתו של כ''ג היתה:
הלכה: תַּנֵּי. לֹא הָיוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ לוֹכַל לֹא חָלָב וְלֹא בֵצִים וְלֹא גְבִינָה וְלֹא בָשָׂר שָׁמֵן וְלֹא יַיִן יָשָׁן וְלֹא קוֹנְדִּיטוֹן וְלֹא גְרִיסִין שֶׁל פּוּל וְלֹא עֲדָשִׁים. שְׁמוּאֵל אָמַר. וְלֹא אֶתְרוֹג. וְלֹא כָל דָּבָר שֶׁהוּא מַרְגִּיל לְזִיבָה. אַף עַל פִּי כֵן הָיוּ קוֹרִין עָלָיו אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה. אִם יְי לֹא יִבְנֶ֬ה בַ֗יִת וגו'. וְלֹא מִן הַנִּיסִּים שֶׁהָיוּ נַעֲשִׂין בְּבֵית בַמִּקְדָּשׁ הֵן. אָמַר רִבִּי אָבוּן. עַל שֵׁם לֹ֣א תְנַסּ֔וּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. כָּאן בָּרִאשׁוֹן וְכָאן בַּשֵּׁינִי.
Traduction
On a enseigné: on ne le laissera manger ni du lait, ni des œufs, ni du fromage, ni de la viande grasse, ni du vin vieux, ni des vins épicés (conditum), ni de la purée de fèves, ni des lentilles. Selon Samuel, on ne lui laissait pas non plus manger des cédrats, ou tout autre fruit pouvant susciter une gonorrhée. Malgré ces précautions, on lui lisait ce verset (Ps 128, 1): Si Dieu n’édifie pas la maison, c’est en vain que les maçons travaillent (le secours divin est encore indispensable). Mais n’était-ce pas l’un des miracles particuliers au Temple qu’il n’est jamais survenu d’accident impur au pontife le jour du Kippour? Il ne faut pas s’y fier, dit R. Abin, en raison de ce qu’il est écrit (Dt 6, 16): vous ne tenterez pas Dieu. Selon R. Yossé b. R. Aboun, c’était vrai seulement sous le premier Temple (qu’il n’est jamais rien arrivé d’impur au grand pontife), non sous le second Temple.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני וכו' ולא קונדיטון. מאכל שעושין מיין ופלפלין ומיני בשמים:
ולא אתרוג וכו'. כלומר וכן לא שאר מיני פירות המרגילין לזיבה:
אעפ''כ וכו'. אפי' לאחר כל שמירות הללו היו מתפללין על כך והיו קורין עליו את הפסוק הזה אם ה' לא יבנה בית וגו' אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר:
ולא מן הניסים וכו'. כדקחשיב בפ''ה דאבות עשרה נסים נעשו בבית המקדש וא' מהן שלא אירע קרי לכהן גדול ביה''כ ולמה היה צריך שמירה:
על שם לא תנסו. את ה' מכאן שאין לסמוך על הנס:
ר' יוסי בר' בון. אמר כאן בבית ראשון היו אלו הנסים. כאן שהיה צריך שמירה בבית שני:
הוּא פוֹרֵשׁ וּבוֹכֶה. שֶׁנֶּחְשָׁד. וְהֵן פּוֹרְשִׁין וּבוֹכִין׃ שֶׁצָּֽרְכוּ לְכָךְ. וְלָמָּה מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ. מִפְּנֵי הַבֳּייֵתּוֹסִין. שֶׁהָיוּ אוֹמְרִין. יַקְטִיר מִבַּחוּץ וְיַכְנִיס מִבִפְנִים.
Traduction
Il pleurait d’avoir pu être soupçonné d’infidélité aux rites, et eux pleuraient de se trouver dans cette pénible nécessité de le conjurer. -Et pourquoi le faisaient-ils? -A cause des pontifes de la famille de Baïthos, qui étaient d’avis de pouvoir préparer l’encens au dehors (dans le parvis) et de l’apporter ensuite au sanctuaire.
מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהִקְטִיר מִבַּחוּץ וְהִכְנִיס מִבִּפְנִים. וּכְשֶׁיָּצָא אָמַר לְאָבִיו. אַף עַל פִּי שֶׂהָיִיתֶם דּוֹרְשִׁין כָּל יְמֵיכֶם לֹא עֲשִׂיתֶם עַד שֶׁעָמַד אוֹתוֹ הָאִישׁ וְעָשָׂה. אָמַר לוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁהָיִינוּ דּוֹרְשִׁין כָּל יְמֵינוּ אֲבָל כִּרְצוֹן חֲכָמִים הָיִינוּ עוֹשִׂין. תְּמִיָּה אֲנִי אִם יַאֲרִיךְ אוֹתוֹ הָאִישׁ יָמִים בָּעוֹלָם. אָֽמְרוּ. לֹא בָאוּ יָמִים קַלִּין עַד שֶׁמֵּת. וְיֵשׁ אוֹמְרִין. יָצָא חוּטְמוֹ מְזַנֵּק תּוֹלָעִים וּכְמִין פַּרְסַת עֶגֶל עָלַת בְּתוֹךְ מִצְחוֹ.
Traduction
Ainsi, il arriva à un pontife d’agir de cette façon; et, après avoir terminé l’office divin, il alla dire à son père: ''Bien que vous ayez toujours interprété les versets bibliques (Lv 16, 12-13) dans le sens précité (de préparer l’encens au dehors et de l’apporter ensuite à l’intérieur), nul de vous n’a mis cette explication en pratique, jusqu’à l’arrivée de cet homme (moi)''. - ''Malgré notre interprétation divergente, répondit le père, nous avions soin de nous ranger à l’avis des autres sages. Je serais étonné si cet homme vit encore de longues années!''. En effet, dit-on, il mourut peu de temps après; selon d’autres, des vers sortirent de ses fosses nasales (53)Etant mort de suite., et il lui poussa au front un sabot de pied de veau.
Pnei Moshe non traduit
מעשה באחד וכו'. תוספתא היא בפ''ק:
לא באו ימים קלין עד שמת. ובתוספתא גריס לא שהה שלשה ימים עד שנתנו בקברו:
ויש אומרים. שמיד שיצא מן הקדש יצא וחוטמו מזנק תולעים. לפי שחוטמו הוא ראשון להכניסה וכמין פרסת עגל עלה בתוך מצחו שנגפו מלאך שנאמר בהם וכף רגליהם ככף רגל עגל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source