שָׁאַל רִבִּי מַתְיָה בֶּן חָרָשׁ אֶת רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בִישִׁיבָה. אָמַר לוֹ. שָׁמַעְתָּ אַרְבָּעָה חֲלוּקֵי כַפָּרָה שֶׁהָיָה רִבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ. אָמַר לוֹ. שְׁלשָׁה הֵם חוּץ מִן הַתְּשׁוּבָה. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שֽׁוֹבָבִ֔ים. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר כִּֽי בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶם֭'. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר וּפָקַדְתִּ֣י בְשֵׁ֣בֶט פִּשְׁעָ֑ם וגו'. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר אִם יְכוּפַּר הֶעָוֹן֙ הַזֶּ֤ה לָכֶם֙ עַד תְּמוּתוּן. הָא כֵיצַד. עָבַר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְשָׁב מִיָּד. אֵינוֹ זָז מִמְּקוֹמוֹ עַד שֶׁיִמְחוֹל לוֹ. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שֽׁוֹבָבִ֔ים. הָעוֹבֵר עַל מִצְוָה בְלֹא תַעֲשֶׂה וְשָׁב מִיַּד. הַתְּשׁוּבָה תוֹלָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר כִּֽי בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶם֭. 42b הָעוֹבֵר עַל כְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין בְּמֵזִיד הַתְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפְּרִין מֶחֱצָה. וְהַיִּיסּוּרִין בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה מְכַפְּרִין מֶחֱצָה. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר וּפָקַדְתִּ֣י בְשֵׁ֣בֶט פִּשְׁעָ֑ם וּבִנְגָ֘עִ֥ים עֲווֹנָם. אֲבָל מִי שֶׁנִּתְחַלֵּל בּוֹ שֵׁם שָׁמַיִם אֵין כֹּחַ לֹא לִתְשׁוּבָה לִתְלוֹת וְלֹא בְיּוֹם הַכִּיפּוּרִם לְכַפֵּר וְלֹא בַיִּיסּוּרִין לְמָרֵק. אֶלָּא תְשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפְּרִין שְׁלִישׁ וְהַיִּיסוּרִין מְכַפְּרִין שְׁלִישׁ. וְהַמִּיתָה מְמָרֶקֶת בַּיִּיסוּרִין. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר אִם יְ֠כֻפַּר הֶעָוֹן֙ הַזֶּ֤ה לָכֶם֙ עַד תְּמוּתוּן. הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַמִּיתָה מְמָרֶקֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
והמיתה ממרקת. לכפר לגמרי והתשובה ויוה''כ מועילין עם היסורין לתלות אבל לא כל אחת וא' לבדה כדאמר אין כח לא בתשובה לתלות וכו':
הא כיצד. דמכתוב הראשון משמע שהתשובה היא שמכפרת ומהב' למדנו שיה''כ מכפר ומהג' שמענו שהיסורין מכפרין ומהד' מיתה הוא שמכפרת:
שלשה הם חוץ מן התשובה. כלומר יש ג' בהן שמכפרין עם התשובה עמהן בשוה שהן מכפרין במקצת חוץ מן התשובה והתשובה מועלת ג''כ לכפר כדחשיב לקמיה ואחת מאלו הד' שהתשובה בלבדה היא מכפרת לגמרי:
שאל ר' מתיא בן חרש וכו'. גרסינן להא נמי בסנהדרין פרק חלק בהלכה א':
כָּתוּב מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ. מַה הַמִּקְוֶה מְטָהֵר אֶת הטְּמֵאִים. אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוךְ הוּא מְטָהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל. וְכֵן הוּא אוֹמֵר וְזָֽרַקְתִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם מַ֥יִם טְהוֹרִ֖ים וּטְהַרְתֶּ֑ם מִכֹּ֧ל טוּמְאֽוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּילּוּלֵיכֶם אֲטַהֵ֥ר אֶתְכֶֽם׃
תַּנֵּי. צָרִיךְ לִפְרוֹט אֶת מַעֲשָׂיו. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. אֵינוֹ צָרִיךְ לִפְרוֹט אֶת מַעֲשָׂיו. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה. אָ֣נָּ֗א חָטָ֞א הָעָ֤ם הַזֶּה֙ חֲטָאָ֣ה גְדוֹלָה וַיַּֽעֲשׂ֥וּ לָהֶם֭ אֱלֹהֵ֥י זָהָֽב׃ מַה עֲבַד לָהּ רִבִּי עֲקִיבָה. מִי גָרַם לָהֶם. אָנִי. שֶׁהִרְבֵּיתִי לָהֶם כֶסֶף וְזָהָב. לָמָּה. שֶׁאֵין חֲמוֹר (נוֹקֵק) [נוֹהֵק] מִתּוֹךְ כְּפִיפָה שֶׁלְחָרוּבִין.
Pnei Moshe (non traduit)
הדרן עלך פרק יום הכפורים וסליקא לה מסכת יומא בריך
מי גרס להם אני וכו'. כלו' כך אומר המקום מי גרם להם שיעשו אלהי זהב אני וכו' וכך הוא בתוספתא פ''ד והיינו דקאמר משה נמי הכי לפי שבזה לימד עליהם זכות ונמחל להם:
צריך לפרוט את מעשיו. בוידוי יוה''כ וגרסי' להא בפ''ה דנדרים בהל' ד':
מִצְוַת הַוִּידּוּי עֶרֶב יוֹם הַכִּיפּוּרִים עִֻם חֲשֵׁיכָה עַד שֶׁלֹּא נִשְׁתַּקַּע בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה. אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְוַדֶּה בְּעַרְבִית צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת בְּשַׁחֲרִית. אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְוַדֶּה בְּשַׁחֲרִית צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת בְּמוּסָף. אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְוַדֶּה בְּמוּסָף צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת בְּמִנְחָה. אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְוַדֶּה בְּמִנְחָה צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת בִּנְעִילָה. שֶׁכָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לְוִידּוּי. כֵּיצַד הוּא מִתְוַדֶּה. רִבִּי בֶּרֶכְיָה בְשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר בִּינָה. רִבּוֹנִי. חַטָאתִי וּמוֹרַע עָשִׂיתִי. וּבְדַעַת רָעָה הָיִיתִי עוֹמֵד. וּבְדֶרֶךְ רְחוֹקָה הָיִיתִי מְהַלֵּךְ. וּכְשֵׁם שֶׁעָשִׂיתִי אֵינִי עוֹשֶׂה. יְהֵי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךְ יּיּ אֱלֹהָי [שֶׁתְּכַפֵּר לִי עַל כָּל פְּשָׁעַי] שֶׁתִּמְחֹוֹל לִי עַל כָּל עֲוֹנוֹתַי. וְתִסְלַח וְתִמְחוֹל לִי עַל כָּל חֻטּאוֹתַי.
תֵּנַּי. עֲבֵירוֹת שֶׁנִּתְוַדֶּה עֲלֵיהֵן בַּיּוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁעָבַר אֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת עֲלֵיהֵן יוֹם הַכִּיפּוּרִים הַבָּא. אִם עָשָׂה כֵן עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר כְּ֭כֶלֶב שָׁ֣ב עַל קֵיאוֹ כְּ֝סִ֗יל שׁוֹנֶ֥ה בְאִוַּלְתּֽוֹ׃ תַּנֵּי. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. הֲרֵי זֶה זָרִיז וְנִשְׂכָּר. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי לִיעֶזֶר. וְחַטָּאתִ֖י נֶגְדִּ֣י תָמִֽיד׃ מַה מָקַייֵם רִבִּי לִיעֶזֶר טַעֲמוֹן דְּרַבַּנִן. כְּ֭כֶלֶב שָׁ֣ב עַל קֵיאוֹ כְּ֝סִ֗יל שׁוֹנֶ֥ה בְאִוַּלְתּֽוֹ׃ בְּשׁוֹנֶה בְאוֹתָהּ הָעֲבֵירָה. מַה מָקַייֵמִין רַבַּנִן טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי לִיעֶזֶר. וְחַטָּאתִ֖י נֶגְדִּ֣י תָמִֽיד׃ שֶׁלֹּא יְהוּ בְעֵינָיו כְּאִילּוּ לֹא עֲשָׂאָן. אֶלָּא כָעֲשָׂאָן וְנִמְחַל לוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
מה מקיימין רבנן וכו' וחטאתי נגדי תמיד. ה''ק שלא יהו בעיניו כאלו לא עשאן מעולם ושוכח מהן אלא יהו תמיד נזכרין שעשאן וחזר בהן ונמחל לו וע''י כך יזהר עוד מלחזור ולעשותן דשמא לא יהא ספק בידו לעשות תשובה עליהן:
בשונה באותה העבירה. וחוטא בה ולא במתודה בה וחוזר ומתודה בה:
שְׁמוּאֵל אָמַר. הָהֵן דְּחָטָא עַל חַבְרֵיהּ צָרִיךְ מֵימַר לֵיהּ. סָֽרְחִית עֲלָךְ. וְאִין קַבְּלֵיהּ הָא טַבָּאוּת. וְאִין לָא. מֵייתֵי בְנֵי נַשׁ וּמְפַייִֵס לֵיהּ קּוֹמֵיהוֹן. הָדָא הוּא דִכְתִיב יָשֹׁ֤ר ׀ עַל אֲנָשִׁ֗ים. יַעֲשֶׂה שׁוּרָה שֶׁלְאֲנָשִׁים. וַיֹּ֗אמֶר חָ֭טָאתִי וְיָשָׁ֥ר הֶעֱוֵ֗יתִי וְלֹא שָׁ֥וָה לִֽי׃ אִם עוֹשֶׂה כֵן. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר פָּדָ֣ה נַ֭פְשׁוֹ מֵֽעֲבֹ֣ר בַּשָּׁ֑חַת וְחַייָתוֹ בָּא֥וֹר תִּרְאֶֽה׃ מִית. צָרִיךְ מְפַייְסָתֵיהּ עַל קִיבְרֵיהּ וּמֵימַר. סָֽרְחִית עֲלָךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' שמואל אמר ההן דחטא על חבריה וכו'. כה''ג גריס נמי בפ' החובל בהלכה ז' ומסיים שם א''ר ייסא הדא דתימר שלא הוציא לו שם רע אבל הוציא לו שם רע אין לו מחילה עולמית:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. זֹו דִבְרֵי רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרִבִּי עֲקִיבָה. אֲבָל דִּבְרֵי חֲכָמִים. שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר. אִם אֵין שָׂעִיר. הַיּוֹם מְכַפֵּר. כֵּיצַד הוּא מְכַפֵּר. רִבִּי זְעוּרָה אָמַר. כָּל שֶׁהוּא. רִבִּי חֲנַנְיָה אוֹמֵר. בַּסּוֹף. מַה מַפְקָא מִבֵּינֵיהוֹן. מֵת. מָרַד. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעוּרָה כְבַר כִּיפֵּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי חֲנַנְיָה לֹא כִּיפֵּר. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. וּמַתְנִיתָה מְסַייְעָא לְרִבִּי חֲנַנְיָה. חוֹמֶר בַּשָּׂעִיר מַה שֶׁאֵין בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. וּבַיּוֹם הַכִּיפּוּרִים מַה שֶׁאֵין בַּשָּׂעִיר. שֶׁיּוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר בְּלֹא שָׂעִיר. וְהַשָּׂעִיר אֵינוֹ מְכַפֵּר בְּלֹא יוֹם הַכִּיפּוּרִים. חוֹמֶר בַּשָּׂעִיר. שֶׁהַשָּׂעִיר מְכַפֵּר מִיָּד. וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר מִשֶׁתֶּחְשָׁךְ. אָמַר רִבִּי חוּנָה. אִיתְֹּתָבִת קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה וְאָמַר. תִּיפְתָּר שֶׁהָיָה בְדַעְתָּן לְהָבִיא שָׂעִיר אַחֵר וְלֹא הֵבִיאוּ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בָּעֵי. וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד וִיכַפֵּר מִיָּד.
Pnei Moshe (non traduit)
כיצד הוא מכפר. יוה''כ:
ר' יוסי בר בון בעי. הקשה על זה וכי אין הקב''ה רואה את הנולד וא''כ היה גלוי וידוע לפניו שלא ימצאו ולא יביאו עוד שעיר והשתא יכפר היום מיד:
ואמר לי ר' ירמיה תיפתר. דברי חכמים דלעיל דקאמרי אם אין שעיר היום מכפר דלאו בזמן הזה הוא דאיירי אלא בזמן הבית שהיו מביאין שעיר ואם אין שעיר דקאמרי כגון שהומם ונפסל שהרי ראוי לה' בעינן והיה בדעתן להביא שעיר אחר ולא הביאו עד שתחשך ומכיון שהיה בדעתן להביא שעיר אחר אין היום מכפר דאם יש שעיר השעיר הוא דמכפר ולא יה''כ בלבד והשתא שפיר נמי דמשתחשך הוא דמכפר:
איתותבת. הקשיתי לפני ר' ירמי' אהא דקתני השעיר יכפר מיד ויה''כ משתחשך א''כ האי ברייתא לא אתיא כדברי חכמים דלעיל דאמרי שעיר המשתלח מכפר ואם אין שעיר היום מכפר דלדידהו יה''כ בלא שעיר מכפר כמו כפרת שעיר ואם השעיר מכפר מיד בזמן הבאתו א''כ ליכפר יה''כ נמי באותו שעה שהיה השעיר מכפר שהרי במקום השעיר הוא:
מתניתא. תוספתא היא בסוף פ''ד ומסייעא לרבי חנניה דלא כיפר כדקתני חומר בשעיר' וכו' ויוה''כ מכפר משתחשך:
מה מפקא מביניהון. הנ''מ שביניהן מת מרד אם מת קודם סוף היום או מרד שבועט ביה''כ דאמרינן לעיל שאין יה''כ מכפר עליו ולדברי האומר כל שעתא ושעתא מכפר אם מרד באמצע היום כבר כיפר עליו במקצת:
ר' חנניה אומר בסוף. היום הוא שמכפר ולא ס''ל כל שעתא ושעתא מכפר:
כל שהוא כל שהו. כלומר כל היום הוא מכפר מעט מעט מתחלת היום ועד סופו:
אם אין שעיר. כגון בזמן הזה או שלא הביאו שעיר יה''כ הוא דמכפר:
אבל דברי חכמים שעיר המשתלח מכפר. עם התשובה ואפי' על חלול השם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source